________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
MEGILAH 10 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH Shamati she'Makrivin b'Beis Chonyo

תוספות ד"ה שמעתי שמקריבין בבית חוניו

(SUMMARY: Tosfos asks how we may offer b'Tum'ah.)

קשיא היאך מקריבין שם בטומאה דהא גזרו טומאה על ארץ העמים

(a) Question: How may we offer there b'Tum'ah? Chachamim decreed Tum'ah on Chutz la'Aretz!

ויש לומר דשמא לגבי הא לא גזרו חכמים טומאה כיון שמן התורה יכול להקריב.

(b) Answer: Perhaps they did not decree regarding this, since mid'Oraisa one may offer.

2) TOSFOS DH u'Mai Taima Hadar Bei Mishum Kushya d'Rav Mari

תוספות ד"ה ומאי טעמא הדר ביה משום קושיא דרב מרי

(SUMMARY: Tosfos explains his Hava Amina, and why he retracted.)

הקשה הר"ר חיים ומתחילה היכי אמר למילתיה וכי לא היה יודע המשנה והלא הן שגורות בפי כל

(a) Question #1 (R. Chayim): How could he say it initially? Did he not know the Mishnah?! The Mishnayos were fluent in everyone's mouth!

ועוד קשיא כיון דתנאי היא אמאי הדר ביה לימא אנא דאמרי כמאן דאמר לא קדשה

(b) Question #2: Since Tana'im argue about this, why did he retract? He should say "I hold like the one who says that it was not Mekudash"!

לכך נראה להר"ר חיים דכ"ע מודו דמשבאו לירושלים נאסרו הבמות ושוב לא היה להן היתר

(c) Answer (R. Chaim): All agree that once they came to Yerushalayim, the Bamos were forbidden, and there was never a Heter again;

והני תנאי בהא פליגי דמאן דאמר לא קדשה סבר דאף במקומו של מזבח אין יכולין להקריב עכשיו

1. The Tana'im argue about the following. The one who says that it was not Mekudash holds that one may not offer nowadays even in the place of the Mizbe'ach;

ומאן דאמר קדשה סבר דבמקום מזבח מותר להקריב אבל לא בבמה.

2. The one who says that it was Mekudash holds that one may offer [nowadays] in the place of the Mizbe'ach, but not on a Bamah. (Maharsha - Tosfos did not answer Question #1. Perhaps he did not need to, for we can say that initially, R. Yitzchak thought that Tana'im argue about this (whether Bamos became permitted after Churban Yerushalayim, but later retracted).

3) TOSFOS DH d'Kuli Alma Kedushah Rishonah Kidshah l'Sha'asah v'Kidshah l'Asid Lavo

תוספות ד"ה דכולי עלמא קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not resolve R. Eliezer's opinion from elsewhere.)

הקשה רבינו תם אמאי לא מייתי ראיה דרבי אליעזר אית ליה בפ' קמא דחגיגה (דף ג: ושם) דלא קדשה לעתיד לבוא

(a) Question #1 (R. Tam): Why don't we bring a proof that R. Eliezer holds in Chagigah (3b) that Lo Kidshah l'Asid Lavo?

דקאמר התם מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית ומסיק אמר ר' אליעזר כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית

1. It says there an episode with R. Yosi ben Dormaskis and concludes that R. Eliezer said "I received from R. Yochanan ben Zakai that [in] Amon and Mo’av [we] tithe Ma'aser Oni in Shevi'is;

מה טעם משום דהרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא

2. The reason is because Olei (the Yisre'elim who came to Eretz Yisrael after leaving) Mitzrayim conquered many cities, and Olei Bavel did not conquer them, and Kedushah Rishonah Kidshah l'Sha'asah v'Lo Kidshah l'Asid Lavo.

ותירץ רבינו תם דמה טעם דהתם גמרא הוא דקאמר לה ולאו מילתא דרבי אליעזר היא

(b) Answer (R. Tam): There, the Gemara gave the reason. R. Eliezer did not say so.

ותדע דהא במשנה דמסכת ידים (פ"ד משנה ג) דתניא מילתיה דרבי אליעזר לא תנא לה

(c) Proof: In the Mishnah in Yadaim (4:3) R. Eliezer's words are taught, and this [reason] is not taught.

והכי פירושה מה טעם מעשרין משום דכי האי גוונא אשכחן בערי ישראל שהניחום עולי בבל מלקדש למאן דמר לא קדשה

(d) Explanation: The Gemara means as follows. Why do they tithe [in Shevi'is]? It is because we find like this regarding cities of Yisrael that Olei Bavel were not Mekadesh, according to the opinion that Lo Kidshah;

כדי שיסמכו עליהן עניי ישראל בשביעית

1. It was in order that poor Yisre'elim can rely on them in Shevi'is. (Shemitah will not apply there, so they can work the land.)

וכל שכן עמון ומואב שהן חוצה לארץ שהניחום עולי בבל מלקדש למאן דאמר לא קדש' והניחום לעניים

2. All the more so Amon and Mo’av, which are Chutz la'Aretz, Olei Bavel were not Mekadesh them, according to the opinion that Lo Kidshah, and they left them for Aniyim;

דהא לא מיירי בעמון ומואב שטהרו בסיחון

i. We do not discuss [the parts of] Amon and Mo’av that became Tahor through Sichon [and Og. The Torah forbids Yisrael to take land from Amon and Mo’av, but we may take from what others, e.g. Sichon and Og, conquered from them];

אלא מיירי באותן שהניחו ישראל בצאתם ממצרים ולא כבשום

ii. Rather, we discuss those [parts] that Olei Mitzrayim left and did not conquer.

והכי נמי משמע במסכת ידים (ג"ז שם) דחשיב להו עם בבל ומצרים שהן חו"ל

(e) Support: Maseches Yadayim discusses Amon and Mo’av together with Bavel and Mitzrayim, which are Chutz la'Aretz.

וההיא דחזקת הבתים (ב"ב דף לח.) דקאמר שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל

(f) Implied question: Bava Basra 38a says that there are three lands regarding Chazakah (being believed to say "I lost my purchase document" after using land for three years without any protests) – Yehudah, Ever ha'Yarden and Galil;

דמשמע דעמון ומואב שהיו בעבר הירדן היו

1. Inference: Amon and Mo’av, which are in Ever ha'Yarden, were part of Eretz Yisrael!

מא"י מיירי בעמון ומואב שטהרו בסיחון

(g) Answer: That refers to [the parts of] Amon and Mo’av that became Tahor through Sichon [and Og].

ועוד הקשה ר"ת מהא דאמר במס' ביצה (דף ה: ושם) ובר"ה (דף לא:) כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר ובקש להפקירו לעניים

(h) Question #2 (R. Tam) Citation (Beitzah 5b, Rosh Hashanah 31b): R. Eliezer had Kerem Revai and he wanted to be Mafkir it for Aniyim.

וא"כ משמע דאית ליה קדשה לעתיד לבוא ומשום שלא היה רוצה לטרוח להוליכו לירושלים היה מפקירו לעניים שיוליכו אותו ויאכלוהו שמה

1. Inference: He holds that Kidshah l'Asid Lavo. Since he did not want to toil to bring it to Yerushalayim, he wanted to be Mafkir it for Aniyim, so they will bring it to Yerushalayim and eat it there;

דאי סבר לא קדשה והיה צריך לפדותו כאותו שחוצ לחומה (הגהת הרש"ש) שצריך לפדותו אמאי היה צריך להוליך לירושלים

i. If he held that Lo Kidshah, and [nowadays Yerushalayim is not Kadosh for eating Revai, so] he needed to redeem it like that (Revai) outside the wall [of Yerushalayim], which one must redeem, why did he need to bring it to Yerushalayim? (Also here, R. Tam asks why our Sugya did not resolve R. Eliezer' opinion from there – Zera Yitzchak.)

וגם מה היו העניים מרויחים אחרי שצריך לפדותו

ii. Strengthening of question: Also, how would it benefit the Aniyim, since they must redeem it?

וי"ל משום דבראשונה כרם רבעי שבארץ ישראל היה צריך להוליכו לירושלים גם בקש ר' אליעזר להוליכו משום דכל דבר שנאסר במניין צריך מניין אחר להתירו

(i) Answer: Since initially, one needed to take Kerem Revai to Yerushalayim, R. Eliezer wanted to do so, for anything forbidden through a Minyan (vote of Chachamim) needs another Minyan to permit it. (Maharsha – Chachamim enacted that within one day's journey of Yerushalayim, one may not redeem Revai. Rather, he takes it to Yerushalayim, so the markets will be full of Peros);

ואהא מייתי לה בביצה (ג"ז שם) ומכל מקום העניים היו מרויחים במה שהיו יכולים לחללו בשוה פרוטה כדשמואל

1. This [episode with R. Eliezer] is brought regarding this [enactment] in Beitzah (5b). The Aniyim profit, for one may redeem [any amount] on one Perutah, like Shmuel taught.

ונהי דשמואל לא אמר למלתיה אלא בדיעבד כדמשמע לישנא שחללו

2. Implied question: Shmuel said that this works only b'Di'eved, i.e. if one redeemed [on a Perutah, it is redeemed. One may not do so l'Chatchilah!]

היינו דווקא בזמן שבית המקדש קיים אבל בזמן הזה לא ואפילו לכתחילה

(j) Answer: That is only when the Mikdash stands, but not nowadays [when we cannot offer or eat anything with Kedushah. It is all left to die or rot.] It is even l'Chatchilah nowadays.

והכי נמי איתא בשאלתות דרב אחאי בפרשת קדושים תהיו (סוף סימן ק')

(k) Support: The She'altos of Rav Achai says so (Kedoshim 100).

ומברך על פדיון עובר לעשייתן וקלי ליה לדמי פדיוניה או ישליכם לנהר [.

(l) Pesak: One blesses on redemption before doing it. He burns the redemption money, or casts it to the river.

4) TOSFOS DH Lamah Manu Chachamim Es Elu

תוספות ד"ה למה מנו חכמים את אלו

(SUMMARY: Tosfos explains how this justifies Beis Chonyo.)

קשה אמאי מייתי הך ברייתא דלא מוכחא אלא דקדושה ראשונה לא בטלה

(a) Question: Why do we bring this Beraisa, which proves only that Kedushah Rishonah was not Batel?

והאיכא תנא דאית ליה בפ' הערל (יבמות דף פב:) דקדושה ראשונה ושניה יש להן הא שלישית אין להן דקדושה אחרונה לא בטלה

1. There is a Tana (Yevamos 82b) who holds that there is a first and second Kedushah, but not a third, for the last (second) was not Batel (it was permanent)!

וקדושת חוניו היתה לאחר קדושה שניה (הגהה בגליון)

2. The Kedushah of [Beis] Chonyo was after the second Kedushah!

ויש לומר דאפילו למאן דאמר קדושה אחרונה לא בטלה היינו דוקא לענין תרומה בזמן הזה אבל לכל מילי אחריני ודאי בטלה.

(b) Answer: Even according to the opinion that the last Kedushah was not Batel, that is only regarding Terumah nowadays. Regarding everything else, it was surely Batel.

10b----------------------------------------10b

5) TOSFOS DH She'ar Zeh Lashon

תוספות ד"ה שאר זה לשון

(SUMMARY: Tosfos points out that they still speak Arame'ic, and resolves this.)

קשה שעדיין הם מספרין [בבבל] בלשון ארמית

(a) Question: They still speak Arame'ic in Bavel!

ונראה דרוצה לומר [לשון מלכות] שהמלכים משתמשין בו שאין שאר [העם] מכירין בו.

(b) Answer: The Gemara discusses the royal language that kings use. Other people do not know it.

6) TOSFOS DH Rabah bar Ufran

תוספות ד"ה רבה בר עופרן

(SUMMARY: Tosfos explains why the text should not say "Efron".)

גרסינן ולא גרסינן עפרון דשם רשעים ירקב ולא מסקו בשמייהו.

(a) The text: This is the correct text. It does not say Efron, for "Shem Resha'im Yirkav", and we do not use their names.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures