________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
MEGILAH 9 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH Bishlomo Torah Ika Yegar Sahadusa

תוספות ד"ה בשלמא תורה איכא יגר שהדותא

(SUMMARY: Tosfos discusses whether writing this in Lashon ha'Kodesh would disqualify the Sefer Torah.)

וקשה אמאי מפסלא בהכי והלא אילו היה חסר כל אלו השלש תיבות לא מפסיל בהכי

(a) Question: Why does this disqualify it? If it were missing these three words, this would not disqualify it; (Maharsha – the Beraisa discusses also Mikra written in Targum, e.g. "Yakov called it Gal'ed." Even if Gal'ed, Yegar and Sahadusa were all omitted, it would be Kosher.)

כדאמרינן בגיטין (דף ס.) ספר תורה שחסר יריעה אחת אין קורין בו

1. Citation (Gitin 60a): One may not read in a Sefer Torah missing a column.

משמע דווקא יריעה אחת אבל פסוק אחד לא

2. Inference: This is only if it is missing a column, but not if it is missing [only] one verse!

ודחק הקונטרס לומר דגרע טפי כשהוא כתוב תרגום מכשהוא לא נכתב כלל

(b) (Poor) Answer #1 (Rashi): When it is written Targum, this is worse than when it is not written at all.

ויש לומר דהכא לא בא אלא להשמיענו דהוי טעות וצריך להגיהו.

(c) Answer #2: [The Beraisa] comes to teach only that if there is a mistake, one must fix it.

1. Note: The Turei Even questioned this. Even 85 letters of a Sefer Torah are Metamei hands! Rather, such words (improperly written Targum or Mikra) do not join towards 85 letters. Alternatively, such words join to the number of mistakes to disqualify a Sefer (Sefas Emes, based on the Ritva).

2) TOSFOS DH Kan b'Megilah Kan b'She'ar Seforim

תוספות ד"ה כאן במגילה כאן בשאר ספרים

(SUMMARY: Tosfos discusses who taught the Beraisa.)

וקשה דהך ברייתא כמאן מתוקמא לא כרבן שמעון בן גמליאל ולא כרבנן

(a) Question: Like whom is this Beraisa? It is unlike R. Shimon ben Gamliel, and unlike Rabanan!

דאי רבנן א"כ הוה ליה למיתני במתני' מגילה גבי תפילין ומזוזות שאין נכתבין אלא אשורית

1. If it were like Rabanan, the Mishnah should have taught Megilah along with Tefilin and Mezuzos, which are written only Ashuris;

i. Note: Tif'eres l'Moshe challenges this. The Mishnah did not teach Megilah, for it is Kosher in other languages for those who understand them, but it is not Metamei the hands, like Tosfos (8b) said!

וכרבן שמעון בן גמליאל לא מתוקמא שהרי הוא מתיר אף יונית

2. We cannot establish it like R. Shimon ben Gamliel, for he permits even Yevanis!

ואין לומר דהני מילי בשאר ספרים [מתיר רשב"ג יונית] אבל במגילה מודה שצריך אשורית

3. Suggestion: Perhaps R. Shimon ben Gamliel permits even Yevanis only for other Seforim, but he agrees that Megilah must be Ashuris.

זה אינו דהא בפרק שני (דף יח.) אמרי רב ושמואל דלעז יונית לכל כשר

4. Rejection: Below (18a) Rav and Shmuel say that La'az (the foreign language of) Yevanis is Kosher for everyone;

ומסיק דאינהו אמור כרשב"ג ומסיק נמי התם קא משמע לן דאף במגילה נמי אמרי מלתייהו

i. We conclude that they said so according to R. Shimon ben Gamliel, and the Chidush is that they say so even about Megilah;

ועל כרחך צריך לומר שזה המתרץ אין סובר דרבן שמעון בן גמליאל קאי כוותיה דרב ושמואל דלקמן

(b) Answer: We must say that the Tartzan (who answered in our Sugya) holds that R. Shimon ben Gamliel does not hold like Rav and Shmuel below. (Therefore, the suggestion above is a proper answer);

אלא סובר ליה דרבן שמעון בן גמליאל לא התיר במגילה אלא אשורית ומשום דכתיב בה (כן נראה להגיה) ככתבם וכלשונם

1. Rather, the Tartzan holds that R. Shimon ben Gamliel permits Megilah only in Ashuris, for it says about it "ki'Chsavam uchi'Lshonam";

ורב ושמואל דלקמן סבירא להו [כשינויא] דרב אשי דבסמוך.

i. Below, Rav and Shmuel hold like Rav Ashi's answer below [that the Beraisa discusses other Seforim].

3) TOSFOS DH v'Rav Ashi Amar ha'Hi b'She'ar Seforim v'R. Yehudah Hi

תוספות ד"ה ורב אשי אמר ההוא בשאר ספרים ור' יהודה היא

(SUMMARY: Tosfos discusses Rav Ashi's source to say that it is R. Yehudah.)

וקשה דהא בפרק כל כתבי (שבת דף קטו: ושם) אמר רב אשי אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילה צריך אשורית בספר ובדיו

(a) Question: In Shabbos (115b), Rav Ashi said (i.e. cited our Beraisa) that the only difference between Seforim and Megilah is that Seforim are written in any language, and Megilah must be in Ashuris, in a Sefer with ink;

אלמא דבשאר ספרים לא צריך אשורית וספר ודיו

1. Inference: Other Seforim do not require Ashuris, a Sefer and ink.

ואם כן מנא ליה לרב אשי לומר דר' יהודה מחמיר ומצריך כולי האי והא לא אשכח התם שום תנא דפליג עליה

2. If so, what is Rav Ashi's source to say that R. Yehudah is stringent and requires all this? We do not find there any Tana who argues with him (the Tana of our Beraisa)!

וי"ל דההיא דכל כתבי (ג"ז שם) מיירי לענין הצלה מפני הדליקה דווקא

(b) Answer: In Shabbos, we discuss only saving from a fire.

והכי קאמר בשאר ספרים יש להצילם אע"ג דנכתבין בכל לשון שהרי יש בהן כמה שמות קדושים

1. He (Rav Ashi explains that the Beraisa) means that we save other Seforim even if they are written in other languages, for there are many Kodesh names;

אבל במגילה שאין בה שום אזכרה אין להצילה אלא אם כן כתובה כהלכתה

i. However, Hash-m's name is not in the Megilah. Therefore, we save it only if it is written k'Halachah;

והכא מיירי להכשיר לקרות בהן.

2. Here we discuss to be Machshir to read in them.

4) TOSFOS DH Elokim Bara Bereishis

תוספות ד"ה אלהים ברא בראשית

(SUMMARY: Tosfos explains why they switched the order.)

פ"ה שאם כתבו בראשית ברא היו אומרים בראשית שם הוא ושתי רשויות הן

(a) Rashi's opinion: Had they written "Bereishis Bara", they (the Yevanim) would have said that Bereishis is a name (of a power that created Elokim), and there are two Divinities;

וקשה שהרי בראשית אין שם כלל אלא בתחלה

(b) Question #1: Bereishis is not a name at all. It means "at the beginning"!

ועוד שכתבו לו בלשון יונית בתחלה

(c) Question #2: They wrote for him (Tolemy) in Yevanis "at the beginning"!

ונ"ל שהיונים היו יודעים שלעולם יש להזכיר הבורא בתחילה

(d) Answer: Rather, the Yevanim knew that one should mention the Creator at the beginning.

ואם כן אלו כתבו בראשית קודם היה אומר דשתי רשויות הן והתיבה הראשונה הוי בורא אחד ואלהים הוי השני

1. If so, had they written Bereishis before [Elokim], he would have said that there are two Divinities. The first word is one creator, and Elokim is the second.

משום הכי הפכו לו.

2. Therefore (lest he make this mistake), they switched the order.

5) TOSFOS DH Al Nosei Adam

תוספות ד"ה על נושא אדם

(SUMMARY: Tosfos explains why they did not write that they rode on a donkey.)

פן יאמר להם וכי לא היה לו למשה רבכם סוס או גמל.

(a) Explanation: [They were concerned] lest he say "did Moshe your Rebbi not have a horse or camel for them to ride on?!"

6) TOSFOS DH v'El Zatutei Bnei Yisrael

תוספות ד"ה ואל זאטוטי בני ישראל

(SUMMARY: Tosfos discusses why they used this word.)

וקשה אמאי לא כתבו לו וישלח את אצילי בני ישראל כדכתיב בסמוך והוי לשון גדולה

(a) Question: Why didn't they write for him [the translation of] "va'Yishlach Es Atzilei Bnei Yisrael" like it says below [about the same people], which is an expression of greatness?

ויש לומר לפי שלא רצו לשקר ולכך כתבו לו זאטוטי במקום נערי ובמקום אצילי

(b) Answer: They did not want to lie, therefore they wrote Zatutei in place of Na'arei and in place of Atzilei;

דמשמע לשון גדולה כמו זוטו של ים (ב"מ דף כא:)

1. [Zatutei] connotes an expression of greatness, like Zuto Shel Yam (Bava Metzi'a 21b);

ומשמע נמי לשון השפלה כדאמרינן התם האומר לצולה חרבי (ישעיה מד) זו בבל שהוא זוטו של עולם פי' עומקו ותחתיתו ושפלה מכל ארצות

2. [Zatutei] also connotes an expression of lowliness, like it says there "ha'Omer l'Tzulo Charbi" – this is Bavel, which is like Zuto Shel Olam, i.e. the depth, bottom and lowest of all the lands;

כדאמרינן נמי התם (שבת דף קיג:) הלכך נקרא שמה בבל שכל מתי מבול ננערו שם (זבחים דף קיג:).

i. We say also in Shabbos (113b) therefore it is called Shin'ar, for all who died in the flood Nin'aru (were shaken) to there.

9b----------------------------------------9b

7) TOSFOS DH Ein Bein Kohen Mashi'ach l'Merubah Begadim Ela Par ha'Ba Al Kol ha'Mitzvos

תוספות ד"ה אין בין כהן משוח למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות

(SUMMARY: Tosfos explains that this is what a Kohen Mashi'ach brings when he sinned b’Shogeg.)

פירוש פר כהן משיח שחטא בשוגג דעשה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשם בדבר שזדונו כרת

(a) Explanation: This refers to the bull of a Kohen Mashi'ach who sinned b’Shogeg. He transgressed a Lav punishable by Kares for one who was Mezid;

1. Note: He erred about the Halachah. If he erred only about the case, e.g. he forgot that today is Shabbos and did Melachah, he is exempt.

אבל לא מיירי בפר העלם דבר של צבור דכתיב ביה הכהן המשיח (יחטא)

2. We do not discuss Par Helam Davar Shel Tzibur, about which it says "ha'Kohen ha'Mashi'ach."

דהא מרבינן בת"כ ואפילו כהן הדיוט יכול להביאו וכל שכן מרובה בגדים.

3. Proof: Toras Kohanim teaches that even a Kohen Hedyot may offer it, and all the more so Merubah Begadim.

8) TOSFOS DH Ein Bein Kohen ha'Meshamesh l'Kohen she'Avar Ela Par Yom ha'Kipurim

תוספות ד"ה אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים

(SUMMARY: Tosfos explains that this is even when the Kohen Gadol became Pasul on Yom Kipur.)

- קשה אמאי נקט לכהן שעבר דהא אפילו ביום שאירע בו פסול לכהן המשמש ושמש זה תחתיו הוי חילוק זה

(a) Question: Why does it say l'Kohen she'Avar? Even on the day that the Kohen ha'Meshamesh became Pasul, and a new Kohen serves in place of him, this distinction applies!

שהפר בא מן המשמש אע"פ שאין משמש כדאי' בירושלמי

1. The bull comes from the Meshamesh, even if he does not serve, like it says in the Yerushalmi!

ואם כן הוה ליה למימר בין הכהן המשמש לכהן שיעבור

2. If so, it should have said "[the only difference between] Kohen ha'Meshamesh and Kohen she'Ya'avor (the one who will [serve and] pass [cease to be Kohen Gadol])"!

וי"ל דאי נקט לאותו שיעבור הוה משמע הא לאותו שעבר כבר דהוי בכל השנה (הגהת הרש"ש) יש הרבה חילוקים ביניהם

(b) Answer: Had it said "the one who will pass", this would connote that there are many differences [between the serving Kohen] and the one who already passed, during the entire year;

משום הכי נקט לאותו שעבר לאשמועינן דאף בדידיה ליכא אלא חילוק זה

1. Therefore, it said "the one who passed", to teach that even regarding him [and the serving Kohen], there is only this difference.

וא"ת למאי דפרישית שהפר הוי מאותו שאירע בו הפסול אע"ג שאין משמש א"כ קשיא מהא דאמר סוף פ"ק דשבועות (דף יד:) אשר לו ולא משל אחיו הכהנים

(c) Question: According to what I explained, that the bull is from the one who became Pasul, even though he is not serving, why does it say in Shevu'os (14b) '"Asher Lo", and not from his brothers the Kohanim'?

ואדרבה היה לו לומר ולא מאותו המשמש תחתיו דהוי רבותא טפי

1. Just the contrary! It should have said "and not from the one who serves in place of him." This is a bigger Chidush!

ושמא משום דהוי מלתא דלא שכיחא שבקיה ונקט מידי דשכיח כל שנה

(d) Answer: Perhaps because it is a matter that is not common, we abandoned it, and discussed something common that applies every year.

וההיא נמי דהקומץ רבה (מנחות דף יט.) דקאמר דגלי רחמנא שחיטה בבעלים לא קשה לפירושינו היכי שחיט (הגהת הב"ח)

(e) Implied question: In Menachos (19a), it says that the Torah revealed that the owner must do Shechitah. How can he (the replacement Kohen) slaughter [the bull of the disqualified Kohen]?

דכיון דזכי ליה רחמנא הוי כאילו מקדיש משלו.

(f) Answer: Since the Torah merited [the replacement Kohen to offer the bull of the disqualified Kohen], it is as if he was Makdish his own animal.

9) TOSFOS DH v'Lo l'Kohen Hedyot Mishum Ma'alin Kodesh

תוספות ד"ה ולא לכהן הדיוט משום מעלין בקדש וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we need this reason.)

קשיא למה ליה האי טעמא

(a) Question: Why do we need this reason?

תיפוק ליה דכיון דראוי לכהן גדול אי לאו משום איבה א"כ אינו יכול לשמש בארבעה בגדים משום דהוה ליה מחוסר בגדים

1. We already know [that he cannot serve like a Kohen Hedyot], for since he is proper to serve like a Kohen Gadol, if not for concern for enmity, therefore he cannot serve in the four garments, for he is Mechushar Begadim! (I.e. mid'Oraisa he is a Kohen Gadol. Mid'Rabanan we do not let him serve like a Kohen Gadol.)

ויש לומר דמשום האי טעמא לא היינו מקפידין כיון דעל פי בית דין הוא אי לאו טעמא דמעלין.

(b) Answer: Due to this reason we would not be particular, since it is according to Beis Din [that he cannot serve like a Kohen Hedyot], if not for the reason that we [only] ascend [in Kedushah, and do not descend].

10) TOSFOS DH Mani R. Shimon Hi d'Amar Af Tzibur Lo Hikrivu

תוספות ד"ה מני רבי שמעון היא דאמר אף צבור לא הקריבו

(SUMMARY: Tosfos answers a contradiction in R. Shimon' opinion.)

נראה דכיון דמוקמינן למתני' כרבי שמעון א"כ סיפא נמי אתיא כוותיה

(a) Assertion: Since we establish the Mishnah like R. Shimon, if so also the Seifa is like him;

דקתני זה הכלל כל הנידר ונידב קרב בבמה

1. It says "the Klal is, anything offered due to a Neder or Nedavah may be offered on a Bamah."

וקשה דהא נזירות דהוי דבר הנידר ונידב כדאמרינן בפרק שני דתמורה (דף יד: ושם)

(b) Question: Nezirus is due to a Neder or Nedavah, like it says in Temurah (14b);

ואפילו הכי אית ליה לר' שמעון פ' בתרא דזבחים (דף קיז. ושם) דמנחות ונזירות אין קרב אפילו בבמה גדולה

1. Even so, R. Shimon holds (Zevachim 117a) that Menachos and [Korbanos] Nezirus may not be offered even on a Bamah Gedolah (i.e. of the Tzibur)!

וי"ל דהכי מיפרשא מתניתין זה הכלל כל הנידר ונידב שקרב בבמה גדולה כגון עולה ושלמים ליחיד קרב בבמה קטנה

(c) Answer: We explain our Mishnah as follows. The Klal is, anything due to a Neder or Nedavah, which is offered on a Bamah Gedolah, like Olah and Shelamim, [may be offered] for an individual on a Bamah Ketanah;

וכל שאינו נידר ונידב ואע"פ שקרב בבמה גדולה אין קרב בבמה קטנה

1. Anything not due to a Neder or Nedavah, even if it is offered on a Bamah Gedolah, is not offered on a Bamah Ketanah;

אבל מודה הוא דיש נידר ונידב שאין קרב לא בבמה גדולה ולא בבמה קטנה.

2. However, he agrees that there is something due to a Neder or Nedavah that is not offered on a Bamah Gedolah, and not on a Bamah Ketanah.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures