PAST DEDICATION
BAVA METZIA 111 - Dedicated by Mrs. G. Kornfeld for the ninth Yahrzeit of her mother, Mrs. Gisela Turkel (Golda bas Chaim Yitzchak Ozer), on 25 Av 5770. Mrs. Turkel an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah.

בבא מציעא דף קיא.

האומר לחברו צא שכור לי פועלים, מה הדין לגבי "לא תלין"?

מה הדין מדוע?
שכרכם על בעה"ב אף אחד לא עובר בעה"ב לפי שלא שכרן, והשוכר לפי שאין עבודתן אצלו
שכרכם עלי השוכר עובר דהוא צריך לשלם להם ויטול מבעה"ב

שכיר שעות [1], מהו זמן גבייתו?

שכיר שעות דיום
(נשכר מהבוקר עד חצות)
שכיר שעות דלילה
(נשכר מתחילת הלילה עד חצות)
לשמואל, למשנתנו, לר"ש כל היום כל היום וכל הלילה שאחריו [2]
לרב, לר"י דברייתא כל היום כל הלילה

מהו עושק ומהו גזל?

גזל [3] עושק
יש לך בידי ואיני נותן לך לך ושוב לך ושוב לרב חסדא
יש לך בידי ואיני נותן לך [4] נתתיו לך לרב ששת
נתתיו לך לא שכרתיך מעולם לאביי
נתתיו לך, או לא שכרתיך מעולם [5] לרבא

בבא מציעא דף קיא:

העושק שכר בהמה וכלים וגר תושב, במה עובר?

לא תעשק את רעך,
לא תגזל, לא תלין [6]
(ויקרא יט:יג)
לא תעשק שכיר עני
... בארצך בשעריך
(דברים כד:יד)
ביומו תתן שכרו,
ולא תבוא עליו...
(דברים כד:טו)
משנתנו (תנא דר"י) שכר אדם, בהמה וכלים [7] שכר אדם, בהמה וכלים [8], וגר תושב [9]
לתנא קמא דברייתא [10] שכר אדם, שכר בהמה וכלים, ושכר גר תושב
לר' יוסי בר' יהודה רק שכר אדם שכר אדם, בהמה וכלים שכר אדם וגר תושב [11]

מה לומד כל אחד מהתנאים מהפסוקים דלהלן

ר' יוסי בר' יהודה ת"ק דברייתא משנתנו ור' ישמעאל
למעט בהמה וכלים להקדים עני לעשיר להקדים עני לעשיר [12] ולא תבוא עליו השמש
כי עני הוא (דברים כד:טו)
להקדים עני לעשיר להקדים עני לאביון להקדים עני לאביון לא תעשוק שכיר עני ואביון
(דברים כד:יד)
לרבות שכיר שעות לרבות שכיר שעות [13] לרבות בהמה וכלים לא תלין פעולת שכיר אתך
(ויקרא יט:יג)
להתיר גזל
או עושק עכו"ם [14]
להתיר גזל
או עושק עכו"ם
למעט גר תושב לא תעשוק את רעך
(ויקרא יט:יג)

-------------------------------------------------

[1] דהנה אם נשכר לכל היום - גובה כל הלילה, ואם נשכר לכל הלילה - גובה כל היום, והנידון כאן אם נשכר רק לכמה שעות, כמה זמן גבייתו.

[2] טעם המשנה, ד"לא תלין" משמע לינת כל הלילה (תוד"ה יצא, דף קי:). א"נ, דהיום הולך אחר הלילה, כל שלא שכרו מאתמול (רש"י דף קיא. ד"ה ושמואל).

[3] לשון "גזל" דקרא משמע שאנסו בידו ממש טפי מעושק (רש"י ד"ה גזל).

[4] והסיקה הגמ' שכך אמר לו קודם שהגיעו לב"ד, אולם בב"ד כיחש לו וכפרו. ולמד רב ששת כן מייתור הב' שכתוב "או בגזל", ור"ל שכבר גזל אותו ע"י שאמר לו יש לך בידי ואיני נותן לך, ואח"כ כיחש לו וכפר לו. אולם גבי עושק שאין יתור של ב', מוכח שע"י הכחשה וכפירה עשקו שאמר לו נתתיו לך.

[5] ע' בריטב"א שכך כוונת רבא, שהרי לא העמיד אביי גזל דוקא בנתתיו לך אלא כדי לחלק בינו לעושק, ולכן לרבא דס"ל היינו עושק היינו גזל שניהם ודאי איתנהו בין בנתתיו לך ובין בלא שכרתיך מעולם. וע"ע במאירי.

[6] דין שלש לאוין אלו שוה, אף שלא נזכר בגמ' להדיא אלא לאו ד"לא תלין" (רש"י ד"ה ויש בהם, ד"ה ואין בו).

[7] ואף שתנא דמתני' לא יליף "שכיר" "שכיר", מ"מ על בהמה וכלים חייב כדילפינן מ"אתך" (ולתוד"ה וריב"י, דרשינן לה מלשון: לא תלין "פעולתו" אתך).

[8] וילפינן לה מ"בארצך" - כל שבארצך.

[9] כדילפינן מ"בשעריך".

[10] ת"ק דברייתא דריש גז"ש "שכיר" "שכיר" להקיש הנך קראי דויקרא להנך קראי דדברים.

[11] ר' יוסי בר' יהודה ס"ל דאינו עובר באלו בבהמה וכלים, דכתיב "כי עני הוא", דהיינו מי שבא לידי עניות ולא בהמה וכלים. (ושאר תנאי מיבעי ליה "כי עני הוא" להקדים עני לעשיר).

[12] בגמ' לא מבואר, אולם כיון שבשכר בהמה וכלים ס"ל למשנתנו כת"ק דברייתא א"כ דרשתם בהאי קרא על כרחך היא כמוהו.

[13] בגמ' מבואר דריבוי זה הוא לר' יוסי בר' יהודה, מ"מ כיון שת"ק דברייתא ס"ל לדרשת "שכיר" "שכיר" (ולא כמשנתנו), א"כ לא צריך לריבוי בהמה וכלים ועל כרחך דורשו כר' יוסי בר' יהודה.

[14] כ"ה בגמ' אליבא דת"ק דברייתא, ומ"מ גם ר' יוסי בר' יהודה על כרחך דורש כן מדלא הוצרך "רעך" למעט גר תושב כיון שלא דרש "אתך" כמשנתנו.

עוד חומר לימוד על הדף