BAVA METZIA 112 (18 Teves) - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.
PAST DEDICATION
BAVA METZIA 112 (25 Av) - Dedicated by Dr. Eli Turkel of Raanana, l'Iluy Nishmas his mother, Golda bas Chaim Yitzchak Ozer (Mrs. Gisela Turkel) whose passed away on 25 Av 5760. Mrs. Turkel accepted Hashem's Gezeiros with love; may she be a Melitzas Yosher for her offspring and for all of Klal Yisrael.

בבא מציעא דף קיב.

כיצד דורשים רב הונא ורב חסדא את הפסוקים דלהלן?

אַל תִּגְזָל דָּל...
וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ (משלי כב:כב - כג)
כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת
נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח (שם א:יט)
חד אמר ה' נוטל נפשו של גזלן נפש של גזלן - שהוא הבעלים עכשיו
וחד אמר ה' לוקח נפש הגזלנים - שלקחו נפש הנגזלים הגזלן נוטל נפשו של נגזל

המחהו אצל חנוני ואמר השכיר כדלהלן, האם חוזר אצל בעה"ב לגבות שכרו? [תוד"ה חוזר].

אליבא דרב ששת אליבא דרבה
"הריני פוטרך אפילו לא יתן לי" אינו חוזר
"הריני פוטרך רק אם יפרע לי שולחני" ולא חזר בו שולחני אינו חוזר לפי' א' בתוס': אינו חוזר
לפי' ב' בתוס': חוזר
חזר בו שולחני חוזר חוזר [1]
אמר השכיר בסתמא -
שיסמוך על השולחני
לפי' א' וב' בתוס': אינו חוזר
לפי' ג' בתוס': חוזר [2]
חוזר

בבא מציעא דף קיב:

מה דין שכיר שטוען על הבעל הבית כדלהלן?

כשטוען שלא שילם כשטוען שקצץ יותר
תוך זמנו השכיר נשבע ונוטל [3] הבעה"ב נשבע ונפטר
לאחר זמנו הבעה"ב פטור [4] הבעה"ב נשבע ונפטר

בבא מציעא דף קיב:

במה נחלקו ר' יהודה ורבנן (בשבועות מד:, מו.) מתי השכיר נשבע ונוטל [5]?
[תוד"ה שקלוה, ובד"ה א"ה, ובד"ה שתים].

כשטוען שלא שילם כשטוען שקצץ יותר
כופר הכל מודה במקצת כופר הכל מודה במקצת
לתנא קמא נשבע ונוטל בעה"ב פטור בעה"ב נשבע
לר' יהודה בעה"ב פטור [6] נשבע ונוטל בעה"ב פטור נשבע ונוטל

מחלוקת האמוראים בברי ושמא [תוד"ה טרוד, ותוד"ה אי הכי אפילו].

איני יודע אם פרעתיך איני יודע אם הלויתני
חייב [7] פטור רב נחמן ור' יוחנן [8]
חייב חייב רב הונא ורב יהודה

-------------------------------------------------

[1] וכ"מ ברש"י ד"ה חוזר, דבכה"ג מיירי בסוגיין.

[2] לתי' ג' בתוס', לכו"ע חוזר השכיר אצל בעה"ב, ולא נחלקו ר"ש ורבה אלא לענין לאו ד"לא תלין", דר"ש ס"ל דכיון שיצא ממנו שעה אחת, שוב אינו עובר ב"לא תלין".

[3] כיון שבעל הבית טרוד בפועליו ושוכח שלא נתן, ומה שתיקנו שישבע השכיר ויטול - כדי להפיס את דעתו של בעה"ב. וזה דוקא בספק אם נתן או לא נתן, אבל בספק כמה היתה הקציצה ודאי הוא זוכר, ולכן בעה"ב נשבע ונפטר.

[4] דכל מה שבעה"ב טרוד בפועליו הוא הני מילי מקמי שיבוא זמן חיובו, אבל כשבא זמן חיובו הוא נותן על לבו להזכר. וכיון שיש אצל בעה"ב שתי חזקות, חזקה אחת שאין בעה"ב עובר על "לא תלין", ועוד חזקה שאין השכיר משהה את עצמו מלתבוע שכרו, וזה עדיף טפי מחזקה אחת שיש לשכיר - שאינו עובר ב"לא תגזול".

[5] ודוקא כששכרו בעדים, דאל"כ לכו"ע נאמן במיגו ד"לא שכרתיך מעולם" (ע' תוד"ה קציצה).

[6] בשבועת היסת.

[7] ואף שס"ל דלאו ברי עדיף, מ"מ כיון שמודה שהיתה הלואה ונשתעבד לכך עליו להוכיח שפרע ונפקע שעבודו, ובטענת שמא אינו מפקיע שעבודו ולכך חייב לכו"ע.

[8] מחלוקתם נזכרה לעיל בדף צ"ז ע"ב ולקמן קטז:, ונחלקו אי ברי ושמא ברי עדיף, דלר"נ ור"י אין ברי עדיף, ולרב הונא ורב יהודה ברי עדיף.

עוד חומר לימוד על הדף