1)

TOSFOS DH u'Mah Tzitz she'Ein Bo Ela Azkarah Achas

תוספות ד"ה ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת

(SUMMARY: Tosfos explains that this is not an absolute Kal va'Chomer.)

- תימה לי ליפרך מה לציץ שכן השם הוא בגלוי תאמר בתפילין שהן מחופין עור

(a)

Question: The Gemara should ask that Hash-m's name is exposed on the Tzitz, so we cannot learn to Tefilin, in which Hash-m's name is covered with leather!

ואין לתרץ דה"נ כתיב שדי בתפילין בקמטין

1.

Suggestion: Also Shakai (a name of Hash-m) is written in folds.

חדא דאין זה כתב גמור דדוקא שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני אבל ד' י' לא

2.

Rejection #1: This is not a proper writing. Only the Shin [on the box of the head Tefilin] is a tradition from Moshe from Sinai, but the Dalet and Yud are not!

ועוד בציץ איכא שם המיוחד בן ד' אותיות דחמיר טפי

3.

Rejection #2: The Tzitz has Hash-m's special four-letter name, which is more stringent than Shakai.

ונ"ל דאינו ק"ו גמור דאורייתא אלא מדרבנן

(b)

Answer: It is not a proper Kal va'Chomer. The law is mid'Rabanan.

וה"ק נהי נמי דאיכא חומרא טפי בציץ כדמפרש מ"מ כיון דאיכא בתפילין צד חשיבות זה טפי שיש בהן אזכרות הרבה סברא הוא שמן הדין יש לחכמים לתקן למשמש בהן כל שעה.

1.

The Gemara means that even though the Tzitz has a stringency, like I explain[ed], since in one aspect Tefilin are more important, for they have many Azkaros, it is reasonable that Chachamim enact to touch them at all times.

2)

TOSFOS DH v'R. Yosi Savar Tum'ah Heter Hi b'Tzibur

תוספות ד"ה ורבי יוסי סבר טומאה היתר היא בציבור -

(SUMMARY: Tosfos explains why it suffices to sprinkle on days three and seven.)

תימה לי א"כ גבי פרה אמאי סגי בג' ובשביעי הא לאו קרבן ציבור היא לדחות שבת וטומאה

(a)

Question: If so, why is it enough to sprinkle on days three and seven regarding Parah? It is not a Korban Tzibur to be Docheh Shabbos and Tum'ah!

(b)

Note: Haza'ah on days three and seven is Metaher him in any case. It suffices even if Tum'ah is Dchuyah! Gevuras Ari - we know that R. Yosi holds that Tevilah bi'Zmanah (to immerse to become Tahor on the first day possible) is a Mitzvah, and we assume that he holds that also Haza'ah bi'Zmanah Mitzvah. However, if he holds that Tum'ah is Hutrah, Haza'ah on days three and seven suffices.

וי"ל דכיון דטבול יום כשר בפרה דכתיב (במדבר יט) והזה הטהור דאמרת טהור כל דהו

(c)

Answer: A Tevul Yom is Kosher for Parah, for it says "v'Hizah ha'Tahor", and we say that any level of Tahor suffices;

אם כן מהתם נמי נכשיר כהן השורף הפרה בלא הזאה כלל כיון דלא ברור לן דנטמא

1.

If so, also that is a source to be Machshir the Kohen who burns the Parah without any Haza'ah at all, since it is not clear that he became Tamei!

והוא הדין דאפילו שלישי ושביעי לא בעי אלא מעלה בעלמא.

2.

Likewise, even the third and seventh days are not necessary. They are a mere stringency.

3)

TOSFOS DH Iy Savar R. Yosi Tum'ah Heter Hi b'Tzibur Haza'ah Klal Lamah Li

תוספות ד"ה אי סבר רבי יוסי טומאה היתר היא בציבור הזאה כלל למה לי -

(SUMMARY: Tosfos explains why Haza'ah should not be needed even for Aharon's ram.)

גבי יוה"כ תימה לי לימא דאיצטריך הזאה משום אילו של אהרן הקרב ביוה"כ דכיון דיחיד הוא מהדרינן אטהרה

(a)

Question: Regarding Yom Kipur, we should say that we need Haza'ah due to Aharon's ram, which is offered on Yom Kipur. Since it is an individual's, we strive to offer it b'Taharah!

וי"ל דהנ"מ היכא דנטמא בידו טומאה ודאית כדלעיל

(b)

Answer: This is only when it became Vadai Tamei, like above;

אבל בחששא בעלמא כי הכא ודאי למאן דמיקל ואמר היתר היא בציבור לא הוה מצרכי' מידי

1.

For a mere concern, like here, surely the one who is lenient and says that it is Heter b'Tzibur would not require anything;

אפילו בדיחיד כגון אילו של אהרן כיון דחשיב כקרבן ציבור לדחות שבת וטומאה.

2.

This is even for an individual's Korban like Aharon's ram, since it is considered a Korban Tzibur to be Docheh Shabbos and Tum'ah.

4)

TOSFOS DH v'Savar R. Yosi Lo Amrinan Tevilah bi'Zmanah Mitzvah v'Chulei

תוספות ד"ה וסבר רבי יוסי לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not answer that the Tana is R. Yosi b'Rebbi Yehudah.)

- לא הוה מצי לשנויא ההיא דלעיל רבי יוסי בר' יהודה היא דסבירא ליה בפרק המפלת (נדה דף כט.) לאו מצוה היא

(a)

Question: Why didn't we answer like above, that it is R. Yosi b'Rebbi Yehudah, who holds (Nidah 29a) that Tevilah bi'Zmanah Lav Mitzvah?

וכה"ג משני לקמן שילהי מכילתין (דף פח. ושם)

(b)

Strengthening of question: The Gemara answers like this below (88a)!

וי"ל דכיון דפליג בהדיה ר"מ שמע מינה דרבי יוסי בר חלפתא הוא שהיה חבירו בר פלוגתא.

(c)

Answer: Since R. Meir explicitly argues, this shows that the Tana is R. Yosi b'Ribi Chalifta (Stam R. Yosi, and not R. Yosi b'Rebbi Yehudah), the colleague of R. Meir.

5)

TOSFOS DH d'Kulei Alma l'Hani Tanai Amrinan Tevilah bi'Zmanah Mitzvah

תוספות ד"ה דכולי עלמא להני תנאי אמרינן טבילה בזמנה מצוה

(SUMMARY: Tosfos supports R. Tam, who rules that Tevilah bi'Zmanah Lav Mitzvah.)

ר"ת פסק דטבילה בזמנה לאו מצוה היא

(a)

R. Tam's opinion: R. Tam rules that Tevilah bi'Zmanah Lav Mitzvah.

אע"ג דאמר בפרק המפלת (נדה דף ל. ושם) שמע מינה תלת שמע מינה טבילה בזמנה מצוה

(b)

Question: In Nidah (30a, regarding a woman who must immerse 95 times due to Safek), it says "we learn from this that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah"!

אין הלכה כן אלא כרבי יוסי בר' יהודה דאמר התם דיה טבילה באחרונה

(c)

Answer: The Halachah does not follow this. Rather, the Halachah follows R. Yosi b'Rebbi Yehudah, who says there that it suffices for her to immerse at the end.

שהרי מעשים בכל יום שאין לך טובלת בזמנה טבילה של נדה ושל זבה ושל שומרת יום

(d)

Support: It is common practice that a Nidah, Zavah or Shomeres Yom k'Neged Yom does not immerse at the first possible time (mid'Oraisa. She does not immerse until Bi'ah is permitted even mid'Rabanan, i.e. after counting seven clean days after her last sighting of blood.)

ובפרק בתרא דנדה (דף סז: ושם) אמרינן מכדי האידנא כולהו ספק זבות שוינהו רבנן ליטבלינהו ביממא דשבעה

(e)

Support: In Nidah (67b), we say "nowadays, Rabanan consider any woman [who saw blood] a Safek Zavah. She should immerse during the seventh day!

משמע שלא היו טובלות ביום בשום פעם

1.

Inference: They never used to immerse during the day [even though mid'Oraisa, a Zavah can become Tehorah then].

ור"ח פסק כב"ש וב"ה דפרק המפלת (שם דף ל. ושם) דסברי טבילה בזמנה מצוה

(f)

R. Chananel's opinion: R. Chananel rules like Beis Shamai and Beis Hillel in Nidah, who hold that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah.

ולאו ראייה היא מדסברי ב"ש וב"ה הכי שיהא הלכה כן דודאי ר' יוסי בר' יהודה לא פליג עלייהו

(g)

Rebuttal: The fact that Beis Shamai and Beis Hillel hold like this does not prove that this is the Halachah. Surely, R. Yosi b'Rebbi Yehudah does not argue with them!

אלא ס"ל לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה א"כ מצי למימר דהלכתא כר' יוסי ברבי יהודה

1.

Rather, he holds that they do not argue about this. If so, we can say that the Halachah follows R. Yosi b'Rebbi Yehudah.

ומה שעשה רבינו אליהו הזקן זכרונו לברכה באזהרות שלו טבילה בזמנה ועל ארבע גדילים יתד על אזנך תכסה הגדולים

(h)

Implied support for R. Chananel: R. Eliyahu ha'Zaken wrote in his warnings "Tevilah bi'Zmanah Mitzvah. On the four corners [of your garment, put] strings. Have a shovel [among your Kelim] and cover excrement.

מנהגן היה שלא היה מקפיד לכתוב כהלכתן

(i)

Rejection: He was not particular to write according to the Halachah.

כמו שיסד על סתם נסקלים דנתם ונתחייב תסקלוהו ויאמר המלך תלוהו

(j)

Proof: He wrote about Stam people who are stoned 'you judged, and sentenced to be stoned. Stone him, and the king will say "hang him"';

והיינו כר"א דפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מה:) כל הנסקלין נתלין ודלא כרבנן דאמרי אין נתלה אלא מגדף ועובד עבודת כוכבים

1.

This is like R. Eliezer, (Sanhedrin 45b), who says that everyone stoned is hung, and unlike Rabanan, who say that only a blasphemer or idolater is hung.

ומהא דאמר בשמעתא דכולי עלמא אמרינן טבילה בזמנה מצוה

(k)

Suggestion: Our Sugya supports R. Chananel. It says "all agree that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah"!

אין להביא ראיה דלא הוה מצי למימר איפכא דכולי עלמא לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה דא"כ מאי טעמא דר"מ

(l)

Rejection #1: This is not a proof, because the Gemara could not have said oppositely, that all agree that Tevilah bi'Zmanah Lav Mitzvah, for if so, what is the reason for R. Meir?!

ועוד ר' יוסי נמי על כרחך סבר טבילה בזמנה מצוה כדשמעינן ליה גבי מי שהיה שם כתוב על בשרו.

(m)

Rejection #2: Also, R. Yosi must hold that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah, like we find regarding someone who had Hash-m's name written on his skin.

6)

TOSFOS DH Makshinan Haza'ah li'Tvilah

תוספות ד"ה מקשינן הזאה לטבילה

(SUMMARY: Tosfos explains why we learned Tevilah bi'Zmanah Mitzvah by itself, but know Tevilah bi'Zmanah Mitzvah only through a Hekesh.)

תימה אמאי פשיט להו טפי דטבילה בזמנה מצוה מהזאה

(a)

Question: Why is it more obvious that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah than regarding Haza'ah [bi'Zmanah]?

יש לומר משום דכתיב (במדבר יט) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב

(b)

Answer: It says "v'Hizah ha'Tahor Al ha'Tamei ba'Yom ha'Shelishi uva'Yom ha'Shevi'i v'Chit'o ba'Yom ha'Shevi'i v'Chibes Begadav v'Rachatz ba'Mayim v'Taher ba'Arev";

ועל כרחך הא דהדר כתיב וחטאו ביום השביעי לאו משום הזאה כתיב דהא כתיב כבר

1.

You must say that "v'Chit'o ba'Yom ha'Shevi'i" is not repeated to teach about Haza'ah, for Haza'ah is already written!

ואי משום לאשמועינן הזאה בזמנה מצוה

(c)

Implied question: Perhaps it was repeated to teach that Haza'ah bi'Zmanah Mitzvah!

ליהדר נמי הזאה דג' כדהדר הזאה דשביעי

(d)

Rejection: If so, it should have repeated mention of Yom ha'Shelishi along with Yom ha'Shevi'i!

אלא על כרחך משום ורחץ איצטריך לאשמועינן דתכף להזאה טבילה ושמע מינה דטבילה בזמנה מצוה

(e)

Conclusion: Rather, you must say that it was repeated to teach that one must immerse immediately after Haza'ah. We infer that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah.

ולמאן דלית ליה טבילה בזמנה מצוה

(f)

Implied question: How can the opinion that Tevilah bi'Zmanah Mitzvah explain the repetition?

איכא למימר דדריש להאי קרא כדקא דריש ליה בפרק האומר בקידושין (דף סב. ושם)

(g)

Answer: He expounds like it says in Kidushin (62a);

דקאמר וחטאו ביום השביעי למה לי

1.

Citation (62a) Question: Why do we need "v'Chit'o ba'Yom ha'Shevi'i

איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי לקדשים אבל בתרומה בחד נמי סגי

2.

Citation (cont.) Answer: One might have thought that Haza'ah is needed on both days only for Kodshim, but for Terumah it suffices on either day!

קא משמע לן

i.

Citation (cont.): [The verse teaches that] this is not so.

8b----------------------------------------8b

והא דקאמר התם והזה הטהור על הטמא למה לי

(a)

Implied question - Citation (cont.) Question: Why do we need "v'Hizah ha'Tahor Al ha'Tamei"?

אצטריך סד''א שלישי למעוטי שני שביעי למעוטי ששי דקא ממעט ימי טהרה אבל היכא דעבד ברביעי ובשמיני אימא שפיר דמי קמ''ל

1.

Citation (cont.) Answer: One might have thought that Shelishi excludes Sheni, and Shevi'i excludes Shishi, for this reduces the days needed for Taharah, but one may sprinkle on days four and eight. The verse teaches that this is not so [because Haza'ah bi'Zmanah Mitzvah]!

יש לפרש אפילו למ''ד אין הזאה בזמנה מצוה ואו או קאמר ברביעי או בשמיני כלומר סד''א אי עבד הזאה קמייתא ברביעי והשניה בשביעי או קמייתא בשלישי כמשפטה ובתרייתא בשמיני

(b)

Answer: It is even like the opinion that Haza'ah bi'Zmanah Lav Mitzvah. The Hava Amina was that one may sprinkle on day four or on day eight, i.e. on days four and seven, or on days three and eight;

קמ''ל דבעינן שיהא ד' ימים בין הזאה להזאה לא פחות ולא יותר וכן פירש רש''י התם:

1.

The verse teaches that this does not help. There must be exactly four days in between. Also Rashi explained so there.

7)

TOSFOS DH d'Iy R. Chanina Segan ha'Kohanim ha Ika Nami Ha

תוספות ד"ה דאי ר' חנינא סגן הכהנים הא איכא נמי הא

(SUMMARY: Tosfos discusses whether there are other differences.)

תימה לי אכתי איכא נמי שזה פורש ללשכת פרהדרין וזה פורש ללשכה שעל פני הבירה

(a)

Question: In any case there is another difference. This one (the Kohen Gadol before Yom Kipur) separates to Lishkas Parhedrin, and this one (the Kohen who will burn Parah Adumah) separates to the Lishkah Al Pnei ha'Birah!

י''ל דלא קא חשיב אלא מילתא דחשיבותא שיש מעלה בזה מבזה אבל מה שזה פורש ללשכה זו וזה פורש ללשכה זו לאו מילתא דחשיבותא הוא בהאי טפי מבהאי

(b)

Answer #1: We consider only matters of importance, in which one of them is more important than the other. The fact that they separate to different chambers does not show more importance to one than the other.

אי נמי נ''ל לפרש דתרי מילי קחשיב שזה פרישתו לקדושה דהיינו ללשכת פרהדרין שהיתה בנויה בקודש

(c)

Answer #2: We consider two matters. This one separates for Kedushah, to Lishkas Parhedrin, which was built in the Kodesh;

ואפילו את''ל שהיתה פתוחה לחול וא''כ הוה תוכה חול דאי לאו הכי הא אין ישיבה בעזרה וכ''ש שאין ישנים בה וא''כ לא הוי פרישתו לקדושה

1.

Question: It was open to Chol, so the interior was not Kodesh, for if not, since one may not sit in the Zohar, all the more so he would not be allowed to sleep there! If so, his separation is not for Kedushah.

יש לומר אפ''ה כיון דהיתה בנויה בקדש בסמוך לעזרה קרי ליה שפיר פרישה לקדושה

2.

Answer: Even so, since it was built in the Kodesh, next to the Azarah, his separation is for Kedushah.

וזה פרישתו לטהרה ללשכה שעל פני הבירה העומדת בהר הבית שאין בו קדושה יותר מירושלים אלא טהור יותר שהזב ובעל קרי וכל מי שטומאה יוצאה מגופו אין נכנסין לו

(d)

Continuation of Answer #2: This one separates for Taharah, to the Lishkah Al Pnei ha'Birah. It is in Har ha'Bayis, which has no more Kedushah than Yerushalayim. However, it is more Tahor, for a Zav, Ba'al Keri, or anyone whose Tum'ah leaves his body may not enter there.

ויש מפרשין דלשכת פרהדרין היתה פתוחה לקודש

(e)

Alternate opinion: Some explain that Lishkas Parhedrin was open to Kodesh. (If so, all the more so his separation is for Kedushah!)

ואע''ג דא''כ קדש הואי ואין ישינין בה

(f)

Implied question: If so, it was Kodesh, so one may not sleep there!

יש לומר כיון שבנויה בחול ופתוחה לקדש ונהי דתוכה קדש לענין אכילת קדשי קדשים כדמשמע באיזהו מקומן (זבחים דף נו.) מיהו מותר לישב בה ולישן בה דלא קדשה לגמרי כקדושת עזרה

(g)

Answer: Since it was built in the Chol and open to Kodesh, even though the inside is Kodesh regarding eating Kodshei Kodoshim, like it connotes in Zevachim 56a, one may sit and sleep there, for it is not totally Kodesh like the Azarah;

דהא אמר בפרק איזהו מקומן (שם) דאין חייבין עליהן כרת טמאים הנכנסין שם והכי נמי מותר לישב ולישן בהם

(h)

Support: We say in Zevachim (ibid.) that Temei'im who enter there are not Chayav Kares. Similarly, one may sit and sleep there.

ועוד איכא בינייהו מילתא אחריתי שזה אחיו הכהנים נוגעין בו וזה אין אחיו הכהנים נוגעין בו

1.

There is another difference between them. The former, his fellow Kohanim touch him, but the latter, his fellow Kohanim do not touch him.

ולא נהירא כדמשמע לקמן בשילהי פ''ב [דף כה. ושם] גבי זקן יושב במערבה דאין ישיבה בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש:

(i)

Rejection of alternate opinion: The Gemara below (25a) says regarding the elder sitting in the west [of Lishkas ha'Gazis] that one may not sit in chambers built in Chol and open to Kodesh.

8)

TOSFOS DH Tanan Hasam ha'Nachtomin Lo Chiyvu Osam Lehafrish Ela Terumas Ma'aser v'Chalah

תוספות ד"ה תנן התם הנחתומין לא חייבו אותם להפריש אלא תרומת מעשר וחלה

(SUMMARY: Tosfos explains when one must tithe Chalah of Demai, based on the Yerushalmi.)

. בפ''ב דמסכת דמאי פריך בירושלמי תמן [פ''ה] תנינן הלוקח מנחתום כיצד מעשר נוטל כדי תרומת מעשר וחלה וכו' הכא את אמר הלוקח מפריש וכה את אמר נחתום מפריש

(a)

Question (Yerushalmi in Demai 2:4): A Mishnah (Demai 5:1) says that when one who buys from a baker tithes, he takes enough for Terumas Ma'aser and Chalah..., but here we say that the baker separates them!

ר' יונה אמר איתפלגון ר' יוחנן ור''א חד אמר כאן בעושה בטהרה כאן בעושה בטומאה

(b)

Answer #1 (R. Yonah, in Yerushalmi): R. Yochanan and R. Elazar argue about this. One of them says that it depends on whether they make [the bread] in Taharah or Tum'ah.

נראה לפרש מתני' דהכא בנחתום עם הארץ העושה בטהרה ששוכר גבל חבר לעשות לו חלתו בטהרה

(c)

Explanation: Our Mishnah [2:4] discusses an Am ha'Aretz baker who hires a Chaver kneader to separate Chalah in Taharah;

הלכך כיון דטרח כולי האי סמכינן עליה נמי דודאי תקנה ואין צריך הלוקח ממנו להפריש

1.

Since he toiled so much, we rely on him that he surely fixed it. The buyer need not separate (Ma'aser and Chalah);

וההיא מתני' דמחייבא ללוקח להפריש מיירי בנחתום עם הארץ דלא מפריש

2.

The other Mishnah [5:1] obligates the buyer to separate. It discusses an Am ha'Aretz baker who does not separate.

וחד אמר כאן במדה דקה כאן במדה גסה ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא וכו'

(d)

Answer #2 (the other of R. Yochanan and R. Elazar): It depends on whether we discuss a small or large amount. We do not know who said which...

ומפרש התם אמתניתין אחריתי טעמא דחילוקא דבין גסה לדקה משום תינוקות שלא יאכלו טבל

(e)

Explanation #1: The Yerushalmi explains regarding another Mishnah that the distinction between a small or large amount is due to children, lest they eat Tevel. (Children are wont to buy a small amount, therefore the seller must separate.)

בשם רבי יוחנן מדה דקה הואיל והמוכר משתכר הוא מפריש מדה גסה לוקח משתכר לוקח מפריש

(f)

Explanation #2 (in the name of R. Yochanan): Since the seller profits on a sale of a small amount, he separates. Since the buyer profits on a sale of a large amount, he separates.

ופריך התם וקשיא על דרבי יוחנן אם בעושה בטהרה יפריש על הכל פי' אפילו מעשר שני ונסקוה לירושלים

(g)

Question (Yerushalmi, against R. Yochanan): If he does b'Taharah, he should separate on everything, i.e. even Ma'aser Sheni, and take it to Yerushalayim! (The Yerushalmi concluded that in the first argument, R. Yochanan says that it depends on whether he makes b'Taharah.)

ומשני בדין הוא שלא יפריש כלום שאין מוסרין ודאי לעם הארץ

(h)

Answer: Really, he should not need to separate anything, for one may not give Vadai [Tevel] to an Am ha'Aretz.

כלומר דאפילו ודאי דאיכא למימר דעם הארץ יעשרנו אפי' הכי לא סמכינן עליה דחיישינן דילמא לא מתקן ליה

1.

I.e. even Vadai, for which one might have thought that an Am ha'Aretz will tithe it, even so, we do not rely on him. We are concerned lest he not fix it. (Therefore, the seller must tithe it.)

והיינו דקאמר אין מוסרין אפי' ודאי לעם הארץ דוקא אבל לחבר שרי

(i)

Explanation: We said that one may not give even Vadai. This is only to an Am ha'Aretz. One may give Vadai to a Chaver;

ומתניתין בנחתום חבר שמוכר לחבר עסקינן וא''כ בדין הוא דהנחתום לא יפריש לכל הפחות מעשר שני משום דטריחא מילתא טובא לאסוקיה לירושלים

1.

Our Mishnah discusses a Chaver baker selling to a Chaver. It is proper to exempt the baker at least from separating Ma'aser Sheni, for it is a burden to take it to Yerushalayim.

פטורים הנחתומין מלהפריש מעשר שני משום דטריחא מילתא ומתוך שהפרהדרין הללו חובטין אותן וכו'

2.

This is why bakers are exempt from Ma'aser Sheni, and because officers beat them [and force them to pay heavy taxes];

מיהו חבר הלוקח מהם מפריש מעשר שני ומעלהו ואוכלו בירושלם

i.

However, a Chaver who buys from them (Chaverim bakers) separates Ma'aser Sheni and takes it to Yerushalayim and eats it there.

ואין לפרש שאין מוסרין ודאי לעם הארץ אבל דמאי מוסרין

(j)

Suggestion: We say that one may not give Vadai to an Am ha'Aretz, but one may give Demai.

דהא ליתא דבעירובין בפ' בכל מערבין (דף לז:) מוכח דאין מוסרין דמאי לעם הארץ גבי עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודה של ירק

(k)

Rejection: In Eruvin (37b) it is clear that one may not give Demai to an Am ha'Aretz, from the case of an Am ha'Aretz who told a Chaver "buy for me a bundle of vegetables";

ובפ' המוכר את הספינה (ב''ב דף פח.) גבי הלוקח ירק מן השוק וכו'

1.

This is clear also from Bava Basra (88a) regarding one who buys vegetables in the market. (Once a Chaver bought, he may not return it to the Am ha'Aretz.)

ובפ''ק דחולין (דף ו.) הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה

2.

This is clear also from Chulin 6a, which says that one who gives to his mother-in-law (an Am ha'Aretz) must tithe what he gives to her and takes from her [because she is suspected to switch his with hers].

ומקשה (בירושלמי - הגהה בגליון) נמי על דרבי אלעזר אם במדה דקה יפריש על הכל

(l)

Question (Yerushalmi, against R. Elazar): If one buys a small amount, he should separate everything!

ולא משני מידי לפי שכבר תירץ לר' יוחנן והוא הדין לר' אלעזר

(m)

Answer: The Yerushalmi does not answer at all, because it already answered for R. Yochanan, and the same [answer] applies to R. Elazar.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF