1)

NON-STANDARD ACHILAH (R. Yochanan)

אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן זר (דף פא,א) שכוסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש (ויקרא כב) כי יאכל פרט למזיק
(a)

A Zar who consumes Terumah abnormally, pays the principle but not the Chomesh (he has damaged the grain, not eaten it).

אמר רב שיזבי א"ר יוחנן זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר ראשון משלם <את> קרן וחומש שני אין משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד:
(b)

Once food has been eaten (and the Zar has become liable in Keren and Chomesh), subsequent consumption of that food renders the user liable only to pay the firewood value to the first (and nothing to the Kohen).

2)

FOOD AND DRINK DO NOT COMBINE ON YOM KIPUR

האוכל והשותה אין מצטרפין: מאן תנא
(a)

Question: Who is the author of this non-Tziruf rule?

אמר רב חסדא במחלוקת שנויה ור' יהושע היא דתנן כלל א"ר יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין
(b)

Answer: (R. Chisda): It is R. Yehoshua who taught that Tziruf (for Tum'ah) only occurs when two items have the identical time-frame and Shi'ur (whereas according to the Chachamim there is Tziruf even if there is an overlap in time-frame and Shiur).

רב נחמן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קא אמרי רבנן התם אלא לענין טומאה דשם טומאה חד היא אבל הכא משום יתובי דעתא הוא והאי לא מיתבא דעתיה
(c)

Answer: (R. Nachman): Our Mishnah could even follow the opinion of the Chachamim, and their view of Tziruf by Tum'ah (where both items are called Tamei) may not apply on Yom Kipur (where, even combined, the less-than-Shi'ur amount of food and/or drink does not generate Yishuv ha'Da'as).

וכן אמר ר"ל במחלוקת שנויה ורבי יהושע היא דתנן כלל א"ר יהושע כו' ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה אבל הכא משום יתובי דעתיה הוא והאי לא קא מיתבא דעתיה:
(d)

Resh Lakish taught like R. Chisda and R. Yochanan taught like R. Nachman.

3)

MISHNAH: COMBINING CHIYUVIM OF YOM KIPUR

אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת
(a)

If one ate and drank (the Shiur of each) in one He'elam, he brings only one Chatas (they are both parts of one Isur).

אכל ועשה מלאכה חייב <שני> [שתי] חטאות
(b)

If one ate and did Melachah in one He'elam, he is Chayav two Chataos.

אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה ושתה ציר או מורייס פטור:
(c)

If one ate non-edibles he is Patur.

4)

A LAAV IN THE TORAH FOR THE MITZVAH OF INUY

אמר ר"ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי משום דלא אפשר היכי נכתוב
(a)

(Resh Lakish): There is no Lav in the Torah regarding Inuy because language is lacking to express such a Lav.

נכתוב רחמנא לא יאכל אכילה בכזית
1.

'Lo Yochal' would imply Achilah (bi'ke'Zayis).

נכתוב רחמנא לא תעונה קום אכול משמע
2.

'Lo Se'uneh' would imply that one must eat.

מתקיף לה רב הושעיא נכתוב רחמנא השמר פן לא תעונה
(b)

Question: The language could be 'Hishamer Pen Lo Se'uneh'!?

א"כ נפישי להו לאוי
(c)

Answer: That would create two Lavin ('Hishamer' and 'Pen').

מתקיף לה רב ביבי בר אביי נכתוב רחמנא השמר במצות עינוי
(d)

Question: The wording could be 'Hishamer be'Mitzvas Inuy'!?

אם כן השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה
(e)

Answer: That would create an Asei, not a Lav.

מתקיף לה רב אשי נכתוב אל תסור מן העינוי
(f)

Question: Let it say 'Al Tasur Min ha'Inuy'!?

קשיא
(g)

Answer: Good question.

5)

DERIVING THE AZHARAH FROM THE BERAISA

ותנא מייתי לה מהכא (במדבר כט) ועניתם את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו
(a)

The Beraisa derives the Azharah from "ve'Inisem... "

יכול יהא ענוש על תוספת מלאכה ת"ל (ויקרא כג) וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת מלאכה יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה אבל יהא ענוש כרת על תוספת עינוי ת"ל (ויקרא כג) כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי
1.

The Pasuk "ve'Chol ha'Nefesh" comes to restrict the Kareis to the day itself, and not to any additions to the day.

יכול לא יהא בכלל עונש אבל יהא מוזהר על תוספת מלאכה ת"ל (ויקרא כג) וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספת מלאכה
2.

The Pasuk "ve'Chol Melachah ... " comes to restrict the Torah prohibition to the day itself, and not to Tosefes.

יכול לא יהא מוזהר על תוספת מלאכה אבל יהא מוזהר על תוספת עינוי ודין הוא ומה מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים אינו מוזהר עליה עינוי שאינו נוהג בשבתות וי"ט אינו דין שלא יהא מוזהר עליו
3.

Logic dictates that there would not be a Lav on added Inuy (if Tosefes Melachah is not a Lav...).

אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו מניין לא יאמר עונש במלאכה דגמר מעינוי ומה עינוי שאינו נוהג בשבתות וי"ט ענוש כרת מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה לא ענש אלא אם כן הזהיר אף עינוי לא ענש אלא אם כן הזהיר
(b)

The source of the Azharah regarding Inuy is the Torah's superfluous reference to Kareis by Melachah (which could have been derived logically from Melachah of Shabbos/Yom Tov) which serves to link Melachah (where the Azharah is explicit) to Inuy (where the Azharah is thus derived).

איכא למיפרך מה לעינוי שלא הותר מכללו תאמר במלאכה שהותרה מכללה
(c)

Question: But the difference between Melachah and Inuy should disrupt this connection (Inuy has no exceptions while Melachah is excepted in the Avodah)!?

אלא לא יאמר עונש בעינוי דגמר ממלאכה מה מלאכה שהותרה מכללה ענוש כרת עינוי שלא הותר מכללו לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנה גזירה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר
(d)

Answer: Rather, the derivation is from the superfluous reference to Kareis by Inuy, which creates the link to Melachah.

איכא למיפרך מה למלאכה שכן נוהגת בשבתות וימים טובים תאמר בעינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים
(e)

Question: But Melachah is more frequent than Inuy!?

אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר
(f)

(Ravina): The Tana of the Beraisa in fact learns the Azharah from the link between Melachah and Inuy created by ""Etzem"".

מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן
1.

This link is Mufneh, as analyzed below, and is hence not subject to the disruptions above.

לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא
2.

There are five Pesukim, one is Mufneh for the link.

דבי ר' ישמעאל תנא
(g)

Another source for the Azharah by Yom Kipur is provided by Tana de'Bei R. Yishmael.

נאמר כאן עינוי ונאמר להלן עינוי
1.

Inuy is written by Yom Kipur and by Oneis (of Eishes Ish).

מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר
2.

Just as by Oneis there is no Onesh without an Azharah, so, too, by Yom Kipur.

רב אחא בר יעקב אמר
(h)

Another source is provided by R. Acha b. Ya'akov.

יליף שבת שבתון משבת בראשית
1.

The term "Shabbos Shabason" links Yom Kipur to Shabbos.

מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר
2.

Just as there is no Onesh by Shabbos without an Azharah, so, too, by Yom Kipur.

81b----------------------------------------81b
רב פפא אמר (דף פא,ב) הוא גופיה שבת איקרי דכתיב תשבתו שבתכם
(i)

(R. Papa): Since Yom Kipur itself is called 'Shabbos' ("Tishbesu Shabatchem"), it is like Shabbos in both Onesh and Azharah!

בשלמא רב פפא לא אמר כרב אחא בר יעקב דקרא דכתיב בגופיה עדיף
1.

He prefers learning from the Pasuk itself than from a Gezeirah Shavah as did R. Acha b. Ya'akov.

אלא רב אחא בר יעקב מאי טעמא לא אמר כרב פפא
2.

Question: Why did R. Acha b. Ya'akov not do the same?

מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא כג) ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול יתחיל ויתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש ואין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל (ויקרא כג) מערב עד ערב ואין לי אלא יוה"כ <ימים טובים> [שבתות] מניין ת"ל תשבתו אין לי אלא <ימים טובים שבתות> [שבתות ימים טובים] מנין ת"ל (ויקרא כג) שבתכם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות <מכאן שמוסיפין> [מוסיפין] מחול על הקודש
3.

Answer: He uses "Tishbesu Shabatchem" to learn Tosefes Shabbos and Yom Tov from Yom Kipur (as in the Beraisa).

ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה
4.

Question: What will the Tana who uses ""Etzem"" to restrict Kareis to the day itself and not to Tosefes (he must already know Tosefes as a Lav) do with "be'Sish'ah la'Chodesh" (which this Beraisa uses as the source for Tosefes)?

מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי:
5.

Answer: To teach that if one eats on the ninth, he is considered to have fasted on both the ninth and tenth.

6)

NON-NORMAL EATING

אכל אוכלין שאין ראוין לאכילה: אמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור
(a)

(Rava): One who eats spices as though they were food (pepper or ginger) on Yom Kipur is Patur.

מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר (ויקרא יט) וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין ארץ ישראל חסרה כלום שנא' (דברים ח) לא תחסר כל בה
(b)

Question: But we have learned that not only the pepper, but even the bush of the pepper is considered an edible food!?

ל"ק הא ברטיבתא והא ביבישתא
(c)

Answer: That refers to moist pepper (edible), while Rava is speaking about dried pepper (edible only as a condiment).

א"ל רבינא למרימר והאמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה
(d)

Question: But R. Nachman taught that ginger is edible!?

לא קשיא הא ברטיבתא והא ביבישתא
(e)

Answer: Again, that speaks where the ginger is moist.

7)

LEAVES

ת"ר אכל עלי קנים פטור לולבי גפנים חייב
(a)

One is Patur for consuming the leaves of trees and vines, but Chayav for the leaves of a grapevine (Lulvei Gefanim).

אלו הן לולבי גפנים אמר רבי יצחק מגדלאה כל שלבלבו מר"ה ועד יוה"כ
(b)

(R. Yitzhok Magdela'ah): This refers to young, soft leaves while leaves older than Rosh ha'Shanah would be Patur.

ורב כהנא אמר כל שלשים יום
(c)

(R. Kehanah): The cutoff is 30 days.

תניא כוותיה דר' יצחק מגדלאה אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים כל שלבלבו מר"ה ועד יוה"כ:
(d)

A Beraisa supports R. Yitzhok Magdela'ah.

8)

DRINKING BRINE IS PATUR

שתה ציר או מורייס פטור: הא חומץ חייב
(a)

By inference, vinegar would be Chayav.

מתני' מני
(b)

Question: Who is the Tana of our Mishnah?

רבי היא דתניא ר' אומר חומץ משיב את הנפש
(c)

Answer: It is Rebbi who taught that vinegar satisfies.

דרש רב גידל בר מנשה מבירי דנרש אין הלכה כרבי
(d)

R. Gidel b. Menashe taught that the Halachah is not like Rebbi.

לשנה נפקי כולי עלמא מזגו ושתו חלא
1.

The following year people diluted vinegar and drank it.

שמע רב גידל ואיקפד אמר אימר דאמרי אנא דיעבד לכתחלה מי אמרי
2.

R. Gidel objected, stating that the discussion only revolved around being Patur or Chayav, not Mutar!

אימר דאמרי אנא פורתא טובא מי אמרי
3.

Further, we only spoke of a small quantity of vinegar, but surely a large quantity is satisfying!

אימר דאמרי אנא חי מזוג מי אמרי:
4.

Further, we only spoke of undiluted vinegar, never of diluted vinegar (which certainly may satisfy)!