[1] כגון שיש אפשרות להביא מנחת עומר אחרת תחתיה. אולם אם אין אפשרות, לכו"ע אומרים לו "הוי פקח ושתוק". וע"ע מאירי.

[2] כגון מנחת נסכים של קרבן ציבור.

[3] דקרבן ציבור שנעשה בטומאה אינו נאכל בטומאה, כדאיתא במשנה בפסחים (דף עו:) מלבד קרבן פסח שכל כולו בא לאכילה - שנאכל גם כשנעשה בטומאה.

[4] נידון זה אינו קשור לנידון טומאה הותרה בציבור, כיון שאף שהוא קרבן ציבור מ"מ אינו קבוע לו זמן, אלא הוא נידון אם ציץ מרצה.

[5] דכיון שהיתר גמור הוא מה שנעשה בטומאה - לא צריך ציץ שירצה. אבל אם הטומאה רק דחויה - הרי שבא באיסור טומאה וצריך עליו ריצוי ציץ.

[6] וביאר אביי שהכוונה שתלוי הציץ על מתלה, אבל אם נשבר הציץ לכו"ע אינו מרצה.