יבמות דף צה. א

הבא על חמותו או על אחות אשתו האם אשתו נאסרת עליו?

הבא על חמותו הבא על אחות אשתו
לר' יהודה לכו"ע נאסרת [1] לב"ש: אסורה
לב"ה: מותרת
לר' יוסי לב"ש: אסורה
לב"ה: מותרת
לכו"ע מותרת

יבמות דף צה: א

אליבא דר' אמי במה נחלקו ת"ק ור' יוסי בענין האם אשת גיסו אוסרת את אשתו [2]?

ניסת שלא ע"פ ב"ד - ב' עדים ניסת ע"פ ב"ד - בעד אחד
לתנא קמא [3] אשת גיסו: מותרת
אשתו: מותרת
אשת גיסו: אסורה
אשתו: מותרת
לר' יוסי אשת גיסו: מותרת
אשתו: מותרת
אשת גיסו: אסורה
אשתו: אסורה [4]

יבמות דף צה: א

אליבא דר' יצחק נפחא במה נחלקו ת"ק ור' יוסי
בענין האם אשת גיסו אוסרת את אשתו בנשאת לו ע"פ ב"ד בעד אחד?

כשהלכה אשתו וגיסו כשהלכה ארוסתו וגיסו
לתנא קמא [5] אשת גיסו: אסורה
ארוסתו: מותרת
אשת גיסו: אסורה
אשתו: מותרת
לר' יוסי אשת גיסו: מותרת [6]
אשתו: מותרת
אשת גיסו: אסורה [7]
אשתו: אסורה

-------------------------------------------------

[1] וטעמו של ר' יהודה שלכו"ע נאסרת אשתו עליו, מדכתיב (ויקרא כ:יד) "באש ישרפו אותו ואתהן", וכי כל הבית כולו בשרפה - הא אשתו מה חטאה, אלא על כרחך אם אינו ענין לשרפה, תנהו ענין לאיסורא, שנאסרת עליו.

[2] פי', כגון ראובן ושמעון שהיו נשואים שתי אחיות רחל ולאה, ונסעו למדינת הים שמעון עם רחל אשת ראובן, ונשמע שמתו שמעון ורחל, ונשא ראובן את לאה שהיא אחות אשתו, ולבסוף חזרו שתיהן. ויש כאן לדון שני נידונים: א) על "אשת גיסו" דהיינו לאה שנשאת בטעות לראובן האם היא מותרת לשמעון שהוא גיסו של ראובן. ב) על "אשתו" דהיינו רחל, האם היא נאסרת בזה שבא בעלה על אחותה.

[3] וה"ק: לא שנא ניסת ע"פ עדים דאשת גיסו שריא (דהיא אנוסה ולא נאסרת לאה על בעלה שמעון), ול"ש ע"פ ב"ד בעד אחד דאשת גיסו אסירא, בכל מקרה אשתו של ראובן רחל מותרת לו, ולא נאסרת עלי בשכיבת אחותה.

[4] ר' יוסי חולק וסובר ע"פ ב"ד בעד אחד דפוסל על ידי אחרים (דלאה אשת גיסו שמעון נפסלת מחמת ביאת ראובן) - פוסל על ידי עצמו (וגם אשתו רחל נפסלת משום שבא על אחותה, ע"פ עדים דאינו פוסל על ידי אחרים (ומותרת לאה לגיסו שמעון) - אינו פוסל על ידי עצמו (ומותרת רחל לבעלה ולא נפסלת בביאת אחותה).

[5] ס"ל שבכל מקרה אין ביאת אחותה פוסלת אותה, ותמיד רחל אשת ראובן מותרת לו.

[6] ר' יוסי חולק על עיקר דינא דמתניתין דאשה שנישאת בעד אחד אסורה לחזור על בעלה מטעם קנסא, ואיהו סובר שהטעם שיש לאסור הוא רק היכא שיש לחוש שמא יאמרו שנשא אותה השני כדין וגרשה וחזרה לראשון - ויטעו שמותר להחזיר גרושתו משנישאת, ולכן היכא שנשא ראובן את אחות אשתו לאה ועתה רואים שחזרה רחל לפנינו - שהכל יודעים שהנשואים השניים האלו של ראובן בלאה הם נשואי טעות ולא יבואו להגיד אם נתיר לשמעון גיסו להחזיר את אשתו רחל שאין איסור מחזיר גרושתו, ולכן היא מותרת, וכיון שהוא לא פוסל ע"י אחרים דהיינו שאינו פוסל את אשת גיסו, לכך גם לא פוסל את אשתו.

[7] פי', דכיון שראובן רק קידש את רחל ולא נשאה, אם אח"כ ישא את לאה אשת שמעון, אפי' שתבוא לפנינו חזרה אשתו רחל, לא יאמרו שקידושי ראובן בלאה היו קידושי טעות, אלא יאמרו שהיה לראובן תנאי בקידושי רחל ולא נתקיים התנאי ונעקרו הקידושין למפרע (משא"כ אם נשאה לא שייך שהתנאי יעקור את הנישואין דהרי אין אדם עושה את ביאתו ביאת זנות, ובודאי נמחל התנאי), וכיון שלא יאמרו האנשים שהיה כאן קידושי טעות של ראובן באחות אשתו לאה, אם נתיר לשמעון גיסו כשחזר ממדינת הים להחזיר את אשתו יאמרו שאין איסור במחזיר גרושתו משנישאת לאחר, ולכן אסורה לחזור לו כשנישאת לאחר בעד אחד. וסובר ר' יוסי דכיון שפוסל על ידי אחרים (דהיינו את לאה אשת גיסו שמעון) לכך פוסל אף על ידי עצמו ונאסרת אשתו רחל ע"י שכיבת אחותה. אבל בנישואין שלא פוסל ע"י עצמו - לא פוסל נמי ע"י אחרים.

עוד חומר לימוד על הדף