YEVAMOS 87 - Dedicated in memory of Max (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi) Turkel, by his children Eddie and Lawrence and his wife Jean Turkel/Rafalowicz. Max was a warm and loving husband and father and is missed dearly by his family and friends. His Yahrzeit is 5 Teves.

יבמות דף פז. א

מי שפסקה מלאכול בתרומה וחזה ושוק כשנשאת לישראל, האם כשחוזרת אוכלת בשניהם?

לענין אכילת תרומה לענין אכילת חזה ושוק
כשחוזרת לבית אביה אוכלת לא אוכלת [1]
כשחוזרת לאכול משום בנה אוכלת אוכלת [2]

יבמות דף פז: א

אשה שאמר לה עד אחד שמת בעלה ונשאת ע"פ היתר ב"ד, ובא בעלה מה דינה?

מבעלה הראשון מבעלה השני
א. לענין להשאר תחתיו תצא ממנו תצא ממנו
ב. לענין גט צריכה ממנו צריכה ממנו
ג. לענין כתובה לת"ק: אין לה כתובה
לר' יוסי: יש לה כתובה
אין לה כתובה
ד. לענין פירות אינו מחזיר לה אינו מחזיר לה
ה. לוותה מזונות אינו מחזיר לה אינו מחזיר לה
ו. לענין בלאות [3] אינו מחזיר לה אינו מחזיר לה
ז. לענין ממזרות הולד ממזר מדרבנן הולד ממזר מדאורייתא
ח. לענין טומאת כהנים אינו מטמא לה אינו מטמא לה
ט. לענין מציאתה
לת"ק:
אינו זכאי
לר' אלעזר: זכאי
אינו זכאי
י. לענין מעשה ידיה אינו זכאי
יא. לענין הפרת נדריה אינו זכאי
יב. לענין להנשא לכהן נפסלה לכהונה נפסלה לכהונה
יג. לענין לאכול במעשר נפסלה למעשר אם היא בת לוי נפסלה למעשר אם היא בת לוי
יד. לענין לאכול בתרומה נפסלה לתרומה אם היא בת כהן נפסלה לתרומה אם היא בת כהן
טו. לענין ירושה אין יורשיו יורשים כתובתה אין יורשיו יורשים כתובתה
טז. לענין יבום לת"ק: אין אחיו מייבם אותה
לר"ש: ביאתה או חליצה מהני [4]
אין אחיו מייבם אותה

-------------------------------------------------

[1] ונאמרו בגמ' כמה מיעוטים לענין זה. א) רב חסדא אמר רבינא בר שילא דרש מדכתיב (ויקרא כב:יג) "היא בתרומת הקדשים לא תאכל" במורם מן הקדשים לא תאכל, (פי', דכיון שפסקה לאכול כשניסת לישראל שוב לא אוכלת. ב) רב נחמן אמר רבה בר אבוה דרש מדכתיב (שם) "מלחם אביה" מלחם ולא כל לחם, פרט לחזה ושוק. ג) רב ספרא דרש מדכתיב "מלחם אביה תאכל" לחם ולא בשר. ד) רב פפא דרש מדכתיב "מלחם אביה תאכל" - לחם הקנוי לאביה פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה קא זכו. ה) רבא דרש מדכתיב (שם י:יד) "ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך" - בזמן שאתך, (פי', כשהן בבית אביהן ולא נישאו עדיין).

[2] רב אדא בר אהבה, תנא: כשהיא חוזרת בשביל בנה - חוזרת אף לחזה ושוק. והקשתה הגמ', הרי כל חזרת אכילה בשביל בנה מתרבה מחזרה לבית אביה, ואיך יתכן שתהיה עדיפא מינה. ותירצה הגמ', שכל החמש מיעוטים דדרשינן לעיל הם כתובים רק בחזרת בת אצל בית אביה, אבל מה שהיא אוכלת מחמת זרעה מכהן לא כתוב מיעוטים אלו, ולכן אין לחלק בין חזרה לתרומה לחזה ושוק.

[3] לרש"י לעיל (דף פד.) מיירי בבגדים שהכניסה לו בצאן ברזל, ומפסידה את הבגדים האלה שנתיישנו, ולא רק אותם אלא גם את שאר נכסי צאן ברזל. ותוס' (דף פה. בד"ה בלאות) חולקים, וסוברים שהבלאות שבעין הוא חייב, ורק אלו שאינם בעין הוא פטור הגם שהם נכסי צאן ברזל.

[4] ויכול לעשות כן לכתחילה, ות"ק חולק וסובר שאחי הבעל הראשון רק חולץ ולא מייבם.

עוד חומר לימוד על הדף