[1] וס"ל שזו דעת הברייתא, והברייתא הזו חולקת על דעת משנתנו שאמרה בשם ר' אליעזר שסריס חמה חולץ וחולצין לאשתו משום שיש לו רפואה.

[2] ובזה מיושבת הסתירה בין הברייתא למשנה, דהברייתא בדעת ר' אליעזר לא מיירי אלא לענין עונשים לומר מאימתי הוא נחשב גדול, (ואפי' שב"ה וב"ש מיירי לענין חליצה, מ"מ ר"א מדבר לענין עונשים), ואילו המשנה מיירי לענין חליצה ובזה סובר ר"א שסריס חמה חולץ.

[3] דס"ל שנגמר לשבעה חדשים והשתהה, ולכן מועיל אם נתקיים אחר עשרים. אבל לרשב"ג כבר אחר שלשים יום אינו נפל מתי שנולד גמור בסימניו.

[4] וס"ל שלעולם לא משתהה אם נגמר לשבעה, ולכן לא חשיב בן קיימא אפי' אם נגמר בסימניו, וגם לא יעזור מה שיהיה בן כ'.