YEVAMOS 66 - Dedicated l'Iluy Nishmas Hershel Avraham ben Simcha Yosef z'l by his daughter and son in law.

יבמות דף סו. א

מה דין העבדים דלהלן באכילת תרומה?

עבדי מלוג עבדי צאן ברזל
באלמנה לכה"ג וגרושה להדיוט לא אוכלים [1] אוכלים [2]
בבת ישראל שניסת לכהן אוכלים אוכלים
בבת כהן שניסת לישראל לא אוכלים לא אוכלים

המכנסת כלים או עבדים בתורת צאן ברזל והדברים בעין, ונתגרשה, האם יכולה לתובעם?

מה הדין? ומדוע?
רב יהודה הדין עמה ויכולה ליטול אותם משום שבח בית אביה
לר' אמי הדין עמו ויכול לתת לה שוים משום שהם ברשותו ואחריותו לכל דבר

יבמות דף סו: א

ישראל ששכר פרה או ששם [3] פרה מכהן, וכן להיפך, האם מאכילים אותה כרשיני תרומה?

בשכירות בשומה
ישראל שקיבל מכהן מאכילה כרשיני תרומה אינו מאכילה
כהן שקיבל מישראל אינו מאכילה מאכילה כרשיני תרומה

-------------------------------------------------

[1] ונאמרו כמה טעמים בדבר, לרבינא אפי' מדאורייתא הם לא אוכלים, דגזה"כ היכא שאוכלים בתורת "קנין" בעינן שה"קנין" עצמו יהיה אוכל בתרומה - וכאן הרי היא פסולה מלאכול בתרומה. ורבא חולק וסובר שמה"ת אכלי, ורבנן הוא דגזרו בה כדי שתאמר לא אני אוכלת ולא עבדי אוכלים ומכח זה תבוא להתגרש ממנו. ורב אשי אמר גזירה אטו אלמנה בת כהן שהיו עבדיה אוכלים בתרומת בני נשא ואם נתיר להם לאכול גם אח"כ תחשוב שלאחר שתתאלמן ותתגרש ג"כ יכולים לאכול, ובאמת אינם יכולים לאכול דהרי היא נעשית חללה, ואף שגזירה זו שייכת דוקא באלמנה בת כהן, מ"מ לא חילקו חכמים באלמנות. וכתבו התוס' (בד"ה אלמנה) דאפי' למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מועיל להחשיב את עבדי נכסי מילוג כקנין הגוף של הכהן, כמו שלא מועיל שיצאו ממנו בשן ועין, דלענינים אלו צריך קנין הגוף ממש.

[2] כיון שהם קנינו שלו והוא זה שחייב באחריותם לכן הם אוכלים.

[3] פי', כששכר אותה ממנו שמו אותה בדמים, והתנה עמו להחזירה לו בדמים הללו, שאם תוכחש הפרה או שתאנס או אפי' יוזל מחיר הפרות בעולם, יתן לו את הפרש דמיה. כן פירש"י. אכן התוס' (בד"ה אבל) כתבו, שאסור לעשות כן משום רבית, ומיירי בשואל.

עוד חומר לימוד על הדף