TA'ANIS 19 (3 Av) - dedicated l'Iluy Nishmas Reb Aharon Dovid ben Elimelech Shmuel Kornfeld (Muncasz/Israel/New York), who passed away on 3 Av 5761, by his daughter, Diane Koenigsberg, and family. May his love for Torah and for Eretz Yisrael be preserved in all of his descendants.

תענית דף יט. א

עיר שלא ירדו עליה גשמים או עיר שיש בה דבר או מפולת [1],
מה דינה ומה דין הערים הסמוכות לה?

העיר עצמה הערים סביבותיה
לרבנן מתענה ומתריעה מיד [2] מתענות ולא מתריעות [3]
לר' עקיבא מתענה ומתריעה מיד מתריעה ולא מתענה

היו מתענים [4] על הגשמים וירדו להם גשמים בזמנים דלהלן מה יעשו?

קודם הנץ החמה אחר הנץ וקודם חצות אחר חצות
לתנא קמא לא חייבים להשלים תעניתם חייבים להשלים חייבים להשלים
לר' אליעזר [5] לא חייבים להשלים תעניתם לא חייבים להשלים תעניתם חייבים להשלים

צמחים שקרה להם מקרה דלהלן האם מתריעין עליהם ומדוע?

אם נשתנו [6] אם נתייבשו
לל"ק ברש"י מתענים ומתריעים מיד לא, דלא יועיל, ואפי' דאקון [7]
לל"ב ברש"י מתענים ומתריעים מיד לא, דאין צריך דחוזרים מעצמם, ואפי' דאקון [8]

תענית דף יט: א

מתי נקרא מכת בצורת - שהוא רק שאין תבואה כמו שצריך, לבין רעב שהוא מצב חמור?

בצורת רעב
לרב נחמן בעיר אחת אין ובעיירות סביבותיה יש [9] במדינה אחת אין ובמדינות אחרות יש [10]
לר' חנינא חטים יקרות עד סאה בסלע -
אבל מצויות חטים [11]
אפי' חטים זולות ד' סאין בסלע -
אבל לא מצויות חטים

ירד מטר הראוי לאילנות ולא ראוי לבורות או להיפך, האם מתריעים על זה בשביעית?

על אילנות על בורות
לתנא קמא אין מתריעין מתריעין
לרשב"ג ולרשב"א מתריעין [12] מתריעין

-------------------------------------------------

[1] שיש בה רוחות חזקות המפילות את הבתים ואת החומות.

[2] כלומר, שלא עושים כל סדר התעניות מהקל אל החמור, אלא מיד מתחילים בשבע תעניות חמורות מבעוד יום ובחמשה עינויים ומריעים בשופרות.

[3] דאם יש עצירת גשמים בעיר אחת, גם העיר הסמוכה לה יהיה בה רעב מחמת שיהיה בה יוקר השערים ע"י שכל בני העיר שיש בה עצירת גשמים יבואו לקנות ממנה. וכן בענין דבר ומפולת יש להם לחוש שלא תבוא עליהם, דהיא מכה מהלכת.

[4] כלומר, שהתחילו להתענות מבערב כגון בג' וז' החמורות, או אפי' בג' תעניות קלות והתחילו להתענות מעלות השחר.

[5] וכן הביאה המשנה מעשה שהיה בלוד שפסק ר' טרפון כדעת ר' אליעזר.

[6] כגון שבמקום חטה ושעורה שזרעו גדלו דברים אחרים; תחת החטה חוֹחַ, ותחת השעורה בָאְשָׁה, [ע"פ (איוב לא:מ) "תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה"].

[7] פי', דוקא במקום שמועילה תפלה מתענים ומתריעין, אולם אחר שיבשו הצמחים שאי אפשר להם לחזור לקדמותם, לא מתפללים על זה. ואפי' שראינו שעלו בקנה שלהם, אין לנו לומר שרואים שהם נתקנים ונתפלל עליהם כדי שיתוקנו היטב, דאקנתא לאו מילתא היא.

[8] פי', דהו"א דמה שאנו אומרים שהיבשות לא מזיקה וחוזרים לעצמם היינו בסתם, אולם אם עלו בקנה ועדיין לא הבשילו כל צרכן, נימא שאם לא נתריע עליהם לא יגדלו, קמ"ל דאף בכה"ג לא מתריעים דאקון לאו מילתא היא ועדיין יגדלו מעצמם אח"כ היטב.

[9] זה נקרא רק בצורת כיון שאפשר להביא מעיר לעיר דרך נהר בספינא והוא רק טירחא מועטת ולכן נקרא בצורת ולא רעב, ולכך אין מתריעין. [והקשו התוס' (בד"ה נהרא), שבמשנה איתא שעל מכת בצורת מתריעין, ואיך כאן אנו מפרשים שלא מתריעין. ותירצו, שמכת בצורת של המשנה הכוונה למכה המביאה לידי רעב, רק נקראת בצורת דעדיין עכשיו כשיש עצירת גשמים או שנשתנתה התבואה עדיין יש תבואה לאכול, רק שאח"כ יהיה מחמת מכה זו רעב. משא"כ כאן שגם לאחר זמן יוכלו להביא תבואה במעט טירחא, לכן אינו חשוב רעב אלא רק בצורת שאין מתריעין]. ובלשון אחר פירש"י "נהרא אנהרא", אם יבש מעיין זה וצריך להביא מים ע"י שיסבו נהר אחר לכאן, או שיצטרכו להמתין עד שיגדל נהר אחר ויבוא לכן, זה נחשב בצורת.

[10] וצריך להביא את התבואה ע"י חמורים, שאי אפשר להביא כל כך כמו שמביאים בספינות, חשוב רעב וקשה מבצורת. ובלשון אחר פירש"י "מדינתא אמדינתא", שיבשו כל הנהרות שבעיר זו, וצריך להביא מים מעיר אחרת.

[11] אכן אמר ר' יוחנן, דמה שלא נחשב רעב הוא רק מתי שהמעות בזול, דהיינו שמצויים מעות לאנשים לקנות בהם חטים - דאז שאפי' שהפירות ביוקר אינו רעב, אבל בזמן שהמעות ביוקר, דהיינו שהאנשים עניים ואין להם כסף הרי זה רעב.

[12] ולרשב"א מתריעין גם על הספיחין אף שאין חשובים כל כך משום שיש בהן פרנסה לעניים. ופירשו תוס' (בד"ה רבן), שספיחין כאן הכוונה לפירות האילן, וכמ"ד ספיחי זרעים אסורים.

עוד חומר לימוד על הדף