12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 22 (12 Sivan) - Today's Torah study has been dedicated on behalf of Chaim ben Rinah Bitton of Geneva and Melissa Leah bat Esther of Montreal on the day of their marriage, in prayer that they should merit to live a happy and successful life in Torah and Mitzvot together.

1)

TOSFOS DH REBBI SHMUEL BAR NACHMENI AMAR HAREI ZEH BUR

תוס' ד"ה רבי שמואל בר נחמני אמר ה"ז בור

(Summary: Tosfos queries with which Tana he concurs.)

תימה, כמאן ס"ל, לא כאחרים ולא כר' יהודה - דאחרים לא קרו בור אלא לשנה ולא קרא, ור' יהודה אפי' עם הארץ לא משוי ליה.

(a)

Question: Like whom does he hold? Neither like Acherim nor like Rebbi Yehudah; Since Acherim only calls a Bur someone who has learnt Mishnah but not T'nach. Whereas Rebbi Yehudah does not consider him ('Kara ve'Shanah ve'Lo Shimesh Talmidei-Chachamim' ) even an Am ha'Aretz.

דאמר בסוף פרק אלו מציאות (ב"מ דף לג:) דדרש ר' יהודה בר אילעאי "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו ... " - "החרדים אל דברו" - 'אלו תלמידי חכמים'; "אחיכם" - 'אלו בעלי מקרא'; "שנאיכם" - 'אלו בעלי משנה'; "מנדיכם" - 'אלו עם הארץ'.

1.

Source: Since in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 33.) he Darshens "Shim'u D'var Hash-m ha'Charedim el Devaro ... " "ha'Charedim el Devaro" refers to the Talmidei-Chachamim; "Acheichem", to those who learn T'nach; "Son'eichem", to those who learn Mishnah; and "Menadeichem", to the Amei ha'Aretz'.

אלמא דבעלי משנה או בעלי מקרא לאו בכלל ע"ה נינהו.

(b)

Conclusion: So we see, that those who learn only Mishnah or T'nach are not included in the Amei ha'Aretz?

2)

TOSFOS DH KOL SHE'EINO KOREI KERI'AS SH'MA SHACHRIS V'ARVIS DIVREI REBBI MEIR

תוס' ד"ה כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית דברי ר"מ

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with Sugyos in Gitin and B'rachos, and cites a Yerushalmi which elaborates on the issue.)

תימה לר"י, דאמר בפ' הניזקין (גיטין דף סא.) ובפ' ג' שאכלו (ברכות דף מז:) 'איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חולין בטהרה', דברי ר"מ.

(a)

Question: The Ri asks from the Gemaros in Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 61.) and in Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 47:) where Rebbi Meir defines an Am haAretz as 'Anyone who does not eat his Chulin be'Taharah'?

ופירש - דהרבה ענייני עם הארץ הן; ויש שאין מקבלין ממנו עדות, כדאמרינן בפ' אלו עוברין (פסחים דף מט:) 'ששה דברים נאמרו בעם הארץ: אין מקבלין מהן עדות ... '?

(b)

Answer: And he explains that there are many kinds of A ha'Aretz; There are some whose testimony one does not accept, as the Gemara says in Perek Eilu Ovrin (Pesachim, Daf 49:) 'Six things are said about an Am ha'Aretz: That one does not accept testimony from him ... '.

ובפ' חומר בקודש (חגיגה דף כב.) 'כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ, כר' יוסי.

1.

Answer (cont.): And also in 'Chomer ba'Kodesh (Chagigah, Daf 22.) 'Like whom do we accept testimony from an Am ha'Aretz nowadays? Like Rebbi Yossi'.

ויש כשר לענין עדות, ונחשד על הטהרות ועל המעשרות, או לענין זימון או לענין שביעית.

2.

Answer (cont.): And there others who are eligible to testify, but who are suspect on Taharos and on Ma'asros, or concerning Bensching Mezuman or concerning Sh'mitah ...

א"נ, לענין דברים שאינן נקחין אלא מן המומחה, כדאיתא בפ' שני דמסכת ע"ז (דף לט:).

3.

Answer (cont.): And other cases where one may only purchase from an expert, as the Gemara explains in the second Perek of Maseches Avodah-Zarah (Daf 39:).

בירושלמי - 'אשה פרושה', זו היא שיושבת ומלעבת בדברי תורה - "ותאמר 'אלי תבא'. וישכב עמה בלילה הוא".

(c)

Ishah Perushah #1: The Yerushalmi, discussing an 'Ishah Perushah', explains that she is one who sits and mocks the words of Torah, by citing the Pasuk "And she (Leah) said 'You (Ya'akov) will come to me!' And he lay with her that night", and claiming that she is more modest than Leah, who claimed Tashmish verbally.

א"ר אבהו 'כביכול היה במחשבה, הוא לבדו יודע שלא עלתה על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים.

(d)

Ishah Perushah #1 (cont.): Rebbi Avuhu said that only Hakadosh-Baruch-Hu knew that, in reality, Le'ah only thought the words (that the Torah portrays verbally), and that her sole objective was to mother the tribes.

הוסיפו עליהם 'בתולתא ציימנית' - מציימה אובדת בתוליה ואלמנה שובבית [מי חגלה נסבת שם ביש] ותינוק שהוא עולה לחדשיו (בתולה ציימנית מציימה אובדת בתוליה.

(e)

Other Cases: They added to the list 'Besultsa Tzaimanis' - one who fasts and loses her virginity and a mischievous widow, such as Chaglah (a known sorceress), who would visit women who were about to give birth and pretend to pray for them, but who in fact, using witchcraft, would prevent her from giving birth.

ותינוק שהוא עולה לחדשיו: ר' חלקיה בשם ר' סימון 'זה שהוא גדול בתורה שלא בפירקו ומבזה את הגדולים ממנו'.

(f)

A Precocious Child #1: Rebbi Chilkiyah in the name of Rebbi Symon explains that it refers to a great Torah scholar, who is beyond his years, and who despises those who are greater than him.

א"ר יוסי 'זהו שבן תשע ואבריו נראה כבן י"ב, והוא בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה, והן מתות על ידו והוא פטור'.

1.

A Precocious Child #2: According to Rebbi Yossi, it refers to a nine-year old who resembles a twelve-yeat old, who commits adultery with one the Arayos in the Torah, and they are sentenced to death because of him, whilst he is Patur.

רבי פירש 'מציימה אובדת בתוליה', מחמת צומות בתוליה נושרות.

2.

Metzaymah #1: Tosfos Rebbe explains 'Metzaymah Ovedes Besulehah' to mean that she loses her virginity, when through constantly fasting, her signs of virginity fall out.

אבל מורי אחי הרב ר"מ פי' 'עושה עצמה חסידה ומתפללת'.

(g)

Metzaymah #2: His uncle, the Ram explains that she makes herself out to be pious and Davens constantly ...

כדגרסינן בגמ' דידן 'צליינית' - וכאילו צמה ועושה תעניות, שתהא נענת בתפלתה, ואינה עושה אלא לגנב את העין שלא יבדקו אחריה, ומזנה ואובדת בתוליה.

1.

Support: Which our Gemara refers to as 'Tzalyanis' - as if she indulged in fasts all the time, in order for her prayers to be answered. And she only does this to fool the people, in order that they should not examine her too closely, and then she commits adultery and loses her virginity.

22b----------------------------------------22b

3)

TOSFOS DH V'AD KAMAH AD ARBA'IM SH'NIN

תוס' ד"ה ועד כמה עד ארבעין שנין

(Summary: Tosfos clarifies from when the forty years begin.)

פי', משנה שהתחיל ללמוד עד ארבעים שנה, ולא משנה שנולד.

(a)

Clarification: This means forty years from the time that he began to learn, and not from the time that he was born.

כדאמרינן בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ה:) "ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה". 'ש"מ לא קאים איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין'.

(b)

Source: Like the Gemara in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 5:) which, commenting on the Pasuk "And Hash-m did not give you a heart to understand until this day" - extrapolates that 'It takes a person forty years to fully understand his Rebbe'.

וזה היה ממתן תורה עד מ' שנה שאז התחילו ללמוד.

1.

Source (concl.): And the Pasuk there is speaking forty years after Matan Torah, when they began to learn Torah.

4)

TOSFOS DH B'SHAVIN

תוס' ד"ה בשוין

(Summary: Tosfos discusses four ways of explaining this answer.)

רש"י פי' אם שוה לגדול העיר בחכמה, מותר להורות.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that if he is equal to the Gadol of the city in wisdom, then he is permitted to Pasken.

קשה לר"י מפרק הרואה (ברכות דף סג.) דאמר אביי 'באתרא דאית גבר, תמן לא תיהוי גבר. פשיטא? לא צריכא דשוין'. אלמא היכא דשוין אין לו לקפוץ להוראה.

(b)

Question: The Ri queries this however, from the Gemara in Perek ha'Ro'eh (Daf 63.) where Abaye said that in a town where there is a man one should not be a man. And on the question that that is obvious, the Gemara answers 'When they are equal!' So we see that where they are equal one should not be quick to Pasken.

להכי מסתברא הכא לפרש - 'והא רבה דאורי': והוא לא הגיע להוראה, שכל ימיו לא היה אלא מ' שנה?

(c)

Explanation #2: Therefore we need to explain as follows 'But Didn't Rabah Pasken' - even though he was not eligible to Pasken, since as he had not reached the age of Hora'ah (seeing as his entire life-span was only forty years)?

'בשוין' - הא דאמר שאין לו להורות עד ארבעין שנין, היינו כששוה לגדול העיר בחכמה, וגדול העיר הגיע להוראה.

1.

Explanation #2 (cont.): They were equal': When the Gemara says one is not permitted until the age of forty, that speaks where one is equal in knowledge to the Gadol of the town, and where the latter is eligible to Pasken.

הלכך כיון שיש שם חכם כמותו הגיע להוראה בשנים, והוא לא הגיע לשני הוראה, אין לו להורות לפניו.

2.

Explanation #2 (cont.): Consequently, where there is a Chacham like him who is eligible to Pasken, whilst he is not, he should not Pasken in the presence of the Chacham.

אבל אם גדול העיר הוא בחכמה, אע"ג שלא הגיע לכלל שנים מורה. ורבה גדול העיר בחכמה היה.

3.

Explanation #2 (concl.): But if one is the Gadol ha'Ir in Chochmah, then, even if one is not eligible to Pasken, one is permitted to do so. And Rabah was the Gadol ha'Ir in knowledge.

אבל ר"י פי' - ההוא דפרק הרואה דמיירי באדם שנכנס לעיר שיש שם חכם מורה תמן, לא תהוי גבר אפי' בשוין.

(d)

Explanation #3: The Ri however, explains that the case of Perek ha'Ro'eh speaks where a man arrives in a town where there is a Chacham, and it is he who should not Pasken even if they are equal ...

אבל אם הוא קבוע בעיר כמותו ושוה לו בחכמה, מותר לו להורות, כמו שפי' רש"י.

1.

Explanation #3 (cont.): But if he is a resident in the town like the Chacham, and he is his equal in knowledge, then he is permitted to Pasken, like Rashi.

ור"ח פי' התם באתר דאית גבר ממונה משתדל בצרכי ציבור, לא תקפוץ לתוך שררות אפי' בשוין.

(e)

Explanation #4: Whereas Rabeinu Chananel explains there that in a place where there is an appointee who is in charge of overseeing to community affairs, one should not into the leadership of the town, even where they are equal.

ולפי' לא מיירי בהוראה.

(f)

Conclusion: According to him, it transpires that the Gemara is not talking about Paskening at all.

5)

TOSFOS DH P'ROSH ME'AHAVAH P'ROSH MI'YIR'AH

תוס' ד"ה פרוש מאהבה פרוש מיראה

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi, which explains this Beraisa.)

בירושל' פרק הרואה 'עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה - שאם באת לשנוא דע שאתה אוהבו, ואין אוהב שונא. עשה מיראה - שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא ואין ירא מבעט':

(a)

Yerushalmi: In Perek ha'Ro'eh states: "Do it out of love; Do it out of fear!' Do it out of love - so that if you come to hate, you will know that you love Him, and a lover does not hate. Do it out of fear - so that if you come to rebel, you know that you fear Him, and one who fears does not rebel!'

שבעה פרושין הן: פרוש שכמי' ... 'פרוש מן הנכייה' ...

(b)

Yerushalmi (the Seven P'rushim): There are seven P'roshim: 'P'rosh Shichmi', 'P'rosh min ha'Nechiyah' ... .

'פרוש שכמי' - טעון מצותיה על כתפיה.

1.

Yerushalmi (the Seven P'rushim [cont.]): 'P'rosh Shichmi' - that he carries the Mitzvos on his shoulders (for show - See R. Yitzchak Aizak Chaver for explanation of all the cases of the Yerushalmi).

'פרוש נקפי' - 'אקיף לי ואני עבד מצוה'.

2.

Yerushalmi (the Seven P'rushim [cont.]): 'P'rosh Nikfi' - 'Lend me money and I will give Tzadakah!'.

'פרוש קיזאי' - עבד חדא חובה וחדא מצוה, ומקיז, חדא בחדא.

3.

Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'P'rosh Kiza'i - He performs a sin and then a Mitzvah, to negate the sin.

'פרוש מן הנכייה' - מאי דאית לי אנא מנכה, ועבד מצות.

4.

Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'Shall I everything that I own in order to perform a Mitzvah?'

'פרוש אדע חובתי ואעשנה' - הי דא חובתי עבדית דא'עביד מצות דכותה'.

5.

Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'P'rosh Eida Chovasi ve'E'esenah' - Tell me what I am obligated to do and I will do it!'

'פרוש יראה' כאיוב. 'פרוש אהבה' - כאברהם, דכתיב (ישעיה מא) "זרע אברהם אוהבי".

6.

Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'P'rosh Yir'ah' - like Iyov; P'rosh Ahavah' - like Avraham, as the Navi writes (in Yeshayah, 41) "The seed of Avraham My beloved".

אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם.

(c)

Conclusion: The most precious of all is someone who abstains out of love, like Avraham.

6)

TOSFOS DH L'OLAM YA'ASOK ADAM BA'TORAH AF-AL-PI SHE'LO LI'SHEMAH

תוס' ד"ה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugyos in Ta'anis and in B'rachos, which forbids performing Mitzvos she'Lo li'Sheman')

ואי קשיא, הא אמרינן בפ"ק דתענית (דף ז.) 'כל העוסק בתורה שלא לשמה, נעשית לו סם המות'?

(a)

Question #1: We learned in the first Perek of Ta'anis (Daf 7.) that 'Whoever studies Torah she'Lo li'Shemah, it becomes for him a poison'?

ובשלהי פרק היה קורא במסכת ברכות (דף יז.) 'כל העוסק בתורה שלא לשמה, נוח לו שלא נברא'?

(b)

Question #2: And in Perek Hayah Korei, in Maseches B'rachos (Daf 17.) it says that 'Whoever studies Torah she'Lo li'Shemah would have been better off had he not been created'?

נראה לתרץ 'עוסק שלא לשמה' - כגון מיראת היסורין כי הכא, ומאהבת קיבול פרס, שאינו מתכוין להשלים רצון יוצרו שציוהו על כך אלא להנאתו ...

(c)

Answer: 'One who studies she'Lo li'Shemah' (that is mentioned here) speaks where he does so out of fear of suffering, like the case cited in the Gemara, and for the love of reward, where he does not have in mind to fulfil the will of his Creator who commanded him to do it, but for his own benefit.

כדאמרינן בפ"ק דמסכת ע"ז (דף יט.) "במצותיו חפץ מאד", 'ולא בשכר מצותיו'.

1.

Source #1: As the Gemara, commenting on the Pasuk in Tehilim "be'Mitzvosav Chafetz Me'od" says in the first Perek of Avodah-Zarah - 'and not bi'Sechar Mitzvosav' (for the reward that one receives).

והיינו דתנן (אבות פ"א מ"ג) 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס'.

2.

Source #2: And this is what we learned in the Mishnah (in Avos, 1:3) 'Do not behave like slaves who serve their master in order receive a reward'.

וכי הא דאמר בפ' עגלה ערופה (לקמן מז.), ואיתא בנזיר פרק מי שאמר הריני נזיר (דף כג:) ובפרק בתרא דהוריות (דף י:) 'לעולם יעסוק אדם ... ', שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק, זכה ויצאה ממנו רות'.

3.

Source #3: Like the case that is cited in Perek Eglah Arufah (later, on Daf 47.), and also in Nazir, Perek Mi she'Amar Hareini Nazir (Daf 23:) and in the last Perek of Horiyos (Daf 10:) 'A person should always study Torah ... '. since as a reward for the forty-two Korbanos that Balak brought, he merited to have Rus as an offspring'.

גם הוא נתכוין להנאתו, שהעלה קרבן לשם להשלים חפציו בשכרו, ולא לשם שמים.

4.

Source #3 (cont.): He too did what h did for his own personal benefit, bringing the Korbanos in order to get what he wanted as a reward, and not for the Sake of Hash-m.

וכדאמרי' פ"ק דר"ה (דף ד.) 'האומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני, ה"ז צדיק גמור'.

5.

Support: As the Gemara says in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 4.) 'Someone who gives a Sela for Tzedakah in order that his son should live is a complete Tzadik.

אבל ההיא 'שלא לשמה' דתענית ומס' ברכות אינו עוסק בתורה כדי לקיים לא מאהבה ולא מיראה, אלא להוסיף על חטאתו פשע, שעתה שגגות נעשו לו זדונות.

(d)

Answer (cont.): Whereas the 'she'Lo li'Shemah in Ta'anis and In B'rachos is studying Torah neither out of fear nor out of love, only to add one sin on another (See Tosfos B'rachos, 17. DH ha'Osek'), with the result that his Shegagos become Zedonos.

שאע"פ שידע שעובר, לא מנע מכל תאות לבו.

1.

Answer (concl.): Since, even though he knows that he transgresses, he does not restrain himself from indulging in all his desires.

כדמפרש התם (ברכות יז.) 'תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים.

(e)

Proof: As the Gemara explains there (B'rachos, 17.) 'The purpose of wisdom is Teshuvah and good deeds ...

שלא יהא אדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ובועט באביו ובאמו וברבו או במי שגדול הימנו ...

1.

Proof (cont.): That a person should not learn Torah, Mishnah and Gemara, even whilst he rebels against his father and his mother and against those who greater than him

שנאמר "ראשית חכמה יראת ה', שכל טוב לכל עושיהם", ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם, לעושים לשמה.

(f)

Source: As the Pasuk says (in Tehilim) "The fear of G-d is the beginning of wisdom, a good understanding to all those who do them". 'It does not say to learn them, but "to do them" - to those who do them li'Shemah!'.

7)

TOSFOS DH EILU SHE'MINCHOSEIHEM NISRAFOS

תוס' ד"ה אלו שמנחותיהם נשרפות

(Summary: Tosfos queries the omission of where either he or she died.)

תימה, אמאי לא חשיב נמי מת הוא או שמתה היא, דאמרי' בפ"ק (לעיל דף ו:) דנשרפת?

(a)

Question: Why does the Mishnah not include where he or she died, which as we learned in the first Perek (Daf 6:) is burned?

וליכא למימר דוקא, היינו לאחר שקידש הקומץ כדתני' לעיל, אבל הכא לא חשיב אלא הנשרפת משקדשה בכלי.

(b)

Refuted Answer: And one cannot answer that that speaks Davka - after one has declared the Kometz Kodesh, as we learned in a Beraisa earlier, whereas here it speaks exclusively about things that are burned after they have been sanctified in a K'li (Shareis).

דה"ה אם משקדשה בכלי, דנשרפת, ואיידי דקתני סיפא קירב הקומץ דנאכלת, נקט רישא 'קידש הקומץ',

(c)

Refutation: Because the obligation to burn it will apply there even if it has been sanctified in a K'li, and it is only because the Seifa says that if the Kometz has been brought, it (the Shirayim) may be eaten, that it mentions 'Kidesh ha'Kometz in the Reisha.

א"נ, רבותא נקט אע"פ דכבר קדוש וקרוב להקרבה טפי מקידשה בכלי, אפ"ה נשרפת.

(d)

Conclusion: Alternatively, it is teaching us a Chidush, namely, that even though it has been sanctified and is closer to being sacrificed than where it has been sanctified in a K'li, it must nevertheless be burned.

8)

TOSFOS DH V'SHE'BA'ALAH BA ALEHAH BA'DERECH (This Dibur belongs to the next Daf)

תוס' ד"ה ושבעלה בא עליה בדרך

(Summary: Tosfos explains why the Minchah is burned, and is not considered an erroneous sanctification.)

תימה לר"י, אמאי נשרפת? כיון דבדרך בא עליה, היינו קודם שתקדוש ...

(a)

Question: The Ri asks why the Minchah is burned, seeing as he was intimate with her on the journey, it is prior to the sanctification ...

וכיון דאין המים בודקין אותה - כדאמר "ונקה האיש מעון", 'בזמן שהאיש מנוקה מעון' ...

1.

Question (cont.): And since the water is not destined to examine her - as we Darshen from the Pasuk "And the man will be free from sin", 'It is only when the man is free from sin (that the water examines her).

תיגלי מילתא למפרע דכי קדוש, בטעות קדוש, כדאמרינן גבי 'ושבאו לה עדים שהיא טמאה' ...

2.

Question (cont.): Why is it not retroactively apparent that when the Minchah was sanctified, it was sanctified in error, as the Gemara says with regard to 'Witnesses who testify that she is guilty'?

דהואיל ולא לבדוק עומדת, ולא ראויה למנחה, לא היתה ראויה לכלי, ואין כלי שרת מקדשין אלא בראוי להן?

3.

Question (concl.): Because, since she does stand to be examined, and she is not fit to bring her Minchah, it was not fit to be placed inside a K'li, and K'lei Shareis only sanctify what is fit to go in them?

ונראה דדוקא לגבי שבאו לה עדים ... שייך למימר הכי, משום דמנחה לברר עון וכשיש שם עדים הרי העון מבורר, וא"צ בירור.

(b)

Answer: It is only with regard to where witnesses came ... that one can apply this S'vara, because the Minchah comes to clarify her sin, and when there are witnesses, the sin is already clarified, and requires no further clarification.

אבל הכא שבא עליה בדרך שצריך לברר, אע"ג דאין המים בודקין, כי קדוש מעיקרא שפיר קדוש, מאחר שלא נתברר העון.

1.

Answer (cont.): Whereas here, where he was intimate with her on the journey, where clarification is still required, even though the water will not examine her, when he initially sanctified the Minchah, it did indeed, become sanctified, seeing as the sin was not clarified.

ולא הוי אלא כמו 'שנשאו ונתנו בה מוזרות בלבנה' קודם לכן, דאין המים בודקין, ואפ"ה מנחה שפיר קדוש.

(c)

Precedent: And it can be compared to the case of 'Women who spin in the moonlight talked about her earlier', where, despite the fact that the water does not examine her, her Minchah is sanctified.

והאי דלא חשיב במתני' מנחת ארוסה ושומרת יבם ואלמנה לכ"ג ...

(d)

Implied Question: And the reason that the Mishnah fails to mention the Minchah of an Arusah a Shomeres Yavam or of an Almanah to a Kohen Gadol ...

מפני שידוע פסול שלהן שאינן נבדקות, ואין מביאין אותם לשתות.

(e)

Answer: Is because since their P'sul is known in advance, and that they will therefore not be examined, they are not brought to the Beis-ha'Mikdash to drink in the first place.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF