שקלים דף טז. א

ממה היה עשוי שמן המשחה, ומה היה משקל סממניו?

כמה שקלים משקלו?
מָר דְּרוֹר חמש מאות
קִנְּמָן בֶּשֶׂם חמש מאות
וּקְנֵה בֹשֶׂם מאתים וחמשים
קִדָּה חמש מאות
שמן זית הין - י"ב לוג

מי נמשח בשמן המשחה?

מלכי בית דוד [1] מלכים והם כהנים כהנים גדולים
בראשון נמשח אינם נמשחים [2] נמשח
בבן של הקודם כשיש מחלוקת: נמשח
כשיש שלום: אינו נמשח
אינם נמשחים נמשח

מה הן מדות הארון בטפחים לר' מאיר ולר' יהודה?

לר"מ - אמת כלים בת ו' טפחים לר"י - אמת כלים בת ה' טפחים
אמתים וחצי אורכו 15 12.5
אמה וחצי רוחבו 9 7.5
אמה וחצי גובהו 9 7.5

מה היה מונח בארון והיכן [3]?

לשיטת ר' מאיר לשיטת ר' יהודה
לאורכו י"ב טפחים - רוחב ד' לוחות [4]
טפח - חציו לכל כותל
ב' טפחים - שם מונח ס"ת
י"ב טפחים - רוחב ד' הלוחות
חצי טפח - אצבע לכותל זה ואצבע לזה
(הספר תורה היה מחוץ לארון)
לרוחבו ו' טפחים - אורך הלוחות
טפח - חציו לכל כותל
ב' טפחים - מעל ראש הס"ת טפח ותחתיו טפח [5]
ו' טפחים - אורך הלוחות
חצי טפח - אצבע לכותל זה ואצבע לזה
טפח - ב' עמודי כסף שוכבים

שקלים דף טז: א

כיצד נכתבו עשרת הדברות לפי השיטות דלהלן?

לוח ראשון לוח שני
לר' חנינה בן גמליאל חמש דברות הראשונות חמש דברות השניות
לרבנן עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה [6]
לר' שמעון בן יוחאי עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה [7]
לר' סימאי ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה [8]

כיצד מתיישבים הפסוקים דלהלן לפי ר' מאיר ולפי ר' יהודה?

לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה'
(דברים לא:כו)
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן
מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת
(שמות כה:כא)
לר' מאיר -
הס"ת היה תוך הארון
קושית ר' תנחומא -
הגמ' לא השיבה על קושיתו [9]
משמע כשיטתו -
שהיה נתון בתוך הארון
לר' יהודה -
הס"ת היה חוץ לארון
משמע כשיטתו -
שהיה נתון בתיבה מבחוץ
הכוונה אל הלוחות -
שהם היו תוך הארון

-------------------------------------------------

[1] אולם מלכי ישראל אינם נמשחים בשמן המשחה, ומה שמצאנו שנמשחו - היה בשמן אפרסמון טהור, (מלבד שאול שאף שלא היה מבית דוד נמשח בשמן המשחה).

[2] משמע בסוגיא שאפי' בשמן של אפרסמון אינם נמשחים, משום שאין המלוכה ראויה להם.

[3] הגירסא לפנינו קצת משובשת, וכאן פירשנו לפי גירסת הגר"א.

[4] כל לוח היה רוחבו ג' טפחים.

[5] פירוש, דהיות שאורך ס"ת נתון לרוחבו של ארון, ואורכו של ס"ת הוא ו' טפחים, וכשמניח אותו באמצע הח' טפחים דרוחב הנותרים (אחר שנוריד עובי הכתלים), יש לו טפח מעל ראשו וטפח מתחתיו כדי שלא יצא ס"ת כשהוא דחוק ויתקלקל.

[6] יש מפרשים, שבלוח אחד נכתבו עשרת הדברות כפי שהם כתובים בפרשת יתרו, ובלוח השני נכתבו הדברות כפי שהם נכתבו בפרשת ואתחנן. ע' אבן עזרא (שמות לד:כח).

[7] פי', עשרת הדברות היו נקראים על הלוחות מב' עבריהם, וממילא בכל לוח הם היו כתובים פעמיים פעם בצד זה ופעם בצד זה.

[8] פי', לכל לוח יש ארבעה צדדים, וממילא על כל לוח היו כתובים ד' פעמים, הרי ארבעים דברות בכל לוח.

[9] אכן הגמ' בב"ב (דף יד:) תירצה שדעת ר"מ הכוונה שהיה הספר מונח מצד הלוחות בתוך הארון.

עוד חומר לימוד על הדף