1)

TOSFOS DH SHOEL

תוספות ד"ה שואל

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue why using the term "borrow" instead of "loan" causes the transaction to be permitted.)

פירש רש"י טעמא משום דסתם הלואה ל' יום ולפי שהוא לזמן מרובה יותר משאלה אתי למיכתב

(a)

Explanation #1: Rashi explains that the reason is because a general loan is presumed to be for thirty days. Since this for a longer time than general borrowing, one may come to write down the transaction if he says it is a "loan."

וקשה לר"ת דסתם שאלה ל' יום

(b)

Question: Rabeinu Tam has difficulty with this, as general borrowing is also thirty days.

כדאמר במנחות בהתכלת (דף מד.) טלית שאולה כל ל' יום פטורה מן הציצית ואמרינן נמי התם הדר באכסני' בא"י והשוכר בית בחו"ל כל ל' יום פטור מן המזוזה מכאן ואילך חייב במזוזה אלמא דסתם שאלה ל' יום איתא ולהכי פטורה כל ל' יום דאמר שאולה היא אבל מכאן ואילך נראה כמו שלו

1.

Proof: This is as the Gemara says in Menachos (44a) that a borrowed Talis is exempt from Tzitzis for thirty days. The Gemara there similarly states that if someone is a guest in a house in Eretz Yisrael or he is renting a house in Chutz la'Aretz, he is exempt from having a Mezuzah for thirty days. After this time, he is obligated to have a Mezuzah. This implies that general borrowing is presumed to be for a thirty day period. This is why these things are exempt for thirty days, as we say they are borrowed. However, after thirty days they appear to be his.

ומיהו יכול לומר לרש"י לאו משום דאי מתבע ליה לדינא בתוך ל' יום שאין צריך להחזיר דודאי היה חייב להחזיר דעבידי אינשי דמשאלי פחות משלשים יום אבל טפי לא משאלי הלכך עד ל' יום אמרי אינשי שאולה היא

(c)

Answer: However, it is possible to say according to Rashi that this is not because a person who demands his item back in Beis Din within thirty days cannot receive it back. Certainly Beis Din will rule that he must get it back immediately, as people definitely lend things for less than thirty days! However, they do not generally lend for more than thirty days. Therefore, until thirty days people assume that it is a borrowed item.

ור"י פירש לנו דהיינו טעמא בשאלה לפי שהיא חוזרת בעין לא אתי למיכתב אבל לשון הלואה אינו חוזר בעין ואתי למיכתב

(d)

Explanation #2: The Ri explained to us that the reason why borrowing is different is because the item is supposed to come back whole. Therefore, one will not write down the transaction. However, the term "loan" is used regarding an item that is not supposed to come back whole, and therefore we suspect he will write it down.

ואף על גב דכי שאיל מיניה כדי יין וכדי שמן לא הדרי בעין

1.

Implied Question: This is despite the fact that when a person borrows containers of wine and oil he will not give them back intact (as the point is to consume them). (If so, what does this explanation have to do with our Mishnah?)

מ"מ מתוך שמזכיר לו לשון שאלה זכור הוא ולא אתי למיכתב, מ"ר וכן פירש ה"ר פורת

2.

Answer: Even so, since he is saying he wants to "borrow" the wine or oil, he will remember not to write the transaction down (since he is using a term that is never used for such a transaction, it is as if he is reminding the lender not to write down the transaction).

2)

TOSFOS DH ISKIN RAVA

תוספות ד"ה אתקין רבא

(SUMMARY: Tosfos explains a Gemara that some Sefarim say is part of our Gemara, while most say it only appears in Beitzah.)

ברוב ספרים אינו כתוב כאן ולא בפירוש רש"י ובריש המביא כדי יין (ביצה דף ל. ושם) נראה שהוא מקומו

(a)

Text: In most Sefarim, this is not stated. It also does not appear in Rashi. It seems that it is supposed to appear in the text in Beitzah (30a).

וזה לשון פירוש הקונטרס בביצה דדרו בדוחקא משוי שאדם יחיד נושא בחול על כתיפו בטורח אם בא לשאתו לצורך יום טוב ביום טוב כגון חבית או שק מלא פירות ישאנו ביום טוב בדיגלא עתר שקורין פורק"א כדרך נושאי מלח למכור מפני שצריך לשנות וכשמשנה ישנה להקל משאו ולא להרבות טורח ביום טוב

(b)

Explanation #1: This is the explanation of Rashi in Beitzah (30a). "D'daru b'Duchka" means a burden that one person has difficulty carrying during the week. If he needs to carry such a thing on Yom Tov for the purpose of Yom Tov, for example a barrel or bag full of fruit, he should carry it on Yom Tov with a Digla. A Digla is an Atar, which we call a Forka. This is the way people who sell salt carry their salt. He must carry it this way in order to make a difference in a way that lightens his burden from how he would carry it during the week, in order not to increase difficult carrying on Yom Tov.

ועתר זה נוח לשאת בו משא כבד וכשנושא בו חבית הנישאת בכתף ישנה להקל

1.

Explanation #1 (cont.): This Atar makes it easy to carry a heavy burden. When he uses it to carry a barrel that is normally carried on one's shoulder, he is making a change that makes it easier for him to carry.

דדרו בדיגלא משוי חבית גדולה שרגילה לשאת בדיגלא לידרו באגרא ישאהו ביום טוב בב' בני אדם במוט על כתפים דהיינו נמי שינוי להקל

2.

Explanation #1 (cont.): "D'daru b'Digla" refers to carrying a very large barrel that is usually carried with a Digla. It should be carried with an Igra. This means that it should be carried on Yom Tov on a pole that rests on the shoulders of the two people carrying it. This is also a change that makes it easier to carry it.

דדרו באגרא במוט על כתפים לידרו ביום טוב אותו משוי באכפא במוט בידים משום שינוי ואפילו אינו להקל מ"מ שינוי הוא ואינו מרבה טורח בשינוי

3.

Explanation #1 (cont.): "D'daru b'Igra" refers to something that is carried on a pole by two people. On Yom Tov, such a burden should be carried on an Akfa, meaning on a pole carried by people with their hands in order to show that they are changing the way they normally carry during the week. This is despite the fact that this does not ease the burden of the people carrying it. In any event, it does not increase the difficulty.

דדרו באכפא ניפרוס סודרא קל הוא ואינו מכביד ושינוי בעלמא הוא ולהצנע עד כאן לשונו

4.

Explanation #1 (cont.): If something is normally carried using an Akfa, one should spread out a cloth over it while carrying it on Yom Tov with the Akfa. This is a light cloth that does not increase the burden, and it is merely a small change that is to hide what is being done. All of the above (explanation) is stated by Rashi.

ומשמע מתוך פירושו דכל אלה משוי אחד להם בשוה ואין זה נושא יותר אלא שנושא משאו בענין אחר ממה שהיה רגיל

(c)

Observation: Rashi implies that in all of the cases discussed one is merely carrying the same amount in a different way. He is not carrying more, just in a different fashion from the way he would carry (during the week).

וזה דחקו שאם נפרש שכל אלו ממעטים משאם מאשר היו רגילים לשאת קשיא הא דאמר בסמוך מפשי בהילוכא

1.

Observation (cont.): This is Rashi's difficulty (i.e. why he does not explain that the Gemara is saying he should carry less). If we explain that in all of these cases he is carrying less than he would usually carry, the Gemara later that says we are concerned about a person walking more (i.e. making more trips) on Yom Tov would prove difficult.

משמע מפירושא דאגרא נושאים שני בני אדם שפיר במוט בשנים ויש בו משוי שני בני אדם שנושאים כל מה שרגילין לשאת בדיגלא ודיגלא היא משוי שני בני אדם כדמשמע בבבא מציעא בס"פ השוכר את האומנים (דף פג.)

2.

Observation (cont.): It is also implied from his explanation that an Igra is carried easily by two people, and they carry what two people normally carry with a Digla. A Digla is carried by two people, as implied in Bava Metzia (83a).

וקשיא לר' דהתם משמע נמי דאגרא אין בו משוי לשני בני אדם דאמר התם דדרו באגרא ואיתבר משלם פלגא מ"ט נפיש לחד וזוטר לתרי ודמי לפשיעה ודמי לאונס בדיגלא משלם כולה משמע דלא הוי זוטר לתרי

(d)

Question: Rebbi has difficulty with this explanation. The Gemara implies in Bava Metzia (ibid.) that an Igra is not used to carry a load carried by two people. It says that if a worker carried an item using an Igra and the Igra broke, he should pay half. Why? It is too much for one person to carry, yet it is two little for two people to carry. It is therefore similar to both negligence and forced circumstance. If he was using a Digla (usually carried by two people), he pays for the entire thing. This implies that the load of a Digla is not considered a small load for two people.

נראה דאגרא לשום אדם אינו נראה עובדא דחול כמו דיגלא ומשום הכי דדרו בדיגלא לידרו באגרא ואף על פי שמפיש בהילוכא יכול לשנות כיון שאינו נראה כל כך עובדא דחול

(e)

Explanation #2: It appears that carrying with an Igra is considered to look less like work only done during the week when compared to carrying with a Digla. This is why any item normally carried with a Digla should be carried instead with an Igra, even though it causes more walking while carrying. The change should still be made, since it looks less like carrying done during the week.

והשתא אתי שפיר דדרו באגרא לידרו באכפא אף על פי שבוודאי מרבה במשאוי הוא בנושא בידים המוט מכשנושאו על כתיפו מ"מ כיון שאינו נראה עובדא דחול כמו אגרא יכול לעשות

1.

Explanation #2 (cont.): It is now understandable why a load carried with an Igra should be carried with an Akfa. Even though he is certainly making it more difficult for himself as it is harder to carry the load with his hands than when it is on his shoulders, even so since it does not look as much like work done during the week as carrying with an Igra he should do so.

כעין שמצינו גבי בהמה מסוכנת דתנן בביצה (דף כה.) שחטה בשדה לא יביאנה במוט אלא מביאה בידו אברים אברים

i.

Proof #1: This is similar to what we find regarding an animal that a person thinks is going to die. The Mishnah in Beitzah (25a) says that if he slaughters it in the field he should not bring it in on a rod, but rather he should bring it with his hand limb by limb.

ותנן נמי (דף כט: ושם) בהמביא כדי יין לא יביאם בסל ובקופה אלא מביא הוא על כתפיו או לפניו אלמא הני אף על גב דמפשי בהילוכא כיון שאינו עושה כל כך כדרך שעושה בחול יש לו לשנות

ii.

Proof #2: The Mishnah also states in Beitzah (29b) in the chapter starting, "One who brings jugs of wine" that he should not bring them in a basket or box, but rather he brings them on his shoulder or by holding them in front of him (with his hands). This shows that even though he must walk more while carrying these items, since he does not carry as he does during the week he should change (to do so).

וההיא דבסמוך דמליין בחצבא זוטא ודמליין בחצבא רבה תרווייהו עובדא דחול ובענין שנושאים זה נושאים זה הלכך אין לו לשנות לא להקל ולא להכביד כדפי' טעמא

(f)

Explanation: The Gemara's case later (on our Daf) regarding a person who fills a small or big pail of water (in order to carry to his house) is a case where it looks like work done during the week. There is no difference whether the person is carrying a big or small pail, as he is carrying in the same way. Therefore, he does not have to change what he is doing by carrying less or more, as the Gemara explains.

ובההיא דלעיל בריש מפנין (דף קכז.) לא שייכא עובדא דחול שאינו מטלטל אלא בבית מזוית לזוית, מ"ר,

1.

Explanation (cont.): The Gemara earlier (127a) is not relative to work done during the week, as he is only carrying something in his house from one corner to another corner.

ובההיא דשחטה בשדה פירש בריש מפנין (ג"ז שם) בע"א וכמו שפירש כאן עיקר

2.

Explanation #2 (cont.): Rashi explains the Gemara regarding slaughtering the animal in the field in a different manner in Shabbos (127a). His explanation here is the main explanation.

ועוד קשה לי לפי' הקונטרס דדרו באכפא אמאי ניפרוס סודרא עליה הוה ליה למימר לידרו באגרא כיון שאינו משנה להכביד יותר מאכפא כמו שמשמע נמי מתוך פירושו ולפירוש רבי אתי שפיר

(g)

Question: I have another difficulty with Rashi's explanation. If something is carried with an Akfa, why spread a cloth over it? The Gemara should instead say that he should carry it with an Igra, since this does not make it more difficult to carry than carrying it with an Akfa, as is implied by Rashi's explanation. According to the explanation of Rebbi above, this is understandable.

148b----------------------------------------148b

3)

TOSFOS DH NIFROS SUDRA

תוספות ד"ה ניפרוס סודרא

(SUMMARY: Tosfos notes that wine and oil are not squeezed out of items, as he discussed earlier.)

מכאן מייתי ר"ת ראיה דביין ושמן לא שייכא סחיטה לעיל בשלהי שמונה שרצים (דף קיא. בד"ה האי מסוכרייתא) פירשתי

(a)

Opinion: Rabeinu Tam proves from this Gemara that it is not possible to squeeze out wine and oil, as I explained earlier (111a, DH "Hai Mesuchraisa").

4)

TOSFOS DH LO MESAFKIN

תוספות ד"ה לא מספקין

(SUMMARY: Tosfos argues with Rashi's reason regarding why it is forbidden to clap on Shabbos and Yom Tov.)

לא כפי' הקונטרס משום דא"כ מאי איריא ביום טוב אפי' בחול המועד נמי אסור

(a)

Question: Rashi's explanation is incorrect. If he was correct, why should this be stated regarding Yom Tov? It should even be prohibited on Chol ha'Moed!

כדתנן במועד קטן פרק בתרא (דף כח:) נשים במועד מענות אבל לא מטפחות

1.

Proof: This is as the Mishnah states in Moed Katan (28b) that women can wail but cannot beat their chests.

אלא נראה לרבי משום שמחה רגילין לספק ולטפח בהשמעת קול ואסור שמא יתקן כלי שיר כדמפרש בהמוצא תפילין (עירובין דף קד.)

(b)

Explanation: Rather, Rebbi understands that because they are happy they normally clap and beat their chests while singing, and this is forbidden lest one come to fix a musical instrument (to enhance the enjoyment with musical instruments), as explained in Eruvin (104a).

5)

TOSFOS DH V'CHEN HAYAH

תוספות ד"ה וכן היה

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara's question is that we should rule like the Rabbanan who argue on Hillel.)

כרבנן דפליגי עליה באיזהו נשך (ב"מ ד' עה.) וקי"ל

(a)

Observation: Rather, it seems to be like the opinion of the Rabbanan who argue on him in Bava Metzia (75a). We indeed rule like them.

6)

TOSFOS DH RABAH

תוספות ד"ה רבה

(SUMMARY: Tosfos states that we rule like Rabah.)

הלכה כרבה לגבי רב יוסף ורב אויא ורבה בר עולא מחמרי אנפשייהו כ"ה בס"א

(a)

Opinion: The law follows Rabah over Rav Yosef. Rav Avya and Rabah bar Ula were being stringent for themselves (but not ruling that the law follows Rav Yosef). This was found in other Sefarim.

7)

TOSFOS DH D'IY

תוספות ד"ה דאי

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Yosef is concerned even though the borrower says, "Hashileini.")

אף על פי שמזכיר לו לשון שאלה

(a)

Explanation: This is despite the fact that he can only ask for this loan by saying "Hashileini" and not "Halveini" because "Hashileini" implies an informal loan as opposed to formal borrowing. (Even though the sages said he should specifically use this term to avoid writing a loan document on Shabbos, Rav Yosef still is worried that if one can demand the informal loan back he will come to write up a document about the loan on Shabbos.)

8)

TOSFOS DH D'IGLAI

תוספות ד"ה דאיגלאי

(SUMMARY: Tosfos explains the answer according to Rav Yosef.)

ורב יוסף לא מיירי אלא בשבת ויו"ט ודאי

(a)

Explanation: Rav Yosef was only discussing a case where it was certainly either Shabbos or Yom Tov.

9)

TOSFOS DH V'HA ANAN TENAN

תוספות ד"ה והא אנן תנן

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not have the text of this question in our Gemara.)

פירש ה"ר פורת בשם רבינו שמואל דל"ג ליה

(a)

Text: Rabeinu Porat in the name of Rabeinu Shmuel states that this question should not appear in the text.

חדא דמה שייך להקשות מנמנין של רשות לנמנין של מצוה

(b)

Proof #1: Firstly, how can we ask a question from being part of an optional group to being part of an obligatory group?

ועוד דמפרש התם בביצה פרק אין צדין (דף כז:) מאי אין נמנין אין פוסקין דמים בתחילה לבהמה ביום טוב הרי אני עמך בסלע הריני עמך בשתים אבל אומר לו הריני עמך לשליש ולרביע

(c)

Proof #2: Additionally, the Gemara in Beitzah (27b) explains, "What does it mean that one cannot be counted as part of a group? It means one cannot state an amount that he is giving to buy an animal on Yom Tov. He cannot state that he is buying one or two Sela worth of the animal, but he can say he would like to have a third or a quarter of a partnership in the animal."

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF