סנהדרין דף ה' ע"א

דיין שהיה מומחה לרבים שדן יחידי, וקרה שדן וטעה האם משלם?

כשקיבל רשות מראש גלותא כשלא קיבל רשות מראש גלותא
כשאמרו לו דון לנו דין תורה [1] אינו משלם משלם
כשקבלוהו בין לדין ובין לטעות אינו משלם אינו משלם

המקבל רשות כדלהלן היכן יכול לדון?

כשרוצה לדון בבבל כשרוצה לדון בארץ ישראל
קיבל רשות משבט - ראש גלות בבל יכול יכול
קיבל רשות ממחוקק - נשיא ארץ ישראל אינו יכול יכול

סנהדרין דף ה' ע"ב

מתי אסור לתלמיד להורות במקום רבו, ומתי חייב על זה מיתה. [תד"ה אלא].

בפניו - עד ג' פרסאות ביותר מג' פרסאות
כשלא קיבל רשות מרבו אסור, וחייב מיתה [2] אסור, אבל לא חייב מיתה [3]
כשקיבל רשות מרבו מותר [4] מותר

-------------------------------------------------

[1] כן העמיד רש"י בסוגיין בד"ה ואי לא זיל שלים, אולם בתד"ה ואי פירשו, שמיירי שלא קיבלוהו עליהם.

[2] הגם שבתחילה כתבו תוס' לחלק בין בפניו ממש ללא, אולם במסקנת דבריהם הוכיחו מסוגיא דעירובין דכל שלוש פרסאות חשוב בפניו, ועין בר"ן כאן שיטה אחרת.

[3] וזהו הטעם שלא הורה רב המנונא בחיי רב הונא אפי' ברחוק מג' פרסאות. אולם בתלמיד חבר מותר באופן זה, וזה הטעם שהורה רב חסדא בכפרי, כן פי' הר"ן הנ"ל לדברי התוס' עיי"ש.

[4] דין זה לא נתבאר להדיא בתוס', ובר"ן הביא בזה מחלוקת, בשם רבינו דוד כתב שאסור, והוא עצמו ס"ל שמותר, ועי' ברמ"א יו"ד סי' רמ"ב סעי' ב'.

עוד חומר לימוד על הדף