99b----------------------------------------99b

1)

TOSFOS DH EREV PESACHIM

תוס' ד"ה ערב פסחים

(SUMMARY: Tosfos reconciles the text 'Erev' (singular) with Pesachim [plural]).

אי גרסינן 'ערבי, ניחא'.

(a)

Clarification: If we read 'Arvei', that is fine.

ואי גרסינן 'ערב' ...

(b)

Implied Question: But if we read 'Erev' ...

ה"ק - ערב ששוחטין בו פסחים.

(c)

Answer #1: Then what the Mishnah is saying is - 'The evening on which one Shechts Pesachim'.

א"נ ערב פסח ראשון ושני.

(d)

Answer #2: Or 'the eve of Pesach Rishon and Pesach Sheini.

2)

TOSFOS DH LO YOCHAL ADAM

תוס' ד"ה לא יאכל אדם

(SUMMARY: Tosfos first establishes the case and then what it is that the Tana is prohibiting to eat.)

פירוש אפילו התפלל, ומשום מצה, כדאמרינן בגמ'.

(a)

Clarification: This refers even to where he has already Davened (Minchah), and the Isur is that of Matzah, as the Gemara explains.

דבלא התפלל תפלת מנחה, אפילו בשאר ימות השנה אסור, כדתנן בפ"ק דשבת (ד' ט:).

1.

Basis: Because if one has not yet Davened Minchah, it is forbidden even during the rest of the year, as we learned in the Mishnah in the first Perek of Shabbos (Daf 9:).

וא"ת, ומה לא יאכל? אי מצה, אפילו קודם נמי אסור ...

(b)

Question: What is he forbidden to eat? If it is Matzah, it is forbidden even earlier

כדאמרינן בירושלמי 'כל האוכל מצה בערב הפסח, כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו'?

1.

Source: As we learned in the Yerushalmi 'If someone eats Matzah on Erev Pesach, it is as if he is intimate with this betrothed ion his father-in-law's house!'

ואי במיני תרגימא, הא אמר בגמרא (ד' קז:) 'אבל מטבל הוא במיני תרגימא'?

2.

Question (cont.): And if it is kinds of 'Targima' ('dessert'), the Gemara (on Daf 107:) permits eating kinds of dessert (such as fruit)?

וי"ל, דאיירי במצה עשירה, דלא אסר בירושלמי אלא במצה הראויה לצאת בה חובתו ואוכלה קודם זמנה, אבל מצה עשירה שריא.

(c)

Answer: The Mishnah is talking about Matzah Ashirah (made with egg and fruit-juice), since the Yerushalmi only forbids eating before the time Matzah with which one fulfill one' obligation after the time, but not Matzah Ashirah.

וכן היה נוהג ר"ת.

(d)

Conclusion: And this is what Rabeinu Tam used to do.

3)

TOSFOS DH SAMUCH L'MINCHAH LO YOCHLU

תוס' ד"ה סמוך למנחה לא יאכל

(SUMMARY: Tosfos first reconciles this with the Sugya in Kol Sha'ah, which permits eating during the meal; Then discusses Rava, who permits drinking between the cups only because wine brings on an appetite.)

ואם תאמר, והא אמר בכל שעה (לעיל ד' מ.) 'בציקות של נכרים ממלא אדם כריסו מהם, ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה' ...

(a)

Question: We learned in the Gemara in 'Kol Sha'ah' (above, Daf 40.) that 'One is permitted to fill one's stomach with the doughs of Nochrim (at the Seider) provided one eats a k'Zayis of Matzah at the end' ...

והכא אסר לאכול אפי' מבעוד יום?

1.

Question (cont.): And here the Gemara forbids eating even whilst it is still day?

וי"ל, דבאותה הסעודה אדם נזהר ואינו אוכל כל שובעו, כדי שיאכל מצה לתיאבון, אבל מבעוד יום, אין אדם נזהר ואוכל כל שובעו ...

(b)

Answer: At the same meal a person tends to be careful not to eat one's fill, in order to eat Matzah to satisfaction, whereas whilst it is still day, he does not, but eats all he wants ...

וסבר שעד הלילה יתאוה; ואדרבה יהיה שבע יותר, כי יתברך המאכל במעיו.

1.

Answer (cont.): Thinking that till nightfall he will work up a fresh appetite; whereas in reality, by then he will be more full, since the food 'is blessed' in his stomach.

והא דדייק רבא לקמן (ד' קז:) ד'חמרא גריר, דאי אמרת מיסעד סעיד בין הכוסות הללו אמאי ישתה'?

(c)

Implied Question: And when Rava extrapolates later (on Daf 107:) that Wine brings on an appetite, since otherwise, why is one allowed to drink between the cups of wine?'

אף על גב דבאותה סעודה נזהר מלאכול שובעו

1.

Implied Question (cont.): Even though during the same meal one is careful not to eat one's fill?

אבל בשתיה אי אפשר להזהר.

(d)

Answer #1: It is not possible to do so when it comes to drinking.

א"נ, מבין ראשון לשני דאיכא אגדתא והלל דייק, דדמי לסעודה אחרת.

(e)

Answer #2: Alternatively, Rava's inference is from between the first and second cups, when one recites the Hagadah and Hallel, which is like a different meal.

4)

TOSFOS DH AD SHE'TECHSHACH

תוס' ד"ה עד שתחשך

(SUMMARY: Tosfos elaborates as to why the Tana sees fit to mention this.)

מקשי' - אמאי איצטריך 'עד שתחשך', פשיטא?

(a)

Question #1: Why does the Tana find it necessary to add 'until nightfall'? Why is it not obvious?

ועוד, דבגמרא גבי שבתות וימים טובים לא קתני ליה?

(b)

Question #2: Moreover, the Gemara, which discusses the prohibition concerning Shabbasos and Yamim-Tovim, does not mention it?

ואומר הר"י מקורבי"ל, דגבי מצה דווקא בעינן עד שתחשך ...

(c)

Answer #1: The Ri mi'Kurbil explains that it is specifically Matzah that it is forbidden until nightfall ...

כדתניא בתוספתא 'הפסח ומצה ומרור מצותן משתחשך'.

1.

Source: As we learned in a Beraisa 'The Mitzvah of Pesach, Matzah and Maror begins at nightfall.

וטעמא משום דכתיב (שמות יב) "ואכלו את הבשר בלילה הזה" - ומצה ומרור איתקשו לפסח.

2.

Reason: Because the Torah writes (in Sh'mos 12) "And they shall eat the flesh on this night" - and Matzah and Maror are compared to Pesach.

אבל סעודת שבת וימים טובים מצי אכיל להו מבעוד יום ...

3.

Answer #1 (cont.): Whereas the Se'udah of Shabbos and Yom-Tov one is permitted to eat whilst it is still da

כדאמר בפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:) 'מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קידוש היום מבעוד יום'.

4.

Source: As we learned in Perek Tefilas ha'Shachar (B'rachos, Daf 27:) 'One may Daven the Shabbos Tefilah on Erev Shabbos and recite Kidush whilst it is still day'.

ואומר מהר' יחיאל, דכי פריך בגמרא 'מאי איריא ערבי פסחים ... ', לא מצי לשנויי דנקט ערבי פסחים משום דבעי למיתני 'עד שתחשך'.

(d)

Implied Question: Rebbi Yechiel explains that when the Gemara asks why the Mishnah mentions specifically 'Arvei Pesachim', it cannot answer 'Because it wants to conclude 'ad she'Techshach'.

דכבר אשמעינן ב'איזהו מקומן' (זבחים ד' נו:) דקתני 'הפסח אינו נאכל אלא בלילה'.

(e)

Answer: Because it has already taught us this in 'Eizehu Mekoman' (Zevachim, Daf 56:), where the Mishnah states that 'The Pesach can only be eaten by night'.

והכא אגב אורחיה תנייה בקוצר.

1.

Conclusion: In which case here, it repeats it briefly.

ורבינו יהודה תירץ, אפילו אי בעינן גבי שבתות וימים טובים 'עד שתחשך', הכא איצטריך למיתני, דאתא לאשמועינן דאע"ג דשחיטת פסחים מבעוד יום, אינו נאכל מבעוד יום כשאר קדשים.

(f)

Answer #2: Rebbi Yehudah answers that, even if Shabbos and Yom-Tov too, required 'ad she'Techshach', it would still need to mention it here, to teach us that even though the Pesach is Shechted in the day, it cannot be eaten in the day (like other Korbanos are).

וכן יש בירושלמי בריש פירקין 'תני - ערב שבת מן המנחה ולמעלה לא יטעום כלום עד שתחשך'.

(g)

Support: And so it says in a Beraisa the Yerushalmi at the beginning of this Perek 'Erev Shabbos from Minchah and onwards, one may not eat anything until it gets dark'.

5)

TOSFOS DH V'AFILU ANI SHE'B'YISRAEL LO YOCHAL AD SHE'YEISEV

תוס' ד"ה ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana needs to mention 'even a poor man'.)

דסלקא דעתך דהסיבת עני לא חשיבא הסיבה, דאין לו על מה להסב, ואין זה דרך חירות.

(a)

Explanation #1: Since we would otherwise have thought that the leaning of a poor man is not considered leaning, seeing as he does not have anything on which to lean, in which case his leaning is not the way that one normally leans.

ויש מפרשים דא'דלעיל קאי 'עד שתחשך - ואפילו עני שבישראל, פירוש אפי' עני שלא אכל כמה ימים, לא יאכל עד שתחשך.

(b)

Explanation #2: Others explain that it refers to the previous statement 'until nightfall' - and it is coming to teach us that even a poor man who has not eaten for days on end, is forbidden to eat until nightfall.

6)

TOSFOS DH LO YIFCH'SU LO

תוס' ד"ה לא יפחתו לו

(SUMMARY: Tosfos clarifies the Mishnah, virtually word by word.)

פי' רשב"ם - גבאי צדקה.

(a)

Clarification: The Rashbam explains that it refers to the Gana'ei Tzedakah.

וגרס 'לא יפחתו'.

1.

Text: And he has the text 'Lo Yifch'su lo' (without a 'Vav).

וכן נראה, מדלא קתני 'לא יפחות', ל' יחיד.

(b)

Proof: And this is correct, since it does not say 'Lo Yifchos', in the singular.

וליכא למימר ד'יפחתו' א'ד' כוסות קאי ...

(c)

Refuted Explanation: Nor can one say that 'Yifch'su' (in the plural) refers to the four cups ...

דאם כן, הוה ליה למיתני 'ארבע כוסות' בלא מ"ם.

1.

Refutation: Because if so, the Mishnah ought to have said 'four cups', without the 'Mem' in front.

והא דקאמר 'אפילו מן התמחוי'הכי פירושו - לא ימנע מלקבל כדי לקיים ארבע כוסות.

(d)

Clarification: And when the Tana says 'even from the Tamchuy', he means that he (the poor man) should not refrain from taking from accepting if need be, in order to fulfill the Mitzvah of four cups.

וארבע כוסות פירש רשב"ם כנגד ארבעה לשוני גאולה.

(e)

Chidush: Regarding the four cups, The Rashbam explains that they correspond to the four expressions of redemption.

וכן יש בירושלמי.

(f)

Support: And so it says in the Yerushalmi.

7)

TOSFOS DH LO YIFCH'SU LO ME'ARBA KOSOS

תוס' ד"ה לא יפחתו לו מארבע כוסות

(SUMMARY: Tosfos discusses whether one needs to give a cup of wine to all one's children and members of one's household or not.)

מתוך הלשון משמע קצת שאין נותנין לבניו ולבני ביתו כי אם לעצמו, והוא מוציא את כולם בשלו.

(a)

Explanation #1: The Lashon implies slightly that one does not give a cup of wine to one's children and to the members of one's household, only to oneself, and that he is Motzi them all with his cup.

וסברא הוא, דמאי שנא ארבע כוסות מקידוש דכל השנה, שאחד מוציא את כולם.

1.

Support: This is in fact logical, because why should the four cups be any different than Kidush all the year round, when one person is Motzi everybody.

ומיהו גם בקידוש שמא היה לכל אחד כוס, כדמשמע לקמן (דף קו.) גבי 'חזיה לההוא סבא דגחין ושתי'.

(b)

Refutation: It may well be however that by Kidush everybody had their own cup, as it implies later (on Daf 106.) in the case where 'he saw that old man bending over and drinking'.

אבל בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ:) גבי 'זמן' משמע קצת שלא היה לכל אחד כוסו.

(c)

Counter-Proof #1: But in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin, Daf 40:) with regard to 'Shehecheyanu', it is slightly implied that each person did not have his own cup.

ועוד דאמר בגמרא (לקמן דף קח:) 'השקה מהן לבניו ולבני ביתו, יצא - והוא דשתה רובא דכסא', משמע דהם יצאו בשמיעה דהא בעינן רובא דכסא.

1.

Counter-Proof #2: Furthermore, the Gemara says (later on Daf 108:) that if one passes the cup to one's children and members of one's household to drink, one is nevertheless Yotzei, provided one drinks the majority of the cup oneself, implying that that they are Yotzei with merely hearing the B'rachah, since one is reqauired to drink the majority of the cup.

ועוד, דמשמע דלכתחלה אין רגילות להשקותם.

2.

Counter-Proof#3: Moreover, it implies that Leachtchilah one does not generally give them to drink.

מיהו יש לדחות בשיש להם כוס לעצמם.

(d)

Refutation #1: One can however, refute the proof and establish where each one has his own cup.

אי נמי, בבניו ובני ביתו קטנים מיירי שלא הגיעו לחינוך, ואין אשתו בכלל.

(e)

Refutation #2: Alternatively, it is speaking with regard to little children and members of his household who have not reached the age of Chinuch, excluding his wife.

ומיהו בגמרא משמע שצריך כל אחד ארבע כוסות - דקתני (שם) 'הכל חייבין בארבע כוסות, אחד נשים ואחד תינוקות. אמר רבי יהודה "מה תועלת לתינוקות ביין" '.

(f)

Explanation #2: The Gemara however, implies that each person requires his own cup - since the Beraisa says (there) 'Everyone is Chayav to have four cups, including women and children. Rebbi Yehudah says "What is the point of giving children wine?"

משמע דלתנא קמא צריך כוס אף לתינוקות.

1.

Explanation (cont.): This implies that according to the Tana Kama, even the children do need their own cup!

ויש לדחות, דחייבין לשמוע ברכת ארבע כוסות קאמר, ומשום חינוך.

(g)

Refutation: It is possible however, to refute this proof and to explain that they are Chayav to hear the B'rachah over the four cups because of Chinuch.

ונראה להחמיר ולהצריך ארבע כוסות לכל אחד.

(h)

Halachah: One should be stringent and require four cups to each participant.

והמחמיר צריך ליזהר שלא יהא כוסם פגום, דאמר בגמרא (לקמן ד' קה:) 'טעמו פגמו'.

(i)

Conclusion: If indeed one is stringent, then one should take care that the cups should not be 'Pagum' (spoiled), since the Gemara says (later, Daf 105:) that 'If one tasted it, one has spoilt it'.

8)

TOSFOS DH MAI AYRA ARVEI PESACHIM

תוס' ד"ה מאי איריא ערבי פסחים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not answer that it is because the Tana is talking about Pesach.)

ואם תאמר, אמאי לא משני דתנא בפסח קאי, כדמשני בפרק כל שעה (לעיל ד' לז.) גבי 'פת עבה'?

(a)

Question: Why does the Gemara not answer that the Tana is talking about Pesach, as it does in Perek Kol Sha'ah (above, Daf 37.) in connection with 'thick bread'?

ויש לומר, משום ד'בפסח קאי' אין לו להניח ערבי שבתות דתדירי בכל שבוע.

(b)

Answer #1: Because the Tana is talking about Pesach is no reason to leave Erev Shabbasos, which occurs every week and is therefore more common.

אי נמי, הכא דאיכא למיטעי, ולמימר דדוקא נקט ערב פסח משום חיובא דמצה, לא הוה ליה למיתני 'ערב פסח'.

(c)

Answer #2: Alternatively, here, where it is possible to err, and to conclude that it mentions Erev Pesach on account of the Chiyuv of Matzah, it should not have mentioned 'Erev Pesach'.

וכן בריש 'מקום שנהגו' (לעיל ד' נ:) איכא למיטעי, דדוקא בערב הפסח אסור לעשות מלאכה משום קרבן.

(d)

Precedent: And similarly, at the beginning of 'Makom she'Nahagu' (above, Daf 50:) it is possible to err and to conclude that Davka on Erev Pesach it is forbidden to do Melachah on account of the Korban.

9)

TOSFOS DH MIN HA'MINCHAH U'L'MA'ALAH

תוס' ד"ה מן המנחה ולמעלה

(SUMMARY: Tosfos explains what the Gemara currently thinks.)

השתא סלקא דעתא דלאו דוקא' אלא הוא הדין סמוך למנחה.

(a)

Clarification: The Gemara currently thinks that this is La'v Davka, and that the same applies to close to Minchah?

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF