12TH CYCLE DEDICATIONS:
 
PESACHIM 22 (10 Shevat) - Dedicated by Hagaon Rav Yosef Pearlman of London, England, in memory of his father in law, Harav Yeshayah ben Rav David Chaim Goldberg Z"L, who passed away on 10 Shevat 5738.

1)

TOSFOS DH OSO ATAH MASHLICH

תוס' ד"ה אותו אתה משליך

(SUMMARY: Tosfos elaborates as to why we need "Oso".)

פ"ה, דבלאו "אותו" לא מצי למידרש מגופיה דקרא, דאיצטריך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that if not for "Oso", we could not learn it from the Pasuk itself, since the Pasuk is needed to teach us that Hakadosh-Baruch-Hu does not withhold the reward of any creature.

והר"י דאורלינ"ש מפרש דאיצטריך למישרי עובר שהוציא את ידו, משום דמקרא ד"בשר בשדה טרפה" דריש נמי קדשים שיצאו חוץ למחיצתם, בריש בהמה המקשה (חולין סח:).

(b)

Explanation #2: The Ri from Orleans however, we need it to permit a fetus that stuck out a foot, because at the beginning of Perek Beheimah ha'Maksheh (Chulin 68:) from the Pasuk of "Basar ba'Sadeh T'reifah" we Darshen the Din of Kodshim that left their respective boundaries.

והוה אסרינן יד העובר בהנאה, מדאיתקש לקדשים דאסור בהנאה, כדאמר 'כל שבקודש פסול, באש תשרף'.

1.

Explanation #2 (cont.): And we would have forbidden deriving benefit from the fetus' foot, since it is compared to Kodshim (See Maharsha) which are Asur be'Hana'ah, and we have learned that 'Whatever is Pasul by Kodesh, must be burned in fire' (See also Tosfos Rabeinu Peretz).

ולכך איצטריך "אותו" לכל איסורים.

2.

Conclusion: Consequently, we need "Oso" for all Isurim.

2)

TOSFOS DH CHULIN SHE'NISHCHATU BA'AZARAH LA'V D'ORAYSA

תוס' ד"ה חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא

(SUMMARY: Tosfos first refutes Rashi's explanation that the prohibition to eat them is d'Oraysa, then cites a Toras Kohanim which seems to contradict our Gemara.)

פ"ה, איסור הנאה.

(a)

Explanation #1: Rashi establishes this with regard to the Isur Hana'ah (but the Isur Achilah is Asur d'Oraysa).

ולא משמע פשט ההלכה כן.

(b)

Refutation #1: This is not however, what the Gemara implies ...

אלא לגמרי קאמר לאו דאורייתא.

(c)

Explanation #2: But rather that the entire prohibition is not d'Oraysa.

וכן בסוף שמעתא גבי הא דאמר 'איכא בינייהו חולין שנשחטו בעזרה', אי אפשר לפרש בענין אחר.

(d)

Refutation #2: Likewise conclusion of the Sugya, where it says that 'the difference between them is Chulin she'Nishchatu ba'Azarah' cannot be explained in any other way.

ובפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כט: ושם) פריך למ"ד 'כדי לחנכו במצות' - 'הא קמייתי חולין לעזרה'?

(e)

Refutation #3: And in Perek Mi she'Amar Hareini Nazir ... (in Nazir 29:) the Gemara queries the opinion that holds (with regard to a father declaring his son a Nazir 'in order to educate him in Mitzvos' - 'But is he not then bringing Chulin into the Azarah'?

ומשני קסבר 'חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא'.

1.

Refutation #3 (cont.): And it answers that 'Chulin she'Nishchatu ba'Azarah' is not d'Oraysa.

ואי לענין איסור אכילה הוו דאורייתא, אכתי תיקשי ליה היאך הקרבן נאכל, דמשמע התם שנאכל?

2.

Refutation #3 (concl.): And if the Isur of eating them is d'Oraysa, then the question remains how the Korban can be eaten (and it is implied there that it is eaten).

וקשה לרשב"א, דבת"כ בפ' צו גבי נותר דרש רבי יהודה "לא יאכל כי קודש הוא". 'יכול חטאת העוף הבא על הספק ואשם תלוי וחולין שנשחטו בעזרה ישרפו, ת"ל 'הוא'.

(f)

Question: The Rashba asks from the Toras Kohanim in Parshas Tzav (in connection with Nosar) - where Rebbi Yehudah Darshens "Lo Yochal ki Kodesh Hu" 'We would have thought that a Chatas ha'Of that is brought on a Safek, an Asham Taluy and Chulin she'Nishchatu ba'Azarah must be burned; Therefore the Torah writes "Hu".

מדאיצטריך למעוטי שאינם בשריפה, מכלל דאסירי בהנאה מדאורייתא?

1.

Question (cont.): Now, since we need to preclude them from having to be burned, it implies that they are Asur be'Hana'ah min ha'Torah?

3)

TOSFOS DH V'REBBI SHIMON NAMI MEISAR ASAR B'HANA'AH

תוס' ד"ה ורבי שמעון נמי מיסר אסר בהנאה

(SUMMARY: Tosfos queries the implication that that the case of 'ha'Sho'le'ach Yerech ... ' goes according to Rebbi Yehudah from a number of angles, and proves that Chizkiyah must hold Rebbi Yehudah.)

משמע דההיא ד'השולח ירך לנכרי' אתיא כר' יהודה.

(a)

Inference: This implies that the case of 'Someone who sends a thigh to a Nochri' goes according to Rebbi Yehudah.

הק' ריב"א דהא רבי יהודה אית ליה בפ"ק דמס' ע"ז (דף כ. ושם) ד'אסור ליתן להם מתנת חנם'?

(b)

Question: The Riva asks that Rebbi Yehudah himself holds in the first Perek of Avodah-Zarah (20. & 20:) that 'One may not give a Nochri a free gift'?

וי"ל, דהא אמר התם 'אם היה שכינו מותר, מפני שהוא כמוכרו לו'.

(c)

Answer: It says there that if he is a neighbor, it is permitted, since it is akin to selling it to him.

הקשה הר"י דאורלינ"ש, היכי מצי אתי כר' יהודה, ורבי יהודה אית ליה בפ' גיד הנשה (חולין ק:) ד'גיד הנשה אסור לבני נח' - וקעבר משום "לפני עור לא תתן ... "?

(d)

Question: The Ri from Orleans asks how it can possibly go like Rebbi Yehudah, who holds in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin 100.) that Gid ha'Nasheh is forbidden to B'nei No'ach, in which case, one would transgress the La'av of "Lifnei Iver Lo Sitein Michshol"?

ואומר ר"י, דלא קשה מידי, דלא קאסר אלא לבני יעקב דוקא.

(e)

Answer #1: The Ri explains however that this is not a problem, since Rebbi Yehudah confines the Isur to the B'nei Ya'akov ... who, before Matan Torah, were called 'B'nei No'ach.

דקודם מתן תורה איקרו בני נח, דהא לא נישנית בסיני.

(f)

Answer #2: Moreover, the Mitzvah of Gid ha'Nasheh was not repeated at Har Sinai (in which case it was not said to the B'nei No'ach).

וא"ת, תיקשי לחזקיה מרבי שמעון, דסבירא ליה ד"לא תאכלו" איסור הנאה משמע, מדאסר גיד הנשה?

(g)

Question: One can query Chizkiyah from Rebbi Shimon, who holds that "Lo Sochlu" incorporates Isur Hana'ah, seeing as he declares Gid ha'Nasheh Asur?

וי"ל, כיון דסבר 'אין בגידין בנ"ט' סברא הוא, דכי אסור, בהנאה נמי אסור, דלא שייכא ביה אכילה.

(h)

Answer #1: Since he holds 'Ein be'Gidin be'Nosein Ta'am it makes sense to say when the Torah forbids it when the Torah forbids it, it forbids it even regarding deriving Hana'ah from it, seeing as it is not eaten.

א"נ, חזקיה לא סבר כרבי שמעון אלא כרבי יהודה. דלכאורה נמי לא אתיא חזקיה כרבי מאיר, דלרבי מאיר פשיטא לן לעיל מדאיצטריך למישרי נבילה, דכל איסורים אסורים בהנאה.

(i)

Answer #2: Alternatively, Chizkiyah does not hold like Rebbi Shimon, only like Rebbi Yehudah. Just as it would seem, he does not hold like Rebbi Meir - according to whom it is obvious (earlier in the Sugya) that since the Torah finds it necessary to permit Neveilah, all Isurim are Asur be'Hana'ah.

וכן לקמן (דף כג:) גבי 'יתיב ההוא מרבנן' פשיטא ליה לגמרא דלרבי מאיר גמר מנבילה.

1.

Answer #2 (cont.): Likewise later (Daf 23:) in connection with the case 'Where that member of the Rabbanan' ... where the Gemara takes for granted that Rebbi Meir learns (the Isur Hana'ah) from Neveilah.

והא דקאמר לקמן 'לימא כתנאי', היינו לרבי אבהו, דחזקיה לא מצי אתי ככ"ע.

(j)

Conclusion: And when the Gemara suggests later that it is a Machlokes Tana'im, that goes according to Rebbi Avahu, because, Chizkiyah, cannot hold like all the Tana'im.

4)

TOSFOS DH V'HAREI DAM D'RACHMANA AMAR

תוס' ד"ה והרי דם דרחמנא אמר

(SUMMARY: Tosfos proves that blood is never automatically included in Basar.)

משמע דדם לא הוי בכלל בהמה, מדלא משני כשהותרה נבילה, דמה נמי הותרה.

(a)

Inference: This implies that blood is not included in 'Beheimah', since the Gemara does not answer that 'When Neveilah was permitted, so was its blood.

וקשה לר"ת, דאמר בהמוציא יין (שבת עז. ושם) 'דם נבילה, ב"ה מטמא'.

(b)

Question: Rabeinu Tam asks from the Gemara in 'ha'Motzi Yayin' (Shabbos 77. & 77:) that 'Beis Hillel declares the blood of a Neveilah Tamei'.

וקאמר התם ר' יוסי (כרבי) יהודה ד'לא מטמא ב"ה אלא כשיש רביעית דם, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית'. אלמא חשיב ליה כבשר.

1.

Question (cont.): And Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah learns there that 'Beis Hillel only declare it Tamei if there is a Revi'is of blood, since it is then fit to congeal and become a k'Zayis'. Implying that it is considered Basar?

ותי' ר"י, דהתם לאו משום דחשיב ליה כבשר, אלא יש שום פסוק דדרשינן מיניה דדם נבילו' טמא, ומסברא משערינן ברביעי', כדאמר התם.

(c)

Answer: The Ri answers that this is not because it is considered Basar, but rather because there is a Pasuk from which we Darshen that the blood of a Neveilah is Tamei, and from a S'vara that the Shi'ur is a Revi'is (as the Gemara states there).

אבל בלא ריבוי, לא חשבינן דם כבשר.

1.

Answer (cont.): But where there is no specific Pasuk that includes it, we do not consider blood like Basar.

ובמעילה (דף יז. ושם) נמי מפיק דם השרץ מ"וזה לכם הטמא", ומשרץ גופיה לא ידעינן ליה.

2.

Conclusion: And in Me'ilah (Daf 17.) too, we learn the blood of a Sheretz from "ve'Zeh lachem ha'Tamei", and not from a Sheretz itself.

5)

TOSFOS DH MO'ALIN BA'HEN

תוס' ד"ה מועלין בהן

(SUMMARY: Tosfos establishes it by Me'ilah de'Rabbanan, and goes on to amend the Gemara Me'ilah accordingly.)

מדרבנן ולא מדאורייתא ...

(a)

Clarification: mi'de'Rabbanan, but not mi'd'Oraysa.

דבסוף הוציאו לו (יומא נט: ושם) אמר 'אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלים בו'.

1.

Proof: Since at the end of 'Hotzi'u lo' (Yoma 59: & 60.) the Gemara says that 'There is nothing whose Mitzvah is completed that is still subject to Me'ilah'.

ואור"י, דבמעילה בפרק ולד חטאת (דף יא.) 'ת"ר, מועלים בדמים, דברי רבי מאיר ורבי שמעון; וחכמים אומרים אין מועלין'.

(b)

Explanation: The Ri therefore refers to the Gemara in Perek V'lad Chatas (Me'ilah Daf 11.) where the Beraisa states that according to Rebbi Meir and Rebbi Shimon, the blood (of Korbanos after it has been poured on to the Y'sod) is subject to Me'ilah; whereas according to the Chachamim it is not ...

ופלוגתתם אחר שיצא לנחל קדרון, דקודם זריקה קתני ר"ש התם דאין מועלין בו.

1.

Explanation (Cont.): And the Machlokes applies to after the blood has flowed to the valley of Kidron (since before it has been sprinkled, Rebbi Shimon specifically learns that it is not subject to Me'ilah).

והיה שם בספרים 'מאי טעמא דמ"ד אין מועלין'?

2.

Clarification of Text: The text there read 'What is the reason of those who hold 'Ein Mo'alin?'

ול"ג 'דמ"ד', דא"כ הוה משמע דלרבי מאיר ורבי שמעון מועלין בו מן התורה.

3.

Clarification of Text (cont.): However, we need to erase the words 'of those who hold', since that would imply that, according to Rebbi Meir and Rebbi Shimon, it is subject to Me'ilah min ha'Torah!

אלא ה"ג 'מאי טעמא אין מועלין'? וא'מתני' קאי, דקתני 'דם בתחלה אין מועלין בו'.

(c)

Correct Version: The correct version is therefore 'Why is there no Me'ilah?', and it is with reference to the Mishnah, which states that 'Blood initially is not subject to Me'ilah' (See Maharsha)..

6)

TOSFOS DH MAH MAYIM MUTARIM AF DAM MUTAR

תוס' ד"ה מה מים מותרים אף דם מותר

(SUMMARY: Tosfos discusses the corollary between Dam Kodshim and Dam Chulin.)

אף על גב דדם קדשים שאין נשפך כמים לא הוקש למים...

(a)

Implied Question: Even though the blood of Kodshim; which is not poured on the ground like water, is not compared to water.

מ"מ, כיון דמשמע קרא בדם חולין דשרי בהנאה, ו"לא תאכל" דידיה היינו אכילה ולא הנאה, הוא הדין לדם קדשים.

(b)

Answer: Nevertheless, seeing as the Pasuk implies that the blood of Chulin is Mutar be'Hana'ah, and "Lo Sochal" that is written by it therefore refers to eating and not to Hana'ah, the same ought to apply to the blood of Kodshim.

ואף על גב דאיכא תרי לאוי - חד לדם חולין וחד לקדשים ...

(c)

Implied Question: And even though there are two independent La'avin, one for the blood of Chulin and one for the blood of Kodshim ...

מ"מ גילוי מילתא בעלמא הוא, דכולהו לאוי דדם הוי איסור אכילה דוקא.

(d)

Answer: Nevertheless, it is merely a revelation (Giluy Milsa), that all the La'avin concerning blood are confined to eating exclusively.

7)

TOSFOS DH V'EIMA KA'MAYIM HA'NISACHIM AL GABEI HA'MIZBE'ACH

תוס' ד"ה ואימא כמים הניסכים על גבי המזבח

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's Kashya.)

לא פריך למילף שיהא דם אסור בהנאה.

(a)

Refuted Explanation: The Gemara is not coming to ask that we should learn that blood is Asur be'Hana'ah.

דממילא ידעינן מ"לא תאכל".

(b)

Reason: Because that we already know from "Lo Sochal".

אלא כלומר מהכא לא מצי למילף דשרי בהנאה.

(c)

Correct Explanation: What it is coming to ask is that we cannot learn fropm here that it should be Mutar be'Hana'ah.

22b----------------------------------------22b

8)

TOSFOS DH V'EIVER MIN HA'CHAI LI'VNEI NO'ACH

תוס' ד"ה ואבר מן החי לבני נח

(SUMMARY: Tosfos explains why, if not for the Isur of "Lifnei Iver", it would be permitted, despite the fact that it is referring to Eiver min ha'Chai of a Nochri, and then goes on to explain the Sugya in Bava Metzi'a.)

תימה, כיון דבאבר מן החי של נכרי מיירי ...

(a)

Question: Seeing as it is speaking about the Eiver min ha'Chai of a Nochri ...

כדאמר בפ"ק דמסכת ע"ג (דף ו: ושם) מדקתני 'לא יושיט', ולא קתני 'לא יתן' ...

1.

Proof: As the Gemara explains in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 6: and 7.), since the Tana says 'Lo Yoshit' and not 'Lo Yiten' (See Maharsha) ...

א"כ היכי דייק דשרי בהנאה, אי לאו "לפני עור"?

(b)

Question (cont.): How can the Gemara then extrapolate that it would be permitted to benefit from it if not for "Lifnei Iver"?

וי"ל, דכיון דבשכר היה אסור להושיט, דאסור להשתכר באיסורי הנאה, אף על גב דדיעבד שכרו מותר, כדמשמע בפ' בתרא דמס' ע"ז (ד' סב.), מכל מקום אסור לכתחלה.

(c)

Answer: Seeing as it is forbidden to hand it to him for remuneration, since it is forbidden to benefit from Isurei Hana'ah, even though Bedi'eved, the remuneration is permitted, as is implied in the last Perek of Avodah-Zarah (Daf 60.), nevertheless, it is forbidden Lechatchilah ...

בחנם נמי אסור, דמה שמחזיק לו העכו"ם טובה חשיב כמשתכר.

1.

Answer (cont.): It is forbidden free of charge too, because the fact that the Nochri owes him a debt of gratitude is considered Hana'ah.

והא דאמר בסוף אלו מציאו' (ב"מ לב:) גבי 'אם היתה טעונה יין נסך, אין זקוק לה'.

(d)

Gemara Bava Metzi'a: And what we say at the end of Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a 32:) that 'If the animal is carrying Yayin Nesech, one is forbidden to help (unload it)'.

ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא, אמאי אין זקוק לה?

1.

Gemara Bava Metzi'a (cont.): And if Tz'a'ar Ba'alei Chayim is d'Oraysa asks the Gemara, why one is forbidden to help?

אע"ג דחשיב כמשתכר באיסורי הנאה, ואסור אפילו בחנם ...

2.

Implied Question (cont.): Even though it is considered benefiting from Isurei Hana'ah, which is forbidden even free of charge (as we just explained).

מ"מ, כיון דאינו מתכוון שיחזיק לו טובה, ומשום צער בעל חיים, חשיב כמו לא אפשר ולא מיכוון, דשרי.

(e)

Answer #1: Nevertheless, since one does have the intention to do him a favor, and moreover, Tza'ar Ba'alei Chayim is involved, it is included in the Din of 'Lo Efshar ve'Lo Michaven' (where neither does one have an option, nor does one actually intend to sin), which is Mutar.

א"נ, 'אין זקוק לה' משמע ליה אפילו שלא בפני נכרי, דאין מחזיק לו טובה.

(f)

Answer #2: Alternatively, the words 'One is forbidden to help (unload it)'implies even not in the presence of the Nochri, in which case he will not owe him a debt of gratitude..

9)

TOSFOS DH SALKA DA'TACH AMINA BESARO IN ORO LO

תוס' ד"ה סלקא דעתך אמינא בשרו אין עורו לא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Pasuk cannot simply omit both "Oro" and "Besaro".)

וא"ת, לישתוק מ'עורו ומבשרו'?

(a)

Question: Then let the Torah omit both "Oro" and "Besaro"?

ויש לומר, דאיצטריך "בשרו" אע"ג דעבדיה כעין בשר.

(b)

Answer: It needs to write "Besaro" to teach us that it is forbidden even though 'he made like Basar'.

ומאן דלית ליה הא דרשה בפ' שור שנגח ד' וה' (ב"ק מא.), אתא לדרשה אחרינא.

(c)

Answer (cont.): And as for the opinion that does not agree with that D'rashah in Perek Shor she'Nagach ... (in Bava Kama 41.), he learns another D'rashah from it (as we have learned in Avodah-Zarah, Daf 34:).

10)

TOSFOS DH MINAYIN SHE'LO YETZABA

תוס' ד"ה מנין שלא יצבע

(SUMMARY: Tosfos explains why the Torah needs to specifically mention dyeing and burning with it over and above other Hana'os.)

וא"ת, כיון דנפקא לן דאסור בהנאה, אמאי איצטריך לאסור צביעה והדלקה?

(a)

Question: Having learned that it is Asur be'Hana'ah, why do we need to specifically forbid dyeing with it and lighting a fire with it?

ואור"י, דס"ד דצביעה לא חשיב הנאה, דלא הוי אלא חזותא בעלמא.

(b)

Answer: We would otherwise have thought, the Ri explains, that dyeing is not considered a Hana'ah, since it is merely an appearance ...

כדאמר בהגוזל (שם קא. ושם) א'הך מילתא גופא.

1.

Proof: As the Gemara states in in 'ha'Gozel' (Ibid 101. & 101:) regarding this very same issue.

וכן הדלקה, סלקא דעתך דשריא, כיון דהוי דרך ביעורו.

2.

Answer (cont.): And lighting a fire with it too, we would have thought is permitted, since one benefits even as one destroys it.

ולמ"ד אין שבח עצים בפת, דשרי עצים בהדלקה, הא דאסר קרא הכא ...

(c)

Implied Question: And according to those who hold that 'the benefit of the wood does not enter the bread', the Torah forbids it here ...

היינו בשמן, דהוי בעין כשדולק בנר, אבל עצים נעשה גחלים, והשלהבת בא מן הגחלים.

(d)

Answer: On account of the oil, which is in evidence as it burns in the lamp, unlike wood which first becomes coals, and the flame comes from the coals.

ואם תאמר, אמאי איצטריך קרא גבי תרומה טמאה להתיר - דדרשי' "לך", 'שלך תהא להסיקה תחת תבשילך', והכא איצטריך קרא למיסר?

(e)

Question: Why does one need a Pasuk to permit burning Tamei T'rumah (as we Darshen "L'cha" - it belongs to you to burn underneath your pot!' Whilst here we need a Pasuk to forbid it?

ויש לומר, דסלקא דעתך דנילף ממעשר הקל, דאסר ביה הבער', דכתיב "לא בערתי ממנו", כדאמר בפ' במה מדליקין (שבת כה. ושם) - 'ומה מעשר הקל אמרה תורה ... '.

(f)

Answer: Because we would otherwise have learned from Ma'aser (Sheini) which is lenient, yet the Torah forbids burning it, as the Pasuk writes "I did not burn from it ... ", as the Gemara explains in Perek Bameh Madlikin (Shabbos Daf 25. & 25:) - and if already Ma'aser which is more lenient ... '.

11)

TOSFOS DH LACHEM LAMAH LI'KI'D'SANYA

תוס' ד"ה לכם למ"ל לכדתניא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Torah needs to write three "Areilim" and "Lachem.)

הקשה הר"י מקורבל, אמאי איצטריך ג' "ערלים", ליכתוב תרי "ערלים" לצביעה והדלקה, ועל כרחך אתי' "לכם" לנטוע לרבים ...

(a)

Question: The Ri asks why the Torah needs to insert three times "Areilim"? It could have written it two times, one for dyeing and the other, for burning, in which case "Lachem" must come to incorporate a tree that is planted for public use in the Din of Orlah.

דאי להיתר הדלקה אתא, לא לכתוב "לכם" ולא חד מהנך "ערלים", ונאסור מ"לא יאכל" הנאה, ומחד "ערלים" צביעה; ולהדלקה אין קרא לאסור.

(b)

Question (cont.): Because if it is coming to permit lighting a fire with it, let the Torah omit "lachem" together with one of the "Areilim", and we will forbid Hana'ah from "Lo Ye'achel" and dyeing from one of the "Areilim", leaving us without a Pasuk to forbid lighting a fire?

ואין לומר דמ"לא יאכל" משמע לאסור אפילו צביעה והדלקה, ואי הוה כתיב "לא יאכל" וחד "ערלים" הוה אסרינן מ"לא יאכל" כל הנאה, ו"ערלים" לשום דרשה ...

(c)

Refuted Answer: We cannot answer that "Lo Ye'achel" implies both dyeing and lighting a fire, and had it written Lo Yochal" and one "Areilim", we would have forbidden all Hana'ah from "Lo Ye'achel" and "Areilim"for some other D'rashah ...

והא דמצרכי' קראי לצביעה והדלקה היינו משום דכתב "לכם", ד"לכם" משמע להתיר כל הנאה ...

1.

Refuted Answer (cont.): And the reason that we need Pesukim to forbid dyeing and lighting a fire is because the Torah writes "Lachem" which implies that all Hana'ah is forbidden ...

ולהכי אי הוה כתיב תרי "ערלים" ו"לכם" הוה שרינן הדלקה.

2.

Refuted Answer (cont.): And therefore, had the Torah written two "Areilim" as well as 'Lachem", we would have permitted lighting a fire.

אי אפשר לומר כן, דמ"לא יאכל" לא שמעינן צביעה, דהא חזותא בעלמ' הוא, כדאמר בהגוזל (ב"ק קא. ושם).

(d)

Refutation: It is impossible to say this, because from "Lo Ye'achel" we would not have learned that dyeing is forbidden, since it is no more than an appearance, as the Gemara states in 'ha'Gozel' (Bava Kama, Daf 101.).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF