1) RAN DH bi’Shlama Lo Yilveh Mimenu v’Lo Yikach Mimenu…

ר”ן ד”ה גמ’ בשלמא לא ילוה ממנו ולא יקח ממנו…

(SUMMARY: The Ran explains why we assume that only the buyer benefits from a sale.)

נ”ל דמשמע ליה דמתני’ בזבינא חריפא

(a) Explanation: The Makshan understands that our Mishnah discusses a Zevina Charifa (a hard to find item).

ומש”ה משמע ליה הכי ולא מוקי ליה בזבינא דרמי על אפיה וליפרוך איפכא

(b) Implied question: Why did he understand so? If not, he could have established it to discuss Zevina d’Rami Al Apei (an item that is hard to sell), and ask oppositely;

א”נ בזבינא מציעתא ולא תקשי ליה מידי במכר

1. Alternatively, [if not,] he could have established it to discuss an average sale, and he would have no question from a sale.

משום דסבירא דכי היכי דבהני דקתני מקמי הא דהיינו לא ישאילנו ולא ילונו לא מהני מידי

(c) Answer: This is because in those that were taught before this, i.e. he may not lend to him items or money, he does not benefit at all;

הכי נמי בלא ימכור לו לא מתהני מידי והיינו בזבינא חריפא ומש”ה פריך הכי.

1. Also here, he may not sell to him in a case that he does not benefit at all, i.e. a Zevina Charifa. This is why he asked like this.

2) RAN DH Abaye Amar Gezeirah Lish’ol Mishum Lehash’il v’Chen Kulhon Gezeirah

ר”ן ד”ה אביי אמר גזירה לשאול משום להשאיל וכן כולהון גזירה

(SUMMARY: The Ran explains why elsewhere we do not decree.)

דמש”ה אסרינן נמי למכור לו אטו ליקח ממנו

(a) Explanation: For this reason we forbid also selling, lest he come to buy.

ואף על גב דתנן לעיל בפרק ד’ נדרים /נדרים/ (דף לא) שאיני נהנה לישראל לוקח ביתר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביתר

(b) Implied question: A Mishnah above (31b) teaches that [one who vowed] “I will not benefit from Yisrael”, he buys for more [than the real value] and sells for less; [if he vowed] “Yisraelim will not benefit from me”, he buys for less and sells for more;

ואמרינן עלה בסוגיין דלעיל דכל היכא דהוי זבינא חריפא שרי מודר למכור למדיר ולא גזרינן

1. It says in that Sugya above that whenever it is a Zevina Charifa, the Mudar may sell to the Madir, and we do not decree!

כבר כתב הרמב”ן (הגהת היעב”ץ) ז”ל דהתם כיון דמכלהו ישראל נדר לא גזרינן עלה דאי גזרינן עלה ומצריכינא ליה ליהנות לעובדי כוכבים טריחא ליה מילתא

(c) Answer: The Ramban already wrote that there, since he vowed from all Yisrael, we do not decree on this, for if we decree on this and obligate him to benefit from Nochrim, it is a toil;

אבל כאן שאינו אסור אלא להנאת חבירו בלבד מצי למיקם עלה דמילתא וגזרינן

1. Here, he is forbidden to benefit only from his friend. He can fulfill this, and we decree.

וא”ת והא אפי’ במודר הנאה מחבירו בלבד תנן לקמן בפרק השותפין /נדרים/ (דף מז:) הריני עליך חרם המודר אסור ומשמע אבל מדיר לא

(d) Question: Even regarding one who is Mudar Hana’ah only from his friend, a Mishnah below (47b) teaches [if one said] “I am Cherem to you”, the Mudar is forbidden [to benefit from the Madir]. This connotes that the Madir is not forbidden;

ואמאי הוה ליה למיתני שניהם אסורין ומשום גזירה

1. What is the reason? It should have taught that both of them are forbidden, due to a decree!

י”ל דלאו קושיא היא דכי גזרי’ הכא ה”מ בהני בלחוד דתנינן במתני’ דלא משמע להו לאינשי דליתסרו במודר הנאה

(e) Answer: This is not difficult. We decree here only about these matters in our Mishnah, for people think that they are not forbidden to one who is Mudar Hana’ah;

ואי עביד להו מודר למדיר אתי נמי למישקל להו ממדיר

1. If the Mudar will do so for the Madir, he will come to also take (buy or borrow) them from the Madir;

אבל בהנאה גמורה כאכילת פירות וכיוצא בה ליכא למיגזר הלכך לא מצי תני שניהם אסורין.

2. However, regarding absolute Hana’ah, like eating Peros and similar matters, there is no need to decree. Therefore, it could not teach that both of them are forbidden.

43b----------------------------------------43b

3) RAN DH Hachi Garsinan Mesiv Rava…

ר”ן ד”ה הכי גרסינן מתיב רבא…

(SUMMARY: The Ran explains the question.)

וברייתא היא בתוספתא דבבא בתרא והכי פירושו מי שיש לו שני עבדים ונתן מקצת נכסיו לראשון ואח”כ נתן לשני לא קנה ראשון דדלמא בגופיה שייר

(a) Explanation: This is a Beraisa in the Tosefta of Bava Basra. It means that if one has two slaves, and gave part of his property (he did not specify which part) to the first, and afterwards he gave to the second, the first did not acquire, for perhaps [the master] left over the slave himself;

וכיון שעצמו לא קנה נכסים נמי לא קנה דעבדא דקני נכסי הוא

1. Since he did not acquire himself, also the property he did not acquire, for he is a slave who acquired property. (It belongs to his master.)

אבל שני זכה בעצמו ובנכסים וזכה נמי להשתעבד בראשון דלגביה ליכא שיורא

2. However, the latter acquired himself and the property, and also the right to make the first slave work for him, for regarding him (the latter slave), nothing [in the gift] was left over.

ואי אמרת דאין דעתו על מה שהפקיר ה”נ אין דעתו על מה שנתן כבר.

3. [This is difficult for R. Yochanan, for] if you will say that one does not intend for what he made Hefker, also here [we should say that] one does not intend for what he already gave! (Presumably, the master is not aware that the first gift did not take effect.)

4) RAN DH Ela Amar Rava

ר”ן ד”ה אלא אמר רבא

(SUMMARY: The Ran explains why R. Yochanan’s question is not difficult for Rava.)

טעמא דר’ יוסי משום מתנת בית חורון אמר ומדינא ודאי אפילו לר’ יוסי שרי דמכי אפקריה נפקא ליה מרשותיה

(a) Explanation: R. Yosi said [that it is forbidden] due to the gift of Beis Choron. Surely, according to letter of the law, it is permitted even according to R. Yosi, for once he was Mafkir it, it left his Reshus;

אלא דכיון דאנן סהדי דלא אפקריה אלא כדי שיזכה מודר אי שרינן ליה אתי למישרי אפי’ היכא דאמר בפירוש וכמעשה דבית חורון

1. However, since we know that he made it Hefker only in order that the Mudar will acquire it, if we permit him, people will come to permit even when he said [so] explicitly, like the episode in Beis Choron.

דתנן בפרקין דלקמן ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל עמנו

2. A Mishnah below (48a) says [that Yakov was Mudar Hana’ah from his son Reuven. Reuven was marrying off his son. He told a friend David ‘the courtyard and the banquet are yours.] They are yours only in order that my father can come and eat with us.’

ומש”ה דוקא בנדרו קודם להפקרו אסור דאיכא למגזר אבל הפקרו קודם לנדרו שרי.

i. Therefore, it is forbidden only if he vowed before he made it Hefker, for then there is reason to decree, but if he made it Hefker before he vowed, it is permitted.

5) RAN DH Tanya ha’Mafkir Es Sadehu Kol Gimel Yamim Yachol Lachzor Bo

ר”ן ד”ה תניא המפקיר את שדהו כל ג’ ימים יכול לחזור בו

(SUMMARY: The Ran explains why he can retract within three days.)

ראיתי שמועה זו שלא נתבררה יפה בדברי הראשונים ז”ל לפי עניות דעתי וכך נראה לי בפירושה

(a) Remark: The Rishonim did not explain this teaching well, in my humble opinion. I explain asf:

כל שלשה ימים יכול לחזור בו מכאן ואילך אין יכול לחזור בו מדקא מפליג בסיפא דאם אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד וכו’ בין זכה ללא זכה דקתני שעד שלא זכה יכול לחזור בו ומשזכה אין יכול לחזור בו

1. [The Reisha taught that] all three days he can retract. From then and onwards he cannot retract. The Seifa, in which he said “this field is Hefker for one day…”, distinguishes between whether or not someone acquired it, for it taught “as long as no one acquired it, he can retract. Once someone acquired it, he cannot retract”;

וברישא לא מפליג בהכי אלא תולה חזרה בקודם ג’ ולאחר ג’ ש”מ הכי קתני כל ג’ ימים יכול לחזור בו מהפקירו ואפילו זכה אחר קודם חזרתו לא קנה

2. Inference: The Reisha does not distinguish like this. Rather, it makes retraction dependent on before three days and after three. This shows that it teaches that all three days he can retract from his Hefker. Even if someone else acquired it before he retracted, he did not acquire it;

ומפרש טעמא לקמן דמפקרין והדרין בהון דמשום דהפקר פטור מן המעשר היו הרמאין מפקירין שדותיהן כדי להפטר והיה דעתן בשעת הפקירן שיחזרו בהן ויזכו בהן ונמצא שלא היה הפקירן אלא להערמה בלבד

3. The Gemara explains the reason below, that people used to make [their fields] Hefker, and then acquire them again, because Hefker is exempt from Ma’aser. Swindlers would make their fields Hefker, with intent at the time to acquire them again. It turns out that their Hefker was a mere ruse.

ולפיכך הוצרכו לומר שאם יזכו בהם לא יהו כזוכים מן ההפקר והוצרכו גם כן לומר שאפילו יזכה בו אחר לא יקנה ויהא מפקיר יכול לחזור בו תוך ג’

i. Therefore, they needed to say that one who acquires is not like one who acquires from Hefker. They also needed to say that even if someone else acquires, he did not acquire, and the Mafkir can retract within three days.

ואף על גב דלגבי אחר ליכא למיחש לרמאין

(b) Implied question: Regarding another, there is no concern for swindlers!

אפ”ה אי לא הא לא קיימא הא שאם יראו הרמאין שכשיזכה בו אחר קנה לא ישמעו לדברי חכמים שהם לא יקנו דלימרו כי היכי דאחר זכי מהפקרא אנן נמי מהפקרא זכינן

(c) Answer #1: Even so, if not for this [decree, that others cannot acquire], this [decree, that even the Mafkir cannot acquire within three days] would not endure. If [the Mafkir] would see that others can acquire, he would not heed Chachamim’s words that he cannot acquire. He would say “just like others acquire from [my] Hefker, also I can acquire from [my] Hefker!”

ועוד שכיון שנהגו הרמאין ברמאותן זה כל ג’ ימים אינו מתברר שיהא הפקר דאיכא למיחש דלא מדעתייהו מפקרי אלא להערמה בלבד ולא הוי הפקר

(d) Answer #2: Also, since the swindlers acted deceptively, all three days it is not clarified that it is Hefker. There is concern that they do not truly intend for Hefker. It is a mere scheme, and it is not Hefker;

ולפיכך ראוי לומר דאפי’ זכה בו אחר יכול מפקיר לחזור בו שעדיין לא נגמר הפקירו

1. Therefore, it is proper to say that even if someone else acquired, the Mafkir can retract, since his Hefker was not finalized.

מכאן ואילך אין יכול לחזור בו ואפי’ לא זכה בו אדם לא כל הימנו לחזור בו משום דלאחר שלשה תו ליכא למיחש לרמאין

2. From here (three days) and onwards, even if no one acquired, he cannot retract, for after three days there is no concern for swindlers;

שכל שנעשה ההפקר ברמאות אין הבעלים מאחרין לזכות בו יותר מג’.

i. Any Hefker that is a mere ruse, the owner does not delay to acquire it back more than three days.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF