נזיר דף לו. א

האם באיסורים דלהלן אמרינן "היתר מצטרף לאיסור"?

איסורי נזיר המקטיר שאור על גבי המזבח,
האוכל חמץ בפסח [1]
חצי זית בשר כשר
וחצי זית חלב
לר' יוחנן מצטרף [2] אין מצטרף אין מצטרף
לזעירי מצטרף אליבא דר' אליעזר: מצטרף [3]
אליבא דרבנן: אין מצטרף
אין מצטרף

המקפה (-דייסא) של תרומה שהיו בה שום ושמן של חולין או להיפך,
ונגע טבול יום בחלק התרומה, מה הדין?

מה הדין?
מקפה של תרומה, ושום ושמן של חולין אף שנגע במקצתה - פסל את כולה [4]
מקפה של חולין, ושום ושמן של תרומה כשנגע במקצתן - פסל רק מקום מגעו [5]
-------------------------------------------------

[1] ומבואר בגמ', דמה שהזכיר זעירי דוקא דין הקטרת שאור, ולא הזכיר גם את דין חמץ בפסח - הגם שדינו שוה לשיטתו, הוא משום דאתא זעירי לאפוקי מאביי דס"ל גבי הקטרת שאור דלא בעינן שיעור כדי להתחייב מלקות, ולזה בא זעירי לומר שצריך שיעור רק שהיתר מצטרף לאיסור.

[2] ואם אכל הנזיר חצי כזית פת שרוי ביין חייב מלקות.

[3] ואם הקטיר על המזבח חצי כזית שאור מעורב בכחצי כזית מצה - חייב מלקות, דמצטרף ההיתר להשלים לשיעור כזית.

[4] דכיון שהמקפה היא העיקר וטבול יום פוסל תרומה במגעו - לכך פסל כל המקפה, ולא מועיל השום והשמן של חולין להפסיק בין חלקי המקפה לומר שלא יהיה טמא אלא מקום מגעו.

[5] פי', דלא נחשב שנגע בכולם - ולכן פוסל מקום מגעו בלבד. והקשתה הגמ' מדוע במקום מגעו עצמו פסל, הרי לכאורה מה"ת בטלו מיעוט השום והשמן של תרומה ברוב המקפה שהיא חולין (דס"ד דכל דימוע איסורו רק מדרבנן - אבל מה"ת בטל ברוב), וכיון שבטל - נחשב שהטבול יום נגע בחולין ולא פסלם. ותירצה הגמ', דאינו כן אלא זר לוקה עליה אם אוכל ממנה כזית, דהיינו שדימוע אסור מה"ת ואינו בטל.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף