נזיר דף לב. א

נזיר שהיה עובר על נזירותו, האם צריך לחזור על נזירותו?

בנזירות מרובה - יותר מל' יום בנזירות מועטת - ל' יום
לרבנן צריך לחזור כולם [1] צריך לחזור כל הל'
לר' יוסי אין צריך לחזור אלא ל' [2] צריך לחזור כל הל'

המונה את הצאן תחת השבט, וקרא לתשיעי עשירי באופנים דלהלן, מה דינו?

טעה בתשיעי וקרא לו עשירי ידע שהוא תשיעי וקרא לו עשירי
לרב נחמן הוי הקדש אינו קדוש
לרב חסדא ורבה ב"ר הונא הוי הקדש הוי הקדש

הנוזר ונתברר שנגנבה בהמתו או שחרב בית המקדש, האם יכול להשאל בפתח זה?

נגנב או נחרב קודם שנזר נגנב או נחרב אחר שנזר
לרבנן יכול להשאל אינו נשאל - דהוי נולד [3]
נחום המדי יכול להשאל יכול להשאל

נזיר דף לב: א

מי שנזר שזה פלוני, האם הוי נזירותו נזירות?

כשנמצא כדבריו כשלא נמצא כדבריו כשחזר לאחריו ולא נודע
לבית שמאי הוי נזיר הוי נזיר - דנזירות חלה אפי' בטעות
לבית
הלל
לר' יהודה הוי נזיר אינו נזיר אינו נזיר - לא נתכוון לספק
לר' שמעון הוי נזיר אינו נזיר הוי נזיר ויתנה וכו'
לר' טרפון אינו נזיר - אין נזירות אלא מופלאת וברורה, וכאן לא ברור בשעת הנדר
-------------------------------------------------

[1] ומעמידה הגמ' את משנתנו שאמרה "מי שנדר בנזיר ונשאל לחכם ואסרו מונה משעה שנדר", גם כשיטתם, ומפרשים את מה שאמרה "משעה שנזר" שאין הכוונה כמשמעות הפשוטה שאם נדר בא' ניסן למאה יום, מתחילים למנות את המאה יום מא' ניסן אף שבששים יום מהם שתה יין, אלא אמרינן "כמשעה שנזר" וה"פ: שאין נזקקין לו אלא עד שישלים את הששים יום כמשעה שנזר עד עכשיו ששתה בימים אלו יין, וצריך להשלים אותם.

[2] ומעמידה הגמ' את משנתנו הנ"ל גם כשיטתו - ושהיא מדברת בנזירות מרובה, ואין כוונתה שאין צריך להשלים את כל הימים, אלא כוונתה לומר שאין צריך להשלים יותר מל' יום.

[3] ומה שמצאנו שפותחים לאדם ואומרים לו האם נדרת אדעתא דהכי, וזה לא חשיב נולד. תירצו התוס' (בד"ה מי), דהתם מיירי בדברים שרגילים לבוא דלא חשיב נולד - כיון שרגיל לבוא מסיק אדעתיה דבר זה שאם יבוא יבטל נדרו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף