1)SHLOMO'S DEDICATION OF THE BEIS HAMIKDASH
ודאין מערבין שמחה בשמחה מנלן
(a)Question: Where is it derived from that one may not "mingle one joy with another" (above, 8b, 10:b)?
דכתיב (מלכים א ח) ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים [לפני ה' אלהינו] שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום ואם איתא דמערבין שמחה בשמחה איבעי ליה למינטר עד החג ומיעבד שבעה להכא ולהכא
(b)Answer: From Shlomo, who made his dedication party for the Beis Hamikdash the week before Sukkos rather than waiting until Sukkos and having a double celebration.
ודלמא מינטר לא נטרינן והיכא דאתרמי עבדינן איבעי ליה לשיורי פורתא שיורי בנין בהמ"ק לא משיירינן איבעי ליה לשיורי באמה כליא עורב אמה כליא עורב צורך בנין הבית הוא
1.Question: Maybe it just so happened that the work was finished the week before Sukkos?
אלא מדמייתר קרא מכדי כתיב ארבעה עשר יום שבעת ימים ושבעת ימים למה לי שמע מינה הני לחוד והני לחוד
2.Answer: This is indeed a possibility, and the real source is based on the fact that the Pasuk uses extra words to describe the timing of the celebration.
א"ר פרנך א"ר יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא מאי דרוש אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כל שכן אלא אמאי היו דואגים התם צורך גבוה הכא צורך הדיוט הכא נמי מיעבד ליעבדו מיכל לא ניכלו ולא לישתו אין שמחה בלא אכילה ושתיה ומשכן דדחי שבת מנלן אילימא מדכתיב (במדבר ז) ביום הראשון וביום השביעי דלמא שביעי לקרבנות אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא (במדבר ז) ביום עשתי עשר יום מה יום כולו רצוף אף עשתי עשר כולן רצופין ודלמא ימים הראויין כתיב קרא אחרינא (במדבר ז) ביום שנים עשר יום מה יום כולו רצוף אף שנים עשר יום כולן רצופין ודלמא הכא נמי ימים הראויין אם כן תרי קראי למה לי ומקדש דדוחה יום הכפורים מנלן אילימא מדכתיב ארבעה עשר יום ודלמא ימים הראויין גמר יום יום מהתם יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא ומנלן דאחיל להו דתני תחליפא (מלכים א ח) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה'
(c)The dedication festivities that took place the week before Sukkos included feasting on Yom Kippur. The people reasoned that it was alright because of a Kal Vachomer, but afterwards they were worried that perhaps the Kal Vachomer wasn't valid. But a Bas Kol told them that their actions were acceptable to Hash-m.
לדוד עבדו ולישראל עמו לאהליהם שהלכו ומצאו נשיהם בטהרה שמחים שנהנו מזיו השכינה וטובי לב שכל אחד ואחד נתעברה אשתו בבן זכר על כל הטובה שיצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא לדוד עבדו ולישראל עמו בשלמא לישראל עמו דאחיל להו עון יום הכפורים אלא לדוד עבדו מאי היא אמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש דבקו שערים זה לזה אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה פתח ואמר (תהילים כד) שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה כיון שאמר (דברי הימים ב ו) ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון
(d)During the dedication ceremony Hash-m made it clear to all that He forgave David for his sin.
ר' יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים תנו פרשת נדרים בי ר' שמעון בן יוחי איפטור מיניה באורתא לצפרא הדור וקא מפטרי מיניה אמר להו ולאו איפטריתו מיני באורתא אמרו ליה למדתנו רבינו תלמיד שנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך ליפטר ממנו פעם אחרת שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וכתיב (דברי הימים ב ז) וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם אלא מכאן לתלמיד הנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך ליפטר ממנו פעם אחרת
(e)The people took leave of Shlomo twice: on 22 Tishrei and again on 23 Tishrei. This shows that if a person says good-bye to his rebbe and then ends up staying overnight he must say good-bye again the following day. This is what R. Yonasan ben Amsai and R. Yehudah ben Gerim did with R. Shimon bar Yochai.
א"ל לבריה בני אדם הללו אנשים של צורה הם זיל גביהון דליברכוך אזל אשכחינהו דקא רמו קראי אהדדי כתיב (משלי ד) פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכונו וכתיב (משלי ה) אורח חיים פן תפלס לא קשיא כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים (דף ט,ב) כאן במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים
1.R. Shimon was impressed with them and sent his son to them for a brachah. He found them analyzing two Pesukim and making the following conclusion: If a Mitzvah cannot be done by someone else, do it yourself, even if it means sacrificing performing a greater Mitzvah. If someone else can do it, however, it's better to give precedence to the greater Mitzvah.
הדר יתבי וקא מבעי להו כתיב (משלי ג) יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וכתיב (משלי ח) כל חפצים לא ישוו בה דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים כאן במצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים
2.Similarly, if there is a Mitzvah to be done, and it can be done by someone else, don't interrupt your learning for it. If it cannot be done by someone else, do interrupt your learning for it.
9b----------------------------------------9b
אמרו ליה מאי בעית הכא אמר להו דאמר לי אבא זיל גבייהו דליברכוך אמרו ליה יהא רעוא דתזרע ולא תחצד תעייל ולא תיפוק תיפוק ולא תעייל ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך לבלבל פתורך ולא תחזי שתא חדתא כי אתא לגבי אבוה א"ל לא מבעיא דברוכי לא בירכן אבל צעורי צעורן א"ל מאי אמרו לך הכי והכי אמרו לי א"ל הנך כולהו ברכתא נינהו תזרע ולא תחצד תוליד בנים ולא ימותו תעייל ולא תיפוק תעייל כלתא ולא לימותו בנך דליפקון תיפוק ולא תעייל תוליד בנתא ולא ימותו גוברייהו וליהדרו לותיך ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך דהאי עלמא אושפיזך וההיא עלמא ביתא דכתיב (תהילים מט) קרבם בתימו לעולם אל תקרי קרבם אלא קברם לבלבל פתורך בבני ובנתא ולא תיחזי שתא חדתא דלא תמות אנתך ולא תנסב אינתתא אחריתי
3.They gave R. Shimon's son what sounded like a curse, but his father explained that it was really a brachah.
ר' שמעון בן חלפתא אפטר מיניה דרב א"ל <אבוה> [לבריה] זיל לגביה דליברכך א"ל יהא רעוא דלא תבייש ולא תתבייש אתא גבי אבוה א"ל מאי אמר לך א"ל מילין בעלמא הוא דאמר לי א"ל ברכך ברכתא דברכן קודשא בריך הוא לישראל ותנא בה דכתיב (יואל ב) ואכלתם אכול ושבוע והללתם וגו' ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני וגו' ולא יבושו עמי לעולם:
4.R. Shimon ben Chalfta gave a brachah to Rav's son: You should never be ashamed.
2)ELABORATION OF MISHNAH'S STATEMENT, ABOVE 8a, 9:b.
ועושה אשה תכשיטיה: ת"ר אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעבירה <סרק> [שרק] על פניה ואיכא דאמרי מעברת סרק על פניה של מטה
(a)A Beraisa explains what exactly is meant by "beauty care" that is permitted on Chol ha'Mo'ed: Applying eye shadow, arranging her hair, applying rouge. Some add: Shaving bodily hair.
דביתהו דרב חסדא מקשטא באנפי כלתה יתיב רב הונא בר חיננא קמיה דרב חסדא ויתיב וקאמר לא שנו אלא ילדה אבל זקנה לא א"ל האלהים אפילו אמך ואפילו אימא דאימך ואפילו עומדת על קברה דאמרי אינשי בת שיתין כבת שית לקל טבלא רהטא:
(b)R. Huna bar Chinena held that this permission is granted only for young women. R. Chisda disagreed and said it applies to all women, even the very old.
3)ELABORATION OF R. YEHUDAH'S OPINION IN MISHNAH, ABOVE 8a, 9:b
רבי יהודה אומר לא תסוד: תניא רבי יהודה אומר אשה לא תסוד מפני שניוול הוא לה ומודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד שאע"פ שמצירה היא עכשיו שמחה היא לאחר זמן
(a)A Beraisa tells us that R. Yehudah permitted the lime treatment if it will be removed and give her enjoyment on Chol ha'Mo'ed. Even though it causes discomfort in the short run, it brings joy in the long run.
ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא והתנן רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שמצר אמרו לו אע"פ שמצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן
(b)Question: In a Mishnah elsewhere R. Yehudah permits collecting a debt from an idolater on his holiday because it causes him to be uncomfortable. (Rule: It is forbidden to make an idolater happy on his holiday, for this encourages him to give thanks to his deity.) The Chachamim permit it, because "Even though it causes discomfort in the short run, it (elimination of debt) brings joy in the long run." In this case, the Chachamim use R. Yehudah's exact principle of short run vs. long run, and yet R. Yehudah disagrees with them!
אמר רב נחמן בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מצר עכשיו ושמח לאחר זמן נינהו
(c)Answer (R. Nachman bar Yitzchak): Chol ha'Mo'ed is different. Everything one does in preparation for the holiday during Chol ha'Mo'ed is essentially a trouble in the short run for pleasure in the long run.
רבינא אמר <כותי> {נכרי} לענין פרעון לעולם מצר
(d)Answer (Ravina): R. Yehudah always applies the principle of long run vs. short run. However, he disagrees with the premise that the idolater will have joy from his payment of the debt in the long run. "An idolater is forever distressed over his need to pay a debt."
4)A DISCUSSION OF DEPILATORY METHODS
אמר רב יהודה בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו לשנים עניות טופלות אותן בסיד עשירות טופלות אותן בסולת בנות מלכים בשמן המור שנאמר (אסתר ב) ששה חדשים בשמן המור
(a)(Rav Yehudah): Girls who have reached physical maturity but are not yet twelve years old use either Sid, Soles, or Shemen ha'Mor depending on their financial status, as it says "six months in Shemen ha'Mor " (Esther 2:12).
מאי שמן המור
(b)What is Shemen ha'Mor?
רב הונא בר חייא אמר סטכת
1.(Rav Huna bar Chiya): Myrrh oil.
רב ירמיה בר אמי אמר שמן זית שלא הביא שליש
2.(R. Yirmiyah bar Ami): Olive oil made from olives that have not yet reached a third of their full maturity.
תניא רבי יהודה אומר אנפיקינון שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין אותו שמשיר את השער ומעדן את הבשר
(c)Beraisa: R. Yehudah said that Anpekenon is olive oil made from olives that have not yet reached a third of their full maturity; it is used as a depilatory and also softens the skin.
רב ביבי הוה ליה ברתא טפלה אבר אבר שקל בה ד' מאה זוזי הוה ההוא <כותי> {נכרי} בשבבותיה דה"ל ברתא טפלה בחד זמנא ומתה אמר קטלא ביבי לברתי
(d)Rav Bibi applied (a depilatory) on his daughter's skin one limb at a time and he received 400 Zuz from her husband (for the right to marry her). A Nochri in his neighborhood applied it on his own daughter's skin at one time and she died. He blamed Rav Bibi.
אמר רב נחמן רב ביבי דשתי שיכרא בעיין בנתיה טפלא אנן דלא שתינן שיכרא לא בעיין בנתין טפלא:
(e)(Rav Nachman): Rav Bibi's daughter needed a depilatory because he drinks beer, but my daughter does not need it because I do not drink beer.