-------------------------------------------------

[1] פי', מכפל הלשון ילפינן לרבות שהיורש מימר, ומזה שמצינו בתחלת הקדש [כלומר, כלפי הקרבן השני - הוא תחלת הקדש], שמרבים את היורש שמימר, ה"ה גם בסוף הקדש [היינו סמיכה שהיא סמוכה לשחיטה שהוא סוף הקדש של קרבן הראשון] אנחנו מרבים את היורש.

[2] ומזה למדנו שאין היורש סומך, וילפינן מזה לתחלת הקדש [תמורה] מסוף הקדש [סמיכה], דכמו שיורש אינו סומך כך אינו מימר.

[3] באי נמי תירצה הגמ' דעכו"ם וחבירו מחד קרא נפקי, וא"כ מיותר ה"קרבנו" השני לקרבן השותפין, לומר שכל השותפין סומכים, וכדרשת רבנן.