מעילה דף ד. א

אליבא דאילפא, הקדים מחשבת הפיגול למחשבת חוץ למקומו האם חייב כרת, אור רק פסול?

בעבודה אחת - באותו סימן בב' עבודות בב' סימנים
לר' יהודה הוי עירוב מחשבות ואין כרת [1] מחשבת הזמן קדמה וחייב כרת
לרבנן הוי עירוב מחשבות ואין כרת הוי עירוב מחשבות ואין כרת

מעילה דף ד: א

האם יתכן חילוק בזריקת פיגול בין קדשי קדשים לקדשים קלים? [תוד"ה לא].

לענין קדשי קדשים להוציא מיד מעילה לענין קדשים קלים להכניס לידי מעילה
לרב גידל אין חילוק ולא מועילה זריקת פיגול כלל
למסקנא מועילה [2] אינה מועילה

-------------------------------------------------

[1] פי', כיון דבאותו סימן חשב מחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו, הגם שקדמה מחשבת הזמן - לא אמרינן שחל כבר פיגול ויהיה חייב כרת, אלא אמרינן "עירוב מחשבות" - ולא קרב המתיר כמצותו שתהיה כאן משחבת פיגול לחודיה להתחייב כרת, ורק נפסל הזבח. ולרבנן אפי' בב' עבודות, ג"כ אמרינן עירוב מחשבות. [ולרש"י, קשיא לרב גידל, דחזינן שאם לא עירב מחשבות כלל ורק פיגל בשחיטה לחודיה משמע דמהני להיות פיגול, וא"כ איך מהני שחיטת התודה במחשבת פיגול לקדש את הלחם (דחזינן שגם בלא זריקה במחשבת פיגול - חל הפיגול). ותירצה הגמ', דאה"נ לא חל הפיגול בשעת השחיטה - אלא רק אחר שגם יזרוק במחשבת פיגול יתברר למפרע שחל הפיגול, אולם אם היה כבר בשעת השחיטה עירוב מחשבות - גם כשיזרוק לבסוף רק במחשבת פיגול, לא מהני לעשות פיגול. ולתוס' (בד"ה והא) הקושיא, דלתרצן שלא חל הפיגול עד שעת הזריקה א"כ גם בב' עבודות יהיה לכו"ע "עירוב מחשבות" דבשעת הזריקה שכבר חל הפיגול - כבר חשב לב' המחשבות פיגול ופסול, ואיך שייך לר' יהודה שאם קדם הפיגול חייב כרת - הא אין כאן קדימה. ומתרץ, שחל הפיגול למפרע משעה ראשונה (ולא כאשר חשבת שאינו חל רק בשעת הזריקה), א"כ אם נאמר שמחשבת הפיגול קדמה, הרי שחל הפיגול למפרע קודם שיחול הפסול - ולכן יש כאן פיגול.

[2] וביאר רבינו פרץ, דלהחשב כאילו הותר הדבר באכילה - מהני הזריקת פיגול, דהרי מצינו שחייב עליה כרת - והיינו שחשובה כהרצאת כשר (דבלא זה לא חייב כרת רק אם יעשו כל מתיריו בכשרות מלבד הפיגול), ולכן מוציא מידי מעילה. אולם שתהני הזריקת פיגול בקדשים קלים להתיר להקטירו למזבח, זה ודאי שלא יכולה הזריקת פיגול לעשות - דהיא זריקה פסולה. ולכן אין מכנסת זריקת פיגול לאימורי קדשים קלים להיות בהם דין מעילה.

עוד חומר לימוד על הדף