1)

TOSFOS DH 'AMAR RAV YEHUDAH AMAR RAV "CHAVIS MELE'AH MAYIM" '.

תוס' ד"ה 'אמר רב יהודה אמר רב, 'חבית מלאה מים.

(SUMMARY: Tosfos proves that a barrel full of water can be Toveled because of the principle of 'Hashakah', in which case, Rav Yehudah must be talking about a barrel of wine, and not of water, and explains the distinction between Toveling in a barrel in the sea-bed and one in a river).

.כך גיר' הקונטרס; וקאמר 'לא עלתה לו טבילה משום מים שאובין'

(a)

Text: Rashi explains that, according to this text ('a barrel full of water'), the Tevilah is invalid because it is Mayim She'uvim (drawn water).

ולא נראה, דהא מדשוי להו השקה כמחוברים לטהרם מטומאה, הוא הדין לענין טבילה נמי.

(b)

Refutation #1: This does not seem right however, because, seeing as 'Hashakah' (a vessel containing water that is dipped in a Mikvah until the water in the vessel is touching the water in the Mikvah) is considered joined to the Mikvah as far as rendering it Tahor is concerned, it is also considered joined regarding Tevilah.

ועוד, דאמרינן בביצה (דף יח: ושם) 'מטבילין כלי על גבי מימיו לטהרו' והיכי סלקא ליה טבילה לגו מנא הא המים שבתוכו שאובין ולא מיערבי ובהשקה בעלמא עדיף להו? אלא ודאי נעשין מחוברין גם לענין טבילה.

(c)

Refutation #2: Furthermore, we learned in a Beraisa in Beitzah that one may Tovel a vessel together with the water in it, to render it Tahor, another proof that the Tevilah of the water is valid (because if it wasn't, then the Tevilah of the vessel would not be valid either).

לכך נראה, דגרסינן במילתיה דרב יהודה 'חבית מלאה יין.'

(d)

Alternative Text: Therefore the correct text in Rav Yehudah is 'a barrel full of wine'.

ולכך לא עלתה לו טבילה, דמי הים קוו וקיימי, ושמא עדיין הוא צבור ועומד במקומו ואיסור ניכר וטובל ביין, אבל נהרא בעלמא לא, דודאי מתערב במים ואז לא היה בעין ועלתה לו טבילה.

1.

A Reason for the Ruling: ... and the reason the Tevilah is invalid is because, seeing as sea-water is basically static, in which case he may well have Toveled in wine (which is not a valid Tevilah). This would not be the case in a river, which flows, causing the wine to disperse (and there is no reason for the Tevilah not to be valid).

ומיירי ביין לבן שאינו משנה מראית המים, דאי ביין אדום, ניחזי אם שינה מראית המים אם לא?

2.

Clarification: And Rav Yehudah is speaking about white wine, which does change the appearance of the water; but had it been red wine, we would have been able to see whether the color of the water changed or not.

2)

TOSFOS DH 'TANYA NAMI HACHI: CHAVIS MELEI'AH YAYIN'.

תוס' ד"ה 'תניא נמי הכי, 'חבית מלאה יין'

(SUMMARY: Even though Tosfos amended the wording in Rav Yehudah Amar Rav from a barrel of water to a barrel of wine, he proves that in the Beraisa, even Rashi will concede that the correct text in the Beraisa is 'a barrel full of wine').

וגם רש"י לא גריס הכא 'מים' כי אם 'יין, דאם לא כן מאי קאמר 'וכן ככר של תרומה שנפל לשם טמא', והא [אפי'] בעינייהו ולא נתערבו, מ"מ אינה מקבלת טומאה (וטהרה) [דטהרו] בהשקה דהרי הם מחוברין למקוה?

(a)

The Correct Text: Here, even Rashi has the text 'wine', and not water, because otherwise what does the Tana mean when he says 'And so it is with a loaf of Terumah that falls there', seeing as even if the water is still intact, and has not mixed, the loaf will not become Tamei, seeing as the water became Tahor through Hashakah.

והכי תנן בביצה (דף יח:), 'מטבילין כלי ע"ג מימיו לטהרו.'

(b)

Proof: ... as we learned in the Beraisa in Beitzah (that we cited earlier) 'One may Tovel a vessel together with the water in it to render it Tahor'.

3)

TOSFOS DH 'LOKIN U'MESHALMIN, SHE'LO HA'SHEM HA'MEVI'IN LI'YEDEI MAKOS MEVI'AN LI'YEDEI TASHLUMIN'.

תוס' ד"ה 'לוקין ומשלמין, שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין.'

(SUMMARY: Tosfos explains what the Chachamim mean when they argue with R. Meir, because 'the Pasuk that teaches us Malkos is not the same Pasuk that teaches us payment')

פי' מקרא דמביאן לידי מכות דהיינו מ"לא תענה" אינו מביאן לידי תשלומין אלא מקרא "ועשיתם לו כאשר זמם" ומשו 'ה לוקה ומשלם.

(a)

Explanation: The Pasuk from which we learn Malkos is (the Pasuk in Yisro) "Lo Sa'aneh", whereas the Pasuk from which we learn payment is the Pasuk in Ki Seitzei "va'Asisem lo Ka'asher Zamam", which explains why R. Meir holds 'Lokeh u'Meshalem'.

משמע דאי ליכא אלא חד קרא, אינו לוקה ומשלם.

(b)

Implication: ... implying that if they were both learned from the same Pasuk, he would not receive both punishments.

וקשה, הא אמרי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צא ושם) 'החוסם פי פרה לדוש בה, לוקה ומשלם', אע"ג דליכא אלא חד לאו ד"לא תחסום"?

(c)

Question: This is problematic from the Gemara in Bava Metzi'a however, where we learned that somebody who muzzles an ox whilst it is threshing receives Malkos and must pay - even though there is only one Pasuk?

לכך פירש ה"ר מאיר מבורגוני, דה"ק 'שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין' כלו' אינו צריך להביאן ליד תשלומין, לא בעו אזהרה, דאי בעו אזהרה ודאי לא לקי דלא למלקות אתא כי אם לתשלומין, כדאמרינן (לקמן דף יג:) 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו .' ... אלא לא בעו אזהרה.

(d)

An Alternative Explanation: Rabeinu Meir from Burguni therefore explains that what R. Meir means is that once there is a Pasuk for Malkos, a Pasuk for payment is not necessary; Indeed, he maintains, if payment required a Pasuk, then we would say that the Pasuk comes to teach us payment and not Malkos, much in the same way as we will later learn a that Pasuk that comes to teach us Misas Beis-Din is not subject to Malkos. Clearly then, payment does not require a Pasuk.

דליכא אזהרה בשן ועין וכתיב "שלם ישלם" בלא אזהרה.

(e)

Proof: .... as we see by Shen ve'Ayin (where a master knocks out the tooth or the eye of his Eved Cana'ani) where the Torah obligates him to pay ("Shalem Yeshalem"), but does not specify a La'av.

הלכך "לא תענה" למלקות אתא וכן בהך ד"לא תחסום" ע"כ דאזהרה ד"לא תחסום" לא אתיא אלא למלקות ממילא נפקא, דכיון דאינו רשאי לחסום דין הוא שישלם דתשלומין מה שראויה לאכול באותה שעה.

(f)

Conclusion: Consequently, "Lo Sa'aneh" comes for Malkos exclusively, as does "Lo Sachsom" (with regard to muzzling an ox), and once we know the respective prohibitions, it is obvious that the sinner is obligated to pay.

דליכא למימר דאזהרה אתא לממון ולא למלקות, דאם כן לכתוב קרא בלשון עשה 'האכל שור בדישו' ושמענא שפיר דאם לא האכיל חייב? אלא ע"כ אזהרה כי אתא למלקות אתא.

(g)

Final Proof: Nor is it possible to say the opposite, because then the Torah ought to have presented it as an Asei "Ha'achel Shor be'Disho" ('Feed an ox when it threshes'), from which we would understand the prohibition of failing to feed it (without being subject to Malkos). Consequently, the Pasuk can only be coming to teach us Malkos.

4b----------------------------------------4b

4)

TOSFOS DH BISHLAMA LE'RABBANAN, K'SIV "K'DEI RISH'ASO".

תוס' ד"ה 'בשלמא לרבנן כתיב "כדי רשעתו".'

(SUMMARY: Tosfos explains the problem with R. Meir; why we cannot bring the fact that he also rules 'Lokeh u'Meis' as a precedent).

והאי "רשעתו", רוצה לומר ממון, כדמוכח בכתובות (דף לב: ושם), אלא ר' מאיר מאי טעמא? פירוש, הא כתיב "כדי רשעתו", דמשמע 'משום רשעה אחת אתה מחייבו' ... .'

(a)

Explanation: According to the Rabbanan, "Rish'aso" in the Pasuk refers to Mamon, as is evident in the Gemara in Kesuvos. But what is R. Meir's reason, seeing as "K'dei Rish'aso" implies 'one punishment and not two'?

וא"ת, ומאי פריך, והא בכתובות מוקי האי קרא ללוקין ולמיתה??

(b)

Question: What is the problem, seeing as in Kesuvos we establish this same Pasuk by 'Lokin u'Misah'?

וי"ל, דכל זה מן הפירכא אלא לר' מאיר הוה ליה למדרש ולומר "רשעתו" שאין אתה מחייבו משום שתי רשעיות ולא ללוקין ולמיתה,

(c)

Answer: That too, is included in the Kashya; How R. Meir can Darshen two punishments from this Pasuk (whether it is Malkos u'Mamon or Malkos u'Misah) seeing as the words imply one punishment and not two?

5)

TOSFOS DH 'GAMAR MI'MOTZI-SHEM-RA'.

תוס' ד"ה 'גמר ממוציא שם רע.'

(SUMMARY: Tosfos explains why R. Meir in the Seifa of our Mishnah needs to learn the Din of 'Lokin u'Meshalmin' by Eidim Zom'min [regarding Malkos] from the Pasuk "ve'Hayah im bin Hakos ha'Rasha", rather than from Motzi-Shem-Ra, like he does in the Reisha).

וא"ת, לילפו נמי עדים זוממין ממוציא שם רע דאע"פ דהוי לאו שאין בו מעשה ולמה לי "והיה אם בן הכות הרשע"?

(a)

Question: Why do we need to learn Eidim Zomemin from "ve'Hayah Im Bim Hakos ha'Rasha" (because it is a 'La'av she'Ein bo Ma'aseh')? Why can we not learn it too, from Motzi-Shem-Ra, which is also a 'La'av she'Ein bo Ma'aseh,.

ויש לומר, דמוציא שם רע גופיה לא ידענא דלקי אלא מ"והיה אם בן הכות הרשע" כדקאמר בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מו.) למדנו "יסרו" מ"ויסרו", "ויסרו" מ"בן" "ובן" מ"בן" ["והיה אם בן הכות הרשע"].

(b)

Answer: We only know that Motzi-Shem-Ra itself is subject to Malkos from "ve'Hayah Im Bim Hakos ha'Rasha", as the Gemara explains in Kesuvos - 'We learn "Yisru" from "Yisru", "Yisru" from "Ben", "Ben" from "Ben" and "Ben" from "ve'Hayah Im Bim Hakos ha'Rasha".

6)

TOSFOS DH 'SAVAR LAH K'R. AKIVA DE'AMAR "EIDIM ZOMEMIN K'NASA HU" '.

תוס' ד"ה 'סבר לה כר"ע דאמר 'עדים זוממין קנסא הוא'.'

(SUMMARY: Tosfos discusses whether R. Meir holds 'Lokeh u'Meshalem' by Mamon as well as by K'nas, and whether the Rabbanan hold 'Ein Lokeh u'Meshalem' by K'nas as well as by Mamon).

פי' להכי יליף ליה ממוציא שם רע; ורבנן סברי ממונא הוא, ולהכי לא ילפינן ליה ממוציא שם רע.

(a)

Clarification: It is only because R. Meir considers Eidim Zom'min K'nas that he learns the Din of Lokeh u'Meshalem from K'nas, whereas the Rabbanan, who consider it Mamon, do not.

משמע דלר"מ אינו לוקה ומשלם אלא גבי קנס אבל גבי ממון לא.

(b)

Inference: This implies that, according to R. Meir, Lokeh u'Meshalem applies exclusively to K'nas, but not to Mamon.

וקשה, דבפ' השוכר את הפועלים (ב"מ דף צא. ושם) תניא החוסם פי פרה ודש בה לוקה ומשלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור ומוקי לה כר' מאיר דאית ליה 'לוקה ומשלם' והתם ממון הוא?

(c)

Question #1: The Gemara in Bava Metzi'a states that R. Meir holds 'Lokeh u'Meshalem' in the case of someone who muzzles an ox and threshes with it (even though it is a case of Mamon and not of K'nas).

ועוד, דאמרינן בפ' אלו נערות (כתובות דף לד: ושם) ר"מ 'לוקה ומשלם אית ליה, מת ומשלם לית ליה', משמע בכל ענין .

(d)

Question #2: Furthermore, the Gemara in Kesuvos states that R. Meir holds 'Lokeh u'Meshalem', but not 'Meis u'Meshalem', implying that he holds Lokeh u'Meshalem even by Mamon, too.

וכן קשה מדרבנן, דע"כ לא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אלא משום דסבריא להו דעדים זוממין ממונא הוא ולכך לא מצי יליף ממוציא שם רע אבל בקנס מודו דילפינן לוקה ומשלם ממוציא שם רע? ובפרק אלו נערות (שם דף לב.) גבי קנס פריך, הא קי"ל דאינו לוקה ומשלם? פירוש כרבנן דר"מ אלמא פליגי רבנן אפי' גבי קנס?

(e)

Question #3: Thirdly, we can ask a similar Kashya on the Rabbanan, who clearly agree with R. Meir here that by K'nas 'Lokeh u'Meshalem'; from the Gemara in Kesuvos, which asks with regard to K'nas 'ha Kayma-lan 'Ein Lokeh u'Meshalem'? This goes according to the Rabbanan, and clearly indicates that R. Meir and the Rabbanan are arguing over 'Lokeh u'Meshalem' even by K'nas, too.

וי"ל, דודאי בין לר"מ בין לרבנן ליכא חילוק בין ממון לקנס לענין דין דלוקה ומשלם.

(f)

Answer: The truth is that neither R. Meir nor the Rabbanan differentiate between Mamon and K'nas with regard to Lokeh u'Meshalem.

דהא מ"כדי רשעתו" ילפינן ליה ו"כדי רשעתו" כתיב גבי עדים זוממין, הלכך לר' מאיר דסבר עדים זוממין קנסא הוא ושפיר ילפינן להו ממוציא שם רע למימרא דלוקין ומשלמין; א"כ "כדי רשעתו" דנכתב גבי דידהו דממעט שתי רשעיות ליכא לאוקומה במלקות וממון וצריכי לאוקומי במיתה ומלקות כדאיתא בפ' אלו נערות, א"כ ודאי אמר ר"מ בכל דוכתי דלוקה ומשלם אף לגבי ממון דמהיכא תיתי למעוטי? אבל רבנן דסבירא להו דעדים זוממין ממונא הוא לכך לא ילפינן ממוציא שם רע דלוקה ומשלם; והלכך דרשינן מקרא מ"כדי רשעתו במספר" למעוטי שתי רשעיות במלקות וממון דאינו לוקה ומשלם מעתה יאמרו רבנן בכל מקום אף גבי קנס אינו לוקה ומשלם מ"כדי רשעתו" דהא משמע שפיר דאתי למעוטי כל ב' רשעיות בין ממון בין קנס.

(g)

Explanation: This is because they both learn their respective opinions from 'K'dei Rish'aso', which is written in connection with Eidim Zomemin. Consequently, R. Meir, who considers Eidim Zom'min K'nas, learns from Motzi-Shem-Ra that Lokin u'Meshalmin. That being the case, "K'dei Rish'aso" which is written by Eidim Zom'min, must come to preclude two punishments by Misah u'Malkos (as the Gemara explains in Kesuvos), whereas by Mamon, he will hold u'Meshalem, by Mamon as well as by K'nas. The Rabbanan on the other hand, who consider Eidim Zom'min Mamon, do not learn Lokeh u'Meshalem from Motzi-Shem-Ra (which is K'nas) at all.. Consequently, they will learn from "K'dei Rish'aso" 'Eino Lokeh u'Meshalem', even with regard to K'nas, as is implied by "K'dei Rish'aso".

7)

TOSFOS DH 'HA LO KASHYA, REBBI YEHUDAH LO SAVAR LAH K'R. AKIVA'.

תוס' ד"ה 'הא לא קשיא ר' יהודה לא סבר לה כר"ע.'

(SUMMARY: Tosfos reconciles R. Akiva, who holds 'La'av she'Ein bo Ma'aseh Ein Lokin Alav' with his own opinion later in the Masechta that someone who retains Kil'ayim receives Malkos).

דאמר עדים זוממין קנסא הוא: משמע הכא דלר"ע דאית ליה דעדים זוממין קנסא, לית ליה 'לאו שאין בו מעשה לוקין עליו' דלא מצי יליף מהאי דינא.

(a)

Implied Ruling: The Gemara implies that, according to R. Akiva, who hold that Eidim Zomemin are a K'nas, must hold 'La'av she'Ein bo Ma'aseh, Ein Lokin alav' (since he disagrees with R. Yehudah's D'rashah, which in turn, is based on the fact that Eidim Zom'min is Mamon).

וקשה, דהא ר"ע אמר (לקמן דף כא:) 'המקיים כלאים בכרם לוקה' ופירש בערוך דהיינו שמניח אותו בסוף שדהו כשמצאה זרועה דהוי לאו שאין בו מעשה?

(b)

Question: But R.Akiva himself will teach us later that somebody who retains Kil'ayim (which the Aruch explains literally) is subject to Malkos (even though he has not performed an act?

.לכך נראה, ד'המקיים כלאים בכרם' היינו שעשה גדר סביב הכלאים

(c)

Answer (Alternative Explanation): It therefore seems more correct to explains 'retains Kil'ayim' to mean that he builds a fence around the Kil'ayim (not like the Aruch).

8)

TOSFOS DH 'ELA MAH LEHA'TZAD HA'SHAVEH SHE'BAHEN, SHE'YESH BAHEN TZAD CHAMUR'.

תוס ד"ה 'אלא מה להצד השוה שבהן שיש בהן צד חמור'.

(SUMMARY: Tosfos explains the concept of 'Tzad Chamur' and a possible reason why R. Yehudah disagrees with the Chachamim).

.זה אין צריך התראה, ואין זה לוקה ומשלם

(a)

Clarification: The one does not require warning; the other, does not receive Malkos and pay.

ותימה, דהא אין זה פירכא שוה?

(b)

Question: How can one create a Tzad ha'Shaveh which is not equal?

ופירש ר"י דפריך שכן הם משונים ביותר משאר מלקיות שאין צריך התראה ולוקה ומשלם, מה שאין כן בשאר מלקיות?

(c)

Answer #1: The Ri explains that what they have in common is the fact that they do not require a warning and 'Lokeh u'Meshalem' are radically different than other Malkiyos?

ועוד יש לומר, שכן יש בהם צד חמור שהן לוקין על דיבורם שלא עוו אלא במוצא פיהם.

(d)

Answer #2: What they also have in common is that both receive Malkos even they did not sin by way of action, only by word of mouth.

דהכי נמי פריך בירושלמי לעיל גבי ההיא דגמרינן ממוציא שם רע. ופריך מה למוציא שם רע שכן דיבור הוא.

(e)

Proof: ... and a proof for this answer lies in the fact that the Yerushalmi, which queries R. Meir's Limud from Motzi-Shem-Ra, which is different because it is a Dibur.

ור' יהודה סבר צד חמור לא פריך לפי' דירושלמי דעדים זוממין בדיבורן איתעביד מעשה.

(f)

Why R. Yehudah disagrees: R. Yehudah does not ask from Tzad Chamur', according to the Yerushalmi, because in his opinion, Eidim Zom'min did not perform an act (see Sanhedrin 65b).

9)

TOSFOS DH 'VE'RABBANAN HAI "LO SA'ANEH" MAI AVDI LEIH?'

תוס ד"ה 'ורבנן' האי לא תענה מאי עבדי ליה?'

(SUMMARY: Tosfos explains why "Lo Sa'aneh" is not a 'La'av she'Nitan le'Azharas Misas Beis-Din', in which case the witnesses would not be subject to Malkos).

דהא דקאמר לעיל גבי "לא תענה" משום דהוי 'לאו שאין בו מעשה', היינו אי לאו קרא ד"והצדיקו" אבל בתר דגלי לן קרא ד"והצדיקו", דשייך ביה מלקות, יש לנו לומר דלקי מ"לא תענה."

(a)

Clarification: What the Gemara said earlier that "Lo Sa'aneh" is a La'av she'Ein bo Ma'aseh (and is subject to Malkos), that was without the Pasuk of "ve'Hitzdiku ... ", but once we have the Pasuk of "ve'Hitzdiku", we have to say that one receives Malkos because of "Lo Sa'aneh".

ואם תאמר, דלא לילקי משום דהוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין עליו' והכא הוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד עדות נפשות'?

(b)

Question #1: Why he is not Patur from Malkos, since "Lo Sa'aneh" is a La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din, and we have a principle that 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din Ein Lokin Alav'?

מיהו יש לומר דעדיפא משני דלגבי מלקות גופיה איצטריך לאזהרה כדפרי'.'

(c)

Answer: Perhaps the Gemara could have answered that, and it doesn't, because it gives a better answer ... that we need "Lo Sa'aneh" for the warning for Eidim Zomemin.

אבל לעיל גבי מאתים זוז קשה, למה לי "כדי רשעתו" לומר דלא לקי, תיפוק ליה ד"לא תענה" הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין עליו ?

(d)

Question #2: The question remains however, on the Gemara earlier, which learns the P'tur of Eidim Zom'min in a case of Mamon from Malkos, from "K'dei Rish'aso". Why are they not Patur anyway because it is a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din'?

.וכי תימא לגבי אזהרת ממון דנפקא מינה לא חשיב לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד

(e)

Suggested Answer: Perhaps this is not considered a a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din', seeing as in the case of Mamon that is being discussed, is not subject to Misah.

זה אינו, דהא אמרינן בפרק מי שהחשיך (שבת דף קנד. ושם) דמחמר בשבת דלא לקי משום דנפיק מ"לא תעשה מלאכה אתה ובהמתך", וההוא הוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד במלאכת גופו אע"ג דבמחמר גופיה ליכא שום צד דמיתת ב"ד מכל מקום חשיב ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין כיון דלאו דידיה אתיא נמי למיתת ב"ד הכא נמי לא שנא.

(f)

Refutation: The suggestion is unacceptable however, due to the Gemara in Shabbos which exempts the La'av of Mechamer (leading a laden animal on Shabbos) from Malkos, because the La'av of "Lo Sa'aseh Kol Melachah Atah ... u'Behemtecha" is a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din', even though Mechamer itself is not subject to Misah.

וי"ל, דשאני הכא דגלי קרא, כדאמר רחמנא "והיה אם בן הכות הרשע" מכלל דלקי משום "לא תענה" דלא ענש אלא א"כ הזהיר.

(g)

Answer: Eidim Zom'min is different, inasmuch as the Torah writes "ve'Hayah im bin Hakos ha'Rasha", indicating that they receive Malkos in any case because of "Lo Sa'aneh" (seeing as there can be no Malkos without warning).

אבל מ"מ קשה לעיל (ד' ב:), דפריך 'תיפוק ליה מ"לא תענה", ולמה לי "והיה אם בן הכות הרשע" '? לישני אי לאו דגלי קרא הוה אמינא דלא לקי משום ד"לא תענה" הוי ,לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד כדפרישית?

(h)

Question: The question remains however, on the beginning of the Masechta, where the Gemara asks why we need the Pasuk of "ve'Hayah im bin Hakos ha'Rasha" to teach us Malkos by Eidim Zom'min; seeing as we can learn it from "Lo Sa'aneh". Why did the Gemara not answer that if not for "ve'Hayah ... , we would have exempted them from Malkos because it is a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din'?

וי"ל, דעדיפא מיניה משני.

(i)

Answer #1: Indeed, the Gemara could have answered that, but it gave a better answer (because it is a La'av she'Ein bo Ma'aseh).

ועוד יש לומר, דפריך לר"מ דנפקא ליה אזהרה לעדים זוממין מ"ולא יוסיפו לעשות."

(j)

Answer #2: And besides, the Gemara there is not asking according to the Chachamim, but according to R. Meir, who learns the warning for Eidim from "ve'Lo Sosofu La'asos" (which is not a 'La'av she'Niten le'Azharas Misas Beis-Din' [see Tosfos Bava Kama 74b DH 'Havah Leih ... ']).

10)

TOSFOS DH 'LE'AZHARAH LE'EIDIM ZOMEMIN'.

תוס ד"ה 'לאזהרה לעדים זוממים'.

(SUMMARY: Tosfos explains why, according to the same Tana [the Rabbanan] the Gemara earlier cites a different source for Eidim Zomemin than the current one)

ואם תאמר, לעיל גבי מעידים שחייב מאתים זוז' לימא האי טעמא לרבנן? למה ליה למימר מ"כדי רשעתו" נפקא?

(a)

Question: Why did the Gemara at the beginning of the Amud, give the reason for the Rabbanan in our Mishnah ('Kol ha'Meshalem Eino Lokeh') from "K'dei Rish'aso", rather than from "Lo Sa'aneh be'Re'acha Eid Shaker"?

ויש לומר, דהכי קאמר, לאזהרת עדים זוממין שמעידין באיש פלוני שחייב מלקות, דלא הוי לקי מ"כאשר זמם" אי לאו הזהיר, דלא ענש עונש הגוף אלא אם כן הזהיר; אבל לעיל דמיירי מ"כאשר זמם" דממון, ודאי לא בעי אזהרה.

(b)

Answer: The Gemara here is referring to Eidim Zom'min who testified that the defendant is Chayav Malkos, something that we cannot learn from "Ka'asher Zamam", without an independent warning (seeing as Beis-Din are not permitted to administer corporal punishment without a warning). Whereas above, the Gemara is talking about Mamon, which does not require a warning, and can therefore be learned from "Ka'asher Zamam".