מכות דף ד' ע"א

שלושה לוגים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין או חלב, או שלושה לוגים שלמים שנפל
להם באופן זה, מה דינם?

בשלושה לוגים חסר קורטוב שנפל וכו' בשלושה לוגים שלמים שנפל וכו'
לרבנן [1] לא פסלוהו פסלוהו [2]
לר' יוחנן [3] בקורטוב חלב: פסלוהו
בקורטוב יין: לא פסלוהו
בקורטוב חלב: פסלוהו
בקורטוב יין: לא פסלוהו

חבית מלאה מים שנפלה לים הגדול או לנהר, וטבל שם טמא מה דינו?

בים הגדול בנהר
לרש"י טמא [4] טהור
לתוס' טהור טהור

לר"מ שלוקים ומשלמים, האם הוא רק כשיש ב' פסוקים, או אפילו בפסוק אחד? [תד"ה לוקין].

כשיש פסוק אחד כשיש שני פסוקים
לפירש"י או לוקה או משלם [5] לוקה ומשלם
לתוס' לוקה ומשלם לוקה ומשלם

מכות דף ד' ע"ב

בממון או בקנס, האם לוקה ומשלם או לא? [תד"ה סבר].

אליבא דר' מאיר אליבא דרבנן
לפי המשמעות הפשוטה בגמ' [6] בממון לא בקנס כן בממון לא בקנס כן
לפי מסקנת התוס' [7] בשניהם לוקה ומשלם בשניהם אינו לוקה ומשלם

מה דין לאו שאין בו מעשה לענין מלקות?

בנותר בשאר לאו שאין בו מעשה בעדים זוממים
לרבנן אינו לוקה אינו לוקה לוקה
לר' יהודה אינו לוקה לוקה לוקה

מה דורשים מהפסוקים דלהלן?

לא תענה מהנשארים ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד
אליבא דרבנן אזהרה לעדים זוממים להכרזה להכרזה [8]
אליבא דר"מ מלקות לעדים זוממים להכרזה אזהרה לעדים זוממים

-------------------------------------------------

[1] לרבנן אין חילוק בין נפל יין או נפל חלב, ובין נשתנה המראה או לא, אלא הכל תלוי אם יש כאן ג' לוגים שלמים של מים בלא השלמה של יין או חלב שאז פוסל את המקוה, מדין שלושת לוגים מים. ואם אינם שלמים לא מועיל יין וחלב להשלים אפילו שמראיהם כמראה מים, ולא פוסלים את המקוה, וכך גם סובר ר' חייא.

[2] ובמקרה זה איבעיא לרב פפא היכי תני רב להאי מתניתין, דאולי רב לא תני חסר קורטוב במשנה, וא"כ לרבנן מיבעי להו גם שיהיה שיעור של שלושה לוגים וגם שיהיה חזותא של מים. ולפי"ז אם היה קורטוב יין אפילו שהיו כבר שלוש לוגים לא פסלוהו כי מראיהם מראה יין, ורק אם היה חלב שלא משנה את המראה יפסול. וא"כ גם רב יכול לסבור כרבנן.

[3] ס"ל שהכל הולך אחר המראה, ולכך אם נפל קורטוב חלב בין אם היו שלושת לוגים מעיקרא ובין לא, חשוב שנפלו עתה שלושת לוגים של מים והעלו את המקוה. אבל אם נפל קורטוב יין ושינה את המראה שלהם חשוב כיין מזוג, ובין אם לא היה מעיקרא שלוש לוגים ובין אם היה שלושת לוגים אינם פוסלים את המקוה, וכך גם סובר רב.

[4] והקשו תוס' על שיטתו, דאפילו שבים הגדול קוו וקיימי ולא מתערב כל כך, מ"מ יועיל להם השקה. ותירצו הפנ"י והערוך לנר, שהגם שמועיל השקה, מ"מ לגזירת ג' לוגים מים שאובים לא מועיל, דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתם עיי"ש. ועי' בתד"ה תניא שכתבו שגם לשיטת רש"י המים עצמם טהרו בהשקה, ורק הכלי או האדם לא נטהר.

[5] ותוס' הקשו על רש"י שהרי בחסימה מצאנו שלוקה ומשלם אפילו שיש רק לאו אחד דלא תחסום. ובראשונים תירצו לרש"י שגם שם יש שני פסוקים, מלקות מלא תחסום, ותשלומים מקרא דוהשיב הגזילה.

[6] מבואר בגמ' שנחלקו ר"מ ורבנן במחלוקת ר"ע ורבנן אם עדים זוממים ממונא או קנסא, ומשמע שבקנס לכו"ע לוקה ומשלם ובממון לכו"ע אינו לוקה ומשלם, הלכך ר"מ שסובר שעדים זוממים קנסא לכך ס"ל שלוקה ומשלם, ורבנן סוברים שהוא ממונא ולכך אינו לוקה ומשלם.

[7] הוקשה לתוס' דמשמע ממקומות אחרים שלר' מאיר לוקה ומשלם אפי' בממון. ולרבנן אינו לוקה ומשלם אפילו בקנס. ולכך ביארו תוס' שנחלקו בעיקר הדרשה דכדי רשעתו וכו' על מאי קאי, שלר"מ קאי על מיתה ומלקות, וא"כ במלקות וממון אין מיעוט למעט שאין לוקה ומשלם אפילו בממונא, ואילו רבנן ס"ל דכדי רשעתו וכו' קאי על ממון ומלקות, וא"כ אפי' בקנס אינו לוקה ומשלם. ומחלוקתם זאת מחמת המחלוקת האם עדים זוממים ממונא או קנסא, שלר"מ דהוי קנס א"כ ס"ל שילפינן להו ממוציא שם רע שלוקה ומשלם, ולכך ע"כ שכדי רשעתו למיתה ומלקות, ורבנן ס"ל שהם ממונא וא"א ללומדם בכלל ממוציא שם רע.

[8] ס"ל שכל הפסוק דוהנשראים ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד קאי על הכרזה.

עוד חומר לימוד על הדף