1)

TOSFOS DH SHE'EINO YOTZEI B'ROSHEI EVARIM

תוס' ד"ה שאינו יוצא בראשי אברים כעבד

(Summary: Tosfos explains the Chidush.)

דס"ד דלא גרע מעבד כנעני, שאינו יוצא בשש ויובל ובגרעון כסף ועובד את הבת, ואפילו הכי יוצא בראשי אברים.

(a)

Reason: Since we would have thought that he is not worse than an Eved Cana'ani, who does not go out in six years or Yovel, or with deducting what he paid and who serves the daughjter, yet he goes out with the main limbs.

2)

TOSFOS DH AVKAH SHEL SHEVI'IS

תוס' ד"ה אבקה של שביעית

(Summary: Tosfos explains why it is called 'Avkah'.)

פירוש, איסור קל שבה ,דעיקר איסור שביעית אינו אלא בעבודת קרקע -כגון חרישה וזריעה ...

(a)

Clarification: This means the lighter side of the sin, since the basic Isur of Sh'mitah is working the land - such as plowing and planting ...

אבל משא ומתן אינו אלא עשה בעלמא " -לאכלה" ' ,ולא לסחורה' ...

1.

Clarification (cont.): Whereas business is merely asn Asei - "to eat", 'and not to trade' ...

ומסברא שבא לו עונש זה על משא ומתן, מדה כנגד מדה.

(b)

Conclusion: It therefore stands to reason that the current punishment is for trading - measure for measure.

3)

TOSFOS DH HA KAMSHMA LAN LIZBON INISH B'RATEIH

תוס' ד"ה הא קמ"ל ליזבון איניש ברתיה

(Summary: Tosfos explains the Chumra.)

אף על גב שמפדין אותה בעל כרחו ...

(a)

Implied Question: Even though he recdems her against his will (above, Daf 18b) ...

מכל מקום רבית קשה יותר.

(b)

Answer: Nevertheless, interest is a harsher punishment.

4)

TOSFOS DH LE'EIKER ZEH AVODAS KOCHAVIM

תוס' ד"ה לעקר זה עבודת כוכבים

(Summary: Tosfos explains the term 'Eiker.)

שסופה ליעקר.

(a)

Reason for the Term: Because ultimately it will be uprooted.

5)

TOSFOS DH AVAD ARBA U'PASHU LEIH TARTISEISIV LEIH TARTI K'FI SHANAV (This Dibur belongs on Amud Beis).

תוס' ד"ה עבד ד' ופשו ליה תרתי ניתיב ליה תרתי כפי שניו

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's ecxplanation.)

פירש בקונטרס, לא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that the Pasuk is speaking where he neither increased nor decreased in value.

וקשה, דא"כ, אמאי שני קרא בלישניה, נכתוב אידי ואידי "מכסף מקנתו" או "כפי שניו" ?

(b)

Question: In that case, why does the Pasuk change its Lashon, it should either write "mi'Kesef Miknaso" by both or "K'fi Shanav"?

ואומר ה"ר ברוך דה"פ " ,אם עוד רבות בשנים" -דעבד תרתי ופשו ליה ארבע, ליתיב ליה ארבע 'מכסף מקנתו' ,בין הכסיף ובין השביח...

(c)

Explanation #2: ha'Rav Baruch therefore explains that "Im Od Rabos ba'Shanim" speaks - where he worked two years and four remained, "mi'Kesef Miknaso" teaches us that he must give him four Dinrim, irrespective of whether he decreased or increased in value ...

משום שהוא סמוך לזמן כניסה טפי מזמן יציאה.

1.

Explanation #2 (cont.): Since he is closer to the time of his entry than of his departure.

"ואם מעט נשאר בשנים" -דעבד ארבע ופש תרתי, והוא סמוך לזמן יציאה, ניתיב ליה 'כפי שניו' שהוא שוה עתה, בין הכסיף ובין השביח.

2.

Explanation #2 (cont.): And "Im Me'at Nish'ar ba'Shanim" teaches us that where he worked four years and two remain, and he is closer to the time of departure, he gives him according to his current value, whether his value decreased or increased.

6)

TOSFOS DH KOL HA'KONEH EVED IVRI K'KONEH ADON L'ATZMO (This Dibur belongs above, before DH 'Avkah')

תוס' ד"ה כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו

(Summary: Tosfos explains why that is.)

וקשה, מאי 'אדון לעצמו ?'די לו להיות כאדונו?

(a)

Question: Why is he a master over himself? Why will it not sufficce if he (the Eved) is equal to his master?

ויש לומר, כדאיתא בירושלמי -דפעמים אין לו אלא כר אחת; אם שוכב עליו בעצמו, אינו מקיים "כי טוב לו עמך" ...

(b)

Answer: As it says in the Yerushalmi - 'There are times when he only has one cushion; if he himself lies on it he fails to fulfill "ki Tov lo Imach" ...

ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו, זו מדת סדום; נמצא שע"כ צריך למסור לעבדו.

1.

Answer (cont.): Whereas if he neither lies on it nor gives it to his Eved, he is guilty of 'Midas S'dom'. Consequently, he has no option other than to hand it to the Eved.

והיינו 'אדון לעצמו . '

2.

Answer (concl.): And that is what is meant by 'Adon le'Atzmo'.

20b----------------------------------------20b

7)

TOSFOS DH GE'ULASSO GE'ULASO GAMAR

תוס' ד"ה גאולתו גאולתו גמר

(Summary: Tosfos proves that this is not a genuine Gezeirah Shavah.)

נראה לר"ת דלאו ג"ש גמורה היא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא...

(a)

Clarification: Rabeinu Tam explains that this is not a real Gezeirah Shavah, but merely an indication ...

דאי ג"ש גמורה היא, א"כ מאי קאמר 'או דלמא לקולא אמרינן, לחומרא לא אמרינן' ...

(b)

Proof: Because if it was, how can the Gemara say 'or perhaps we only apply it le'Kula but not le'Chumra' ...

הא כיון דהוי ג"ש, בין לקולא בין לחומרא אית לן למילף, דאין ג"ש למחצה?

1.

Proof (cont.): Since it is a Gezeirah Shavah, we must apply both le'Kula and le'Chumra, based on the principle 'Ein Gezeirah Shavah le'Mechtzah (There is no Gezeirah Shavah in halves)'.

וכן משמע לקמיה גבי בתי ערי חומה דקאמר 'היכא דגלי גלי, והיכא דלא גלי לא גלי' ...

(c)

Support: And this is also implied shortly in connection with houses in a walled city, when the Gemara says 'Where the Torah reveals it is revealed, and where it doesn't, then it is not.

ואי ג"ש היא, אפילו היכא דלא גלי נמי.

1.

Proof: Again, if it is a Gezeirah Shavah, it should apply even where it is not revealed.

8)

TOSFOS DH EISEIVEIH

תוס' ד"ה איתיביה

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's question and queries it.)

פי' מסיפא, דקתני 'מוכר בית בבתי ערי חומה' יוכיח, 'שאינו לוה וגואל, וגואל לחצאין. '

(a)

Clarification: The proof is from the Seifa, which states 'Someone who sells a house in a walled city may not borrow to redeem it or redeem it in halves'.

ואם תאמר, מאי פריך לרבי ששת, דילמא הך ברייתא אתיא כוותיה דרבי שמעון ...

(b)

Question: What is the Kashya on Rav Sheishes? Perhaps that Beraisa goes like Rebbi Shimon ...

והא דקאמר לעיל גבי בתי ערי חומה 'שלוה וגואל, וגואל לחצאין' היינו בתר דרבי לן קרא במקדיש "אם גאל יגאל" ...

1.

Question (cont.): And when it says earlier by Batei Arei Chomah that 'One may borrow to redeem it or redeem it in halves' speaks after the Pasuk include by Makdish "Im Ga'ol Yig'al" ...

אבל הך ברייתא דקאמר ד'אינו לוה וגואל, וגואל לחצאין' מיירי אם לא נכתב "אם גאל יגאל?" ...

2.

Question (concl.): Whereas the Beraisa that states that one may not, speaks if it had not written "Im Ga'ol Yig'al"? ...

דה"נ קאמר לעיל שיכול.

(c)

Support: As the Gemara said before that one may.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF