קידושין דף לו. א
האם ישראל נקראים בנים באופנים דלהלן?
מה דורש ר' מאיר מד' הפסוקים דלהלן?
| הפסוק | הלימוד | |
| א. | "בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה" (ירמיה ד:כב) | שאפי' כשהם נוהגים בדרך שטות וסכלות הם בנים |
| ב. | "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם" (דברים לב:כ) | גם כשאינם נאמנים וחוטאים ברשעות ומזיד נקראים בנים |
| ג. | "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים" (ישעיה א:ד) | שאפי' שעובדים ע"ז נקראים בנים |
| ד. | "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי" (הושע ב:א) | אפי' שהשחיתו הם נקראים בנים מועלים |
-------------------------------------------------
[1] ויליף לה מדכתיב (דברים יד:א) "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרואים בנים, ואם לא נוהגים מנהג בנים אין קרואים בנים.
[2] וס"ל דקרא הנ"ל ד"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" אתא למימר שתמיד הם נקראים בני. והוכחת ר' מאיר היא מכמה פסוקים, וכמבואר בטבלא הבאה.
-------------------------------------------------