TOSFOS DH ha'Kosev l'Ishto Din u'Devarim Ein Li bi'Nechasayich Harei Zeh Ochel Peros v'Chulei

תוספות ד"ה הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara in Bava Basra agrees with this.)

והא דתנן בחזקת הבתים (ב"ב מב. ושם) ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו


Implied question: It says in Bava Basra (42a) that a man cannot make a Chazakah in his wife's property;

ופריך בגמרא פשיטא כיון דמשתעבדא ליה לפירא פירא הוא דקא אכיל


Citation (42a) Question: This is obvious! Since he has a lien on it for Peros, he was eating the Peros! (We cannot infer that he owns the land itself.)

לא צריכא דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך


Citation (cont.) Answer: The case is, he wrote to her "I have no claims to your property." (Here we say that if he wrote this, he still eats the Peros!)

לאו דוקא דא"כ אכתי משעבדי ליה לפירא


Answer: Those were not his precise words, for if so, he still has a lien on it for Peros!

אלא לא חש להאריך ואיירי דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן.


Rather, the Gemara there was not concerned to elaborate. The case is, he wrote to her "I have no claims to your property and its Peros."


TOSFOS DH Din u'Devarim Ein Li bi'Nechasayich uv'Peroseihen b'Chayayich uv'Mosach

תוספות ד"ה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בחייך ובמותך

(SUMMARY: Tosfos brings our text, and who holds that we can learn from it.)

ברוב ספרים גרסי' ובפירי פירותיהן וצ"ל דסתם לן כרבי יהודה


The text: In most Seforim, the text says uv'Perei Peroseihen. We must say that the Stam [Seifa] is like R. Yehudah.

וא"ת תפשוט מהכא בגמרא דעד עולם לאו דוקא מדלא תנא ליה


Question: We should resolve from here [the Gemara's question, and conclude] that "Ad Olam (without end)" is not precise, since it was not taught! (Since the Seifa elaborated to teach Perei Peroseihen, if he must write Ad Olam, also this would have been taught!

ושמא לא חש להאריך אלא לסתום כר' יהודה.


Answer: Perhaps the Tana was particular to elaborate only to teach Stam like R. Yehudah. (He did not need to elaborate to teach Ad Olam, since no one argues about this.)


TOSFOS DH v'Ein Li Esek Bah

תוספות ד"ה ואין לי עסק בה

(SUMMARY: Tosfos explains why these words can free slaves.)

וא"ת דאמרינן בהשולח (גיטין מג: ושם) גבי המוכר עבדו לעובד כוכבים יצא בן חורין וצריך גט שחרור ואם כתב לו אונו זהו שחרורו


Question: We say in Gitin (43b) regarding one who sells his slave to a Nochri, he goes free, and he needs a Get Shichrur (document of freedom). "If he wrote for him Ono (this will be explained), this is his Get Shichrur";

מאי אונו אמר רב ששת דכתב ליה לכשתברח ממנו אין לי עסק בך


Citation (43b): What is Ono? Rav Sheshes said, he wrote to him "when you flee from him, Ein Li Esek Becha" (I have no dealings with you).

משמע דאין לי עסק בך הוי לשון טוב


Inference: Ein Li Esek Becha is a good expression (to give away what one owns)!

ונראה לרשב"א דאין לי עסק בך הוי כמו שאומר לו הרי את לעצמך


Answer (Rashba): Ein Li Esek Becha is like saying to him "you are to yourself";

הילכך גבי עבד שיכול לזכות בעצמו קני אבל שדה איך יזכה בעצמו.


Therefore, regarding a slave, who can acquire himself, he acquires. However, how can a field acquire itself?!


TOSFOS DH kid'Rav Kahana v'Chulei

תוספות ד"ה כדרב כהנא כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the proof from Rav Kahana and Rava.)

ואם תאמר היכי מייתי ראיה דמהני לשון דין ודברים שהוא לשון גרוע דלמא כל הנהו דמייתי מיירי בלשון טוב


Question: How do we bring a proof that the expression "Din u'Devarim", which is an inferior expression, helps? Perhaps all these cases that we bring [in which his words take effect] are when he used a good expression!

ואי אפשי בה דמייתי הוי לשון טוב כדמוכח בפרק בתרא דכריתות (דף כד.)


"Iy Efshi Bah", which we bring, is a good expression, like is proven in Kerisus (24a).

ויש לומר דמדקאמר נחלה הבאה לו לאדם דווקא ולא שבאת לו כבר משמע דבלשון גרוע מיירי


Answer #1: Since he said precisely "an inheritance that comes to a man", and not that it already came, this connotes that we discuss an inferior expression;

דבלשון טוב אפילו באת לו כבר יכול להתנות עליה


With a good expression, even if it already came, he can stipulate about it.

ולר"י נראה דאלשון דין ודברים אין צריך להביא ראיה דמהני דמסתברא הוא דמהני היכא דלא באה לידו כמו בעלמא לישנא מעליא


Answer #2 (Ri): We need not bring a proof that the expression "Din u'Devarim" helps. Presumably it helps if it did not yet come to him, just like normally (when it already came) a good expression [helps]!

אלא מייתי ראיה דלא תיקשי למאי דאוקמה בכתב לה ועודה ארוסה היכי מצי מקני לה


Rather, we bring a proof so you will not ask, based on how we establish it when he wrote to her when she was still an Arusah, how he can be Makneh to her;

והא קיימא לן דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם


We hold that Ein Adam Makneh Davar she'Lo Ba l'Olam!

ואף על גב דרבי ינאי דמוקי לה בכותב לה ועודה ארוסה סבר בהאשה רבה (יבמות צג. ושם) דאדם מקנה


Implied question: (Why would we ask this?) R. Yanai, who establishes it when he wrote to her when she was still an Arusah, holds in Yevamos (93a) that Adam Makneh [Davar she'Lo Ba l'Olam]!

מכל מקום מייתי ראיה לדידן דקי"ל דאין אדם מקנה מדרב כהנא שיכול להקנות בכה"ג


Answer: In any case, he brings a proof for us, who hold that Ein Adam Makneh, from Rav Kahana, that he can be Makneh in such a case.

ולבסוף מייתי ראיה דרבא ליתן טעם דיכול להתנות אף על פי שלא בא לעולם


At the end, we bring Rava's proof to give a reason why he can stipulate, even though it is not Ba l'Olam;

דכיון דלטובתו תיקנוה יכול לומר אי אפשי באותה טובה


Since it was enacted for his benefit, he can say "I do not want that benefit."

ובמילתיה דרבא לחודא לא סגי בלא מילתיה דרב כהנא דממילתיה דרבא לא שמעי' שיכול להתנות בדבר שלא בא לעולם


Explanation: Rava's teaching alone does not suffice without Rav Kahana's teaching, for from Rava's teaching we do not learn that one can stipulate about Davar she'Lo Ba l'Olam.

אף על גב דקאי על מילתיה דרב הונא דאיירי במזונות שלא באו לעולם


Implied question: (Why don't we learn this from Rava's teaching alone?) He refers to Rav Huna's teaching, which discusses food, which is Lo Ba l'Olam!

התם אינו חידוש במה שאין לה מזונות דאטו יש לה ליטול מזונות בעל כרחה וכשרוצה חוזרת בה


Answer: There, it is no Chidush that she has no food. Must she take food against her will?! When she wants, she can retract;

ולא קא משמע לן רב הונא אלא שיכולה להפקיע מעשה ידיה מבעלה


Rav Huna's Chidush is only that she can uproot her earnings from her husband.

וא"ת בלא רב כהנא נמי למה לא יוכל להסתלק בכותב לה ועודה ארוסה מידי דהוה אשאר כסות ועונה (לעיל דף נו.)


Question: Even without Rav Kahana, why can't he remove himself [from her property] when he wrote to her when she was still an Arusah, just like She'er, Kesus v'Onah (food, clothing and the proper frequency of marital relations - above, 56a)?

דלרבי יהודה בדבר שבממון תנאו קיים


According to R. Yehudah, a stipulation about a monetary matter is valid;

ורבי מאיר נמי לא פליג אלא משום דקסבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל


Also R. Meir argues only because he holds that a stipulation against Torah law is invalid [and this is a mid'Rabanan law]!

ויש לומר דהכא מיירי באומר לה שלא דרך תנאי אלא אומר לה דין ודברים אין לי בנכסיך


Answer #1: Here we discuss one who said to her not in the way of a Tenai. Rather, he said to her "I have no claims to your property."

ועוד דלאשה איבעי לה לאתנויי ומתני הבעל והוה ליה פטומי מילי בעלמא


Answer #2: The woman should have stipulated, and the man stipulated. These are vain words of flattery (they have no effect);

והשתא מייתי מדרב כהנא דנהי דמכח תנאי לא מהני מכח סילוק בעלמא מועיל.


We bring from Rav Kahana that granted, they do not help like a Tenai, but they help because he removed himself [from her property].


TOSFOS DH Kanu mi'Yado Mahu

תוספות ד"ה קנו מידו מהו

(SUMMARY: Tosfos discusses which case this refers to.)

פירש בקונטרס דאברייתא קאי


Explanation #1 (Rashi): This refers to the Beraisa (one who says about a field "Ein Li Esek Bah").

וקשה לר"י דמה יש להועיל שם קנין שהרי למי מקנה אותה והלא לכ"ע מפקר לה


Question (Ri): Why should a Kinyan help? To whom is he Makneh? He makes it Hefker to everyone! (Tosfos ha'Rosh - Rashi can say that since he says so to his partner, it is clear that he is Makneh to him [even though his words connote Hefker].)

ונראה לר"י דאנשואה קאי דאמרינן דידו כידה אי מהני לה שום קנין או לא.


Explanation #2 (Ri): This refers to a Nesu'ah. We say that his Yad (power of acquisition) is like her Yad. We ask whether or not a Kinyan helps for her.



TOSFOS DH Botzina Tav mi'Kara

תוספות ד"ה בוצינא טב מקרא

(SUMMARY: Tosfos explains that these are different species.)

לא כפי' הקונטרס דפירש דשניהן מין דלעת הן


Explanation #1 (Rashi): Both of these are kinds of Dela'as (pumpkins).

דהא קישואין מתרגמינן בוצינא וקרא היינו דלעת כדמוכח בפ' הנודר מן המבושל (נדרים נא.)


Rejection: The Targum (Arame'ic translation of) Kishu'in is Botzina, and Kara is Dela'as, like is proven from Nedarim 51a.

וקישואין ודילועין שני מינין הן כדתנן במס' כלאים (פ"ג מ"ה) נוטע אדם קישות ודלעת בתוך גומא אחת ובלבד שיהא נוטה שער שורה זו לכאן ושער שורה זו לכאן


Explanation #2: Kishu'in and Dela'as are two species, like a Mishnah (Kil'ayim 3:5) teaches that one may plant Kishus and Dela'as in [two sides of] one cavity, as long as he leans the branches of one row in one direction, and the branches of the next row in the other direction. (Kil'ayim depends on what looks like they grow together.)

ודלעת גדולה וחשובה יותר מקישואין אלא שמאחרת להתבשל והקישות ממהרת לבשל


Dela'as is bigger and more important than Kishu'in, but it delays ripening. Kishus ripens quickly;

ומשל הדיוט כך הוא שאדם אוהב הקישות יותר שיהנה בה מהרה ממה שהוא אוהב דלעת ולהמתינה אף על פי שהיא טובה יותר, ר"ת.


The commoners' parable is that a person likes Kishus, for he benefits from it quickly, more than he likes Dela'as, for which he must wait, even though it is better (R. Tam).


TOSFOS DH Misah Shechicha

תוספות ד"ה מיתה שכיחא

(SUMMARY: Tosfos explains why it is common for her to die in his lifetime.)

שמא משום דרוב פעמים מסתכנת בלידה.


Explanation: Perhaps this is because usually, she is in danger during birth.


TOSFOS DH Mechirah Lo Shechicha

תוספות ד"ה מכירה לא שכיחא

(SUMMARY: Tosfos explains why it is uncommon for her to sell.)

שקשה לה למכור משום שבח בית אביה.


Explanation: She is reluctant to sell, due to [loss of] praise of her father's house.


TOSFOS DH Rav Ashi Amar bi'Nechasayich v'Lo b'Peroseihen

תוספות ד"ה רב אשי אמר בנכסייך ולא בפירותיהן

(SUMMARY: Tosfos asks how Rav Ashi can explain why she may not sell l'Chatchilah.)

למאי דלית ליה לרב אשי יד בעל השטר על התחתונה תימה אמאי קתני שאם מכרה ונתנה קיים בדיעבד לכתחילה נמי תמכור.


Question: Since Rav Ashi does not hold that the bearer of the document has the lower hand, why does it say that if she sold or gave, it is valid, i.e. b'Di'eved? She should be allowed to sell l'Chatchilah!


TOSFOS DH Perei Peros Davka

תוספות ד"ה פירי פירות דוקא

(SUMMARY: Tosfos proves that if so, also Ad Olam helps.)

ואפי' לא כתב עד עולם נסתלק כאילו כתב עד עולם


Explanation: Even if he did not write Ad Olam, he is removed, as if he wrote Ad Olam.

אבל אין לפרש דאי פירי פירות דווקא עד עולם לא מהני


Suggestion: If Perei Peros is precise, Ad Olam does not help.

דהא מסיק אם תמצא לומר פירי פירות דווקא עד עולם למה לי הא קמ"ל דכיון דכתב לה פירי פירות כמאן דכתב לה עד עולם דמי


Rejection: We conclude "if you will say that Perei Peros is precise, why do we need Ad Olam? This teaches that since he wrote Perei Peros, it is as if he wrote Ad Olam."

משמע דעד עולם פשיטא ליה טפי דמהני אפילו כשנאמר פירי פירות דווקא.


Inference: It is more obvious that Ad Olam helps, even when we say that Perei Peros is precise.


TOSFOS DH Hava Amina Ad Olam a'Peros

תוספות ד"ה הוה אמינא עד עולם אפירות

(SUMMARY: Tosfos explains that this would include even after death.)

פי' בקונטרס דהוי עד עולם לא בשנה ראשונה ולא בשניה


Explanation #1 (Rashi): Ad Olam would mean not in the first year, and not in the second...

וקשה לר"י דמה לי ראשונה ומה לי שניה


Question #1 (Ri): Why would we think that there is any difference between the first year and the second?!

ועוד דאפי' רבי יהודה מודה דפירות גופייהו לא אכיל לעולם ואפילו לא כתב לה עד עולם אלא דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן


Question #2: Even R. Yehudah agrees that he never eats the Peros themselves, even if he did not write Ad Olam, rather, just Din u'Devarim Ein Li bi'Nechasayich uv'Peroseihen;

מדלא פליג אלא בפירי פירות


Source: He argues only about Perei Peros.

אלא הכי פירושא הוה אמינא עד עולם אפירות שבחייה ובמותה לא יאכל פירות


Explanation #2: One might have thought that Ad Olam refers to Peros. In her lifetime and after her death, he will not eat Peros;

להכי איצטריך פירי פירות לומר דלא יאכל לעולם לא פירות ולא פירי פירות.


Therefore, we need Perei Peros to teach that he never eats, not Peros and not Perei Peros.


TOSFOS DH veka'Savar Yerushas ha'Ba'al d'Rabanan v'Asu Chizuk

תוספות ד"ה וקסבר ירושת הבעל דרבנן ועשו חיזוק

(SUMMARY: Tosfos explains why they did not strengthen their enactment regarding Peros.)

וא"ת בפירות אמאי תנאו קיים לכ"ע


Question: Regarding Peros, why is his Tenai valid according to everyone?

וי"ל דבפירות דלא שכיחי לא עבדו רבנן חיזוק כדאמרי' בריש אף על פי (לעיל נו: ושם)


Answer: Regarding Peros, which are not common, Chachamim did not strengthen [their enactment], like we say above (56b);

אבל ירושת הבעל שכיחא דנכסי צאן ברזל שכיחא טפי מנכסי מלוג דאפילו ליתומה עניה אין פוחתין מחמשים זוז.


However, the husband inheriting is common, for Nichsei Tzon Barzel are more common than Nichsei Melug, for even a poor orphan, we do not give to her less than 50 Zuz [from Tzedakah, for clothing. Surely she enters clothing to be Nichsei Tzon Barzel, for it depreciates in value.]