1)

TOSFOS DH Ha Kaima Lan Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes

תוספות ד"ה הא קיימא לן מצוה לקיים דברי המת

(SUMMARY: Tosfos explains that this is even he is healthy.)

אפי' בבריא קיימא לן הכי כדמוכח שילהי פ"ק דגיטין (דף טו.)

(a)

Explanation: This is even if he (the one who commanded) was healthy, like is proven in Gitin (15a);

דאמרינן רב אסי מוקי לה בבריא והא קיימא לן מצוה לקיים דברי המת

1.

We say that Rav Asi establishes it to discuss a healthy person, and [we ask] "we hold that it is a Mitzvah to fulfill the words of the deceased"!

יש מקשין כיון דמצוה לקיים דברי המת אם כן מאי אהני הא דדברי שכיב מרע ככתובים וכמסורין דמו

(b)

Question: Since it is a Mitzvah to fulfill the words of the deceased, how does it help that words of a Shechiv Mera (a sick person who fears lest he die) are as if they were written and handed over to the recipient?

ואומר ר"ת דלא אמרי' מצוה לקיים דברי המת אלא כשהושלש מתחלה לכך

(c)

Answer #1 (R. Tam): We say that it is a Mitzvah to fulfill the words of the deceased only when the property was given to him for this from the beginning.

אי נמי דווקא במת נותן בחיי מקבל אבל דברי שכיב מרע בכל ענין

(d)

Answer #2: [Mitzvah Lekayem Divrei ha'Mes] is only when the giver died in the lifetime of the recipient. Words of a Shechiv Mera are as if they were written and handed over, in every case.

2)

TOSFOS DH Aval Yesh Sham Apotropos Ein Mekchan Mekach

תוספות ד"ה אבל יש שם אפוטרופוס אין מקחן מקח

(SUMMARY: Tosfos explains that in any case, their gift is valid.)

פי' ר"ח דוקא מכר אבל מתנתן מתנה

(a)

Explanation (R. Chananel): This refers only to a sale, but their gift is valid;

דלענין מתנה אין סברא לחלק בין יש שם אפוטרופוס לאין שם.

1.

Regarding a gift, there is no reasoning to distinguish between whether or not there is an overseer.

3)

TOSFOS DH ha'Madir Es Ishto mi'Leihanos Lo

תוספות ד"ה המדיר את אשתו מליהנות לו

(SUMMARY: Tosfos concludes that these words do not connote relations.)

פירש בקונטרס דאין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משתעבד לה

(a)

Explanation #1 (Rashi): Hana'ah of relations with him is not forbidden to her, for he is obligated to her.

משמע מתוך פירושו שיש בלשון זה איסור הנאת תשמיש

(b)

Inference: [If not for this reason,] these words ("she may not benefit from him" would) forbid Hana'ah of relations.

וקשה דפריך בגמ' וכיון דמשתעבד לה היכי מצי מדיר לה והתנן קונם שאני עושה לפיך כו'

(c)

Question #1: The Gemara asks "since he is obligated to her, how can he be Madir her (forbid her through a vow)? A Mishnah teaches that if a woman said "what I produce is Konam (forbidden like a Korban) to your mouth [he need not annul it];

מגופא דמתני' הו"מ למיפרך דלא מצי אסר עליה תשמיש משום דמשועבד לה

1.

We could have asked from our Mishnah itself! He cannot forbid relations to her, because he is obligated to her;

דאם היה נאסר יוציא ויתן כתובה לב"ש בשתי שבתות ולב"ה שבת אחת

2.

If he were forbidden, he would need to divorce and pay a Kesuvah according to Beis Shamai after two weeks, and according to Beis Hillel after one week!

ועוד כי מוקי לה בגמרא בהדירה כשהיא ארוסה דאכתי לא משועבד לה אם כן מתשמיש נמי חל הנדר

(d)

Question #2: When the Gemara establishes this to be that he was Madir her when she was Arusah, when he was not yet obligated to her, if so, the vow takes effect also regarding relations;

וליתני במתני' יוציא ויתן כתובה בשבת אחת לב"ה או בשתי שבתות לב"ש

1.

Our Mishnah should teach that he must divorce and pay a Kesuvah after one week according to Beis Hillel, and after two weeks according to Beis Shamai!

ומפרש ר"ת דליהנות לו לא משמע אלא הנאת מזונות.

(e)

Answer (and Explanation #2 - R. Tam): "Benefit from him" connotes only Hana'ah of food.

4)

TOSFOS DH Yotzi v'Yiten Kesuvah

תוספות ד"ה יוציא ויתן כתובה

(SUMMARY: Tosfos discusses when we force a man to divorce and pay a Kesuvah.)

נראה לר"י דבכל הנך דקתני במתני' יוציא היינו שכופין אותו דכיון דשלא כדין עביד כופין אותו להוציא כדאשכחן בהחולץ (יבמות דף לט.)

(a)

Explanation #1 (Ri): In all cases that our Mishnah says "he must divorce her", we force him. Since he does improperly, we force him to divorce, like we find in Yevamos (39a);

דתנן לא רצו חוזרין אצל גדול ומפרש בגמרא חוזרין אצל גדול למיכפייה הואיל ועליה מצוה רמיא

(b)

Source #1: The Mishnah there says that if [the brothers] do not want [to do Yibum], we return to the oldest. The Gemara explains that we return to him to force him, since the Mitzvah is incumbent on him.

ועוד אמרי' לקמן (דף עז.) אמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה

(c)

Source #2: Also, we say below (77a) that Rav said that one who says "I will not feed and I will not be Mefarnes (clothe) ", he must divorce her and pay a Kesuvah;

ומסיק עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון

1.

We conclude "rather than force him to divorce, we should force him to feed!"

משמע דלשון יוציא שכופין אותו להוציא

2.

Inference: The expression "he must divorce her" connotes that we force him to divorce.

וליכא למימר דכפייה דהתם במילי ולא בשוטי

3.

Suggestion: Perhaps "forcing" there is verbal, but not with sticks.

חדא דבדברים לא יוסר עבד

4.

Rejection #1: A slave is not disciplined through words.

ועוד מדפריך לעיל למ"ד מורדת ממלאכה והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה

5.

Rejection #2: We asked above, according to the opinion that Moredes is from Melachah, from Rav's teaching that one who says "I will not feed, and I will not clothe", he must divorce her and pay a Kesuvah";

ומאי קושיא דלמא מתניתין דמוסיפין על כתובתה כשלא רצה להוציא

i.

What was the question? Perhaps our Mishnah teaches that we increase her Kesuvah when he does not want to divorce her!

אבל אם כופין בשוטי אתי שפיר

ii.

However, we understand [the question] if we force with sticks.

וא"ת א"כ אמאי לא תני להו בהדי הנך שכופין להוציא (לקמן דף עז.)

(d)

Question: If so, why wasn't it taught with those whom we force them to divorce (below, 77a)?

וי"ל דלא תני במתני' אלא כגון מוכה שחין ובעל פוליפוס דאתיין ממילא אבל הנך דאתיא כפייה דידהו ע"י פשיעת הבעל לא קתני

(e)

Answer: The Mishnah [there] teaches only cases such as a leper and Pulipus (a smell that comes from the nose or mouth), which come automatically. Here, the coercion is due to the husband's transgression, so it was not taught.

ומקמץ ומצרף ובורסי דקתני אפילו נעשו אחר שנשאו

(f)

Implied question: The Mishnah there teaches Mekametz, Metzaref and Borsi (men who have a bad odor due to their professions, e.g. gathering dung of dogs, quarrying copper from its source, or smelting it and making pots, and tanning), even if they took these professions after Nisu'in [which was improper]!

ניחא שאינם מתכוונים להקניט ולצער האשה

(g)

Answer: This is fine, for they do not intend to anger and pain her.

ועוד יש להביא ראיה דיוציא משמע כפייה מדאמר בסוף הבא על יבמתו (יבמות דף סה: ושם) עובדא הוה בבי כנישתא בקיסרי קמיה דר' יוחנן ואמר יוציא ויתן כתובה

(h)

Source #3: "He is Motzi" connotes coercion, since it says in Yevamos (65b) that an episode occurred in the Beis ha'Keneses in Kisari in front of R. Yochanan, and he said that he must divorce her and pay a Kesuvah;

ומשמע התם דכייפינן ליה

1.

It connotes there that we force him.

ותימה אמאי לא חשיב לה לההיא דבאה מחמת טענה בהדי הנך שכופין להוציא

(i)

Question: Why don't we include the case of one who comes due to a claim [that her husband is impotent] among those whom we force them to divorce?

דהתם אינו פושע בה דמה הוא יכול לעשות שהוא עקר

1.

There, he is not negligent. What can he do if he is sterile?

וי"ל משום דקתני סיפא בין שהיו עד שלא נשאו בין משנשאו ולא שייך לומר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ורובייהו מיתרצי בהאי שינויא

(j)

Answer: It is because the Seifa taught whether these [blemishes] were there from before Nisu'in, or if they came after Nisu'in, and it is not applicable to say "I thought that I can bear it." This answer answers most [of the cases of those who must divorce].

ורבינו חננאל הביא מירושלמי דכל הנך יוציא דמתניתין אין כופין

(k)

Explanation #2 (R. Chananel, from the Yerushalmi): All these cases when we say Yotzi in the Mishnah, we do not force him.

והכי איתא התם אמר שמואל אין מעשין אלא לפסולות

(l)

Citation (Yerushalmi - Shmuel): We force [one to divorce his wife] only if she is Pasul (forbidden to him).

אמר רבי שמואל תנינא המדיר את אשתו מליהנות כו' שמענו שמוציא שמענו שכופין

(m)

Citation (cont. - R. Shmuel) Support: Our Mishnah teaches this! If one was Madir his wife from benefit... This teaches that he must divorce. It did not teach that we force!

ופסק ר"ח משם ש"מ שאין כופין אלא היכא שמפרש בהדיא כופין

(n)

Pesak: R. Chananel derived from there that we force him only where it explicitly says that we force;

אבל היכא דאמור רבנן יוציא אומרים לו כבר חייבוך חכמים להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריינא אבל לכפותו לא

1.

When Rabanan said Yotzi, we tell him "Chachamim already obligated you to divorce. If you will not divorce, one may call you a transgressor." However, we do not force him.

ולקמן גבי האומר איני זן ואיני מפרנס לר"ח גרסינן בהדיא כופין אותו ויוציא ויתן כתובה

2.

Below, regarding one who says "I will not feed and I will not clothe", according to R. Chananel the text explicitly says that we force him, and he must divorce her and pay a Kesuvah.

וההיא דהחולץ דחוזרין אצל גדול למיכפייה לכנוס או לפטור

(o)

Implied question: In Yevamos (39a), it says that we return to the oldest to force him to do Yibum or Chalitzah!

היינו לפי שמונע ממנה כל ענייני אישות בין תשמיש המטה בין מזונות

(p)

Answer: This is because he withholds from her all matters of marriage, i.e. relations and food;

אבל משום תשמיש המטה לחודיה או משום מזונות לא

1.

However, due to [withholding] only relations, or only food, we do not [force him].

וההיא דסוף הבא על יבמתו התם משמע דלכפותו אמר

(q)

Implied question: In Yevamos (65b, R. Yochanan said that he must divorce her and pay a Kesuvah). It connotes that he said to force him!

דכשבא מעשה לפניו צוה להם להוציא

(r)

Answer: When the case came in front of him, he commanded them to divorce [but did not force].

ויותר נראה דכופין בכל הני כדפירש ר"י אלא דירושלמי קסבר ששייך כפייה במילי

(s)

Conclusion: It seems more that we force in all of these cases, like the Ri explained. However, the Yerushalmi holds that coercion applies with words;

אבל לדידן דקיימא לן דבדברים לא יוסר עבד ע"כ איירי בשוטי כיון דלשון יוציא משמע כפייה היכא דעושה לה עולה

1.

However, we hold that a slave is not disciplined through words, so we must say that it is through sticks, since "Yotzi" connotes coercion when he does improperly to her.

ומיהו אין לכוף שום אדם לגרש ולעשות מעשה עד שנמצא ראיה ברורה

(t)

Pesak: However, we should not force any man to divorce and [we should not] do an action until we find a clear proof.

דהא אמרינן דגט מעושה בישראל שלא כדין פסול ואין להתיר אשת איש מספק.

(u)

Source: We say that a Get coerced improperly through Yisrael is Pasul. We should not permit an Eshes Ish due to Safek.

5)

TOSFOS DH Hacha Nami Kivan d'Meshubad Lah v'Chulei

תוספות ד"ה הכא נמי כיון דמשועבד לה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not say that he made relations dependent on food or Hana'ah.)

ואם תאמר ולוקי כגון דתלינהו למזונותיה בתשמיש המטה דאמר יאסר הנאת (הגהת הב"ח) תשמישך עלי אם אזונך

(a)

Question: We should establish the case to be that he made relations dependent on food! He said "Hana'ah of relations with you is forbidden to me if I feed you"!

וי"ל דא"כ (אפי') שמואל דאמר לקמן אפילו בסתם ימתין שמא ימצא פתח לנדרו מ"מ לא הוה ליה למימר יתר מיכן יוציא ויתן כתובה

(b)

Answer: If so, even Shmuel, who said below that even Stam, he delays, lest he find a Pesach for his vow, he should not have said that longer than this, he must divorce her and pay a Kesuvah;

אלא לאחר שלשים תהנה ותאסר לבית הלל שבת אחת ולבית שמאי שתי שבתות

1.

Rather, after 30 days she benefits, and she is forbidden [to have Bi'ah with him] for one week according to Beis Hillel, and two weeks according to Beis Shamai.

וכהאי גוונא פריך לקמן אמאי דמשני כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה

(c)

Support: We ask like this below against the answer that he made relations dependent on her adornments.

וליכא נמי למימר כגון דאמר יאסר הנאת תשמישך עלי מעכשיו אם תהנה ממני

(d)

Question: Why don't we say that he said "Hana'ah of relations with you is forbidden to me from now, if you benefit from me"?

דאז אסורה ליהנות דהא לרב יהודה דאמר בפרק שני דנדרים (דף יד:) קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר שלא יישן היום פן יישן למחר

(e)

Answer #1: Then, she is forbidden to benefit, for Rav Yehudah said in Nedarim (14b) that if one said "Konam my eyes (they may not benefit from) sleep today if I will sleep tomorrow", he may not sleep today, lest he sleep tomorrow;

הכא נמי אסור לשמש שמא תהנה דבתנאי לא מיזדהר איניש כדמפרש התם

1.

Also here, he is forbidden to benefit, lest she benefit, for people are not careful about the Tenai, like it explains there.

ואפילו לרב נחמן דאמר התם מיזדהר הכא מודה דאשה לא מיזדהרא כיון שלא נדרה

2.

Even according to Rav Nachman there, who says people are careful [about the Tenai], here he agrees that a woman is not careful, for she did not vow.

ובתוספות ה"ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל מנוחתו כבוד פירש דלקמן דווקא מוקי דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה

(f)

Answer #2: Tosfos of Rabbeinu Yosef, who explained in front of Rabbeinu Shmuel, who rests in honor, says that only below we establish that he made relations dependent on her adornments;

דקתני המדיר אשתו שלא תתקשט ולא קתני המדיר מקישוט משמע שפיר שמדירה מתשמיש מפני שלא תתקשט

1.

It taught "ha'Madir his wife not to adorn", and it did not teach "ha'Madir his wife from adorning." This properly connotes that he was Madir her from relations, because she will not adorn;

אבל הכא דקתני המדיר מליהנות משמע שמהנאה ממש מדירה.

2.

However, here it taught "ha'Madir his wife from benefit." This connotes that he was Madir her from actual Hana'ah.

70b----------------------------------------70b

6)

TOSFOS DH Na'aseh k'Omer Lah Tze'i v'Chulei

תוספות ד"ה נעשה כאומר לה צאי כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that this is a mere explanation why he vowed.)

הכא לא מצי למיפרך והא לא אמר לה הכי כדפריך באע"פ (לעיל דף נח:)

(a)

Implied question: Why didn't we ask here "he did not say so!", like we asked above (58b)?

דהכא אין אנו משנין נדר מכמו שנדר אלא טעמא בעלמא הוא דלמה הוא מדירה אלא בשביל שרוצה שיהיו מעשה ידיה שלה

(b)

Answer: Here, we do not change the vow from how he vowed. Rather, it is a mere reason why he is Madir her, only because he wants her earnings to be hers;

אבל התם גבי מקדיש מעשה (הגהת הרש"ש) ידי אשתו אין הנדר טוב וצריך לתקן דיבורו שרוצה לומר יקדשו ידיה לעושיהן להכי פריך לה התם.

1.

There, regarding one who is Makdish his wife's earnings, it is not a good vow [because her earnings are Lo Ba l'Olam]. We need to fix his words, that he wants her hands to be Kodesh to their Maker. Therefore, we ask there.

7)

TOSFOS DH Ela Lo Teima Na'aseh v'Chulei

תוספות ד"ה אלא לא תימא נעשה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not establish our Mishnah like R. Meir.)

לא הוה מצי למימר דמתני' דהכא כר"מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה כדמשני באע"פ (שם)

(a)

Question: Why couldn't we say that our Mishnah here is R. Meir, who says that a person does not say vain words [to Hekdesh. We always interpret them in a way that Hekdesh takes effect], like we answered above (58b)?

דלא דמי דודאי משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה יש לנו לתקן דיבורו

(b)

Answer: There is different. Because a person does not say vain words, we should fix them;

כמו התם דמקדיש מעשה ידיה ואמרי' דבעי למימר יקדשו ידיך לעושיהן דאינו אלא תיקון מלה בעלמא

1.

E.g. there, he was Makdish her earnings. We say that he wants to say that her hands are Hekdesh to their Maker, which changes only one word;

אבל להוסיף על הדיבור מה שלא אמר כלל אין לנו להוסיף בשביל כך כיון שאין לנו לומר שכך היה דעתו בלא שום דיבור אחר כמו שהיינו סבורין מתחלה.

2.

However, due to this we should not add to his words what he did not say at all, since we should not say that this was his intent without any other utterance, like we initially thought. (I.e. the previous Tosfos explained that we do not change the vow from how he vowed. Rather, it is a mere reason why he was Madir her.)

8)

TOSFOS DH v'Ha'idna d'Adartan Lo Matzina Le'igluli

תוספות ד"ה והאידנא דאדרתן לא מצינא לאיגלגולי בהדך

(SUMMARY: Tosfos explains why the vow takes effect.)

ואדעתא דהכי לא מחלה שידירנה הלכך משועבד לה

(a)

Explanation #1: She did not pardon with intent that he will be Madir her. Therefore, he is Meshubad to her;

ומ"מ חל הנדר דבשעת הנדר אכתי לא היה משועבד

1.

In any case, the vow takes effect, for at the time of the vow, he was not yet Meshubad to her.

אי נמי בלא טעם מחילה הנדר חל שכל זמן שהיא עמו יש לה לגלגל עמו

(b)

Explanation #2: The vow takes effect without the reason of pardon, for as long as she is with him, she should manage with him [without the small matters];

דאע"ג דאין יורדת עמו

1.

Implied question: She does not descend with him! (She is entitled to what she was used to.)

דאין זה חשיב ירידה דמיירי שאין בני משפחתה העשירים כמו בעלה רגילין בכך אלא אביה מתוך עושרו היה מוותר הלכך יש לה לגלגל עמו

2.

Answer: This is not considered descent, for the case is that her family, who are as rich as her husband, are not used to this, just her father, amidst his wealth, was generous [and gave these small things to her]. Therefore, she should manage with him;

וכשאינה עמו יש לה להנהיג כמו שהיתה רגילה בבית אביה.

i.

When she is not with him, she should (i.e. is entitled to) conduct like she used to in her father's house.

9)

TOSFOS DH she'Hegi'a Zman v'Lo Nas'u

תוספות ד"ה שהגיע זמן ולא נשאו

(SUMMARY: Tosfos explains why the vow takes effect.)

פירש בקונטרס דמדאורייתא לא משתעבד לה לפיכך הנדר חל

(a)

Explanation #1 (Rashi): Mid'Oraisa, he is not obligated to her, therefore the vow takes effect.

וקשה דא"כ מן הנשואין נמי יחול הנדר מהאי טעמא דהא קיימא לן דמזונות נשואה דרבנן

(b)

Question #1: If so, also from Nisu'in the vow should take effect for this reason! We hold that a Nesu'ah is fed mid'Rabanan!

ועוד קונם שאני עושה לפיך אמאי אין הנדר חל והא מעשה ידיה לבעלה לכ"ע לא הוי אלא מדרבנן

(c)

Question #2: When she said "what I produce is Konam to your mouth", why doesn't the vow take effect? All agree that her husband gets her earnings only mid'Rabanan!

ונראה לפרש שהגיע זמן ולא נשאו כלו' הא דקתני יעמיד פרנס אשהגיע זמן ולא נשאו קאי

(d)

Explanation #2: The time came and they did not marry, i.e. the Mishnah teaches that he sets up a Parnes (someone to feed her) when the time came and they did not marry.

אבל כשנדר עדיין לא הגיע הזמן לפיכך חל הנדר

(e)

Explanation #2A: However, when he vowed the time had not yet come. Therefore, the vow took effect.

ודוקא הגיע זמן אבל נשאת אין צריך להעמיד פרנס דסברה וקיבלה כדאמר בסמוך

1.

This is only when the time came. However, if she married, he need not set up a Parnes, for she knew [about the vow] and accepted [to be married to him in spite of it], like it says below.

ועוד י"ל כשהדירה כבר הגיע הזמן

(f)

Explanation #2B: We can say that when he vowed, the time already came;

ומיהו חל הנדר דלא אלמוה רבנן לשיעבודא דאשה כל זמן שלא נישאת ומפקיע הקונם אותו שיעבוד.

1.

The vow took effect, because Rabanan did not strengthen her lien until Nisu'in. His vow uproots his obligation to her.

10)

TOSFOS DH Tfei Lo Avid Shelichusei

תוספות ד"ה טפי לא עביד שליחותיה

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not give other solutions.)

הכא לא שייך טעמא דזילותא כיון דלא נישאת

(a)

Explanation: Here, the reason of disgrace does not apply, since she did not have Nisu'in.

וא"ת ויעשה לה תקנה אחרת כגון שיתן לו לחבירו במתנה והלה יתן לה כמו גבי בא בדרך דמייתי לקמן

(b)

Question: He should make another solution, e.g. he gives to his friend for a gift, and his friend gives to her, like the case of one who is on the road [and needs to eat from one from whom he is Mudar Hana'ah], brought below!

דאין לומר דווקא בא בדרך ואין לו מה יאכל התירו לו

1.

Suggestion: Chachamim permitted this only for one who is on the road and has nothing to eat.

דהא גבי מעשה דבית חורון משמע דאי הוה יהיב ליה מתנה גמורה הוה שרי אביו למיכל

2.

Rejection: Regarding the episode in Beis Choron, it connotes that had he given a full gift, his father would have been permitted! (Reuven's father was Mudar from him. Reuven was making a nuptial feast, and wanted his father to come. He told Shimon "I give the feast to you, so my father can come." Shimon said that it is Hekdesh. Reuven objected that he gave it only in order that his father can come.)

וי"ל דאין הכי נמי אבל אין רגילות ליתן בכה"ג דכל שעה ירא שיחזיק בהן המקבל

(c)

Answer: Indeed (he could give to a friend), but it is not common to give in such a case, for he is constantly afraid lest the recipient keep the money.

וא"ת ויפקיר כדלקמן

(d)

Question: He should make [the food] Hefker [and she will take it]!

וי"ל דהא ודאי לא שרינן אלא לבא בדרך הואיל ולא נכנסו המזונות לרשות אחרת משיצאו מיד המדיר דנראה כמו שהן עדיין ברשותו

(e)

Answer: Surely we permit this only for one who is on the road and has nothing to eat, since the food did not enter another's Reshus after it left the Madir. It looks like it is still in his Reshus.

ותקנתא דחנוני הרגיל אצלו

(f)

Implied question: Why doesn't he use the solution of a grocer whom he normally buys from? (The grocer will feed her, and he will pay the grocer.)

איכא למימר נמי דלא שכיח דעבדי טפי משלשים יום הואיל והמדיר אינו אומר לו ליתן לו מעות.

(g)

Answer: Also this, it is not common to do so for more than 30 days, since the Madir does not tell the grocer that he will pay him [for what he gives to his wife].

11)

TOSFOS DH u'Parnes Lav Shelichusei ka'Avid

תוספות ד"ה ופרנס לאו שליחותיה קעביד

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from the case of a grocer.)

השתא סלקא דעתין דאמר ליה ספק לה מזונות ואני פורע

(a)

Explanation: Now we are thinking that he said to him "supply her food, and I will pay."

ולא דמי להא דמסקינן בריש פרק בתרא דע"ז (דף סג. ושם) אומר אדם לחנוני הרגיל אצלו תן פירות לחמרי ולפועלי ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום יין נסך

(b)

Implied question: This should be like what we conclude in Avodah Zarah (63a), that one may tell a grocer whom he normally buys from "give Peros to my donkey-drivers and workers", and he is not concerned for Shevi'is or Yayin Nesech"! (We do not say that the grocer is his Shali'ach.)

דהתם לא קאמר ליה דליתיב להו איסורא הלכך לאו שליחותיה עביד אי יהיב להו יין נסך

(c)

Answer: There, he did not say to him to give to them Isur. Therefore, it is not his Shelichus if he gives to them Yayin Nesech;

אבל הכא שליחותיה קא עביד כי יהיב לה שום מזונות.

1.

However, here he does his Shelichus when he gives to her any food.

12)

TOSFOS DH b'Omer Kol ha'Zan Eino Mafsid

תוספות ד"ה באומר כל הזן אינו מפסיד

(SUMMARY: Tosfos explains that one may not say so to an individual.)

ולא בעי לשנויי בחנוני הרגיל אצלו

(a)

Implied question: Why don't we answer that he feeds her through a grocer he normally buys from?

אומר רבינו יצחק דיעמיד פרנס משמע דמפרש (כן הוא בדפוס ישן) לה מזונות אבל בחנוני הרגיל אצלו לא מפרש לה

(b)

Answer #1 (R. Yitzchak): "He sets up a Parnes" implies that he specifies to feed her. In the case of a grocer whom he normally buys from, he does not specify.

מיהו אומר רבינו שמואל דווקא בכי האי גוונא דאמר בסתם כל הזן אינו מפסיד שרי במודר הנאה

(c)

Answer #2 (R. Shmuel): Only in this case, when he says Stam "whoever feeds will not lose", we permit regarding Mudar Hana'ah (one who was forbidden to benefit through a vow);

אבל למימר ליחיד אם תזון לא תפסיד אסור דמיחזי כשלוחו

1.

However, one may not tell an individual "if you feed her, you will not lose", for he looks like his Shali'ach.

דגבי בא בדרך לא שרי למימר הכי

(d)

Source #1: Regarding one who is on the road, we do not permit to say so.

ובסוף מסקנא נמי דמשני לא מיבעיא כל הזן כו'

(e)

Source #2: Also at the end, when we conclude "not only anyone who feeds [is permitted. Rather, one may say "Ploni is Mudar Hana'ah from me. I do not know what to do..."]

אי הוה שרי למימר ליחיד הוה ליה למיתני בחנוני הרגיל אצלו אם תזון לא תפסיד והוה משמע לן רבותא טפי.

1.

If it were permitted to say to an individual [if you feed...], it should have taught [that he may say to] a grocer he normally buys from "if you feed, you will not lose", which would be a bigger Chidush.