כתובות דף ע. א

אמר לשונות דלהלן בענין פרנסת בניו, והם ראוים לסלע בשבוע, מה הדין?

אמר "תנו שקל" אמר "אל תתנו להם אלא שקל"
לא ציוה מה יהיה אחר מיתתם נותנים סלע לברייתא: נותנים להם שקל
להלכתא: נותנים להם סלע [1]
ציוה שאחר מיתתם יירשו אחרים נותנים רק שקל נותנים רק שקל

המדיר את אשתו בנדרים דלהלן, מה הדין?

מלהנות לו [2] שלא תטעום אחד מכל הפירות [3]
באשת ישראל באשת כהן באשת ישראל באשת כהן
לת"ק ל' יום יעמיד פרנס, יותר יוציא [4] בכתובה יוציא ויתן כתובה
לר'
יהודה
חדש יעמיד פרנס,
יותר יוציא בכתובה
חדשים יעמיד פרנס,
יותר יוציא בכתובה
יום אחד יקיים,
יותר יוציא בכתובה
שני ימים יקיים,
יותר יוציא בכתובה

המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד ממיני הקישוטים, מה הדין?

נשים עניות שאינן מתקשטות הרבה עשירות שרגילה להתקשט
לתנא קמא יוציא ויתן כתובה מיד
לר' יוסי נתן קצבה לנדר: לא יוציא
לא נתן קצבה: יוציא ויתן כתובה
עד ל' יום: לא יוציא
יותר מל' יום: יוציא ויתן כתובה
-------------------------------------------------

[1] דהגם שההלכה שמצוה לקיים דברי המת, מ"מ נותנים להם סלע, דודאי כל כוונתו היא רק לזרזם שיעשו מלאכה ולא יסתמכו על ממונו, אבל ודאי אם לא מספיק להם אין כוונתו לצערם. אכן כתבו הראשונים (ע' שטמ"ק) שאם אמר שאת הנותר יירשו אחרים, נותנים להם רק מה שאמר בכל מקרה. ובעיקר הלשון "ליהנות לו" נחלקו אם יש בכלל זה הנאת תשמיש או לא, דלרש"י כן (רק שלמעשה לא נאסר כיון שהוא משועבד לה), ולר"ת אין במשמע אלא הנאת מזונות.

[2] הגמ' תאריך בכמה אוקימתות איך אדם יכול להדיר את אשתו, הרי משועבד לה.

[3] פירש"י שמיירי באופן שנדרה היא וקיים לה הוא.

[4] כתבו התוס' בשם ר"י דהיינו שכופין אותו, אולם בשם רבינו חננאל הביאו שאין כופין אותו, ורק אם לא מוציא קורין אותו עבריין.

-------------------------------------------------