1)

TOSFOS DH Zahav Harei Hu k'Shavyo

תוספות ד"ה זהב הרי הוא כשוויו

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers to gold Kelim.)

פירש ר"ח דבכלי זהב מיירי כגון נזמים וטבעות

(a)

Explanation (R. Chananel): We discuss gold Kelim, e.g. nose-rings and rings.

וא"ת מאי קאמר לא ככלים של זהב דלא פחתי הא בכלים איירי

(b)

Question: The Gemara says "no, they are like gold Kelim, which do not depreciate." We discuss gold Kelim!

וי"ל דהכי פירושו מאי לאו ככלים דכסף דפחתי

(c)

Answer: The Gemara [had asked] "aren't they like silver Kelim, which depreciate?"

דהא זהב כיון שהיא לובשת תמיד נזמים וטבעות אף על פי שאינם נפחתים אשה רוצה להתקשט בהן ולהיות פוחתת חומש

1.

Since she wears the gold constantly, e.g. nose-rings and rings, even though they do not depreciate, a woman wants to adorn herself with them, and to deduct a Chomesh.

ומשני לא ככלים של זהב דלא פחתי פירוש כגון כוסות וקערות של זהב

2.

It answers "no, they are like gold Kelim, which do not depreciate", e.g. gold cups and bowls;

דאע"ג דכי משתמשי בהן פחתי כשל כסף מיהו אגב יוקרם אין משתמשין בהן תמיד

i.

Even though when people use them, they depreciate, like silver Kelim, since they are so expensive, people do not use them constantly.

ובהנהו פשיטא שהם כשוויין דלא משתמשין בהם כולי האי דפחתי

3.

These, obviously these are like their value. They are not used so much to depreciate.

הכי נמי נזמים וטבעות משום קישוט שלהן אינה רוצה לפחות

i.

Likewise, nose-rings and rings, [merely] due to adorning with them, she does not want to deduct.

ככליו מיבעי ליה פי' שעומד בכלותיו ובחשיבותו ואינו פוחת חומש

4.

[The Gemara asked] "it should say that they are like its Kelim!" I.e. it stands b'Kalosav (this is like Kulaso, its total value - Maharshal, second Perush) and in its importance, and he does not deduct a fifth.

ומסיק בדהבא פריכא פירוש ברייתא בדהבא פריכא איירי פי' זהב שבור

5.

We conclude that it discusses Pricha gold. I.e. the Beraisa discusses [pieces of] broken gold;

והכי קתני זהב שבור הרי הוא ככלים דהיינו ככלים של זהב כמו שאמר רבי יוחנן אף על פי שהוא שבור כיון שאינו פוחת חשוב ככלים.

i.

It teaches that broken gold is like Kelim, i.e. gold Kelim, like R. Yochanan said. Even though it is broken, since it does not depreciate, it is considered like Kelim.

2)

TOSFOS DH Memalei

תוספות ד"ה ממלא

(SUMMARY: Tosfos explains that this is gold ore.)

זהב הניטל מן הארץ ממוצאו.

(a)

Explanation: This is gold taken from the ground, from its source.

3)

TOSFOS DH Ela a'Reisha

תוספות ד"ה אלא ארישא

(SUMMARY: Tosfos explains that the question is from Rabanan.)

מדרבנן פריך.

(a)

Explanation: We ask from Rabanan. (If R. Shimon ben Gamliel refers to the Reisha, Rabanan must say that gold is like silver Kelim.)

4)

TOSFOS DH Gemalim Shel Araviya Ishah Govah Parna Mehem

תוספות ד"ה גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהם

(SUMMARY: Tosfos explains that she collects her Kesuvah from them.)

פי' בקונט' ריוח שליש שהם ככספים שמוסיף הבעל שליש

(a)

Explanation #1 (Rashi): She gets a profit of a third, for they are like money. The husband adds a third [to the amount she entered].

וקשה לר"ת דה"ל למימר הרי הן ככספים כדקאמר רבי ינאי

(b)

Question (R. Tam): It should have said "they are like money!", like R. Yanai said!

ונראה לו דבכתובה איירי שהאשה גובה כתובתה מהן דאסמכתייהו עלייהו כמו שפי' בקונטרס עצמו גבי ארנקי דמחוזא

(c)

Explanation #2 (R. Tam): We discuss the Kesuvah. She may collect the Kesuvah from them, for she relies on them, like Rashi himself explained regarding wallets of Mechuza.

ומכאן פוסקין דמטלטלי דידן משתעבדי לכתובה דהוו כגמלים דערבי' ואשלי דקמחוניא דאסמכתייהו עלייהו

(d)

Pesak: This is the source to rule that our Metaltelim are Meshubad to pay the Kesuvah, for they are like camels of Araviya and ropes of Kimchoniya, which women rely on.

ואין נראה לר"ת דאי כקרקע דמו כהני דשמעתתא א"כ אם מכרם הבעל תוציא אשתו מיד הלקוחות לאחר מותו

(e)

Rebuttal (R. Tam): If [our Metaltelim] are like land, like these matters in our Sugya, if the husband sold them, she should take them from buyers after her husband dies!

ואם כן לדבריהם בטלה תקנת השוק

1.

If so, according to them (who gave the above Pesak), Takanas ha'Shuk is Batel! (Chachamim enacted that there is no lien on Metaltelim, lest people be afraid to buy them, lest a creditor collect them.)

אלא מחמת תקנת הגאונים גביא ממטלטלי דיתמי כמו שכתוב בכתב רב שרירא גאון.

2.

Rather, the Ge'onim enacted that she collects [her Kesuvah] from Metaltelim of orphans, like Rav Shrirah Gaon wrote.

5)

TOSFOS DH Amar Abaye Chamishim Zuzei Peshitei v'Chulei

תוספות ד"ה אמר אביי חמשים זוזי פשיטי כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why he did not know this from Rav Yehudah's general rule.)

וא"ת אמאי איצטריך למיפשט ממתני' תפשוט מדרב יהודה אמר רב דאמר בפרק קמא דקדושין (דף יא:) בשל דבריהם כסף מדינה

(a)

Question: Why does he need to learn from our Mishnah? He can learn from Rav Yehudah in the name of Rav, who taught in Kidushin (11b) that [any sum of money taught] regarding a law mid'Rabanan is standard money (it is only an eighth silver)!

וי"ל דרב יהודה לא נתן סימן אלא אסילעין לחודייהו ולא אזוזי ואמנה

(b)

Answer: Rav Yehudah's rule applies only to Sela'im, but not to Zuzim or a Maneh (100 Zuz).

דהא אמרינן בהחובל (ב"ק דף צ. ושם) התוקע לחבירו באזנו נותן לו סלע רבי יוסי הגלילי אומר מנה

(c)

Source #1: In Bava Kama (90a), we say that one who was Toke'a someone (hit him near, or he blew a Shofar in) the ear, he pays one Sela. R. Yosi ha'Glili obligates a Maneh;

ואמרינן מאי מנה מנה צורי תנן או מנה מדינה תנן ופשט דמנה צורי תנן ולא פריך מדרב יהודה

1.

The Gemara asks if the Maneh is Tzuri (pure silver), or common, and concludes that it is Tzuri, and does not ask from Rav Yehudah's teaching.

וכתובה נמי אפילו למאן דאמר כתובה דרבנן הוי מאתים זוז צוריים כמו למאן דאמר דאורייתא

(d)

Source #2: Also a Kesuvah, even according to the opinion that Kesuvah is mid'Rabanan, the 200 Zuz are Tzuri, just like according to the opinion that it is mid'Oraisa;

דלא פליגי (לקמן קי:) אלא בנשא אשה בקפוטקיא וגירשה בארץ ישראל (הגהת הרש"ש) אם נותן ממעות ארץ ישראל או ממעות קפוטקיא

1.

They argue (below, 110b) only about one who married a wife in Kaputkiya and divorced her in Eretz Yisrael, whether he gives to her coins of Eretz Yisrael or Kaputkiya.

וכן מנה דאלמנה דהוי לכולי עלמא דרבנן הוי מנה צורי כדמשמע בפרק קמא (לעיל יב:) גבי בית דין של כהנים גובים כו' דכתובת אלמנה מחצה כשל תורה.

2.

Similarly, the Maneh of [the Kesuvah of] a widow, which all agree is mid'Rabanan, is Tzuri, like it connotes above (12b) regarding "Beis Din of Kohanim used to collect [for a Bas Kohen...], for a widow's Kesuvah is half of a Torah Kesuvah.

i.

Note: First they enacted 400 for a Besulah Bas Kohen, and 100 for a widow. Kohanos widows were disgraced (Tosfos - because they had only a quarter of a Besulah's Kesuvah), so they enacted 200 for them. This was the same as for a Besulah Yisraelis. Later, they returned to the previous status. The Gemara said that there were two enactments [for a Bas Kohen widow]. This connotes that the first enactment did not affect a Bas Kohen widow; do not say that they enacted 100 Tzuri Zuz for her, more than the 100 common Zuz of a Yisraelis widow. Hafla'ah (Kuntres Acharon) brings from the Yerushalmi that Shmuel says that a widow's Kesuvah is half of a Torah Kesuvah, and Shmuel (10a) holds that the Kesuvah is mid'Rabanan.

67b----------------------------------------67b

6)

TOSFOS DH v'Chachamim Omerim Yesh Lo v'Eino Rotzeh Lehisparnes Ein Nizkakin Lo

תוספות ד"ה וחכ"א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו

(SUMMARY: Tosfos reveals the identity of the Chachamim and explains his opinion.)

הני חכמים הם ר"ש דלעיל

(a)

Explanation: These Chachamim are R. Shimon above.

וא"ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה (דף ח.)

(b)

Question #1: R. Shimon does not hold that the Torah speaks like people speak, in Rosh Hashanah (8a)!

ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא:) הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר"ש

(c)

Question #2: We expound in Bava Metzi'a (31b) "Hakem Takim" and "Hashev Tashiv" (that one must help another load his animal or return his Aveidah) even 100 times [and many other Drashos from doubled words]. Will we say that all are unlike R. Shimon?!

ואומר ר"י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם

(d)

Answer (Ri): Wherever we can expound, we expound, and we do not say that the Torah speaks like people speak;

אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו.

1.

However, here it is unreasonable to him to expound like Rabanan, for the verse connotes that it discusses one who does not have, like it is written "Dai Machsoro" (enough for what he lacks).

7)

TOSFOS DH di'Chsiv Hi Mutzeis

תוספות ד"ה דכתיב היא מוצאת

(SUMMARY: Tosfos brings and explains an alternate text.)

רבינו חננאל גריס מוצת בלא אל"ף לשון ויצת אש בציון (איכה ד).

(a)

R. Chananel's text: R. Chananel's text says "Mutzes" without an Aleph. This is from the same root as "va'Yatzes Esh b'Tziyon" (an expression of burning).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF