1)

TOSFOS DH R. Shimon Hi d'Amar Shechitah she'Einah Re'uyah Lo Shmah Shechitah

תוספות ד"ה רבי שמעון היא דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה

(SUMMARY: Tosfos explains why Rabanan disagree.)

תימה דעד כאן לא פליגי רבנן התם גבי אותו ואת בנו אלא כדמפרש התם בחולין (דף פה.)

(a)

Question: We find that Rabanan argue [with R. Shimon] regarding Oso v'Es Beno (slaughtering an animal and its child on the same day) only like it explains there (Chulin 85a);

טעמא דנין שחיטה משחיטה פירוש משחוטי חוץ ואין דנין שחיטה מטביחה

1.

This is because they learn Shechitah [written about Oso v'Es Beno] from Shechitah, i.e. Shechutei Chutz (Korbanos slaughtered outside the Mikdash). They do not learn "Shechitah" from "Tevichah" [written regarding what Yosef served to his brothers];

אבל הכא גבי תשלומי ד' וה' דכתיב טביחה אית לן למילף טביחה מטביחה ולא שמה שחיטה

2.

However, here, regarding Tashlumei Dalet v'Hei, it is written Tevichah. We should learn Tevichah from Tevichah, and say that an improper Shechitah is not considered Shechitah!

ואור"י דאיכא למימר דנין דבר הנאמר בסיני מדבר הנאמר בסיני ואין דנין דבר הנאמר בסיני מטבוח טבח והכן שלא נאמר בסיני

(b)

Answer (Ri): We can say that we learn something said at Sinai (Dalet v'Hei ) from something said at Sinai (Shechutei Chutz). We do not learn something said at Sinai from Tavo'ach Tevach, which was not said at Sinai.

והתם נמי ה"מ למימר הכי

(c)

Implied question: Why didn't we say so there [to explain why they learn Oso v'Es Beno from Shechutei Chutz, and not from Tavo'ach Tevach]?

אלא דאית ליה שינויא אחרינא

(d)

Answer #1: We could have said so. We had another answer.

א"נ י"ל דצריך שינויא דהתם דנין שחיטה משחיטה דאי הוה כתיב טביחה גבי אותו ואת בנו הוה ילפינן הכא והתם מטבוח טבח והכן

(e)

Answer #2: We needed the other answer there, that we learn "Shechitah" from "Shechitah", for had it said Tevichah regarding Oso v'Es Beno, we would have learned here (Dalet v'Hei) and there (Oso v'Es Beno) from Tavo'ach Tevach v'Hachen;

טביחה מטביחה אף על גב דלא נאמרה בסיני דהוי בדדמי מדנילף טביחה משחיטה דלא דמי אף על גב דנאמרה בסיני

1.

We would learn Tevichah from Tevichah, even though [Tavo'ach Tevach] was not said at Sinai, for these are more similar, rather than learn Tevichah from Shechitah, which are not similar, even though it [Shechutei Chutz] was said at Sinai.

אבל השתא דכתיב שחיטה גבי אותו ואת בנו דנין שחיטה משחיטה

2.

However, now that it says Shechitah regarding Oso v'Es Beno, we learn Shechitah from Shechitah.

וילפינן נמי השתא אטביחה דד' וה'

i.

Now, we also learn about Tevichah of Dalet v'Hei (that an improper Shechitah is called Shechitah).

ואיפכא ליכא למימר דנין טביחה דתשלומי ד' וה' מטביחה ולמילף מהתם אשחיטה דאותו ואת בנו

(f)

Suggestion: Perhaps we should learn oppositely! We learn Tevichah of Dalet v'Hei from Tevichah (Tavo'ach Tevach, i.e. it must be proper), and from there to Shechitah of Oso v'Es Beno!

דכיון דשקולים הן ואיכא למילף הכי ואיכא למילף הכי אית לן למימר דנין דבר הנאמר בסיני ממה שנאמר בסיני.

(g)

Rejection: Since these are equally reasonable ways to expound, and we could learn either way, we learn a matter said at Sinai from a matter said at Sinai.

2)

TOSFOS DH ha'Mevashel b'Shabbos b'Shogeg Yochal

תוספות ד"ה המבשל בשבת בשוגג יאכל

(SUMMARY: Tosfos proves that R. Meir does not distinguish him from others.)

פי' בו ביום ואפילו הוא כדמוכח בפ' כירה (שבת לח.)

(a)

Explanation: It may be eaten on Shabbos, and even he may eat it. This is clear from Shabbos (38a);

דבעו מרבי חייא בר אבא שכח קדירה על גבי כירה ובשלה בשבת כו' עד המבשל בשבת כו' בשוגג יאכל

1.

They asked R. Chiya bar Aba about one who forgot and left a pot on a stovetop, and it cooked on Shabbos... if one cooked on Shabbos... b'Shogeg, one may eat it;

ולאותו שבת קא בעי התם אי אסיר גזרה שלא יאמר שוכח אני

2.

The question was about [eating it] on that very Shabbos. Do we decree to forbid, lest he say "I forgot"?

במזיד לא יאכל פירוש בין הוא בין אחרים בו ביום אבל במוצאי שבת לדידיה נמי שרי

3.

B'Mezid, one may not eat it. I.e. it is forbidden to him and others that day. After Shabbos, it is permitted even to him.

דהא בפ' קמא דחולין (דף טו. ושם) אההיא מתני' דהשוחט בשבת וביה"כ אף על פי שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה

(b)

Proof #1: In Chulin (15a), on the Mishnah of one who slaughtered on Shabbos or Yom Kipur, even though he is Chayav Misah, the Shechitah is Kosher...

פריך ונוקמא במזיד ור' מאיר ומשני לא סלקא דעתין דקתני שבת דומיא דיה"כ מה יה"כ לא שנא שוגג ול"ש מזיד

1.

The Gemara asked that we should establish it to discuss Mezid, like R. Meir. We answer that we cannot, for it teaches Shabbos, [and presumably its law is] similar to Yom Kipur. Just like on Yom Kipur, whether he was Shogeg or Mezid (one may not eat it, also on Shabbos. R. Meir permits on Shabbos if he was Shogeg.)

והשתא אי לאחרים שרי בו ביום לפרוך ממזיד גופיה מה יוה"כ לא שנא לו ולא שנא לאחרים כו'

i.

If it is permitted to others the same day, we should ask from Mezid itself! Just like on Yom Kipur, the law is the same for him and others (no one may eat it)...

ואי לדידיה אסור אף למוצאי שבת הוה ליה למימר שחיטתו כשרה קתני ל"ש לו לא שנא לאחרים כדקאמר התם על ר' יוחנן הסנדלר

ii.

And if [b'Mezid] it is forbidden to him even after Shabbos, we should have said "the Mishnah taught that his Shechitah is Kosher. This is both for him and for others", like it said there about R. Yochanan ha'Sandlar!

ועוד דא"כ היינו מזיד דר' יהודה כמו שאפרש ומדאצטריך לרבי יהודה לאסוקי (כן נראה להגיה, כמו שהוא בתוספות הרא"ש) מזיד במילתיה משמע דפליג נמי אמזיד.

iii.

Also, if so (b'Mezid it is forbidden to him even after Shabbos), this is like Mezid of R. Yehudah, like I will explain. Since R. Yehudah needed to teach the law of Mezid in his words, this connotes that he argues also about Mezid.

3)

TOSFOS DH b'Shogeg Yochal b'Motza'ei Shabbos

תוספות ד"ה בשוגג יאכל במוצאי שבת

(SUMMARY: Tosfos explains that this is like Mezid of R. Meir.)

שוגג דר' יהודה הוי כמו שפירשתי מזיד דר"מ דהא מוקי התם מתני' דהשוחט בשבת כוותיה.

(a)

Explanation: Shogeg of R. Yehudah is like I explained Mezid of R. Meir, for we establish there the Mishnah of one who slaughters on Shabbos like him (like R. Yehudah b'Shogeg, and we suggested that it could be like R. Meir, b'Mezid. We rejected this only because it connotes that even b'Shogeg, it is forbidden that day.)

4)

TOSFOS DH b'Mezid Lo Yochal Olamis

תוספות ד"ה במזיד לא יאכל עולמית

(SUMMARY: Tosfos explains that this is only regarding him.)

הוא אבל אחרים אוכלים

(a)

Explanation: He may never eat it, but others may eat.

דאי אחרים נמי לא יאכלו עולמית היינו מזיד דרבי יוחנן הסנדלר

(b)

Proof: If also others may never eat it, this is just like Mezid of R. Yochanan ha'Sandlar!

כללא דמילתא מזיד דרבי מאיר שוגג דרבי יהודה מזיד דרבי יהודה שוגג דרבי יוחנן הסנדלר.

(c)

Conclusion: Mezid of R. Meir is like Shogeg of R. Yehudah. Mezid of R. Yehudah is like Shogeg of R. Yochanan ha'Sandlar.

5)

TOSFOS DH Amar Kra Lachem

תוספות ד"ה אמר קרא לכם

(SUMMARY: Tosfos explains why we need a verse to forbid.)

וא"ת ולא לכתוב לא קדש ולא לכם ואנא ידענא דאסירי באכילה מלא תאכל כל תועבה דכל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל

(a)

Question: The Torah should not have written "Kodesh", and not "Lachem", and I would know that one may not eat it due to "Lo Sochal Kol To'evah" - everything I (Hash-m) abominated (forbade) to you, Lo Sochal applies to it.

וי"ל דאי מהתם ה"א בין שוגג בין מזיד להכי איצטריך למכתב הכא למסמכיה למחלליה לומר במזיד אמרתי לך ולא בשוגג.

(b)

Answer: If from there, one might have thought that whether he was Shogeg or Mezid [it is forbidden]. Therefore, it needed to write [Kodesh] here to put it adjacent to "Mechaleleha", to teach that this applies b'Mezid, but not b'Shogeg.

6)

TOSFOS DH Hi Kodesh v'Ein Ma'aseha Kodesh

תוספות ד"ה היא קדש ואין מעשיה קודש

(SUMMARY: Tosfos explains why the Torah needed "Hi" and "Kodesh".)

ואין להקשות דלא לכתוב לא היא ולא קדש

(a)

Question: The Torah should not have written "Hi", and not "Kodesh"!

דהוה אסורה באכילה מכל אשר תיעבתי לך והכי אמרי' בהדיא בפ' כל הבשר (חולין קטו. ושם):

(b)

Answer: If so, we would have forbidden eating it due to "everything I abominated to you". We say so explicitly in Chulin (115a).

7)

TOSFOS DH Mai Taima d'Rabanan d'Patrei

תוספות ד"ה מאי טעמא דרבנן דפטרי

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not say that they expound differently.)

לא בעי למימר דלא דרשי או ותחת לרבות את השליח

(a)

Implied question: Why didn't we say that they do not expound "Oh" or "Tachas" to include a Shali'ach?

דלא ניחא ליה למימר דפליגי בשליח.

(b)

Answer: He did not want to say that they argue about a Shali'ach.

8)

TOSFOS DH Ki Ka Patrei Rabanan a'She'ara

תוספות ד"ה כי קא פטרי רבנן אשארא

(SUMMARY: Tosfos explains that this is a smaller Chidush than the following cases.)

וא"ת אמאי אצטריך למתני כלל טבח בשבת דאפי' בשחיטה שאינה ראויה מחייב ר"מ כ"ש הא דשחיטה ראויה היא

(a)

Question: Why do we need to teach at all one who slaughtered on Shabbos? Even for a Shechitah that is not proper at all (for idolatry, or Shor ha'Niskal), R. Meir obligates, and all the more so this, which is proper!

וי"ל דזו אף זו קתני.

(b)

Answer: [The Beraisa] teaches [that R. Meir obligates for] this (a proper Shechitah, on Shabbos) and even this (Shechitah that is not proper).

9)

TOSFOS DH Kivan d'Shachat Bah Pursa Asrah v'Idach v'Chulei

תוספות ד"ה כיון דשחט בה פורתא אסרה ואידך כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not say similarly about every Shechitah.)

וא"ת כל טובח נמי לאו דמריה קא טבח דמכי שחט פורתא קניא בשינוי

(a)

Question: Also everyone who slaughters, it does not belong to the owner! Once he slaughters (cuts) a little, he acquires through Shinuy (change)!

אלא ע"כ בהכי חייב רחמנא והכא נמי לא שנא

1.

Rather, you are forced to say that the Torah obligates in spite of this. Also here, he should be liable!

ואור"י דלא חשיב שינוי לקנותה בכך.

(b)

Answer (Ri): This is not considered a Shinuy to acquire it in the way.

10)

TOSFOS DH Savar Lah k'R. Shimon d'Amar Davar ha'Gorem l'Mamon v'Chulei

תוספות ד"ה סבר לה כר"ש דאמר דבר הגורם לממון כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not say that R. Meir holds like this.)

וא"ת ואמאי לא קאמר דר"מ לטעמיה דדאין דינא דגרמי (ב"ק ק.) גבי מקדש תבואת חבירו או שורף שטרות חבירו (שם צח:)

(a)

Question: Why don't we say that R. Meir teaches like he taught elsewhere, that he judges (obligates for) Dina d'Garmi (semi-direct ways of causing damage - Bava Kama 100a), regarding one who is Mekadesh (forbids through Kil'ai ha'Kerem) another's grain, or burns another's documents (Bava Kama 98b);

וכ"ש דמחייב בדבר הגורם לממון כדאמר התם בהגוזל (שם צח:) דלמא עד כאן לא קאמר ר"ש אלא בדבר שעיקרו ממון אבל שטר דאין גופו ממון לא

1.

All the more so he obligates Davar ha'Gorem l'Mamon, like it says there in Bava Kama (98) "perhaps R. Shimon said [that one is liable] only for something that is intrinsically Mamon, but a document, which is not intrinsically Mamon, no!"

וי"ל דאיכא למימר נמי איפכא דעד כאן לא קאמר ר"מ אלא בשורף שטרות של חבירו או מקדש תבואת חבירו שהוא ממון הראוי לכל העולם

(b)

Answer #1: We can also say oppositely. Perhaps R. Meir said [that one is liable] only for burning another's documents, or being Mekadesh grain, which is proper Mamon for the entire world;

אבל שור הנסקל אין ראוי אלא לזה השומר שיפטור עצמו

1.

However, Shor ha'Niskal is proper only for this Shomer, to exempt himself!

וי"מ דמשום הכי קאמר ס"ל כר"ש משום דר"ש קאמר דבר הגורם לממון הוי ממון לענין תשלומי ד' וה' דאהכי תני ליה במרובה (שם עא:)

(c)

Answer #2: Some say that we say that he holds like R. Shimon, because R. Shimon said that Davar ha'Gorem l'Mamon is considered Mamon regarding Dalet v'Hei. It was taught regarding this in Bava Kama (71b);

ואילו ר' מאיר לא חזינא דמיחייב בדינא דגרמי אלא קרן אבל לחייב לשלם על ידו תשלומי ד' וה' לא חזינא

1.

We find that R. Meir obligates Dina d'Garmi only principal. We do not find that he obligates Dalet v'Hei for it.

ועוד אומר ריצב"א דמשום דינא דגרמי לא מחייב אלא מדרבנן כדמוכח בסוף הכונס (שם סב.).

(d)

Answer #3 (Ritzva): He obligates Dina d'Garmi only mid'Rabanan. This is proven from Bava Kama (62a).

34b----------------------------------------34b

11)

TOSFOS DH v'R. Meir Lokeh u'Meshalem Eis Lei Mes u'Meshalem Leis Lei v'She'ani Hani

תוספות ד"ה ורבי מאיר לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ושאני הני

(SUMMARY: Tosfos proves that R. Meir holds that Lokeh u'Meshalem in every case.)

משמע דרבי מאיר אית ליה לוקה ומשלם אף בממון שאינו קנס

(a)

Inference: R. Meir holds that Lokeh u'Meshalem even regarding Mamon that is not a fine.

וכן משמע בהשוכר את הפועלים (ב"מ צא.) שהבאתי לעיל

(b)

Support: Also the Gemara in Bava Metzi'a (91a) that I brought above (33a DH v'Ula, if one muzzles another's cow and threshes with it, he is lashed and pays) connotes like this.

ותימה דבפ"ק דמכות (ד' ד:) קאמר עולא טעמא דרבי מאיר דאמר עדים זוממין לוקין ומשלמין משום דגמר ממוציא שם רע

(c)

Question: In Makos (4b), Ula said that R. Meir holds that Edim Zomemim are lashed and pay because he learns from Motzi Shem Ra;

ופריך מה למוציא שם רע שכן קנס סבר לה כר' עקיבא דאמר עדים זוממין קנס הוא

1.

We ask that he cannot learn from Motzi Shem Ra, for it is a fine, and answer that [R. Meir] holds like R. Akiva, who says that Edim Zomemim (Ka'asher Zamam) is a fine.

משמע דבממון אינו לוקה ומשלם

2.

Inference: Regarding Mamon, R. Meir holds that Eino Lokeh u'Meshalem!

ויש לומר דודאי אי עדים זוממין הוי ממונא לא הוה גמר ממוציא ש"ר שכן הוא קנס אלא הוה דרשינן מכדי רשעתו שאינו לוקה ומשלם

(d)

Answer: Surely, if Edim Zomemim were Mamon, he would not learn from Motzi Shem Ra, for it is a fine. Rather, he would expound from "Kedei Rish'aso" that Ein Lokeh u'Meshalem;

אבל השתא דסבר עדים זוממין קנסא וגמר ממוציא שם רע דלוקין ומשלמין ע"כ מוקי כדי רשעתו במיתה ומלקות כיון דכדי רשעתו לא הוי במלקות וממון

1.

However, now that he holds that Edim Zomemim is a fine, and he learns from Motzi Shem Ra that Lokeh u'Meshalem, he is forced to establish Kedei Rish'aso [which is written regarding Edim Zomemim] for Misah and lashes, since Kedei Rish'aso does not apply to lashes and money;

מהשתא בכל דוכתא לוקה ומשלם דמהיכא נמעיט שלא ילקה וישלם.

2.

Therefore, he holds that in every case Lokeh u'Meshalem. From where would he exclude that Ein Lokeh u'Meshalem?!

12)

TOSFOS DH d'Amar Rabah Hayah Gedi Ganuv Lo

תוספות ד"ה דאמר רבה היה גדי גנוב לו

(SUMMARY: Tosfos explains that Rabah himself does not hold like this.)

אליבא דרבי מאיר קאמר ולא משום דסבר הכי.

(a)

Explanation: He explains according to R. Meir. Rabah himself does not hold like this.

13)

TOSFOS DH Mishum d'Isuru Isur Olam v'Chulei

תוספות ד"ה משום דאיסורו איסור עולם כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why Shabbos is called Isur Olam.)

שאם חלל שבת לאחר השבת יעידו עליו ויהרגוהו

(a)

Explanation: If he was Mechalel Shabbos, after Shabbos they testify about him and kill him;

אבל מחתרת אף על פי שמתחייב בנפשו בעודו במחתרת מ"מ אחר שיצא תו לא הוי בר קטלא ולא הוי דומיא דאם יהיה אסון.

1.

However, regarding a tunnel (a thief tunneling into a house), even though he is Chayav Misah while in the tunnel, once he leaves, he cannot be killed. This is unlike "Im Yihyeh Ason" (the source for Kam Lei bid'Rabah Minei. If he killed, he can be killed whenever witnesses testify about him.)

14)

TOSFOS DH Aval Shabbos d'Ba'i Hasra'ah Eima Lo

תוספות ד"ה אבל שבת דבעי התראה אימא לא

(SUMMARY: Tosfos justifies the need to teach both.)

תימה דעיקר קים ליה בדרבה מיניה ברציחה כתיב דבעינן התראה

(a)

Question #1: The primary source for Kam Lei bid'Rabah Minei is written regarding murder, which requires warning (to kill the murderer))!

ועוד דשבת ומחתרת תרווייהו תננהי דבפרק המניח (ב"ק דף לד:) תנן והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שנידון בנפשו

(b)

Question #2: Shabbos and a tunnel were both taught! A Mishnah in Bava Kama (34b) says that if one burned a stack on Shabbos he is exempt, because he is Chayav Misah;

ומחתרת נמי תנינא בפרק בן סורר (סנהדרין עב.) היה בא במחתרת ושיבר את החבית אם אין לו דמים פטור

1.

Also a tunnel was taught in Sanhedrin (72a). If one was tunneling into a house and broke a barrel, if he has no blood (he may be killed, for we assume that he will try to kill the owner if the owner tries to stop him), he is exempt!

ונראה דהכא עביד צריכותא אמאי דבקנס מיקטיל ומשלם

(c)

Answer: It seems that here we show why it was needed to teach both, that for a fine he is killed and pays;

וה"ק משום דחמיר איסוריה והוה אמינא דהתם דווקא הוא דליחייב קנס עם המיתה

1.

It means that the Isur [of Shabbos] is stringent, and one might have thought that only here he is Chayav a fine with Misah,

וכה"ג עביד צריכותא לקמן (דף לז.) גבי לא יהיה אסון וכדי רשעתו דמשום דחמור הוי אמרינן דלעביד ביה תרתי

(d)

Support: We make a Tzerichusa (show the need for both) like this below (37a) regarding Lo Yihyeh Ason and "Kedei Rish'aso". Because it is stringent, we say that we would do two punishments to him.

אבל קשה למאי דפרישית דרבה אליבא דרבי מאיר קאמר אם כן היכי קאמר אבל שבת דבעיא התראה אימא לא מיקטיל ומשלם

(e)

Question: According to what I explained, that Ravina explains according to R. Meir, why does he say "but Shabbos, which requires warning, I would not say that Mes u'Meshalem"?

והא עיקר מילתיה דרבי מאיר גבי שבת תניא לעיל

1.

R. Meir's primary teaching was taught above regarding Shabbos!

ומצינן למימר דרבה אשמועינן דשייך קים ליה בדרבה מיניה אף על גב דבשעה דמתחייב מיתה (הגהת באר המים) עדיין הממון בעין

(f)

Answer: Rabah teaches that Kam Lei bid'Rabah Minei applies even though at the time he is Chayav Misah, the money is still intact;

לא הוה לן למימר קים לי' בדרבה מיניה כדאמר רבה גופיה בפרק בן סורר (סנהדרין עב. ושם) אמר רבה מסתברא מילתיה דרב כששיבר דליתנהו אבל נטל דאיתנהו לא

1.

We should not have said Kam Lei bid'Rabah Minei, like Rabah himself said in Sanhedrin (72a) "presumably, Rav's law (that a thief tunneling into a house who broke Kelim is exempt) is only when he broke them, and they are not intact. However, if he took them, and they are intact, no (Rav would agree that he is liable);

אפ"ה כיון דטבח אחרי כן מיפטר על הגנבה

2.

Even so, since he slaughtered afterwards (i.e. it is no longer intact), he is exempt for the theft.

ואהא דפטור אגנבה אף על גב דבאותה שעה הוי בעין עביד צריכותא.

3.

Regarding this that he is exempt for the theft, even though at the time it was intact, he makes a Tzerichusa.

15)

TOSFOS DH Mesah Ein Chayavin b'Onsin

תוספות ד"ה מתה אין חייבין באונסין

(SUMMARY: Tosfos explains that he is exempt only for Ones.)

אבל בגנבה ואבדה נראה לר"י שהן חייבין דהואיל ונהנין דמשתמשין בה

(a)

Distinction: However, if it was lost or stolen, it seems to the Ri that they are liable, since they benefit and use it.

והכי אמר בהאומנין (ב"מ פא. (הגהת הב"ח, רש"ש) ושם).

(b)

Support: It says so in Bava Metzi'a (81a. If a craftsman told the owner 'bring money, and take your object', since he still benefits from the object (it helps him to collect his wage, he is a Shomer Sachar.)

16)

TOSFOS DH Aval a'Reisha Lo v'Hainu d'Rav Papa

תוספות ד"ה אבל ארישא לא והיינו דרב פפא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Seifa is different.)

דלא אמרינן משעת שאלה חייב באונסין

(a)

Explanation: We do not say that he is liable for Ones from the time he borrowed it.

וא"ת אם כן בסיפא נמי בשטבחוה אמאי משלמין כשהניח להן אביהן אחריות נכסים הא לא נתחייב בהן האב

(b)

Question: If so, also in the Seifa, when they slaughtered it, why do they pay when their father left them property with Acharayus (i.e. land)? The father was not obligated!

וי"ל דהתם פשע בה האב שהיה לו לומר לבניו שאינה שלו הלכך מחיים פשע בה ונתחייב בה באותה שעה ונשתעבדו נכסיו.

(c)

Answer: There, the father was negligent. He should have told his children that it is not his. Therefore, in his lifetime he was negligent, and he was obligated from that time, and there was a lien on his property.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF