TOSFOS DH v'Uki Mamona b'Chezkas Marei

תוספות ד"ה ואוקי ממונא בחזקת מריה

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of this.)

פירש בקונט' ואינן נאמנין דקתני לאו דמגבינא בשטרא אלא דלא קרעינן ליה


Explanation #1 (Rashi): It taught "they are not believed." This does not mean that we collect with the document. Rather, we do not tear it;

ונפקא מינה דאי תפס לא מפקינן מיניה


This is relevant if [the lender] seized [the money]; we do not remove it from him.

וקשה דאמר בפ"ק דב"מ (דף ו: ושם) גבי ספק בכור תקפו כהן מוציאין אותו מידו


Question #1: We say in Bava Metzi'a (6b) regarding a Safek Bechor (of a cow or Seh) that if the Kohen seized it, we take it from him.

אלמא תפיסה דלאחר ספיקא לאו כלום היא


Inference: Seizure after the Safek arose does not help.

ומיהו אההוא דסוף השואל (שם דף קב: ושם) לא קשה מידי דאמרי' גבי משכיר בית לחבירו בי"ב זהובים לשנה מדינר זהב לחדש בא בתחלת החדש כולו למשכיר


Suggestion: We can ask also from Bava Metzi'a (102b). It says that if one rented a house to his friend for 12 gold Dinarim for the year, one Dinar per month [and it became a leap year], if he came [to Beis Din] at the beginning of the month, the landlord gets the entire month (the tenant must pay if he wants to stay there).

אלמא דבחזקת משכיר הוא ואפ"ה קאמר בא בסוף החדש כולו לשוכר


Inference: It is in the Chazakah of the landlord. Even so, it says that if he came at the end of the month, the tenant gets the entire month!

דשאני התם דכיון דלא בא בתחלת החדש איכא למימר דאודויי אודי ליה


Rejection: There is different. Since he did not come at the beginning of the month, we can say that he admitted to him.

ויש לומר דשאני גבי בכור שכהן תופס מספק דאין יודע אם בכור הוא


Answer: We can say that a Bechor is different, for the Kohen seizes based on Safek. He does not know if it is a Bechor;

אבל הכא שטוען ברי מהניא תפיסה


However, here he claims Bari, so seizure helps.

וא"ת בחזקת הבתים (ב"ב דף לד:) גבי זה אומר של אבותי כו' אמר ר"נ כל דאלים גבר


Question: In Bava Basra (34b), regarding "this one says it was of my fathers...", Rav Nachman said Kol d'Alim Gavar (whoever overpowers the other keeps it. Beis Din does not rule about it);

ופריך מהמחליף פרה בחמור זה אומר ברשותו ילדה וזה אומר כו' יחלוקו


The Gemara asks from one who trades [through Chalipin] a cow for a donkey. (The cow was not in front of us at the time. Later, we find that it gave birth. The seller says that it gave birth before the sale,] and he (the buyer) says [that it gave birth before the sale], they divide [the calf].

ומאי קושיא הא ההיא אתיא כסומכוס ורב נחמן כרבנן דלרבנן דאמרי המע"ה היינו דינא דכל דאלים גבר כיון דמהניא תפיסה כשטוען ברי


What is difficult? That [Mishnah of the sale] is like Sumchus, and Rav Nachman holds like Rabanan. Rabanan say ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah. This is Kol d'Alim Gavar, since seizure helps when he claims Bari!

ויש לומר דהכי פריך דאפי' רבנן לא פליגי אסומכוס אלא משום דחד מינייהו מוחזק ואיכא למימר המע"ה


Answer: We ask that since even Rabanan argue with Sumchus only because one of them is Muchzak, and we can say ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah;

אבל הכא דאין אחד מוחזק יותר מחבירו מודו לסומכוס דיחלוקו


However, here neither is Muchzak more than the other. They agree with Sumchus that they divide.

ועי"ל דהכא מיירי כשתפס קודם שנולד הספק


Answer #2: Here we discuss when one of them seized before the Safek arose.

ורשב"א נראה לו להעמיד הברייתא בשובר ולהכי אין נאמנין דאוקי ממונא בחזקת מריה ומחזקינן עדי שובר בכשרים ולא יפרע.


Explanation #2 (Rashba): The Beraisa discusses a receipt. Therefore, they are not believed, for we keep money in the Chazakah of its owner, and we establish the witnesses of the receipt to be Kesherim, so he does not pay.


TOSFOS DH Ela Amar Rav Nachman Uki Trei l'Hadi v'Chulei

תוספות ד"ה אלא אמר ר"נ אוקי תרי להדי כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we don't collect with the document.)

וא"ת ולר"נ אמאי לא מגבינן ביה בשטרא


Question: According to Rav Nachman, why don't we collect with the document?

הא סבר ר"נ כרב הונא (שבועות מז) [ב"ב דף לא:] בשני כתי עדים המכחישות זו את זו דכל אחת באה בפ"ע ומעידה אע"ג דלפי עדות כל אחת חבירתה פסולה לכל עדיות


Rav Nachman holds like Rav Huna (Bava Basra 31b), who says that when two pairs of witnesses contradict each other, each pair may testify by itself [in another case], even though according to each pair, the other pair is Pasul for all testimonies;

הכא נמי כיון דאין מכחישין אותן לומר שלא לוה כלום אלא אומרים אינכם נאמנים בדבר זה דפסולין הייתם ליתכשרו


Also here, since they do not contradict them, to say that he never borrowed, just they say "you are not believed about this, for you were Pesulim", they (the ones who signed) should be Kesherim!

ואמאי לא מגבינן ביה בשטר


Why don't we collect with the document?

ויש לומר דהתם באה כל אחת בפ"ע ומעידה משום דמוקמינן כל אחת בחזקת כשרות


Answer: There, each comes by itself and testifies, because we establish each in Chezkas Kashrus;

אבל הכא שאומרים קטנים היו או קרובים משנולדו עד עתה שנתרחקו ליכא למימר אוקמינהו אחזקתייהו דפסלינן אותן משנולדו


However, here they say that they were minors or relatives from birth until now that they became [adults or] unrelated. We cannot say that we establish them in their Chazakah, for we disqualify them from birth;

ואנוסים היו נמי מחמת נפשות לא שייך לאוקמי אחזקה דהא לא פסלי להו כלל


When they say that they were mortally coerced, we cannot establish them in their Chazakah, for we do not disqualify them at all!

ורשב"א אומר דהכא לא מוקמינן להו אחזקה כדאמר לעיל משום דאילו הוו קמן דלמא הוו מודו.


Answer #2 (Rashba): Here we do not establish them in their Chazakah, like he said above, for if they were here, perhaps they would admit.


TOSFOS DH v'Uki Ar'a b'Chezkas Bar Shatya

תוספות ד"ה ואוקי ארעא בחזקת בר שטיא

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers only to land.)

דוקא בקרקע הוא דאמרינן הכי אבל במטלטלים אמרינן דהוו בחזקת המוחזק כדאמר בפרק השואל (ב"מ דף ק.) גבי המחליף פרה בחמור


Explanation: We say so only about land, but regarding Metaltelim, we say that they are in the Chazakah of the original owner, like it says in Bava Metzi'a (100a) regarding one who trades a cow for a donkey;

דפריך וליחזי פרה ברשותא דמאן קיימא ולהוי אידך המע"ה ומשני דקיימא באגם


We ask that we should see in whose Reshus the cow is, and the other party is ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah, and answered that it is in the swamp (it is not in either's Reshus)!

אומר ר"י דהכא לא שייך למימר כדאמרי' בסוף קדושין (דף עט:) ובמי שמת (ב"ב דף קנג: ושם) אם שכיב מרע הוא עליהם להביא ראיה שבריא היה ואם בריא הוא כו'


Distinction (Ri): Here it is not relevant to say like we say in Kidushin (79b) and Bava Basra (153b), that if now [one who give a gift] is a Shechiv Mera [and he wants to retract], they (the recipients) must bring a proof that he was healthy [when he gave it, and he cannot retract]; if now he is healthy, [he must bring a proof that he was Shechiv Mera. If not, he cannot retract];

דבר שטיא דהכא כיון דעתים חלים ועתים שוטה אין ראיה ממה שהוא עכשיו.


Bar Shatya, since he is sometimes healthy and sometimes insane, there is no proof from his current state [to his state at the time that he sold].


TOSFOS DH Dilma Ziyufei Zayif

תוספות ד"ה דלמא זיופי זייף

(SUMMARY: Tosfos explains that this is only when we need to compare documents.)

אור"ת דדוקא היכא שאין אנו מכירין החתימה אלא ע"י דמיון החתימה להחתימה


Explanation (R. Tam): This is only when we recognize the signature only through comparing signatures;

אבל היכא דמכירין חתימת העדים בטביעת עין אע"פ שיש לו חתימה אחרת תחת ידו ליכא למיחש דלמא זייף


However, if we recognize the witnesses' signature through sight, even if he (the bearer of the document) has another signature in his possession, we are not concerned lest he forged it;

דכיון דמכירין החתימה אם זייף היה ניכר היטב.


Since we recognize the signature, if he forged it, it would be recognized well.


TOSFOS DH v'R. Yochanan Omer Af Al Pi she'Ein Zochrah me'Atzmo

תוספות ד"ה ורבי יוחנן אומר אע"פ שאין זוכרה מעצמו

(SUMMARY: Tosfos discusses when testimony can be written.)

פי' אבל ע"י השטר זוכרה אבל אם אין זוכרה כלל לא דמפיהם ולא מפי כתבם


Explanation: Through the document he remembers it. However, if he does not remember it at all, no (he may not testify), for testimony must be mi'Pihem (from their mouths) v'Lo mi'Pi Kesavam (and not written).

כדאמרינן פ' ד' אחין (יבמות דף לא: ושם) גבי מפני מה לא תקנו זמן בקדושין


Support: We say so in Yevamos (31b) regarding "why didn't Chachamim enact a date in a Shtar Kidushin?"

דקאמר לינחי גבי עדים אי דכירי ליתו ולסהדו ואי לא זימנין דחזו בכתבא ואתו ומסהדי ואמר רחמנא מפיהם ולא מפי כתבם


Citation (13b): If we would leave the Shtar with the witnesses, if they remember, they can testify by themselves! If they do not remember, sometimes they will see the writing and testify, and the Torah said mi'Pihem v'Lo mi'Pi Kesavam!

וא"ת הכא נמי אמאי לא אסרינן לכתוב עדות על השטר שמא ישכח לגמרי ואתו ומסהדי מכתבא כדחיישינן התם


Question: Also here, why don't we forbid to write testimony in a document, lest he totally forget, and testify based on the writing, like we are concerned there?

ויש לומר דודאי התם חשו חכמים לפי שב"ד מוסרין לו השטר ויסבור שלכך מסרוהו לו שיעיד אפי' לא יזכור


Answer: Surely, there Chachamim were concerned, since Beis Din gives the document to him, and he will think that they gave it to him to testify [from it], even if he does not remember;

אבל הכא שמעצמו כותב עדותו על השטר לא חשו חכמים לכך


However, here he writes testimony in a document by himself. Chachamim were not concerned for this.

וא"ת ואמאי לא מצו חזו בכתבא ולאסהודי


Question: Why can't they see what is written and testify?

הא תנן בגט פשוט (ב"ב דף קסח.) מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לב"ד ועושין לו קיומו ומפרש בגמ' מהו קיומו


A Mishnah (Bava Basra 168a) says that if one's document was [getting] erased, he gets witnesses [to see, or who know] what was written in it and comes to Beis Din, and they make a Kiyum for him. The Gemara explains what is its Kiyum.

וכן בהגוזל קמא (ב"ק דף צח.) דאמרינן גבי שורף שטרותיו של חבירו פטור מדיני אדם כו'


Also in Bava Kama (98a) regarding one who burned another's documents, we say that he is exempt b'Yedei Adam [but liable b'Yedei Shamayim];

ה"ד אי דאיכא סהדי דידעי מה הוה כתוב ביה בשטרא נכתוב ליה שטרא אחרינא


Citation (98a) Question: What is the case? If there are witnesses who know what was written in the document, we should write another for him;

אלמא לא חשבינן ליה מפיהם ולא מפי כתבם


Inference: This is not considered mi'Pihem v'Lo mi'Pi Kesavam!

וי"ל דבפ' ד' אחין (יבמות לא: ושם) חיישינן דלמא אתו ומסהדי בסתם כאילו זוכרין העדות


Answer: In Yevamos (31b), we are concerned lest they come and testify Stam, as if they remember the testimony;

אבל ודאי אם היו מעידין שכך ראו בחתימתן הא לא חשיב מפיהם ולא מפי כתבם


However, surely if they testify that they saw their signatures, this is not [forbidden due to] mi'Pihem v'Lo mi'Pi Kesavam;

דעדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין והוי כאילו מעידין ראינו עדות שנחקרה בבית דין


This is because witnesses signed on a document, it is as if their testimony was investigated [and accepted] in Beis Din. It is as if they testify "we saw testimony that was investigated in Beis Din.

ואם תאמר והכא אפילו אין זה זוכרה כלל מה בכך יביא (מכאן מעמוד ב) שטרו בב"ד


Question: Here, even if he does not remember at all, what is the problem? He will bring his document to Beis Din!


ויש לומר דע"א =דעד אחד= בשטר לא חשיב שטר אלא אותו שיש בו שני עדים דומיא דספר מקנה


Answer #1: One witness in a document is not considered a document, only one with two witnesses, which is like "Sefer ha'Miknah."

והא דאמר בגט פשוט (ב"ב דף קסה.) עד אחד בכתב ועד אחד בעל פה אין מצטרפין


Implied question: It says in Bava Basra (165a) that one witness in writing and one witness who testifies verbally do not join;

דמשמע הא שנים בשטר אפילו בשתי אגרות מצטרפין


Inference: Two witnesses in writing, even in two parchments (one signed in each) do join!

התם מיירי כגון שהאחד בשטר והאחד בעל פה לא שאומר שראה הוא המלוה


Answer #1: There (Bava Basra) we discuss one witness in writing and one witness who testifies verbally. This is not when he says that he saw the loan;

אלא שראה מסירת השטר מלוה למלוה דהוי כשנים החתומים בשטר לר"א דאמר עדי מסירה כרתי


Rather, he saw the borrower hand the document to the lender. This is like two witnesses signed on a document, according to R. Elazar, who says that Edei Mesirah Karsei (the witnesses who see a document handed over, they empower it).

ועוד דבירושלמי מפרש עד א' בשטר היינו ששנים חתומים בשטר וקיימו כתב ידו של אחד ולא מצאו לקיים כתב ידו של שני


Answer #2: Also, the Yerushalmi explains that one witness in a document is when both of them signed on a document, and they were Mekayem the signature of one of them, but they could not be Mekayem the signature of the other;

ומ"מ נהי דעד אחד לא חשיב שטר לענין שאם יבואו עדים ויאמרו כך ראינו בשטר דחשבינן להו כעד מפי עד


Distinction: In any case, even though one witness in a document is not considered a document to say that if two come and say "so we saw written in a document", they are considered like Ed mi'Pi Ed (a witness who testifies about what he heard from another witness)...

עדות מיהא הוי ויכול לשלוח כתב ידו לב"ד ולא חשיב מפיהם ולא מפי כתבם כיון שהוא זוכר העדות


Even so, it is testimony, and one can send something written in his handwriting to Beis Din, and mi'Pihem v'Lo mi'Pi Kesavam does not apply, since he remembers the testimony.

ורש"י פי' בפירוש החומש מפיהם ולא מפי כתבם שלא ישלח בכתב עדותו לב"ד


[However,] Rashi in his Perush on the Torah explained that "mi'Pihem v'Lo mi'Pi Kesavam" forbids sending written testimony to Beis Din.

א"נ אומר ר"י דע"א =דעד אחד= מועיל בשטר אם יש שני שטרות בכל אחד חתום עד א' חשוב כשטר שלם


The Ri's opinion: One witness in a document helps if there are two documents, and one witness signed in each of them. It is considered a full document. (This is unlike Answer #1 (h).)

וכ"ת א"כ בשמעתין יביא כתבו לב"ד אפילו אינו זכור כלל


Repeat of Question (g): If so, in our Sugya, one should [be allowed to] bring his writing to Beis Din, even if he does not remember at all!

ויש לומר דלא חשיב שטר אלא כשעשוי מדעת הלוה (כן הוא בתוספות הרא"ש, וכן נראה להגיה) שהוא חייב אז חשיב שטר


Answer #2: It is considered a document only when the borrower consented, for he is liable [due to it]. Then it is considered a document;

אבל הכא שכותב עדותו שלא מדעת הלוה לא חשיב שטרא


However, here he wrote his testimony without the borrower's consent. It is not considered a document.

והקשה ה"ר שמואל מוורדו"ן דאמר בחזקת הבתים (ב"ב דף מ. ושם) מחאה בפני שנים וא"צ לומר כתובו


Question (R. Shmuel of Vardon): In Bava Basra (40a), we say that a Mach'ah must be in front of two, and he need not say "write";

ומה מועיל כתובו כיון דאין עשוי מדעת המחזיק


What does it help for them to write it? It is not with the consent of the one making Chazakah [whom the document harms]!

ולפי מה שפירשנו דעדות מיהא הוי כל זמן שזוכר אתי שפיר


Answer #1: This is fine according to what we explained (a), that it is testimony as long as he remembers it.

מיהו בלאו הכי מתרץ ר"י דגבי מחאה הקילו שאינה אלא מדרבנן


Answer #2 (Ri): Chachamim were lenient about Mach'ah, which is only mid'Rabanan;

דהכי נמי הקילו לומר דמחאה שלא בפניו הויא מחאה אע"פ שלפעמים לא ישמע


Support #1: They were lenient also to say that Mach'ah not in front of him [the original owner] is valid, even though sometimes he does not hear;

וסמכו על זה דחברך חברא אית ליה


They relied on the fact that your friend has a friend [... so word spreads].

וכן במודעא בפני שנים הקילו לכתוב להציל אנוס מאונסו


Support #2: Also regarding a Moda'ah in front of two, they were lenient [to allow witnesses] to write it to save one who is blackmailed from his Ones.

ועוד אומר ר"י דלא בעינן דעת שניהם והכא היה יכול להביא שטרו אם היה כתוב כתיקון שטרות


Answer #3 (Ri): We do not require both parties' consent. Here he could bring his document if it were written the way documents are written;

אבל הכא מיירי שאינו כתוב כסדר השטר אלא זכרון דברים בעלמא


However, here we discuss when it is not written like a document. It is a mere commemoration of the matters.

ומתוך הירושלמי נראה לפ' בענין אחר סוגיא זו


Explanation #2: Based on the Yerushalmi, we can explain our Sugya differently.

דקאמר התם רב הונא כרבי ור' יוחנן כרבנן


Citation (Yerushalmi): Rav Huna holds like Rebbi, and R. Yochanan holds like Rabanan [in the coming Mishnah].

פירוש כשהעדים באים לקיים חתימתן אם זוכרין המלוה בלא שטר אפי' לרבי א"צ לצרף עמהן אחר מן השוק דעל מנה שבשטר הן מעידין


Explanation: When witnesses come to confirm their signatures, if they remember the loan without the document, even according to Rebbi we need not join with them another from the market [who recognizes their signature], for they testify about the money in the document;

וכשאין זוכרים המלוה אפילו ע"י השטר אפי' רבנן מודו דצריכין לצרף עמהן דעל כרחין אין מעידין אלא על כתב ידן


When they do not remember the loan even through the document, even Rabanan agree that we must join with them [another who recognizes their signature], for you are forced to say that they testify only about their signatures;

וכי פליגי היינו כשזוכרין המלוה ע"י השטר דלרבנן חשיב זכירה ועל מנה הן מעידין


They argue about when they remember the loan through the document. Rabanan consider this remembering, and they testify about the money in the document;

ולרבי לא חשיב זכירה


Rebbi does not consider this remembering.

ולשון כותב אדם לא משמע הכי.


Objection: The text [in our Sugya] "one may write" connotes unlike this.


TOSFOS DH Echad Chodoshos v'Echad Yeshanos

תוספות ד"ה אחד חדשות ואחד ישנות

(SUMMARY: Tosfos discusses when we mention first the more obvious case.)

תימה דהכא מזכיר שאינו פשוט קודם


Question: Here we mention first what is less obvious;

וכן בהחולץ (יבמות דף מא.) לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן ג' חדשים אחד בתולות ואחד בעולות מזכיר אירוסין קודם נישואין ובתולות קודם בעולות דהיינו שאינו פשוט קודם


Similarly in Yevamos (41a) "[a woman] may not become Mekudeshes or have Nisu'in until three months [of being widowed or divorced, lest she gave birth within nine months of when she was with her former husband, and there will be a Safek about who is the father], whether they are Besulos or Be'ulos", it mentions Eirusin before Nisu'in, and Besulos before Be'ulos, i.e. the less obvious case first.

ובר"ה (דף כט:) תנן אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד התם נקט דבר פשוט ברישא


However, in Rosh Hashanah (29b), a Mishnah says "the same applies to Yavneh and every place with a Beis Din (the Great Sanhedrin, they blow the Shofar on Rosh Hashanah that is on Shabbos)." It mentions first what is more obvious!

וכן בב"ק (דף נ:) אחד החופר בור שיח ומערה


Also in Bava Kama (50b), "the same applies to one who digs a Bor, Si'ach or Ma'areh" (round pit, long pit or cave. He is liable for damage that occurs through it. Bor is more obvious, for the Torah discusses a Bor)";

ובמס' סוטה (דף מג.) אחד הבונה ואחד הלוקח כו' גבי מערכי מלחמה


Also in Sotah (43a), it says "the same applies to one who built or bought [a new house] regarding [returning from] the ranks of war." (The Torah taught the former.)

ורש"י נמי גריס בפ"ק דסוכה (דף כ. ושם) גבי מחצלת גדולה שעשאה לשכיבה טמאה ואין מסככין בה רבי אליעזר אומר אחת קטנה ואחת גדולה


Also Rashi's text in Sukah (20a) regarding "a big mat made to lie on, it is Tamei (Mekabel Tum'ah), and one may not use it for Schach. R. Eliezer says, the same applies whether it is small or big"...

ופריך א' גדולה וא' קטנה מבעי ליה והיה כתוב בספרים להפך ורש"י מהפך הגירסא משום דדרך התנאים להזכיר הפשוט קודם


The Gemara asked "he should have said 'the same applies whether it is big or small'!" The text was written oppositely in Seforim, and Rashi switched it, because Tana'im generally mention first what is more obvious.

ואומר ר"י דהיכא דקאי אפלוגתא או אקרא מזכיר הפשוט קודם כי ההיא דפליג ר' אליעזר את"ק בסוכה


Answer (Ri): When [a Tana] refers to an argument or a verse, he mentions first what is more obvious, like there in Sukah, where R. Eliezer argues with the first Tana;

והוה ליה למימר אחת גדולה שאתה מודה לי כך תודה בקטנה


He should have said 'the same applies whether it is big, in which case you agree with me, so you should agree with me about a small [mat]!"

וכן אחד יבנה פליג אדר' אליעזר דאמר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין אלא ביבנה בלבד


Similarly, "the same applies to Yavneh" argues with R. Eliezer, who says that R. Yochanan ben Zakai enacted to blow only in Yavneh.

ובב"ק (דף נ:) ובסוטה (דף מג.) קאי אקרא


In Bava Kama (50b) and Sotah (43a), he refers to the verse.

אבל הכא ובהחולץ לא קאי אמידי אין להקפיד איזה נשנה תחלה [וע' תוס' שבת כ: ד"ה אחד מבושל פסחים פה. קח: סוכה כ. זבחים צב: ד"ה אי הכי ומנחות סג: ד"ה אחד שבת ועי' תוס' קדושין יג. ד"ה כשם].


Distinction: However, here and in Yevamos, he does not refer to anything (an opposing opinion or verse). We need not be concerned for which is taught first. (See Tosfos in Shabbos 20b, Pesachim...)



תוספות ד"ה טמאות

(SUMMARY: Tosfos concludes that old mounds are Tamei, lest they used to be close.)

פירש בקונטרס דבקרובות אפילו חדשות טמאות משום דאזלא איהי לחודה ואין ידוע אם קברה שם


Explanation #1 (Rashi): Close mounds, even if they are new, are Tamei, because she goes alone, and it is not known if she buried there;

אבל רחוקה דדברא איניש בהדה ואלמלי קברה איניש דאזיל בהדה היה מגלה


For far mounds, she takes a man with her. Had she buried [a miscarriage there], the man who accompanied her would reveal [to people].

ולפיכך ישנות טמאות דאע"פ דדברא איניש בהדה נשתכח הדבר


Therefore, old mounds are Tamei, for even though she took a man with her, the matter became forgotten.

וקשה [לר"י] דאם כן אמאי צ"ל בסמוך דדברא איניש בהדה ולבית הקברות אזלא לא הוה ליה למימר אלא דברא איניש בהדה ותו לא


Question #1 (Ri): If so, why must we say below that she takes a man with her and goes to the cemetery? It should have mentioned only that she takes a man with her!

ולכך טפי חדשות טהורות דאם איתא דקברה שם היה הדבר ידוע


This is why new mounds are more [likely to be] Tahor, for had she buried there, the matter would be known!

ועוד אי לבית הקברות אזלא ישנות אמאי טמאות


Question #2: If she goes to the cemetery, why are old mounds Teme'os?

ונראה לר"י כר"ח דפירש דישנות טמאות אפילו רחוקות דחיישינן שמא קרובות היו שהיה העיר אצלה וחרב


Answer (Ri): It is better to explain like R. Chananel, that old mounds are Teme'os even if they are far, for we are concerned lest they were close. The city was nearby, and it was destroyed;

ולפי זה לא נאמר משום דדברא איניש בהדה היה ידוע יותר ולהכי איצטריך לומר ולבית הקברות אזלא.


According to this, we (the text) does not say that she takes a man with her, it would be known more. Therefore, we needed to say that she goes to the cemetery.


TOSFOS DH Ilah Matz'u

תוספות ד"ה עילה מצאו

(SUMMARY: Tosfos explains that Ilah is a rib.)

פירש רבינו חננאל צלע ותלו הטומאה באותה צלע והשאר טהרו.


Explanation (R. Chananel): They found a rib and attributed the Tum'ah to that rib, and they were Metaher the rest.