לריה"ג בן גיורת ראשון הוי בכור לכהן [פטר רחם בישראל]

מעוברת שנתגיירה עם בעלה - בכור לכהן ולא לנחלה [לרש"י - הורתו שלא בקדושה - רחמנא אפקרי' לזרעי']

ספק בכור אינו בכור לנחלה

שמואל - ללידת נפל בן ח' בעי ראשו ורובו [בעי נשמת רוח חיים באפיו] (איתותב)

ר"ל - לנחלה בעי פניו [יכיר], ר' יוחנן - פדחת [הכרת פנים בלי החוטם חוץ מעדות אשה דהחמירו, פדחת הוי היכר וא"צ הכרת פנים]

היו בנים לגוי ונתגייר - ר' יוחנן - אין לו בכור לנחלה [אינו ראשית אונו] (חוץ מלריה"ג [נלמד מגיורת]) וכבר קיים פו"ר [לשבת]

ר"פ - פטור של בן לוייה רק בנתעברה מגוי,

רבה - כהנת שנתעברה מגוי חייב בה' סלעים [הויא זרה], אבל לא לויה [עדיין אוכלת מעשר]

כהן שמת תוך ל' ללידת בן חלל - רב חסדא ור"ל - חייב לפדות עצמו [לא זכה אביו בפדיונו]

ר' ינאי - ספק מי הבכור - נתערבו אחרי לידה, כותבין הרשאה זל"ז לחלק בכורה
נתערבו לפני לידה, לא [רש"י - דלא היתה זכיה מעולם בנכסיו]

ת"ק - יוצא דופן אינו בכור לנחלה [וילדו לו (לרש"י - דרך לידה)] ולא לכהן [פטר רחם] וכן הבא אחריו

ספק איזה הבכור ומת האב - ר"מ - אחר חלוקה פטורין, ר"י - חייבין
[ר' ירמי' - במת תוך ל' וקודם חלוקה הכהן לוקח מ"חלק המחוייב", רבא - מת אחר ל' והניח רק ה' סלעים - לר"מ הם 1/2 כלקוחות (רב אסי) ומלוה ע"פ אינו גובה מלקוחות (ר"פ) והוי "חצי חמש", לר"י - הם כולהו כיורשין, או לרש"י מלוה ע"פ גובה מלקוחות]

מת הבן תוך ל' - הכהן יחזיר הפדיון [לרש"י - נפל]

מת הבן ביום ל' - רבנן - הכהן יחזיר הפדיון [ג"ש חדש מבכורי מדבר]

מת אב לאחר ל' - בחזקת שנפדה אא"כ א"ל אביו שלא נפדה [רש"י - א"צ עדות דיש רוב דלא פורעין מיד כנגד החזקה]

פודה תוך ל' ואמר "לאחר ל' " ונתעכלו המעות - לרב פדוי [כקידושין]
לשמואל (להל') לא [אין בידו לפדות "מעכשיו"]

הוא ובנו לפדות ויש לו ה' משועבדים וה' בני חורין -

רבא - סלע דאו' = 31/3 דינר צורי [עשרים גרה (מעה) השקל]
ואח"כ הוסיפו [יהיה] שתות - 24 מעה כסלע צורי

מטבעות שהיו בלשכה בירושלים מותר [ובאו בה פריצים וחיללוה]

ר' חנינא - סתם כסף בתורה = סלע חוץ מעפרון, נביאים = ליטרין = 25 סלעים,
כתובים = קינטרין = 100 סלעים לשקל

אין נותנין שוה כסף לשקלים [טיבעא לא זייל], מעשר [וצרת הכסף], ראיון

רבי - פודין בכל חוץ משטרות (רש"י - שטר על חבירו) [ריבה ומיעט וריבה כשיש ב' כללים סמוכין זל"ז]

כתב לכהן שחייב לו ה' סלעין (לרש"י - שטר הודאה) חייב
וכשיתן לו אין בנו פדוי [גזירה שיאמרו פודין בשטר], וריבר"י או ראבר"ש חולק

יכול לשלם ה' סלעים זה אחר זה (לרש"י - לכהן א')

ניכר שנתן על דעת שיחזיר הכהן אין בנו פדוי - לל"ק דרש"י דוקא אם יחזיר

המפריש פדיון חייב באחריותו [יהיה לך (לאהרן) ופדה תפדה]

בן מת לאחר ל' חייב [ערך ערך מערכין, ריקם ריקם מעולת ראייה - חיוב ליורשין כשאב ובן מתו]

אין שבח או ראוי לכתובה (לרש"י - שבח לקוחות) [מקולי כתובה],

אין חוזרין ביובל ירושת בכור [לר"מ - לתת לו = מתנה, לחכמים - פי שנים - היקש לחלק הפשוט = ירושה] (לר' יוחנן חוזר וחולקין עם פי שנים),