הלכה א' (א. - ג.)
הלכה ב' (ג. - ה.)
הלכה ג' - ה' (ה. - ו.)
הלכה ו' - ח' (ו. - ח.)

הלכה א' (א. - ג.)

חזור לראש הדף

יחיד שעשה על פי ב"ד פטור מחטאת (לר' יוחנן) [ואם נפש אחת כי תחטא וכו' בעשותה (מיעוט אחר מיעוט אחר מיעוט) - חטאת רק מעצמו; או הודע - רק השב מידיעתו]

הראוי להוראה שידע שטעו ועשה על פיהם חייב חטאת
(רידב"ז ותוס' הרא"ש - אפי' במזיד [אין מי שיתרה אותו])

כסבור שהוא כהן כשר (או עבדו או אשתו) ואכל תרומה - פטור מקרן וחומש לר' יהושע [דומה להוראת ב"ד (רידב"ז - טעה במה שהתירה התורה האיסור)]

שחט שלמים בשבת דכסבור שהוא פסח פטור מחטאת לר' יהושע [טעה בדבר מצוה]

הודע חטאתו אחר יו"כ עדיין חייב חטאת [או הודע]

פר העלם דבר רק בדבר שהיה גלוי לב"ד ונעלם מהן [ונעלם דבר - דבר שהיה גלוי],
כשכל הב"ד בלשכת הגזית התירו לגמרי, וספק אם דוקא מטעם אחד

ידע שאסור וטעה שמצוה לשמוע לחכמים שהתירו [ללכת ימין ושמאל - על ימין שהוא ימין]
חייב חטאת [שגג דתלה בב"ד]

פ"מ - התירו חֵלב ונתחלף לו חלב בשומן - לר' יוחנן חייב חטאת [לא על פיהם; היה שב מידיעתו]

לשמואל פטור אבל לא מצטרף לרוב ציבור להביא פר

יחיד שעשה על פי ב"ד יחכה לרוב ציבור להביא פר (רידב"ז - לשמואל יחיד מכריע לרוב)

וכשאין רוב - לשמואל יביא חטאת יחיד, ולר' יוחנן פטור

עשו רוב קהל על פי ב"ד שהתירו גוף המצוה או בשגגת מעשה - כל אחד יביא חטאת יחיד [עם הארץ - אפי' כולו]

הלכה ב' (ג. - ה.)

חזור לראש הדף

הראוי להוראה שידע שטעו ולא נכנס לב"ד להורות אינו מעכב פר העלם דבר חוץ ממופלא של ב"ד לרבי

חזרו רוב ב"ד (ספק אם רוב שנכנסו או שנשתיירו בחיים) מטעותם -
לר"ש יחיד פטור עד שישמע ממש, לר"מ עד בכדי שישמע

ישב בביתו אשם תלוי, החזיק בדרך - לר"א ור"ע פטור, לבן עזאי אשם תלוי

הפריש חטאת ונתחרש/נשטה (רידב"ז - י"א גוסס שאני)/נשתמד או הורו ב"ד שמותר -
לר' יוחנן אינו חוזר ונראה, לר"ל חוזר ונראה (לרידב"ז י"א מקריב אפי' כשהוא שוטה),
וי"א איפוך

רוב שהפרישו חטאות לשגגת מעשה ואח"כ הורו ב"ד שמותר -
מביאין פר העלם דבר (בלבד לרידב"ז, שניהם לפ"מ)

התירו חלב כוליא ימין וחזרו והתירו שמאל - ספק אם מביאין ב' פרים

התירו שחוטי חוץ ואכילתו - לר"מ פר א' [פ"מ - חטא אחת], לר"ש ב' פרים [ב' ידיעות כשנודע להן]

התירו ונודע שטעו וחזרו והתירו - לר"מ מצטרפין לרוב להביא פר [פ"מ - בתר חטא, רידב"ז - הוי חדא הוראה], לר"ש לא מצטרפין [פ"מ - בתר ידיעה, רידב"ז - נתבטל הוראה ראשונה]

טומאה הותרה בקרבן פסח ברוב ציבור העומדים להכנס לעזרה,

לראייה ולפר העלם דבר - רוב יושבי א"י מלבוא חמת עד נחל מצרים

הלכה ג' - ה' (ה. - ו.)

חזור לראש הדף

אין פר כשהתירו גוף המצוה או כל מה שמפורש [העלם דבר - מדבר ולא כל דבר, מכל מצות - ממצות ולא כל (גורעין ומוסיפין)]

אלא שהתירו שומרת יום בלילה, לשוח לע"ז, לפ"מ הושטה אמה אחת בשבת, הוצאת גרוגרת אחת, הכנסה, אמרו רשות לב"ד להתיר חלב זה

נביא המדיח ואומר אל תניח תפילין היום - אינו עקירת גוף המצוה

אין פר כשידע אחד מב"ד שטעו, לא היה שם מופלא של ב"ד [רבי - מעיני העדה], כשאחד מהם אינו ראוי לסנהדרין (גר, ממזר, זקן) [עדה] ומח' בהיה חוץ מהשבעים [נעשה כאבן],

כשב"ד או קהל מזידין, כשרוב הציבור לא קיבלו הוראתן, ולר' זעירא אפי' קיבלו וחזרו ובעטו

הלכה ו' - ח' (ו. - ח.)

חזור לראש הדף

הבאת פר העלם דבר, פר ושעיר לע"ז -

ר"מ - רק ב"ד בשגגת ו' שבטים שהן רוב קהל או רוב שבטים (אולי שהן מחצית קהל)
[כל השבטים קרוין קהל]

ר"י - י"ב שבטים (גרירה) בשגגת רוב קהל או מחצית ז' שבטים [כל שבט קרוי קהל [קהל גוים = בנימין]] בהוראת ב"ד הגדול [מן המקום ההוא אשר יבחר ה']
(ובהורו ב"ד של השבט אין גרירה)

ר"ש - שבטים שחטאו וב"ד [פ"ב ה"ג - חלוק בכפרתן - דאלו יש במה לתלות ואלו לא]
בשגגת רוב קהל או רוב שבטים

מחצה טמאין - לר"מ יעשו פסח שני, לר"י פסח ראשון לעצמן [מחצה כרוב],
חכמים - ביחד [אין קרבן ציבור חלוק]

לחכמים דר"י ב"ד של שבט לא מחייבין [מעיני העדה]

פ"מ - משמעות הפסוקים שבשאר עבירות הוי חובת ב"ד, בע"ז חובת ציבור
ומח' ר"מ ור"י בג"ש מעיני מעיני מאיפה נלמד, ולר"ש משניהם

לר"י גובין מהציבור מתחלה לקרבנות השבטים, לר"ש מתרומת הלשכה

סמיכה זה אחר זה ע"י ג' מכל שבט ואב ב"ד על גביהן (ת"כ - לר"י ה', לר"ש ג')

לר"י אין סמיכה בשעירי ע"ז [על ראש הפר], לר"ש סומכין - לר' ירמיה כהנים, לר' יוסי זקנים

מת אחד מן הציבור לר"מ מביאין החטאת (וספק אליבא דר"י), מת אחד מב"ד לר"מ לא מביאין

ב"ד שעשו בהוראת עצמם - לר"מ מביאין פר [ק"ו מציבור], וחכמים חולקין [אין להם במה לתלות]

ספק במה הורו או אם טעו פטורין לר' יהושע [ונודעה החטאת],

ספק אם חייבין פר או שעיר פטורין

עוד חומר לימוד
למסכת הוריות