אבות: קרן שן ורגל, בור, מבעה - לרב אדם ישן (לשמואל שן), הבער,

1) דקרן [כוונה להזיק, אין הנאה, אין הזיקן מצוי]:

משונה - כלב שאכל כבש גדול, אכל כסות וכלים, ארי שטרף ואכל

2) דשן [הנאה]:

3) דרגל [הזיקן מצוי]:

4) דבור [תחלת עשייתן לנזק]: אבנו סכינו ומשאו ברה"ר (לשמואל אפי' לא הפקירן)

5) דאש [כח אחר מעורב]: אסו"מ בגגו ונפלה ברוח מצויה

6) דאדם: רי"ף - כיחו וניעו (לרש"י - מפה וחוטם)

מיטב - ר' ישמעאל - בדניזק שיימינן [ג"ש שדה שדה], אביי נט. - וישלם כפי שעת הקציר

בינונית וזבורית - ב' ברייתות אי בע"ח גובה מבינונית או זיבורית [תלוי אם היה לו גם עידית בשעת הלואה, בשל עולם שמין ותלוי אם בינונית שלו כבינונית או כעידית דעלמא, מח' אי בשל עולם או בשלו, מח' אם יש תקנת נעילת דלת]

מסר לחש"ו שור קשור ובור מכוסה לר"ל חייב [דרכו לנתוקי, לנפול (לרש"י - מאליו)], לר' יוחנן פטור

ניזק מטפל בנבילה ומפסיד הפחת עד העמדה בדין [ישלמנה - ישלימנה, עד הטריפה לא ישלם, והמת יהיה לו]

ר' יוחנן - משנתנו מחייב נזקי קדשים קלים כריה"ג [בה' וכחש בעמיתו] ורבא חולק

שמין נזק בדמים