עירובין דף יח. א
לתנאים דלהלן [1] האם עושים דיומדין ופסין לבבארות או בורות להתיר לשאוב מים מהם?
| באר | בור | |||
| דרבים | דיחיד | דרבים | דיחיד | |
| לת"ק דחנניא [2] | עושים | עושים | ||
| לחנניא | עושים | לא עושים - וצריך חבלים | ||
| לר' עקיבא | עושים | עושים | לא עושים - וצריך מחיצות י' | |
| לר' יהודה בן בבא | עושים | לא עושים | ||
כיצד דורשים את הפסוק (תהלים קלט:ה) "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי"?
| "אָחוֹר" | "וָקֶדֶם" | |
| למ"ד שנבראת חוה פרצוף מאחריו | היה פרצוף חוה מאחריו | היה פרצופו מלפניו |
| למ"ד שנבראת חוה מהזנב | נברא אדם אחר הבהמה | במבול נענש אדם קודם הבהמה [3] |
רב ושמואל, חד אמר שנבראת חוה פרצוף ואחד אמר זנב, כיצד יבארו הפסוקים דלהלן?
| למ"ד שנבראת חוה פרצוף מאחריו | למ"ד שנבראת חוה מהזנב | |
| "וייצר" - בב' יודי"ן | להורות שנבראו דו פרצופין | לדרוש אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי |
| "זכר נקבה בראם" | שנבראו דו פרצופין | שעלו במחשבה להברא שנים |
| "ויסגור בשר תחתנה" | כשהפריד ב' הפרצופים סגרם בבשר | את מקום חתך הזנב סגרו בבשר |
| "ויבן" | לר"ש בן מנסיא: שקלע שערה לרב חסדא: שבנאה כמין אוצר |
שבנאה מזנב לאשה |
-------------------------------------------------
[1] דעת תנא דמשנתנו יכולה להתפרש כמו כל אחד מהתנאים דלהלן, וכמו שיישבה הגמ' את משנתנו אליבא דתנאים אלו.
[2] בברייתא הראשונה דת"ק דחנניא וחנניא לא נזכר חילוק בין רבים ליחיד.
[3] והגם דאמרינן דבפורענות מתחיל בקטן, וא"כ איך במבול היה להיפך שהתחילה הפורענות מהאדם. תירץ בסמיכת חכמים (ברכות סא.), דכיון דשינו מעשיהם - ממעשה אדם, שינה עליהם הקב"ה סדר עונשם.
-------------------------------------------------