ERUVIN 15 (4 Elul) - Dedicated l'Iluy Nishmas Chaim Yisachar (ben Yaakov) Smulewitz of Cleveland on his Yahrzeit, by his son in law, Eli Turkel of Raanana, Israel.

עירובין דף טו. א

לחי העומד מאליו - כלומר שלא הוקבע שם לשם תיקון מבוי, מה דינו?

כשלא סמך עליו מע"ש להיות לחי [1] כשסמך עליו מע"ש להיות לחי
לאביי לא הוי לחי הוי לחי
לרבא לא הוי לחי

עירובין דף טו: א

מה לומדים התנאים דלהלן מפסוקים אלה?

וכתב ספר
לר' יוסי הגלילי [2] שיכול לכתוב הגט על כל דבר למעט דבר שיש בו רוח חיים ואוכל
לרבנן בכתיבה מתגרשת ולא בכסף [3] לומר שיכתוב סיפור דברים של כריתות

היו פרצות במחיצות [4] באופנים דלהלן האם מותר לטלטל תוך המחיצות או לא?

פרוץ מרובה על העומד פרוץ כעומד עומד מרובה על הפרוץ
לרב פפא אסור מותר מותר
לרב הונא בדר"י אסור אסור מותר
-------------------------------------------------

[1] פירש"י שמיירי באופן שהיה לחי אחר מע"ש ולכך לא הוצרכנו לסמוך על הלחי הזה להתיר את הטלטול ונפל הלחי האחר בשבת ונשאר הלחי הזה, ובזה קאמר דלא סמך עליו.

[2] ביארו התוס' (בד"ה תלמוד), שאף שלא נזכר בסוגיא שהלימוד הוא מכח כלל ופרט וכלל, על כרחך הלימוד הוא ממה שחזר וכלל בסוף ונתן בידה, דאז אנו לומדים כעין הפרט - מה ספר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל כותבים עליו, [דבלא זה הוי כלל ופרט, ואין בכלל אלא מה שבפרט, ספר אין מידי אחרינא לא].

[3] וכתבו התוס' (בד"ה בכתיבה), שדרשא זו היא אליבא דרבא, אולם אביי יליף שאינה מתגרשת בכתיבה מהכלל ד"אין סניגור נעשה קטיגור". ולשיטתו ילפינן מ"כתב" - שבכתיבה מתגרשת ולא בחליצה.

[4] הנידון דלהלן מיירי אפי' שלא היתה פרצה עשר אמות.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף