בבא קמא יט: כי 'יפתח' איש בור ולא שור בור- עיין רש'יׂ שם דף מח. כי 'יכרה' איש בור ולא שור בור- עיין רש'י נא. כי 'יכרה' איש בור ולא שור בור ורבנן תרי איש בור כתיבי. ויש לעיין אם הלימוד מאיש בור הכתוב בפתיחה או הכתוב אצל כרייה ...או משניהם ....
ועיין רש'י יט: ומח. עיין שם. ותוס' כב. ד"ה לאו ואגב עיין מסורת הש"ס (שציין רק לדף מח)וגליון הש"ס (ציין רק לדף יט)וצ"ע ודוק'
כמו שציינת יש שני איש בור כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור, ובדף נ"א לרבנן צריך שניהם, ולרבי צריך רק אחד והשני איידי וכו. אז לפי רבי מסתבר שהראשון יפתח לדרשה והשני איידי, אבל לרבנן לא מפורש. והגמרא משמע שהדרשה מהשני יכרה כמו שרשי ד"ה איש כותב בדף י"ט, אלא שהגמרא בדף י"ט הביא תחילת הפסוק ומתכוון להמשך.
לא ברור לי מה כוונת רע"א.
אליהו סולומון
הדברים נראים נכונים ואין לי מה להוסיף רק שנראה מתוך הדברים שזה לא משנה והלימוד יכול להתקיים משני הפסוקים בשווה ובגמ נא א מבואר שנכתב זה איידי זה אם כן הם שווים.
והמשמעות מהראשונים הביאו בעיקר את הפסוק כי יכרה ובגמ משמע שזה המיותר שהיה נלמד מפתיחה ויש לומר דף שהוא המיותר מכל מקום הוא העיקרי שיש בו פחות ריבותא. .
מהכלים הש"ס ומסורת הש"ס שהביאו מראי מקומות שונים אין להוכיח כ"כ
שכך מצוי שכל אחד מציין מקום אחר מכמה סיבות נכונות
אליהו סולומון