א) יט. אפילו למ"ד מאיש יהודי, והוא שכתובה כולה,
יש לתמוה דמיעוט כתיבתה אינה מעכב, וא"כ אמאי בעינן לכתוב עד איאש יהודי?
ב) מגילה כ. וביום השביעי,
יל"ע לדעת הרמב"ם דאם היזה ביום השמיני כשר, א"כ איך נתמעט מכאן ליל שמיני, הרי בהכרח כוונת הפסוק הוא מיום השביעי והלאה?
שווארץ
א) חידושי הרשב"א מסכת מגילה דף יח עמוד ב
לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. קשיא לי והא אמרי' לקמן הלכה כר' מאיר דאמר כולה ואפי' למ"ד מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה והכא שרינן אף על גב דמחסרא עד פלגא, ויש לי לומר דהתם בששני ראשי המגילה כתובין לפניו אף על פי שהשמיט בה פסוקים באמצעיתה אינה נראית כספר חסר אלא כספר שלם שיש בו טעיות ובמגילה הואיל ונקראת אגרת אין מדקדקין בטעיותיה במקצתה וכשיש בה טעיות עד רובא מיהא פסולה הואיל ונקראת ספר אבל כשחסר ממנה מראשה ועד איש יהודי אף על פי שהוא מיעוטה נראית כספר חסר וצריך שיקרא אותה מספר שלם וכענין שאמרו גבי ספר תורה (גיטין ס' א') אין קורין בחומשין, וכן נראה לי קצת מתוך הירושלמי דגרסינן התם ר' חלבו ר' מתניא יוסי בר' מנשה בשם רב בין כמאן דמר מאיש יהודי בין כמאן דמר מאחר הדברים האלה ובלבד בספר שלם ר' חלבו ר' מתניא יוסי בר' מנשה בשם רב היתה כתובה חומשין אין קורין אותה ברבים אמר ר' תנחומא מפני ההדיוטות כך מצאתי בגרסת הירושלמי ונראה שיש בו שבוש והיתה התורה כתובה חומשין הוא והיא היא שאמרו בגיטין בשלהי פ' הנזקין, מ"מ נראה מתוך הירושלמי כמו שפרשתי.
ב) נראה שהלימוד הוא מ'ביום' ולא בלילה. (וכמו גבי מילה).
בברכה. יוסי בן ארזה
