חולין דף קלב. א
כהנת הנשואה לישראל, האם נותנים לה מתנות כהונה?
| זרוע לחיים וקיבה | תרומה האסורה לזרים | |
| לתנא דבי ר' ישמעאל | לא נותנים | לא נותנים |
| לדבי ר' אליעזר בן יעקב [1] | נותנים [2] | לא נותנים |
האם זרוע לחיים וקבה נוהגים בדברים דלהלן?
| בכלאים - הנולד משני מני בהמות (עז וכבש) |
מכוי - הנולד מבהמה וחיה (צבי ותישה) | ||
| מצבי ותישה - אמו בהמה | מתיש וצביה - אמו חיה | ||
| לתנא קמא | נוהג | לרב הונא: נוהג בחצי מתנות [3] לרבין אמר ר' יוחנן: נותן הכל |
לא נוהג |
| לר' אליעזר | נוהג | לא נוהג (משום שיש בו צד חיה) | |
מה הן הדרכים שנאמרו בכוי?
| מה הן הדרכים | מה הן הדינים? | |
| א. | שוה לחיה | אחר שחיטה צריך לכסות דמו כחיה |
| ב. | שוה לבהמה | חלבו אסור באכילה כבהמה |
| ג. | שוה לחיה ולבהמה | דמו וגיד הנשה שלו אסורים כבהמה וחיה |
מה דין בכור שנתערב במאה בהמות, מה דינם במתנות כהונה?
| כל בהמה שייכת למשהו אחר | הכל של ישראל א' ששוחט כולם | |
| הגיע לכהן ומכרו לישראל [4] | כולם פטורים - שמא כל א' בכור | פוטרים לו אחד ממתנות |
| לא הגיע הבכור ליד כהן | חייבים במתנות - דהכהן בא ממ"נ או תן לי כולו או מתנותיו | |
חולין דף קלב: א
היה השוחט כהן, האם חייבת הבהמה במתנות?
| כשאין לו שותפות בה | כשיש לו שותפות בה | |
| כשלא קבע חנות | חייבת | ב' וג' שבועות פטורה ואח"כ חייבת |
| כשקבע חנות | חייבת | מיד חייבת |
[1] סברתו שבעלמא כהן ולא כהנת, רק גבי מתנות יש מיעוט אחר מיעוט לרבות, דהא כתיב וזה יהיה משפט הכהנים - דמשמע כהנים ולא כהנות, ומזה שכתב שוב "ונתן לכהן" דמשמע נמי דוקא כהן, הוי מיעוט אחר מיעוט ומרבה לכהנת.
[2] וכן נהגו הרבה אמוראים: עולא, רב כהנא, רב פפא, רב יימר, רב אידי בר אבין. וגם הבעלים הישראלים יכולים לאכול בשביל נשותיהם הכהנות.
[3] דכיון שיש ספק שמא חוששין לזרע האב, יאמר הישראל לכהן תביא ראיה שאין חוששין לזרע האב ותשקול גם את החצי השני.
[4] דהיינו היה בו מום קבוע שעי"ז יצא הבכור לחולין ומותר לזרים, ולכן יכל הכהן למוכרו לישראל. ומדובר באופן שלא ניכר ע"י מומו בתערובת, וכגון שבכל הבהמות היה אותו מום - תוד"ה בזמן.

