1)

A CROOKED THING THAT CANNOT BE FIXED (cont.)

ואיבעית אימא הא והא באונס ול"ק
(a)

Answer #3: Both the Mishnah and Beraisa are referring to a married woman and a case of rape.

כאן באשת כהן
1.

The Beraisa is referring to the wife of a Kohen (who becomes forbidden to her husband even when she is raped).

כאן באשת ישראל
2.

The Mishnah is referring to the wife of a Yisrael (where the woman remains permitted to her husband, and a lasting sign of the sin is only if a Mazmer is born of the union).

2)

THE ONE WHO HAS NO PEACE

(זכריה ח) וליוצא ולבא אין שלום אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום
(a)

(Rav): "To the one who leaves and the one who comes, there is no peace" (Zecharyah 8:10) -- this refers to one who leaves Halachic discourse and goes to [learn] Scriptures, who has no more peace (for no Halachic ruling can be derived from the Scriptures alone).

ושמואל אמר זה הפורש מתלמוד למשנה
(b)

(Shmuel): This refers to one who leaves Talmud in order to learn Mishnah (for no Halachic ruling can be derived from the Mishnah alone).

ור' יוחנן אמר אפילו <מש"ס לש"ס> {מתלמוד לתלמוד}:
(c)

(R. Yochanan): This refers to one who even leaves the Talmud Yerushalmi to learn Talmud Bavli (which is much more difficult).

3)

MISHNAH: THE ROOTS OF THE ORAL LAW IN THE WRITTEN TORAH

היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו
(a)

Heter Nedarim -- these laws "float in the air" and have no explicit verse to rely upon.

הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוין בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות
(b)

Hilchos Shabbos, Chagigos, Me'ilos -- these are like mountains hanging from a hair, for they have very few verses and many detailed laws.

הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות יש להן על מה שיסמכו
(c)

The laws of Dinim (legal judgments), Avodos, Taharos and Tum'os, and Arayos have what to rely upon.

והן הן גופי תורה:
(d)

These are the body (essential part) of the Torah.

4)

THE SOURCE FOR HETER NEDARIM IN THE TORAH

(a)

Beraisa (R. Eliezer): Heter Nedarim is learned from the repetition of "Ki Yafli" (Vayikra 27:2 and Bamidbar 6:2).

רבי יהושע אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (תהילים צה) אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחזרתי בי
(b)

(R. Yehoshua): Heter Nedarim is learned from "Asher Nishbati b'Api" (Tehilim 95:11).

ר' יצחק אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (שמות לה) כל נדיב לבו
(c)

(R. Yitzchak): Heter Nedarim is learned from "Kol Nediv Libo" (Shemos 35:5).

חנניה בן אחי רבי יהושע אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (תהילים קיט) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך
(d)

(Chananyah): Heter Nedarim is learned from "Nishbati v'Akaymah" (Tehilim 119:106).

אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם אמרי להו דידי עדיפא מדידכו
(e)

(Shmuel): Had I been there, I would have given a source better than all of theirs.

שנאמר (במדבר ל) לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו
1.

"Lo Yachel Devaro" ("he may not annul his word"; Bamidbar 30:3) -- he may not annul it, but others may annul it for him.

אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל דלית ליה פירכא דאי מדר' אליעזר דלמא כדרבי יהודה שאמר משום ר' טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון לעולם אין אחד מהם נזיר שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה אי מדר' יהושע דלמא הכי קאמר באפי נשבעתי ולא הדרנא בי אי מדרבי יצחק דלמא לאפוקי מדשמואל דאמר שמואל גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו והא קמ"ל דאע"ג דלא הוציא בשפתיו אי מדחנניה בן אחי רבי יהושע דלמא כרב גידל אמר רב דאמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך אלא דשמואל לית ליה פירכא
(f)

(Rava): All of the sources, except for Shmuel's, have questions on them.

אמר רבא ואיתימא רב נחמן בר יצחק היינו דאמרי אינשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי:
1.

This is what people mean when they say, "More effective is a single sharp pepper than a basket full of gourds."

5)

THE SOURCE FOR HILCHOS SHABBOS IN THE TORAH

הלכות שבת: מיכתב כתיבן
(a)

Question: Why does the Mishnah say that Hilchos Shabbos have "very few verses" -- there are many verses commanding us to observe Shabbos!?

10b----------------------------------------10b
לא צריכא לכדר' אבא דאמר רבי אבא החופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה פטור עליה כמאן כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אפילו תימא לרבי יהודה התם מתקן הכא מקלקל הוא מאי כהררין התלויין בשערה (דף י ב) מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת לא כתיבא:
(b)

Answer: The Mishnah is referring to the principle that only a Meleches Machsheves is Asur mid'Oraisa, yet it is not written anywhere explicitly.

6)

THE SOURCE FOR HILCHOS CHAGIGOS IN THE TORAH

חגיגות: מיכתב כתיבן
(a)

Question: Why does the Mishnah say that Hilchos Chagigos have "very few verses" -- there is an explicit source for Chagigos!?

לא צריכא לכדאמר ליה רב פפא לאביי ממאי דהאי וחגותם אותו חג לה' זביחה דלמא חוגו חגא קאמר רחמנא אלא מעתה דכתיב (שמות ה) ויחוגו לי במדבר הכי נמי דחוגו חגא הוא וכי תימא הכי נמי והכתיב (שמות י) ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות דלמא הכי קאמר רחמנא אכלו ושתו וחוגו חגא קמאי לא סלקא דעתך דכתיב (שמות כג) ולא ילין חלב חגי עד בקר ואי סלקא דעתך דחוגא הוא תרבא לחגא אית ליה ודלמא הכי קאמר רחמנא חלב הבא בזמן חג לא ילין אלא מעתה הבא בזמן חג הוא דלא ילין הא דכל השנה כולה ילין (ויקרא ו) כל הלילה עד הבקר כתיב דלמא אי מההוא הוה אמינא ההוא לעשה כתב רחמנא האי ללאו ללאו כתב קרא אחרינא (דברים טז) ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר ודלמא לעבור עליו בשני לאוין ועשה
(b)

Answer: We might have thought that the verse, "v'Chagosem Oso Chag la'Hashem" (Vayikra 23:41) means that they celebrated a party, and not that they brought Korbanos Chagigah.

אלא אתיא מדבר מדבר כתיב הכא ויחוגו לי במדבר וכתיב התם (עמוס ה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר מה להלן זבחים אף כאן זבחים
(c)

Question: But there is a Gezeirah Shavah of "Midbar" (from Amos 5:25 to Shemos 5:1) which teaches clearly that they brought a Korban Chagigah!

ומאי כהררין התלויין בשערה דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן:
(d)

Answer: Hilchos Chagigos are still "like mountains hanging from a hair," because a Gezeirah Shavah from Nevi'im to the Chumash cannot teach a Halachah d'Oraisa (it is only a Remez).

7)

THE SOURCE FOR HILCHOS ME'ILOS IN THE TORAH

מעילות: מיכתב כתיבן אמר רמי בר חמא לא נצרכא אלא לכדתנן השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו שליח מעל וכי עשה שליחותו אמאי מעל וכי זה חוטא וזה מתחייב היינו כהררין התלויין בשערה אמר רבא ומאי קושיא דלמא שאני מעילה דילפא חטא חטא מתרומה מה התם שלוחו של אדם כמותו אף כאן שלוחו של אדם כמותו
(a)

Question: Why does the Mishnah say that Hilchos Me'ilos have "very few verses" -- there is an explicit source for Me'ilah!?

אלא אמר רבא לא נצרכא אלא לכדתניא נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל שליח עניא מאי קא עביד היינו כהררין התלויין בשערה
(b)

Answer (Rava): The Mishnah is referring to a case when the owner remembers that the money is Hekdesh and rescinds his Shelichus, while the Shali'ach goes and uses the money of Hekdesh, inadvertently, to buy something for the owner -- the Shali'ach is Chayav for Me'ilah.

אמר רב אשי מאי קושיא דלמא מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין אלא אמר רב אשי לא נצרכא אלא לכדתנן נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל מכדי מישקל שקלה מה לי הוא ומה לי חבירו היינו כהררין התלויין בשערה ומאי קושיא דלמא כדשמואל דאמר שמואל הכא (דף יא א) בגזבר המסורות לו אבני בנין עסקינן דכל היכא דמנחה ברשותא דידיה מנחה אלא מסיפא בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה מכדי שנויי שנייה מה לי דר ומה לי לא דר היינו כהררין התלויין בשערה ומאי קושיא דלמא לכדרב דאמר רב כגון שהניחה על פי ארובה אי דר ביה אין לא דר ביה לא
1.

Question (R. Ashi): But that case is the same as every other case of Me'ilah, whereby a person inadvertently benefits from Hekdesh.

אלא לעולם כדרבא ודקא קשיא לך מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין התם מידע ידע דאיכא זוזי דהקדש איבעיא ליה לעיוני הכא מי ידע היינו כהררין התלויין בשערה:
2.

Answer: In a normal case of Me'ilah, the person knows that there is money of Hekdesh (he just erred and took that money instead of taking non-Hekdesh money); while in this case, the Shali'ach had absolutely no idea that there was money of Hekdesh, and yet he is still Chayav -- that is why this Halachah is a "mountain suspended by a hair."