BAVA METZIA 112 (18 Teves) - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.
PAST DEDICATION
BAVA METZIA 112 (25 Av) - Dedicated by Dr. Eli Turkel of Raanana, l'Iluy Nishmas his mother, Golda bas Chaim Yitzchak Ozer (Mrs. Gisela Turkel) whose passed away on 25 Av 5760. Mrs. Turkel accepted Hashem's Gezeiros with love; may she be a Melitzas Yosher for her offspring and for all of Klal Yisrael.

1) TOSFOS DH Chozer Alav Oh Eino Chozer Alav

תוספות ד"ה חוזר עליו או אינו חוזר עליו.

(SUMMARY: Tosfos discusses whether we may infer that pardon does not require a Kinyan.)

היכא דא"ל אני פוטרך לגמרי אפי' לא יתן לי פשיטא דאינו חוזר

(a) Observation: When he said "I exempt you totally, even if he will not give to me", obviously he cannot return [to demand payment];

דאם לא כן בכל מחילה בעלמא תיבעי ליה אי בעי קנין או לא

1. If not, regarding every pardon, he could ask whether or not it requires a Kinyan!

והיכא דא"ל נמי אני פוטרך אם יפרע לי שולחני פשיטא דחוזר כיון דאין שולחני רוצה ליתן לו

(b) Observation: Also when he said "I exempt you totally if the moneychanger will pay me", obviously he can return [to demand payment], since the moneychanger does not want to pay him!

והכא מיירי כשאמר ליה הפועל סתמא שיסמוך על שולחני

(c) Explanation: Here, the case is, the worker said Stam that he will rely on the moneychanger;

ומיבעיא ליה מי אמרי' דאדעתא דהכי סמך אם יתן לו או דלמא לגמרי פוטרו אפילו לא יתן לו

1. He asks whether or not we say that he relied on him with intent that he will pay. Or, perhaps he exempts him even if [the moneychanger] will not give to him.

וא"ת פשיטא שלא פטרו לגמרי אלא דוקא אם יתן שהרי שולחני יכול לחזור בו אפי' במעמד שלשתן

(d) Question: Obviously, he does not totally exempt him, rather, only if he will give to him, for the moneychanger can retract even [if he accepted] b'Ma'amad Sheloshtan (in the presence of all three. If Reuven tells Shimon in front of Levi 'you have money of mine. Give it to Levi', Levi acquires it);

כיון שאין לבעל הבית בידו לא פקדון ולא מלוה וכיון דיכול לחזור מסתמא לא פטרו לגמרי דלאו בשופטני עסקינן

1. This is because the employer does not have in [the moneychanger's hand] a deposit or loan. Since [the moneychanger] can retract, presumably [the worker] does not totally exempt [the employer], for we do not discuss fools!

וי"ל דלעולם איכא למימר שפטרו לגמרי ומתחייב לו שולחני מדין ערב

(e) Answer: Really, we can say that he totally exempted him, and the moneychanger becomes obligated due to the law of an Arev (guarantor);

דכשמסמיכו עך (הגהת בארות המים) השולחני הוי כאומר סמוך עלי ופטור בעל הבית לגמרי

1. When he relies on the moneychanger, it is as if he said "rely on me, and totally exempt the employer."

וה"ה דהוה מצי למיבעי אם השולחני יכול לחזור בו אם לאו דהא בהא תליא

(f) Observation: We could have asked whether or not the moneychanger can retract, for these questions depend on each other.

והשתא מוכח דמחילה אינה צריכה קנין דע"כ הכא בלא קנין איירי דקנין לא שייך אלא כשפטרו לגמרי בהדיא

(g) Inference: Now it is proven that pardon does not require a Kinyan. You are forced to say that we discuss without a Kinyan, for a Kinyan applies only when he explicitly totally exempts him;

ואפי' לא פטרו לגמרי בפירוש כיון שהקנה לו דומה ודאי שלפוטרו הקנה לו דאם לא כן מאי צריך קנין

1. Even if he did not explicitly totally exempt him, since he was Makneh to him, surely it seems that he was Makneh to him in order to exempt him. If not, why was a Kinyan needed?!

ובפוטרו בהדיא פשיטא דאינו חוזר כדפרישית ובהא לא מיבעיא ליה

2. When he explicitly exempts him, obviously he cannot return [to demand payment], like I explained. He did not ask about this!

אלא ודאי בלא קנין איירי

(h) Conclusion: Rather, surely we discuss without a Kinyan.

ומיהו מצינו לפרש דהכא איירי כשאמר ליה בהדיא אני פוטרך אם יתן לי ואם לא אחזור עליך

(i) Disclaimer: We could say that here we discuss when he said to him explicitly "I exempt you if he will give to me, and if not, I will return to you [for payment];

ופליגי כל זמן שלא חוזר בו שולחני אם יכול לחזור על בעה"ב

1. They argue about when the moneychanger did not retract, if the worker can return to the employer [for payment].

ולזה הפירוש נמי יש להוכיח קצת דמחילה אינה צריכה קנין מדאמר רב ששת אינו חוזר אלמא פוטרו כל זמן שירצה שולחני לפרוע לו

(j) Inference: Also according to this explanation, it is proven somewhat that pardon does not require a Kinyan, since Rav Sheshes said "he cannot return." This shows that he exempts him as long as the moneychanger wants to pay;

ובלא קנין מיירי דבקנין אפילו רבה מודה

1. We discuss without a Kinyan, for with a Kinyan, even Rabah agrees.

ועוד י"ל דפלוגתא דהכא לא שייכא מידי למחילה דלכ"ע פועל חוזר על בעה"ב

(k) Retraction: Or, we can say that this argument has no connection at all to pardon. All agree that the worker can return to the employer [for payment];

ולא פליגי אלא לענין בל תלין כשחוזר בו מיד ביום ראשון על בעה"ב

1. They argue only about Bal Talin when he immediately returns to the employer on the first day [for payment];

דלרב ששת אינו חוזר עליו לענין להתחייב בבל תלין כיון דניתק שעה אחת ממנו כשעמד אצל שולחני שוב אינו חוזר לאיסור בל תלין

2. According to Rav Sheshes, he cannot return to him to make [the employer] liable for Bal Talin, since at one time he was uprooted from him, when he stood by the moneychanger. He does not return to the Isur Bal Talin;

ורבה אמר כיון דתוך זמנו חוזר הוה כדמעיקרא

3. Rabah holds that since he returns within the time, it is like initially.

ודייק רבה ממתניתין דקתני המחהו אצל שולחני אינו עובר עליו

(l) Explanation: Rabah infers from our Mishnah, which teaches "if Hamchehu (he transferred responsibility for payment) to a moneychanger, he does not transgress for it";

משמע דוקא כל זמן שעומד אצל שולחני הא מיהדר הדר וחוזר לאיסורו

1. Inference: Only as long as [the worker] relies on the moneychanger, but if he retracts, he returns to the Isur;

דאי לא הדר לאיסורו הוה ליה למיתני אינו יכול לעבור עליו

2. If he did not return to the Isur, it should have taught "he cannot transgress for it"!

ולא דמי להא דקתני אחר זמנו אינו עובר עליו ולא קתני אינו יכול

3. Implied question: Why is this unlike what was taught "after the time, he does not transgress for it"? It did not teach "he cannot [transgress for it]"!

דהתם ליכא למיטעי

4. Answer: There, we cannot err.

ורב ששת דחי דאינו בתורת לעבור עליו כלל אפילו יחזור בו

(m) Explanation (cont.): Rav Sheshes rejects this. [It means that] he is not relevant to transgressing for it, even if he will return [to demand payment from the employer].

ומיהו בירושלמי דשבועות גבי חנוני על פנקסו דנשבעין ונוטלין מבעל הבית קאמר דדוקא כשלא העמיד לפועלים אצל חנוני

(n) Reference: The Yerushalmi in Shevuos, regarding a grocer on his ledger (both the grocer and workers) swear and collect from the employer, it says this is only when he did not stand the workers by the grocer;

אבל העמידם אצלו אין בעל הבית חייב לפועלים כלום

1. However, if he stood them by [the grocer], the employer is not obligated to the workers at all!

ומפרש רב אלפס דירושלמי אתי אליבא דרב ששת וסבר כמותו

2. The Rif explains that the Yerushalmi is according to Rav Sheshes, and it holds like him;

אבל מ"מ לדידן קי"ל כרבה ומוקי ההיא דלא פליגי לענין בל תלין אלא לענין אם צריך בעל הבית לשלם לפועלים אם לאו

3. However, in any case we hold like Rabah, and we establish that they do not argue about Bal Talin, rather, whether or not the employer must pay the workers.

וכן משמע בפ"ק דקדושין (דף טז. ושם) דמחילה אינה צריכה קנין גבי עבד עברי דקאמר למה לי שטרא לימא ליה באפי תרי זיל

(o) Support #1: It connotes like this in Kidushin (16a) that pardon does not require a Kinyan, regarding an Eved Ivri. It says "why does he need a document [of freedom]? Let [the master] say in front of two [witnesses] 'go!'"

אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול

1. Citation (16a - Rava): This teaches that a master bodily owns an Eved Ivri, and if a master pardoned the remaining value of his labor [that the slave must pay to redeem himself], it is not pardoned.

משמע דאי לאו דגופו קנוי לו היה יכול למחול

i. Inference: If he did not bodily own him, he could pardon.

ובלא קנין איירי דבקנין לא היה צריך שטר דאפילו עבד כנעני קונה עצמו בחליפין כדמוכח בהשולח (גיטין דף לט: ושם)

2. Assertion: We discuss without a Kinyan, for with a Kinyan, a document would not be needed. Even an Eved Kena'ani acquires himself through Chalipin, like is proven in Gitin (39b)!

דקאמר שקל כומתא ושדא בה ואמר קני הא וקני נפשך

3. It says there that a man took his hat and threw it [to his Shifchah] and said "acquire this, and acquire yourself";

וקאמר דלא עשה ולא כלום משום דהוה ליה בכליו של מקנה אבל אי הוה בכליו של קונה הוה קניא נפשה בחליפין

i. It says that this did not do anything, because it is the Kelim of the Makneh. However, if it were the Kelim of the Koneh, she would have acquired herself through Chalipin!

וכן בפרק הנושא (כתובות דף קד.) אמרינן דלאחר כ"ה שנה אבדה כתובתה משום דמסתמא מחלה

(p) Support #2: In Kesuvos (104a) it says that [if a widow did not mention her Kesuvah] after 25 years, she lost her Kesuvah, because presumably she pardoned it;

ואע"ג דלא עשתה שום קנין דבקנין לאלתר נמי אבדה כתובתה

1. This is even though she did not do any Kinyan, for through a Kinyan she immediately loses her Kesuvah!

ומדאמר לעיל באיזהו נשך (דף עא:) תן על גבי קרקע והפטר ובפרק הזורק בגיטין (דף עח: ושם) זרוק לי והפטר

(q) Suggestion: We can bring a proof also from above (71b) "put on the ground and be exempt", and in Gitin (78b) "throw to me and be exempt"!

אין ראיה דאיכא למימר דאיירי בקנין

(r) Rejection: We can say that there we discuss with a Kinyan.

ואין להקשות מה"ג שפירש בפ"ק דסנהדרין (דף ו. ד"ה צריכה) גבי פשרה צריכה קנין דשניהם צריכין קנין המוחל צריך להקנות שמחל לו והמשלם צריך להקנות שישלם לו החצי

(s) Implied question: Bahag explained in Sanhedrin (6a) regarding "compromise requires a Kinyan" that both of them need a Kinyan - the one who pardons must be Makneh to pay him half!

דשאני פשרה משום דדמי למחילה בטעות שאילו היה יודע שהיה זוכה בדין לא היה מוחל ולהכי צריכה קנין דאלים טפי

(t) Answer: Compromise is different, because it is like mistaken pardon. If he knew that he would merit in Din, he would not pardon! Therefore, it requires a Kinyan, which is stronger."

ומהאי טעמא נמי איכא מאן דבעי ג' ולא סגי בב' משום דדמי למחילה בטעות

(u) Support: Also for this reason, there is an opinion that requires three [judges for compromise], and two do not suffice, because it is like mistaken pardon;

כל שכן אם לא נפרש כמו שמפרש בהלכות גדולות אלא הקנין עושין קודם שישמעו שיקיימו דברי הפשרנים דבלא קנין יוכלו לחזור בהן כשישמעו הפשרה דאז לא קשה כלום:

1. All the more so, if we will not explain like Bahag, rather, they do the Kinyan before they hear [the compromise], we fulfill the opinion of those who say that without a Kinyan, they can retract when they hear the compromise. Then, it is not difficult at all.

2) TOSFOS DH Uman Koneh bi'Shevach Kli v'Chulei Amar Lehu Over

תוספות ד"ה אומן קונה בשבח כלי כו' אמר להו עובר

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara thought that these depend on each other.)

פי' יש ענין שעובר כגון היכא דליכא שבח כלי כמו בשליחא דאגרתא או דאגריה לבטשי

(a) Explanation: There is a way in which he transgresses, e.g. when there is no Shevach in the Kli, e.g. one who delivers letters, or he was hired to stomp [on a Kli].

אבל רב ששת סבר שפיר דאומן קונה בשבח כלי כדמוכח בהגוזל קמא (ב"ק דף צט. ע"ש ושם ד"ה דאגריה)

1. However, Rav Sheshes properly holds that Uman Koneh bi'Shevach Kli, like is proven in Bava Kama (99a);

דקאמר התם לימא רב ששת פליגא אדרב אמי דאמר אומן קונה בשבח כלי אמר רב אשי בר חמא דרב ששת בשליחא דאגרתא

2. It says there "let us say that Rav Sheshes argues with R. Ami, who says that Uman Koneh bi'Shevach Kli!" Rav Ashi bar Chama said [to reject this] that Rav Sheshes discusses one who delivers letters;

והנך דבעו מרב ששת לא הזכירו בבעייתן אומן קונה בשבח כלי אלא סתם שאלו קבלן עובר בבל תלין או לאו

3. Those who asked Rav Sheshes did not mention Uman Koneh bi'Shevach Kli in their question. Rather, they asked Stam whether or not a Kablan transgresses Bal Talin;

והגמרא הוא שאומר אומן קונה כו' שלפי הפשט בו תליא הבעיא

4. The Gemara said "Uman Koneh...", for according to the simple meaning, the question depends on this.

ולהכי קאמר נמי לימא מסייע ליה שהיה סבור הגמרא דהא בהא תליא ורב ששת שהשיב עובר סבר דאין אומן קונה: ]ועי' תוס' נדה לד: ד"ה כי]:

5. Support: This is why it says "let us say that this supports him", for the Gemara thought that one depends on the other, and Rav Sheshes, who answered that he transgresses, holds that Ein Uman Koneh.

112b----------------------------------------112b

3) TOSFOS DH Sachir bi'Zmano Nishba v'Notel

תוספות ד"ה שכיר בזמנו נשבע ונוטל

(SUMMARY: Tosfos questions why this is only when he hired him in front of witnesses.)

בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מה: ושם ד"ה מתוך) מפרש לא שנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא שכרתיך מעולם יכול לומר שכרתיך ונתתי לך שכרך

(a) Reference: In Shevuos (45b) it explains that this is only when he hired him in front of witnesses, but if he hired him not in front of witnesses, because he could say "I never hired you", he can say "I hired you, and I paid you your wage."

תימה דהיכי נאמן במגו דהא מפרש בגמ' דטעמא דשכיר נשבע משום דבעה"ב טרוד בפועליו ואנן חושבין אותו כאילו אמר איני יודע

(b) Question: Why is he believed through a Migo? The Gemara explains that the reason why a worker swears and collects is because the employer is distracted with his workers, and we consider him as if he said "I do not know";

מדפריך בגמ' אי הכי ניתיב ליה בלא שבועה

1. Source: The Gemara asked "if so, we should give to [the worker] without a Shevu'ah!" (because it is as if the employer is unsure).

וא"כ מה מועיל מגו דאילו אומר איני יודע לא הוה מהני שום מגו והוה חייב דהוה ליה כאומר הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך דחייב כדתנן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיח.)

2. If so (we consider the employer to be unsure), how does Migo help? If one said "I do not know", no Migo will help, and he would be liable, for it is as if he said "you lent to me, and I do not know whether I paid you." He is liable, like the Mishnah in Bava Kama (118a)!

וביבמות בפרק האשה שהלכה (דף קיד:) משמע נמי דלא מהני מגו בכי האי גוונא דאמר אינה נאמנת לומר מת בעלי במלחמה משום דאמרה בדדמי לה ואינה יודעת בברור שמת

(c) Strengthening of question: In Yevamos (114b) it connotes that Migo does not help in such a case, for it says that a woman is not believed to say "my husband died in war", because she says based on estimation (she saw him severely wounded, and assumes that he cannot live), and does not know clearly that he died;

ולא מהני לה מגו דאי בעיא אמרה מת על מטתו:

1. A Migo does not help her, that if she wanted, she could have said "he died on his bed (normally, not in war)!

4) TOSFOS DH mi'Chlal d'Ika Ketanos

תוספות ד"ה מכלל דאיכא קטנות.

(SUMMARY: Tosfos explains why we ask this only here.)

אע"ג דבפרק השולח (גיטין דף לו.) אמרינן תקנה גדולה התקינו שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין

(a) Implied question: In Gitin (36a) we say that they made a great enactment to specify people's names in Gitin (and we did not ask "this implies that there were small enactments")!

וכן בהגוזל קמא (ב"ק דף קג:) תקנה גדולה התקינו שאם יציאה יתירה על הקרן כו' לא פריך

1. Also in Bava Kama (103b), [we say that] they made a great enactment [if one stole and swore to deny it], if the expense [of returning the theft to the owner] exceeds the principal (he leaves the money with Beis Din, and may bring his Asham), and we did not ask!

אלא הכא דקאמר שנו כאן דמשמע ולא במקום אחר:

(b) Answer: [We asked here,] because [Rav Yehudah] said "[great enactments] were taught here", this implies "and not elsewhere."

5) TOSFOS DH Takanos Kevu'os

תוספות ד"ה תקנות קבועות

(SUMMARY: Tosfos explains which other enactments he refers to.)

הא דנקט לשון רבים

(a) Implied question: Why is this in the plural? (He discusses only the enactment that a worker swears and collects!)

משום דקאי אכל הנהו דנשבעין ונוטלין בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מד:) דשכיר ונגזל ונחבל ושכנגדו חשוד על השבועה וחנוני על פנקסו

(b) Answer: He refers to all those who swear and collect in Shevuos (44b) - a worker, a victim of theft, a victim of damage, one whose opponent is suspected to swear falsely, and a grocer on his ledger (he claims that he paid the workers, and the workers deny this).

וקרי להו קבועות משום דעקרו לשבועה ממקומה וקבעוה לשכנגדו שיהא נשבע ונוטל

(c) Explanation: He calls them fixed enactments, because they uprooted the Shevu'ah from its place, and fixed it on his opponent, that he swears and collects. (Mid'Oraisa, always the defendant swears to avoid paying);

והגמרא לא הוצרכה לפרש טעם כולם אלא טעמא דשכיר:

1. The Gemara did not need to explain the reason for all of them, only the reason for a worker.

6) TOSFOS DH Shakluha Rabanan li'Shevu'ah mi'Ba'al ha'Bayis v'Shadyuha a'Sachir

תוספות ד"ה שקלוה רבנן לשבועה מבעה"ב ושדיוה אשכיר

(SUMMARY: Tosfos discusses how these words apply to Kofer ha'Kol.)

וא"ת והלא אף בכופר הכל איירי ת"ק מדפליג עליה ר' יהודה ואמר דשכיר אינו נשבע אלא במודה מקצת

(a) Question: The first Tana discusses even Kofer ha'Kol (when he totally denies), since R. Yehudah argues with him and says that a worker swears only if he is Modeh b'Miktzas;

ובכופר הכל מי מיחייב בעל הבית שבועה דאורייתא ומאי קאמר דשקלוה רבנן מבעל הבית

1. When he is Kofer ha'Kol, is the employer obligated a Shevu'ah mid'Oraisa?! Why does it say that Rabanan took the Shevu'ah from the Ba'al ha'Bayis, even when he is Kofer ha'Kol?

וי"ל דאמודה במקצת קאמר דשקלוה מבעל הבית

(b) Answer: Regarding Modeh b'Miktzas it says that Rabanan took the Shevu'ah from the Ba'al ha'Bayis;

ואפי' היכא דכופר הכל טפי הוה לן לחיוביה בעל הבית שעליו לשלם שהרי אם מודה מקצת הוא נשבע

1. And even when he is Kofer ha'Kol, it is more appropriate to obligate the Ba'al ha'Bayis [to swear], for it is upon him to pay, for if he partially admits, he swears;

ולפי שהיתה ראויה להיות על בעל הבית קאמר דשקלוה:

2. Because it was proper [for the Shevu'ah] to be on the Ba'al ha'Bayis, it says that they took it from her.

7) TOSFOS DH Tarud b'Po'alav Hu

תוספות ד"ה טרוד בפועליו הוא

(SUMMARY: Tosfos explains why this is a reason to obligate him.)

וחשוב כמו איני יודע דחייב אפי' כופר הכל כדתנן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיח.) הלויתני ואיני יודע אם פרעתי לך חייב

(a) Explanation: He is considered like [one who says] "I do not know", even if he totally denies, like the Mishnah (Bava Kama 118a) "you lent to me, and I do not know whether I paid you";

ולא פליג בין אם יש לו פועלים הרבה בין אין לו:

1. He does not distinguish between whether he has many workers, or not.

8) TOSFOS DH Iy Hachi Neisiv Lei b'Lo Shevu'ah

תוספות ד"ה אי הכי ניתיב ליה בלא שבועה

(SUMMARY: Tosfos justifies the Havah Amina.)

וא"ת מאי פריך וכי לעולם ישכח פעמים שאומר בעל הבית אמת ולכך לא רצו לתקן שיטול בלא שבועה

(a) Question: What was the question? Does he always forget?! Sometimes the employer says the truth. Therefore, they did not want to enact that [the worker] collects without a Shevu'ah;

תדע דאי חשוב בודאי שכח אמאי פטר ר' יהודה כופר הכל

(b) Strengthening of question: If it is considered that he always forgets, why does R. Yehudah exempt Kofer ha'Kol?

אלא ודאי חששא בעלמא דחיישינן שמא שכח ולהכי פטר ר' יהודה בכופר הכל דליכא שבועה דאורייתא אבעל הבית

1. Rather, surely it is a mere concern lest he forgot. Therefore, R. Yehudah exempts Kofer ha'Kol, for there is no Torah Shevu'ah on the employer;

דלא חשבינן ליה לבעה"ב כאומר איני יודע כי רגילות הוא שיודע יפה

2. We do not consider the employer like one who says "I do not know", for it is common that he knows well;

אבל כשמודה מקצת חששו לשמא שכח כי פעמים שהוא שוכח מחמת שהוא טרוד בפועליו וישבע לשקר לפי שסבר שפרע

3. However, when he partially admits, they were concerned lest he forgot, because he is distracted with his workers, and he will swear falsely, because he thinks that he paid;

וה"נ לרבנן דלא מחזקינן ליה בודאי שכח

4. Similarly, according to Rabanan we should not establish him like one who Vadai forgot!

וי"ל דנראה לגמ' דלת"ק מחזקינן ליה בודאי שכח ואומר איני יודע מדמחייב בכופר הכל

(c) Answer: It seems to the Gemara that we establish him like one who Vadai forgot and says "I do not know", since he is liable for Kofer ha'Kol;

שאם לא היתה אלא חששא בעלמא אמאי שקיל שכיר אפי' בשבועה כיון דאיכא למימר דבעה"ב יודע יפה שפרע אלא ודאי דחשיב ליה כאומר איני יודע

1. If it were a mere concern, why does the worker receive, even through a Shevu'ah, since we can say that the employer knows well that he paid? Rather, surely he is considered like one who says "I do not know."

ומשני להפיס דעתו של בעה"ב לפי שסבר בדעתו בברור שפרע

2. We answer that [the Shevu'ah] is to appease the employer, for he thinks that he surely paid.

אבל בהלויתני ואיני יודע אם פרעתיך אין צריך שבועה דלא שייך הספק כיון שהוא מודה שאינו יודע אם פרע:

(d) Distinction: However, when one said "you lent to me, and I do not know whether I paid you", [the lender] need not swear, since [the borrower] does not know whether he paid.

9) TOSFOS DH v'Neisiv Lei b'Edim

תוספות ד"ה וניתיב ליה בעדים

(SUMMARY: Tosfos explains that we should enact to avoid a Shevu'ah.)

פי' נתקן שלא יתן לו אלא בעדים ואם יפרע בלא עדים איהו דאפסיד אנפשיה ולא נצטרך להפיס דעתו

(a) Explanation: We should enact that he pay only in front of witnesses. If he pays without witnesses, he caused his own loss, and we will not need to appease him [through a Shevu'ah];

דכל כמה שנוכל לתקן שלא ישבע על חנם יש לתקן

1. As much as we can enact that he not need to swear without need, we should enact.

וכן ניתיב ליה מעיקרא פריך דנתקן אם לא יקח שכרו מתחלה שיפסיד קודם שנתקן שבועה על חנם:

(b) Support: We asked "we should enact that he pay him before [he works]!", i.e. we should enact that if [the worker] does not take his wage from the beginning, he loses, rather than enact a Shevu'ah without need.

10) TOSFOS DH Iy Hachi Afilu Katzatz Nami

תוספות ד"ה אי הכי אפילו קצץ נמי

(SUMMARY: Tosfos justifies the Havah Amina.)

וא"ת והא קציצה הוי כאומר איני יודע אם הלויתני דפטור לר"נ ור' יוחנן דאמרי (לעיל דף צז:) מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור

(a) Question: [When they argue about] the wage, this is like "I do not know whether you lent to me." He is exempt according to Rav Nachman and R. Yochanan, who say that if one said "you owe to me 100", and the other says "I do not know", he is exempt!

וי"ל דהכא שמודה מקצת יש לחייבו דהוה כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא (שם צח.)

(b) Answer: Here that he partially admits, we should obligate him, for this is like "I know about 50 (that I you), but I do not know about the other 50 [that you claim]."

וא"ת לוקי כגון שאותה אחת שמודה כבר פרע דהשתא הוי כופר הכל

(c) Question: We should establish that the one [Dinar] that he agrees [that he contracted to pay], he already paid it, so now he totally denies!

וי"ל דניחא ליה לשנויי קציצה מידכר דכירי שהוא מתורץ גם לרב הונא ורב יהודה

(d) Answer #1: He prefers to answer that people remember the wage. This answers also for Rav Huna and Rav Yehudah [who obligate when one said "you owe to me 100", and the other says "I do not know"].

ועוד אפי' לר"נ ור' יוחנן ניחא ליה לשנויי הכי כדי לאוקמי בכל ענין אפי' לא פרע אותה אחת שמודה

(e) Answer #2: Even according to Rav Nachman and R. Yochanan, he prefers to answer like this, in order to establish it in every case, even if he did not pay the one [Dinar] that he agrees to.

ועוד דהפשט משמע שלא פרע דומיא דמילתיה דר' יהודה:

(f) Answer #3: The simple meaning connotes that he did not pay, similar to R. Yehudah's case. (He says that a worker swears and collects only if he is Modeh b'Miktzas.)

11) TOSFOS DH Shetayim Katzatza Li v'Chulei

תוספות ד"ה שתים קצצת לי כו'.

(SUMMARY: Tosfos explains the law when he cannot bring a proof.)

המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא הביא ראיה ישבע בעה"ב ויפסיד אומן

(a) Explanation: [The worker, who claims two,] ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah. If he cannot bring a proof, the employer swears, and the worker loses;

דבלא שבועה אינו יכול להפטר כיון שמודה במקצת

1. Without a Shevu'ah, [the employer] cannot be exempt, since he partially admits.

והכי מפרש לה בהדיא בריש כל הנשבעין (שבועות דף מו.)

(b) Support: It explicitly explains like this in Shevuos (46a).

וא"ת דהכא קתני המוציא מחבירו עליו הראיה ובחזקת הבתים (ב"ב מה: ושם ד"ה נתנה) תניא דבקציצה נמי נשבע ונוטל

(c) Question: Here it teaches ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah, and in Bava Basra (45b) a Beraisa says that also regarding [an argument about] the wage, he swears and collects!

וי"ל דבריש כל הנשבעין פריך ליה (כן נראה להגיה ע"פ מהרש"א) ומשני דהך ברייתא דחזקת הבתים ר' יהודה היא:

(d) Answer: In Shevuos the Gemara asks this, and answers that the Beraisa in Bava Basra is R. Yehudah.

12) TOSFOS DH Ketzitzah Midkar Dechiri Inshi

תוספות ד"ה קציצה מידכר דכירי אינשי

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not answer that there are no witnesses.)

לא מצי לשנויי דהכא משום הכי אין שכיר נשבע ונוטל משום דאיירי כששכרו שלא בעדים

(a) Implied question: Why can't we answer here that the reason why the worker cannot swear and collect is because we discuss when [the employer has a Migo, for] he hired him not in front of witnesses?

דאי איכא עדים נחזי עדים מאי קאמרי כמה קצץ

1. If there are witnesses, we should see what the witnesses say, how much he stipulated!

דהכי פריך בפ' חזקת הבתים (שם דף מה:) בהלכה דאומן

2. The Gemara asks like this in Bava Basra (45b) regarding the law of a craftsman (who claims that he bought or received a slave or Kli).

דהא ע"כ איירי כשיש עדים דומיא דרישא דקתני שכיר בזמנו נשבע ונוטל דמוקי לה רב ושמואל ששכרו בעדים כדאמרי' התם בשבועות (דף מה:) בהדיא

(b) Answer #1: You are forced to say that we discuss when there are witnesses, similar to the Reisha, which teaches that a worker swears and collects in his time. Rav and Shmuel establish this when [the employer] hired him in front of witnesses, like we say there explicitly in Shevuos (45b);

וה"נ סיפא איירי בשכרו בעדים ולא שמעו הקציצה או שמעו ושכחו

1. Likewise the Seifa discusses when he hired him with witnesses and they did not hear the wages, or they heard and forgot.

ובחזקת הבתים דפריך רבא לאביי דאמר אי לא ראה אף על גב דאיכא עדים יש לאומן חזקה ואי ראה אף על גב דליכא עדים אין לו חזקה

2. Implied question: In Bava Basra, Rava asked Abaye, who said that if he did not see [his item with the craftsman], even if there are witnesses, a craftsman has a Chazakah, and if he saw, even if there are no witnesses, [a craftsman] has no Chazakah...

מהנותן טליתו לאומן ואומר שתים קצצת לי ובעל הבית אומר לא קצצתי לך אלא אחת כל זמן שהטלית ביד אומן על בעה"ב להביא ראיה

i. [Rava asked] from one who gave his Talis to a craftsman, and [the craftsman] says "you contracted to give two to me", and the owner says "I contracted to give to you only one", as long as the Talis is with the craftsman, the owner must bring a proof;

ואי דאיכא עדים ניחזי מאי קאמרי אלא לאו דליכא עדים ואף על גב דראה אומן נאמן

ii. If there are witnesses, let us see what they say! Rather, there are no witnesses, and even though he saw it, the craftsman is believed. (Why can't we say that he gave it in front of witnesses, and they did not hear the wages, or they heard and forgot?)

התם לא הוה מצי למימר דאיכא עדים וכגון ששכחו או לא שמעו הקציצה דא"כ אף לדידיה תקשי דכיון דמשמע ליה דאיירי בכל ענין אפילו בראה

3. Answer: There, we cannot say that there are witnesses, and they forgot or did not hear the wages, for if so, it is difficult even for him (Rava), since he holds that we discuss in every case, even if he saw;

אי מיירי נמי דאיכא עדים אמאי נאמן אומן דבאיכא עדים וראה לכולי עלמא אין לו חזקה כדתנן במתני'

i. If he discusses also when there are witnesses, why is the craftsman believed? When there are witnesses and he saw, all agree that he has no Chazakah, like our Mishnah teaches!

ורבא דקאמר אלא לאו דליכא עדים (ולא ראה) אינו אומר כן אלא כדי שלא יקשה לו למה שרצה להעמידו אף בראה

4. Rava, who said there "rather, there are no witnesses" says so only so it will not be difficult for him why he wanted to establish it even when he saw.

ואביי דמשני ליה לא דליכא עדים ולא ראה הוי מצי לאוקמה בדאיכא עדים ולא ראה וכגון שלא שמעו הקציצה

5. Implied question: Abaye answered "no, there are no witnesses, and he did not see it." He could have established it when there are witnesses, and he did not see it, e.g. they did not hear the wages!

אלא משום דרבא אוקמה בדליכא עדים אוקמה איהו הכי

6. Answer: Rather, because Rava established it when there are no witnesses, also he established it like this.

ועוד נראה דאי משום מגו בעל הבית נאמן אמאי נקט שחולקין בקציצה ושבק לומר שחולקין בפריעה זה אומר נתתי וזה אומר לא נתת כדתנן בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מד:)

(c) Answer #2: If [here] the owner were believed due to a Migo [e.g. he hired him not in front of witnesses], why does it discuss when they argue about the wage, and it abandoned saying that they argue about payment - this one says "I gave", and this one says "you did not give", like the Mishnah in Shevuos (44b)?

ועוד יש לתרץ דאפילו איירי בששכרו שלא בעדים אין נאמן במגו כיון שהוא מודה במקצת

(d) Answer #3: Even if we discuss when he hired him not in front of witnesses, he is not believed through a Migo, since he partially admits;

שלא היה יכול להעיז ולכפור ולומר לא שכרתיך מעולם כדין כל מודה מקצת דאין נאמן במגו דאי בעי כפר הכל

1. He could not be brazen and deny and say "I never hired you", like every Modeh b'Miktzas, who is not believed through a Migo, that if he wanted, he could have totally denied.

ועוד אומר ר"י דודאי כי איכא עדים רגילות שיודעים וזוכרין הקציצה כדאמרינן בחזקת הבתים וברייתא כולה בדליכא עדים איירי

(e) Answer #4 (Ri): Surely, when there are witnesses, normally they know and remember the wage, like it says in Bava Basra. The entire Beraisa discusses when there are no witnesses;

ורישא דקתני נשבע (מכאן מדף הבא) ונוטל הכי פירושו יביא ראיה ששכרו ואז יהיה נשבע ונוטל

1. The Reisha, which says that he swears and collects, means that he brings a proof that he hired him, and then he swears and collects.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF