1) TOSFOS DH Hachi Garsinan Kegon she'Yesh Esek Shevu'ah Beineihem (cont.)

תוספות ד"ה ה"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהם (המשך)

ושמא הטעם הוא דבעלילה מועטת יש לנו להקל על היתומים שלא להוציא ממון מהם

(a) Suggestion: Perhaps the reason is that for a small reason, we should be lenient on orphans not to take money from them.

והתם דוקא אמרינן דעבד כרב ושמואל עבד ולא בעלמא כדאמר התם הבו דלא להוסיף עלה

(b) Limitation: Only there, we say that if one ruled like Rav and Shmuel, it stands, but not elsewhere, like it says there "let us not add to this!"

וההיא דשניהם חשודים אף על גב דשכנגדו אינו מחוייב אלא שבועה דרבנן אפ"ה מפסיד

(c) Implied question: When both are suspected to swear falsely, even if his opponent is obligated only a Shevu'ah mid'Rabanan, even so, [the claimant] loses!

היינו משום שהשבועה בא מחמת הנתבע שהיה חייב שבועה דאורייתא לכן חשיבא גם בתובע כדאורייתא

(d) Answer: This is because the Shevu'ah comes due to the defendant, who was obligated a Shevu'ah mid'Oraisa. Therefore, also regarding the claimant (who must swear mid'Rabanan to collect when the defendant cannot swear) it is considered like mid'Oraisa.

ואינו נראה לר"י דא"כ היכי פריך התם אדר"נ דאמר אי איתא לדרב ושמואל איתא אי ליתא ליתא ופריך אי איתא איתא אלמא מספקא ליה והא עבד ר"נ עובדא דיחלוקו

(e) Objection #1 (Ri): If so, what was the question against Rav Nachman (Shevu'os 48a), who said "if [the law of] Rav and Shmuel is correct (the Halachah follows them), it is correct. If it is not correct, it is not correct", and we asked "'if it is correct, it is correct' shows that Rav Nachman is unsure [whom the Halachah follows]. However, a case occurred, and Rav Nachman ruled that they divide!

והא ר"נ מצי סבר שפיר לדרב ושמואל דהא אית ליה נמי מתוך שאינו יכול לישבע התובע מפסיד לכך הוי דינא יחלוקו בשניהם חשודים וה"נ סברי רב ושמואל

1. (What was difficult?) Rav Nachman can hold like Rav and Shmuel, for [Rav Nachman] also holds that since the claimant cannot swear, he loses. Therefore, the law is that they divide when both are suspected. Also Rav and Shmuel hold like this!

ואי פריך אלמא מספקא ליה הא ר"נ ודאי אית ליה הא דרב ושמואל

2. Suggestion: We asked "this shows that Rav Nachman is unsure!", for surely Rav Nachman holds like Rav and Shmuel.

הא לישנא דאם איתא איתא לא משמע הכי דה"ל אדרבה למימר אם ליתא ליתא אלמא מספקא ליה

3. Rejection #1: [The question against Rav Nachman began through citing] his words "if it is correct, it is correct." This connotes unlike this. [If he surely holds like them], it should have said just the contrary, "[why did he say] if it is not correct, it is not correct?" This shows that he is unsure" (perhaps the Halachah does not follow them)!

ועוד דלמא דוקא בששניהם חשודים דבאה לתובע שבועה מחמת נתבע דמחוייב שבועה דאורייתא קאמר ר"נ מתוך שאינו יכול לישבע מפסיד כדפי' ר"ת ולא בההיא דרב ושמואל כדפרישית

4. Rejection #2: Perhaps only when both are suspected, that a Shevu'ah comes to the claimant because the defendant is obligated a Shevu'ah mid'Oraisa, Rav Nachman said that since he cannot swear, he loses, like R. Tam explained, but not in this case of Rav and Shmuel, like I explained!

ותו היכי מוכח דרבותינו שבבבל דאמרי חזרה שבועה לסיני היינו רב ושמואל מכח היתומים מן היתומים

(f) Objection #2: [According to R. Tam,] how is it proven that "Raboseinu in Bavel, who say that [R. Meir means that] the Shevu'ah returns to Sinai (Beis Din does not force anyone to pay)", refers to Rav and Shmuel, due to the case of orphans from orphans?

והלא בההיא אפי' ר' אבא ור"נ יכולין לסבור דרב ושמואל ורב ושמואל יסברו שפיר חזרה שבועה למחוייב לה או יחלוקו דקא סברי מי שאינו יכול לישבע מפסיד

1. In this case, even R. Aba and Rav Nachman can hold like Rav and Shmuel, and Rav and Shmuel can properly hold that the Shevu'ah returns to the one who was obligated to take it, or they divide, for they hold that one who cannot swear, he loses!

אלמא משמע דפשיטא ליה לגמרא דלר' אבא אין חילוק אלא ל"ש אם נתבע מחוייב או תובע לעולם מתוך שאינו יכול אחד מהן לישבע משלם הנתבע

i. Inference: It was obvious to the Gemara that according to R. Aba, there is no distinction. Whether the defendant was obligated [to swear], or the claimant, since [not any] one of them cannot swear, the defendant pays...

ולרב ושמואל לעולם פטור הנתבע ופליג ר' אבא אדר"נ ואדרב ושמואל

ii. And according to Rav and Shmuel, the defendant is always exempt. R. Aba argues with Rav Nachman, and with Rav and Shmuel.

ולכך מוכיח שפיר דרבותינו דאמרי חזרה שבועה לסיני דהיינו רב ושמואל וכולה סוגיא משמע דפליג ר' אבא אדרב ושמואל

iii. Therefore, it is properly proven that Raboseinu who say that the Shevu'ah returns to Sinai, refers to Rav and Shmuel. The entire Sugya connotes that R. Aba argues with Rav and Shmuel.

דקאמר רבא כוותיה דר' אבא מיסתברא

iv. Source #1: Rabah said "presumably, R. Aba is correct."

וכן רב ושמואל האי בין שניהם מאי דרשי ביה משמע דפליגי

v. Source #2: It says "how do Rav and Shmuel expound "Bein Sheneihem?" This connotes that they argue.

ור"ת פי' דעיקר דקדייק גמ' דרבותינו שבבבל רב ושמואל סמיך אפרק קמא דסנהדרין (דף יז: ושם) דקי"ל התם דרבותינו שבבבל רב ושמואל

(g) Answer: (R. Tam): The deduction that "Raboseinu in Bavel" refers to Rav and Shmuel is primarily based on Sanhedrin (17b). We hold there that "Raboseinu in Bavel" [always] refers to Rav and Shmuel;

וה"ק רבותינו שבבבל רב ושמואל כדקי"ל ושמעינן להו נמי דס"ל אין אדם מוריש שבועה לבניו

1. It means as follows. "Raboseinu in Bavel" refers to Rav and Shmuel, like we hold, and we know also that they hold that one does not bequeath a Shevu'ah to his children;

דכיון דמחוייב בעל דין שבועה ואינו יכול לישבע יעמוד ממון במקומו ול"ש להו בין תובע לנתבע

2. Since a litigant is obligated to swear, and he cannot swear, money stays in its place. They do not distinguish between a claimant and a defendant.

ודוחק הוא.

(h) Rebuttal: This is difficult.

2) TOSFOS DH d'Amar Rava Maneh Li b'Yadcha v'Chulei

תוספות ד"ה דאמר רבא מנה לי בידך כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the source for this.)

פי' ר"ח דדברי רבא בהאי לישנא לא מצינו עיקרה בגמ'

(a) Explanation #1 (R. Chananel): We do not find a source elsewhere in the Gemara where Rava said these words.

ומיהו קבלנו מרבותינו דעיקרה בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז.) דאמר רבא כוותיה דרבי אבא מסתברא מתוך שאינו יכול לישבע משלם.

(b) Explanation #2: We received from our Rebbeyim that the primary source is in Shevuos (47a). Rava said that presumably, R. Aba is correct. Since he cannot swear, he pays.

3) TOSFOS DH Mitoch she'Eino Yachol Lishava Meshalem

תוספות ד"ה מתוך שאינו יכול לישבע משלם

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from one who is suspected to swear falsely.)

ה"נ הוה לן למימר מן הדין בחשוד על השבועה

(a) Implied question: According to letter of the law, we should say so when he is suspected to swear falsely (since he cannot swear, he must pay, and the claimant need not swear)!

אלא תקנו שיהא כנגדו נשבע ונוטל דבענין אחר לא הוי אפשר שמי שהיה רוצה היה מלוה לו פרוטה ויתבע כל אשר לו

(b) Answer: They enacted that his opponent swears and receives, for if not, it is impossible [for him to manage]. One who wants [to swindle] could lend to [one suspected] a Perutah, and claim all his property from him;

ויהא מודה מקצת כמה שחייב ויתחייב שבועה ומתוך שאינו יכול לישבע יקח כל אשר לו בלא שבועה

1. He will be Modeh b'Miktzas about how much he owes, and he will be obligated to swear, and since he cannot swear, the claimant will take everything he has, without a Shevu'ah!

לכך תקנו שישבע שכנגדו אבל הכא ובנסכא שאינו יכול לישבע לא מחמת שהוא חשוד

2. Therefore, they enacted that his opponent swears. However, here, and regarding the ingot, the reason he cannot swear is not because he is suspected;

אלא עתה בתביעה זו אינו יכול לישבע מחמת המאורע לא הצריכו לישבע שכנגדו.

i. Rather, regarding this claim he cannot swear due to the episode. [In such a case, Chachamim] did not obligate his opponent to swear.

4) TOSFOS DH Mishkachas Lah Reisha b'Tartei v'Seifa bi'Telas

תוספות ד"ה משכחת לה רישא בתרתי וסיפא בתלת

(SUMMARY: Tosfos discusses how many animals are not, and why.)

הך סוגיא אתיא כרבי חייא בר יוסף דאית ליה בהגוזל קמא (ב"ק דף קז. ושם ד"ה עירוב) עירוב פרשיות כתיב כאן

(a) Explanation: This Sugya is like R. Chiya bar Yosef, who holds in Bava Kama (107a) that the Torah wrote Eruv Parshiyos here (what is written here applies somewhere else, and not here);

וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב אבל בפקדון לא בעי כפירה והודאה בהדי נאנסו כדבעי התם ר' חייא בר' אבא א"ר יוחנן

1. "Ki Hu Zeh" (written regarding Shevu'as ha'Shomerim) refers to a loan, but [the Shevu'ah for] a deposit does not require denial and admission together with [the claim of] Ones, like R. Chiya bar Aba requires, in the name of R. Yochanan;

ופליג אברייתא דרמי בר חמא דבעי ג' פרות אלא בשתי פרות סגי בהודאה וכפירה או בהודאה ונאנסו

2. He argues with the Beraisa of Rami bar Chama, which obligates three cows. Rather, it suffices with two cows, with admission and denial, or admission and a claim of Ones.

ול"ג ר"ת ה"מ במלוה אבל בפקדון מעיז ומעיז

3. R. Tam's text did not say "this is only regarding a loan, but regarding a deposit, he is very brazen."

אבל ריב"א גרס ליה ומפרש ה"מ במלוה אבל בפקדון דהיינו בטענה דלא שייכא אלא בפקדון דהיינו טענת אונס מעיז ומעיז דאין חבירו מכיר בשקרו וחייב אפי' בלא הודאה ושם מפרש באורך

4. The Ri's text says so. He explains "this is only regarding a loan, but regarding a deposit, i.e. a claim that applies to only to a deposit, i.e. Ones, he is very brazen, for his friend does not know that he is lying, and he is liable even without admission."

והשתא לפי' ריב"א הכא דקטעין שוכר כדרכה מתה אבל איני יודע אם בשעת שאלה אם בשעת שכירות או שאולה או שכורה

(b) Explanation #1: According to Riva, here that the renter claims "it died normally, but I do not know if it was at the time of borrowing or at the time of rental..."

נהי דלשבועה שמתה כדרכה דהיינו טענה דנאנסו לא בעי הודאה מ"מ מה שטוען איני יודע אם שאולה או שכורה דהיינו כפירה בעי הודאה

1. Granted, the Shevu'ah that it died normally, i.e. Ones, does not require admission. However, his claim "I do not know if it was borrowed or rented", i.e. denial, requires admission;

ולהכי מוקי רישא בב' וסיפא בג' דהשתא איכא חדא דהודאה והוי מחוייב שבועה לישבע ששכורה מתה דאי לאו דההיא דהודאה הוי כופר הכל ופטור

2. Therefore, we establish the Reisha with two cows and the Seifa with three. Now, there is one of admission, and he is obligated a Shevu'ah to swear that the rented cow died. If not for the cow of admission, this would be total denial, and he would be exempt;

וע"י גלגול דנשבע דכדרכה מתה אין להשביעו כדפרישית במתני'

i. He cannot make him swear through Gilgul on the Shevu'ah that it died normally, like I explained in our Mishnah (97a DH b'Yom, since it is not a Vadai claim.

ולפר"ת א"ש טפי דלדידיה אפילו נאנסו בעי הודאה ורמי בר חמא מוקי לה בג' פרות וכר' חייא

(c) Explanation #2: According to R. Tam, it is better. According to him, even the Shevu'ah that it died normally requires admission. Rami bar Chama establishes it with three cows, and like R. Chiya;

חדא דהודאה וחדא דכפירה היינו אותה שטוען להד"מ וחדא דנאנסה והיינו ההוא דקטעין איני יודע דטעין בה שמתה כדרכה

1. One is of admission, and one is of denial, i.e. the one he says never occurred, and one that died through Ones. This is the one that he claims "I do not know [if it was borrowed or rented]", that he claims that it died normally.

וא"ת בב' סגי בההיא דהודאה ובההיא דאיני יודע דאיכא בה נאנסה וכפירה

(d) Question: It suffices with two - the one of admission, and the one of "I do not know", which has in it Ones and denial!

וי"ל דגזירת הכתוב דאינה עולה לכאן ולכאן דכי הוא זה משמע דאיכא כפירה והודאה מלבד אותה שטוען בה שלא פשע בה

(e) Answer: It is a Gezeiras ha'Kasuv that it does not count for both. "Ki Hu Zeh" connotes that there is denial and admission, aside from the one about which he claims that he was not negligent.

ומכאן יש להוכיח דלרמי בר חמא לא סגי בכפירה והודאה בלא נאנסו ולא כדפי' בהגוזל קמא (שם) בשם ר"ת

(f) Inference: From here we can prove that according to Rami bar Chama, denial and admission without Ones do not suffice, unlike I explained in Bava Kama (107a) in the name of R. Tam.

דאי סגי לא היה צריך כאן להוסיף פרה של כפירה אליביה דבשל הודאה ואיני יודע הוי סגי כמו לר' חייא בר יוסף

1. If it sufficed, he would not need to add a cow of denial according to him, for it would suffice with the one of admission and I do not know, just like according to R. Chiya bar Yosef.

וא"ת ור' חייא בר יוסף היכי פליג אברייתא דרמי בר חמא

(g) Question: How can R. Chiya bar Yosef argue with the Beraisa of Rami bar Chama?

וי"ל דסבר כמתני' דשבועת הדיינין (שבועות דף מב: ושם) זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון וסלע הלויתני עליו כו' ועשר גפנים טעונות מסרתי לך דבכולהו לא בעי [אלא] כפירה והודאה

(h) Answer: He holds like our Mishnah in Shevuos (42b) in which this one says "[I deposited with you] up to the ledge", and this one says "up to the window", or "I lent to you a Sela on [this security]..." or "I handed over to you 10 laden vines...: In all of them, we require only denial and admission.

וא"ת ור' יוחנן היכי פליג אמתני' וסבר כברייתא דרמי בר חמא והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה

(i) Question: How can R. Yochanan argue with our Mishnah and hold like Rami bar Chama's Beraisa? R. Yochanan said that the Halachah follows a Stam Mishnah!

וי"ל דאמוראי נינהו אליביה דר' יוחנן כדאמר בריש אלו טריפות (חולין דף מג.)

(j) Answer #1: Amora'im argue about R. Yochanan's opinion, like it says in Chulin (43a).

א"נ יאמר שבכל המשניות לא חשש להזכיר אותן של אונסין כדמוקי מתני' דהכא

(k) Answer #2: He will say that in all the Mishnayos, [the Tana] was not concerned to mention [the animals of] Ones, like we establish our Mishnah here.

ומיהו קשה לפר"ת דפריך בסמוך גבי זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע אמאי מה שטענו לא הודה לו

(l) Question #1: This is difficult for R. Tam, for below, when this one says "the borrowed [cow died]", and this one says "the rented one", he swears, we ask "what is the reason? What he claimed, he did not admit to!"

ולרב הונא ולרב יהודה פריך דלא בעו פרת הודאה והוי כופר הכל כדפי' בקונט'

1. We ask according to Rav Huna and Rav Yehudah, for they do not require a cow of admission, and he totally denies, like Rashi explained;

וא"כ מאי משני ע"י גלגול דא"ל אישתבע דכדרכה מתה הא לפר"ת כיון דליכא הודאה לא מיחייב שבועה אפי' בטענת נאנסו

2. If so, what was the answer that it is through Gilgul, that he said to him "swear to me that it died normally"? According to R. Tam, since there is no admission, he is not obligated to swear, even through a claim of Ones!

ובלא פי' הקונט' תיקשי לרב יהודה היאך יתרץ כיון (הגהת ב"ש) דליכא אלא חד פרה

(m) Question #2: Without Rashi's explanation (that the question was against Rav Yehudah), we could ask how Rav Yehudah can answer, since there is only one cow!

ולפי' ריב"א אתא בפשיטות

(n) Answer #1: According to Riva (the renter claims that it died normally, but he is unsure if it was borrowed or rented), this is fine.

וי"ל דההיא שבועה מדרבנן דמדרבנן איכא שבועה בנאנסו בלא שום הודאה

(o) Answer #2: The Shevu'ah is mid'Rabanan. Mid'Rabanan, there is a Shevu'ah that Ones occurred, without any admission;

ולעיל דמצריך הודאה משום דאיני יודע הוי כפירה כדפרישית לריב"א

1. Above, [the Gemara] requires admission, because "I do not know" is denial, like I explained according to Riva.

וכן מפרש ר"ת ההיא דסוף המוכר הבית (ב"ב דף ע: ושם ד"ה סוף) דקאמר אילו אומר נאנסו לאו שבועה בעי דהיינו מדרבנן

(p) Support: This is how R. Tam explains in Bava Basra (70b), it says "if he would say that Ones occurred, would he not need to swear?!", i.e. mid'Rabanan;

דאיכא שבועה מדרבנן קודם (מכאן מעמוד ב) שבועת היסת כמו פוגם כתובה ועד אחד מעיד שהיא פרועה פרק הכותב (כתובות דף פז.)

1. There is a Shevu'ah mid'Rabanan before Shevu'as Heses [was enacted], e.g. one who is Pogem her Kesuvah, or one witness testifies that it was paid, in Kesuvos (87a).

98b----------------------------------------98b

ועוד אור"ת דרב יהודה מוקי נמי מתני' כר"נ ואיכא חדא דהודאה

(q) Answer #3 (R. Tam): Rav Yehudah establishes also our Mishnah like Rav Nachman, and there is one [cow] of admission;

והכי פריך מה שטענו לא הודה לו כלומר למה ישבע ששכורה מתה היה לו לישבע ששאולה קיימת והיא אותה שמחזיר לו ולהשיב על טענתו שאומר שאולה מתה

1. He asks as follows. "What he claimed, [the defendant] did not admit to!" I.e. why must he swear that the rented cow died? He should swear that the borrowed cow is intact, and this is the one that he returns to him. This answers his claim that the borrowed cow died!

ומשני ע"י גלגול כיון דצריך לישבע על אותה שמתה שכדרכה מתה אוקמה רבנן אידך שבועה נמי עלה בגלגול דטוב לעשות ב' שבועות על פרה אחת יותר מעל ב' פרות

2. We answer "through Gilgul", i.e. since he must swear about the one that died normally, Rabanan established the other Shevu'ah also on it through Gilgul, for it is better to make two Shevu'os about one cow than about two cows.

אבל ההיא דהמוכר הבית (ב"ב דף ע.) ליכא לאוקמי כגון דאיכא פרה אחרת של הודאה דלוקמה דליכא הודאה ותיתי ליה שפיר.

3. However, the case in Bava Basra (70a) we cannot establish when there is another cow of admission, for we should establish it when there is no admission, and it is fine.

5) TOSFOS DH Shemirah b'Ba'alim Sachrah Lo b'Ba'alim Mahu

תוספות ד"ה שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים מהו

(SUMMARY: Tosfos teaches about when both times he rented.)

משמע אבל שכרה בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים פשיטא דשכירות כדקיימא קיימא

(a) Inference: If he rented it b'Ba'alim, and then rented it Lo b'Ba'alim, obviously the [first] rental keeps its status (it is still considered Lo b'Ba'alim).

וא"ת דאמרינן לעיל (דף צו:) דאתיא שכירות בבעלים ומפקע שכירות שלא בבעלים אלמא אין שניה מתחברת עם הראשונה

(b) Question: We say above (96b) that rental b'Ba'alim uproots rental Lo b'Ba'alim. This shows that the latter does not join with the first!

וי"ל דגזירת הכתוב הוא דבכל היכא דאיכא בעלים או בראשונה או בשניה פטור.

(c) Answer: It is a Gezeiras ha'Kasuv that when it is b'Ba'alim, whether the first or second time, he is exempt.

6) TOSFOS DH Hachi Garas b'Kuntres b'Ba'i Shelishis...

תוספות ד"ה ה"ג בקונטרס בבעיא שלישית...

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's text.)

ותימה דא"כ מאי בעי בבעיא רביעית שכרה בבעלים שאלה שלא בבעלים וחזר ושכרה מהו אי חזרה שכירות לדוכתה או לא

(a) Question: If so (this is the text), what was the fourth question "if he rented b'Ba'alim and borrowed Lo b'Ba'alim and rented again, what is the law? Does rental return to its place (b'Ba'alim), or not?"

הא כיון דשאילה שבאמצע לא חשיבא בבעלים היכי תיהדר שכירות לדוכתה ליחשב בבעלי' אחרי שכבר פסקו הבעלים בשאילה שבאמצע אין זו סברא כלל

1. Since the borrowing in the middle is not considered b'Ba'alim, how could rental return to its place to be considered b'Ba'alim, since "b'Ba'alim" ceased with the borrowing in the middle? This is totally unreasonable.

ואין לפרש דבעיא רביעית אינה לפי את"ל שאמרנו אלא לפי מה שנאמר את"ל דאמרי' כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי

2. Suggestion: The fourth question is not according to the "if you will say" that we said, rather, according to if we would say "if you will say that we say that since it partially applies, it is as if it totally applies" (unlike we assumed in the preface to the third question);

ומספקא ליה כיון דלא פסקו הבעלים הדרא לדוכתה או דלמא לא הדרא לדוכתה דשאלה מפסקא

i. His Safek is, since "b'Ba'alim" did not cease, it returns to its place. Or, perhaps it does not return to its place, for borrowing interrupts...

דהואיל דמחמת השאילה אין שכירות האחרון יכול ליחשב בבעלים דתרי שייכי לא אמרינן לא הדרא נמי לדוכתה

ii. Since due to the She'elah, the last rental cannot be considered b'Ba'alim, for we do not say twice "it pertains to", also [b'Ba'alim] does not return to its place!

דא"כ היה לו לגמ' לפרש את"ל דאמר

3. Rejection #1: If so, the Gemara should have specified "if you will say..." that [this suggestion] said (i.e. since it partially applies, it is as if it totally applies).

ועוד דא"כ למה הוצרך לומר בבעיא ג' את"ל לא אמר כיון דאפי' אמר א"ש הבעיא כי היכי דבעיא ד' חזרה לאת"ל דאמר

4. Rejection #2: If so, why did we need to say in the third question "if you will say that he did not say [...it is as if it totally applies]", since even if he said, it is a proper question, just like the fourth question returns to "if you will say that we say"!

ונראה כמו שהיה כתוב בספרים בבעיא שלישית ואת"ל דאמרינן כיון דשייכא במקצת כמו ששייכא בכולה דמי

(b) Answer: The correct text is like it says in Seforim in the third question "if you will say that we say that since it partially applies, it is as if it totally applies..."

וכן משמע בפי' הקונטרס שכן היה בספרו אלא שהוא הגיה לא אמרי'

(c) Support: It seems that this was in Rashi's text, but he changed it to say "we do not say."

ופשיטא ליה לגמרא דאי לא אמרינן שאלה בבעלים ושכרה וחזרה ושאלה לא הדרא שאילה לדוכתה דכיון דאינה ראויה להתחבר עם השכירות שלפניה

(d) Explanation: It is obvious to the Gemara that if we do not say, if he borrowed b'Ba'alim and rented and borrowed, borrowing does not return to its place, since it is not proper to join with rental before it;

אפילו נעשה שכירות עצמו בבעלים איפסיקא לה שכירות דלא הדרא לדוכתה אף על גב שלא פסקו בעלים באמצע

1. Even if the rental itself was b'Ba'alim, the rental interrupts [the borrowings]. It does not return to its place, even though b'Ba'alim did not cease in the middle.

אבל את"ל דאמר מיבעיא ליה אם חזרה שאלה לדוכתה דכיון דראויה להתחבר עם השכירות שלפניה אילו נעשה שכירות עצמה בבעלים השתא נמי שלא נעשה בבעלים לא הוי הפסק והדרא לדוכתה

(e) Distinction: However, if you will say that he asks whether the borrowing returns to its place, since it is proper to join with rental before it, if the rental itself was b'Ba'alim, also now that [the rental] was not b'Ba'alim, it is not an interruption, and the borrowing returns to its place;

או דלמא לא הדרא

1. Or, perhaps it does not return;

כיון שהשאילה אינה יכולה להתחבר עם השכירות שלפניה וליחשב מכחה שאילה בבעלים משום דשכירות עצמה לא נעשה בבעלים אלא משום דשייכא בשאילה שלפניה

2. This is because the borrowing cannot join with the rental before it and be considered She'elah b'Ba'alim, because the rental itself is considered b'Ba'alim only because it pertains to the She'elah before it;

ותרי שייכי לא אמרינן והוי הפסק ולא תחזור השאלה לדוכתה

i. We do not say twice "it pertains", and [the rental] is an interruption, and the She'elah does not return to its place.

וכן בעיא רביעית ואין הרביעית הולכת באת"ל לכך לא קאמר בה את"ל ואם תפשוט שלישית נפשוט גם רביעית.

(f) Explanation (cont.): The fourth question is similar. It is not dependent on the previous one, therefore it does not say "if you will say that...", and if you resolve the third question [one way], also the fourth is resolved.

7) TOSFOS DH v'Amar Lo ha'Sho'el Shlach...

תוספות ד"ה ואמר לו השואל שלח...

(SUMMARY: Tosfos resolves this with Shmuel's opinion in Bava Kama.)

תימה דבהגוזל קמא (ב"ק דף קד. ושם) אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני אפילו עדים חתומים עליה

(a) Question: In Bava Kama (104a), Shmuel said that we do not send deposited money based on a letter [from the owner saying to send it], even if witnesses signed on it.

ופריך אלא לשמואל מאי תקנתיה ומשני כי הא דר' אבא כו' דמהני מה שכותב התקבלתי

1. The Gemara asks what solution there is according to Shmuel, and answers like R. Aba. It helps that he writes '[when you give it to the Shali'ach, it is as if] I received it.'

והשתא בלא התקבלתי מהני אם יכול לכתוב שלח לי דאין סברא לחלק בין כותב לאומר פא"פ דכי היכי דמהני באומר מהני נמי בכותב

2. Now, without "I received it", it helps if he can write "send to me", for there is no reasoning to distinguish between writing and saying face to face. Just like it helps when he says, it helps also when he writes;

ומאי קשה ליה דקאמר ומאי תקנתיה האיכא תקנתא טובא שיכתבו לו העדים ויחתמו שפלוני אמר לך שתשלח

3. What was difficult "what solution is there"? There is a great solution. The witnesses will write to him and sign that Ploni said that [the Shomer] should send!

ויש לומר דפשיטא שמוצא תקנות בפשיטות לשמואל כמו לרבי יוחנן

(b) Answer: It is obvious that he can find simple solutions according to Shmuel, just like according to R. Yochanan;

ואינו אומר מאי תקנתיה אלא לפי שרוצה להביא מרבי אבא ולאסוקי דאפילו התקבלתי לא מהני אם מת משלח ונפלו נכסי קמי יתמי קודם שבא ליד שליח ואין תקנתא אלא בהרשאה.

1. He asked "what solution is there" only because he wants to bring R. Aba's teaching, and conclude that even "I received" does not help if [the owner, who] made the Shali'ach died and the property fell to his heirs before it came to the Shali'ach, and the only solution is through Harsha'ah (power of attorney).

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF