PAST DEDICATION
BAVA METZIA 96 (Tisha b'Av) - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Ra'anana, Israel, in memory of his father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel, whose Yahrzeit is on 10 Av.

1)

TOSFOS DH Mamona d'Mis'hani Minei

תוספות ד"ה ממונא דמיתהני מיניה

(SUMMARY: Tosfos explains that he uses it.)

פירוש שמשתמש בו.

(a)

Explanation: He uses it.

2)

TOSFOS DH Mamona Ba'inan veha'Ika

תוספות ד"ה ממונא בעינן והאיכא

(SUMMARY: Tosfos adds that he also benefits from it.)

פי' דממונא בעינן שישאיל לו והאיכא ואית ליה נמי הנאה מיניה.

(a)

Explanation: We require that he lend to him Mamon (something with monetary value), and this is fulfilled, and he also benefits from it.

3)

TOSFOS DH v'Nish'al Lo Echad Mehen

תוספות ד"ה ונשאל לו אחד מהן

(SUMMARY: Tosfos explains why this was not obvious.)

תימה מאי קמיבעיא ליה דכיון דאם נשאלו לו כל הבעלים פטור מהכל השתא יפטר מחציו כדאמרי' במרובה (ב"ק דף עא:) חמשה בקר אפי' חמשה חצאי בקר

(a)

Question: What was his question? Since if all of the owners were working for him, he would be exempt for everything, now he should be exempt for half, like we say in Bava Kama (71b, regarding one who stole, and then sold or slaughtered) "five cattle, and even five half cattle" (i.e. if he stole cattle that he owns jointly with a partner)!

וי"ל דהתם סברא הוא שישלם לפי מה שגנב

(b)

Answer: There, it is logical that he pays according to what he stole;

אבל שאילה בבעלים אין סברא לפטור והוי כחדוש ואין לך בו אלא חדושו.

1.

However, She'elah b'Ba'alim, there is no logic to exempt him. It is like a Chidush, and we cannot extrapolate (perhaps it applies only like the Torah said, when all of the owners were working for him).

4)

TOSFOS DH Sha'al Min ha'Ishah

תוספות ד"ה שאל מן האשה

(SUMMARY: Tosfos points out that a woman needs her husband's permission to lend.)

תימה דמה כח יש לאשה להשאיל בנכסי מלוג שהפירות לבעל

(a)

Question: Why does a woman have rights to lend from her Nichsei Melug? Her husband owns the Peros!

ולבעל יש לו כח להשאיל בלא רשותה והיא אינה יכולה להשאיל כלל ואמאי נקט שאל מהאשה

1.

Her husband has rights to lend without her permission, and she cannot lend at all! Why does it say "if he borrowed from the woman"?

ויש לומר דאין הבעל יכול להשאיל או למכור פירות נכסי מלוג בלא רשותה כדאמר רבא בהאשה שנפלו (כתובות דף פ:) משום רווחא דביתא

(b)

Answer #1: Her husband cannot lend or sell Peros of her Nichsei Melug without her permission, like Rava said in Kesuvos (80b), so there will be abundance in the house.

אי נמי ה"ק שאל מן האיש נכסי מלוג שהן של אשה מהו.

(c)

Answer #2: He asks "if he borrowed from a man Nichsei Melug of his wife, what is the law?

5)

TOSFOS DH Ba'al Plugtei d'R. Yochanan v'Reish Lakish

תוספות ד"ה בעל פלוגתיה דר' יוחנן וריש לקיש

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not say that Tana'im argue about this.)

לא בעי למימר פלוגתא דתנאי היא דאיפליגו גבי המוכר עבדו ע"מ שישמשנו עד ל' יום אי ראשון הוי בדין יום או יומים או שני

(a)

Implied question: Why didn't he say that Tana'im argue [about the husband? Tana'im] argue about one who sells his slave on condition that he serve [the seller] for 30 days, whether the law of Yom Oh Yomayim applies to the seller or buyer! (If one strikes his Eved Kena'ani and he dies more than 24 hours later, he is exempt. The one who holds that Kinyan (rights to eat the) Peros is like Kinyan ha'Guf (owning the matter itself), it is as if the seller still owns him. Similarly, he considers a husband to own his wife's property.)

דאיכא למימר (הגהת מהרש"א) (ב"ק דף צ.) דפליגי דמר דריש תחתיו ומר דריש כספו

(b)

Answer #1: We can say that [the Tana'im there] argue about [a different matter]. One opinion expounds "Tachtav" (the exemption is for the one whom he serves now), and the other opinion expounds "Kaspo" (the exemption is for his owner, i.e. the buyer).

אי נמי אפי' למ"ד התם כקנין הגוף דמי היינו משום שמשייר המוכר לעצמו פירות בעין יפה אבל בעלמא לא.

(c)

Answer #2: Alternatively, even according to the opinion that [Kinyan Peros] is like Kinyan ha'Guf, this is because the seller leaves Peros for himself generously, but normally, it is not.

6)

TOSFOS DH Shali'ach Plugta d'R. Yonason v'R. Yoshiyah d'Tanya v'Chulei

תוספות ד"ה שליח פלוגתא דר' יונתן ור' יאשיה דתניא כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why they should argue similarly here.)

וא"ת היכי מדמה שאילה בבעלים לנדרים דהא שום דרשא איכא לרבי יאשיה דלא הוי שליח כמותו דבעלמא לא פליגי

(a)

Question: How do we compare She'elah b'Ba'alim to vows? [Surely] R. Yoshiyah has some Drashah that his Shali'ach is unlike him (for vows), for elsewhere, they do not argue!

וי"ל דטעמא דרבי יאשיה התם משום דכתיב תרי זימני אישה אישה יקימנו ואישה יפרנו למעוטי שלוחו וה"נ כתיב בעליו תרי זימני

(b)

Answer #1: R. Yoshiyah's reason there is because it says twice "Ishah" - Ishah Yekimenu v'Ishah Yeferenu, to exclude his Shali'ach. Also here, it says "Ba'alav" twice.

אי נמי משום דלשון בעליו ואישות משמע ליה הוא דוקא ולא שלוחו.

(c)

Answer #2: The expressions of "Ba'alav" (ownership) and "Ishus" (her husband) connote to [R. Yoshiyah] him only him, and not his Shali'ach.

96b----------------------------------------96b

7)

TOSFOS DH Amar Rava l'Fum Churfa Shabashta v'Chulei

תוספות ד"ה אמר רבא לפום חורפא שבשתא כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why Rava did not ask from a Mishnah.)

הוי מצי למיפרך רבא ממתני' דבפרק אלמנה דיבמות (דף סו. ושם) דתנן נכסי מלוג אם פחתו פחתו לה אלמא אינם באחריות הבעל

(a)

Implied question: Rava could have asked from the Mishnah in Yevamos (66a), which teaches that if Nichsei Melug decrease [in value], she loses. This shows that her husband does not have Achrayus!

אלא דעדיפא פריך

(b)

Answer #1: He asked a better question.

אי נמי ההיא מתניתין איכא לאוקמא בקרקע שנתמעט מדין שומרין

(c)

Answer #2: We could establish that Mishnah to discuss land, which was excluded from the law of Shemirah;

כדאמר בהזהב (לעיל דף נו.) שומר חנם אינו נשבע שומר שכר אינו משלם

1.

It says above (56a) that a Shomer Chinam does not swear [about land], and a Shomer Sachar does not pay [for it];

וה"ה שואל דוכי ישאל קאי אמאי דקא איירו קראי לעיל.

2.

The same applies to a borrower, for "v'Chi Yish'al" applies to what the verses above discuss.

8)

TOSFOS DH d'Agar Minah Parah v'Hadar Nasbah

תוספות ד"ה דאגר מינה פרה והדר נסבה

(SUMMARY: Tosfos explains why he did not discuss a loan.)

וה"ה דמצי למימר דשאל מינה פרה

(a)

Implied question: We could have said that he borrowed a cow from her!

אלא מילתא דשכיחא נקט.

(b)

Answer: He mentioned a common matter. (People usually charge rent for cows.)

9)

TOSFOS DH Iy Socher Nami Havi Teisi Sechirus v'Chulei

תוספות ד"ה אי שוכר נמי הוי תיתי שכירות כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not distinguish renting from borrowing.)

ולא מסתבר ליה למימר דדוקא שאלה שהוסיף להתחייב באונסין מפקיע שכירות שמתחילה.

(a)

Explanation: He holds that it is unreasonable to say that only She'elah, in which he additionally became liable for Ones, uproots the initial rental.

10)

TOSFOS DH Ba'al b'Nichsei Ishto Lo Sho'el Havi v'Lo Socher Havi

תוספות ד"ה בעל בנכסי אשתו לא שואל הוי ולא שוכר הוי

(SUMMARY: Tosfos explains that he is a Shomer Chinam.)

ומיהו נראה לר"י דשומר חנם הוי וחייב בפשיעה

(a)

Explanation (Ri): However, he is a Shomer Chinam, and he is liable for negligence.

ולפי זה הלוקח בהמה לשלשים יום אף על גב דלאו שואל הוי ולא שוכר דבלשון מקח לקח מכל מקום שומר חנם הוי.

(b)

Consequence: One who buys an animal for 30 days, even though he is not a borrower and not a renter, for he took it with an expression of buying, in any case he is a Shomer Chinam.

11)

TOSFOS DH Ela Loke'ach Havi mid'R. Yosi b'Ribi Chanina

תוספות ד"ה אלא לוקח הוי מדרבי יוסי ברבי חנינא

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not make him an heir.)

וא"ת ולימא דיורש הוי דהיכא דאיכא פסידא דאחרינא הוי יורש ולא לוקח כדאמרי' בסוף פ' יש נוחלין (ב"ב דף קלט:)

(a)

Question: He should say that he is an heir, for when there is a loss to others, he is an heir, and not a buyer, like it says in Bava Basra (139b)!

והכא איכא פסידא דאם שאלה האשה יתחייב בגניבה ואבידה אי הוי יורש

1.

Here there is a loss, for if a woman borrowed, [her husband] will be obligated for theft or loss, if he is an heir!

כדאמר רבא באלו נערות (כתובות דף צד:) יתומים שהניח להם אביהם פרה שאולה ומתה בתוך ימי שאילתה או נאנסה אין חייבין באונסין

i.

Source: Rava said in Kesuvos (94b) that if orphans' father left to them a borrowed cow, and it died during the time [for which he borrowed it] or Ones occurred, they are not liable for Ones;

משמע דבגניבה ואבידה חייבין

ii.

Inference: They are liable for theft or loss!

וי"ל דלא שוייה רבנן יורש אלא משום פסידא דאלמנתו כדי שתהא ניזונת מנכסיו כדאמרינן התם

(b)

Answer: Rabanan made him an heir only due to a loss to his widow, in order that she will be fed from his property, like we say there;

אבל משום פסידא דמשאיל אין לנו לעשות כיורש לחייבו בגניבה ואבידה שאם ירצה לא ישאילנו דמי דוחקו להשאילו והוי כאילו אפסיד אנפשיה.

1.

However, due to the lender's loss, we should not make him an heir to obligate him for theft and loss. If he wants, he need not lend it. Who forced him to lend it? It is as if he caused a loss to himself.

12)

TOSFOS DH Ba'al b'Nichsei Ishto Mi Ma'al

תוספות ד"ה בעל בנכסי אשתו מי מעל

(SUMMARY: Tosfos explains the three possibilities.)

מי אמרינן בעל מעל שהוא עושה עיקר המעשה שנשאה ועל ידי זה זוכה במעות

(a)

Explanation: Do we say that the husband transgressed Me'ilah, for he does the primary action, i.e. he married her, and through this he merits the coins?

או דלמא היא עשתה עיקר המעשה שהיא נשאת לו

1.

Or, perhaps she did the primary action, i.e. she became married to him?

או דלמא בית דין עשו עיקר המעשה שתיקנו שיזכה במעות.

2.

Or, perhaps Beis Din did the primary action. They enacted that he acquires the coins!

13)

TOSFOS DH Amar Rava Man Nim'ol Nim'ol Ba'al

תוספות ד"ה אמר רבא מאן נמעול נמעול בעל

(SUMMARY: Tosfos explains why no one transgressed Me'ilah.)

הלא לא עשה שום מעשה דאיסורא לא ניחא ליה דליקני

(a)

Explanation: [The husband is not Mo'el], for he did not do anything forbidden. He does not want to acquire!

לא היה צריך לטעם זה דאפי' ניחא ליה דליקני הכל מה שבידה אפילו של אחרים ושל הקדש לא היה קונה כי לא תקנו לו חכמים

(b)

Implied question: We did not need this reason. Even if he wanted to acquire everything in her hand, even of others and of Hekdesh, he would not acquire, for Chachamim did not give [others' property] to him;

וא"כ היאך היה לו למעול בנישואין לבדו בלא לקיחת מעות

1.

If so, how could he transgress Me'ilah through Nisu'in alone, without taking coins?

אלא לפי שגבי ב"ד הוצרך להאי טעמא נקטיה נמי הכא

(c)

Answer #1: Since we needed this reason regarding Beis Din, we mentioned it also here.

אי נמי נקטיה למימר דאפילו לקח המעות לא ימעול כיון דאיסורא לא ניחא ליה דליקני

(d)

Answer #2: We mentioned it to say that even if he took the coins, he was not Mo'el, for he does not want to acquire Isur;

ולא נתכוין לזכות בשל אחרים ואינו מתכוין בנטילתו להוציאו מרשות בעלים דסבור שהן שלו

1.

He did not intend to acquire from others. He does not intend to take from the owner's Reshus. He thinks that it is his!

ואינו מועל אלא כשבא להוציא מרשות בעלים כגון גונב או גוזל ההקדש מרשות חבירו

2.

He is Mo'el only when he comes to take from the owner's Reshus, e.g. he steals Hekdesh from his friend's Reshus;

כדמוכח פ"ק דחגיגה (דף י: ושם) דאמר נטל אבן או קורה של הקדש לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל

i.

Source - Citation (Chagigah 10b): If one took a rock or beam of Hekdesh, he was not Mo'el. If he gave it to his friend, he was Mo'el, and his friend was not Mo'el;

ופריך מיגזל גזלה מה לי הוא ומה לי חבירו ומשני בגזבר המסורות לו אבני בנין עסקינן

ii.

We ask that he stole it! What is the difference if he took it for himself, or gave it to his friend? We answer that we discuss a Gizbar entrusted with rocks for building.

אלמא כיון שהוא ברשותו שאינו מתכוין להוציאו מרשות בעלים אלא סבר הוא שהוא שלו אינו מועל בנטילתו

iii.

Inference: Since it is in his Reshus, he does not intend to remove it from the owner's Reshus. Rather, he thinks that it is his. He is not Mo'el through taking it.

תמעול איהי איהי נמי לא עשתה כלום דלא ניחא לה דליקנו בנישואין אלא היתר שתיקנו לו חכמים

(e)

Explanation: [We suggested that] she should be Mo'el, [and rejected this, for] also she did not do anything. She wants [her husband] to acquire through Nisu'in only Heter, which Chachamim enacted for him;

ואפי' לקחתם ונתנם לו אינה מועלת כיון שאינה מתכוונת להוציא מרשות בעלים אלא את שלו סבורה ליתן לו

1.

Even if she took them and gave them to him, she was not Mo'el, since she does not intend to remove it from the owner's Reshus. Rather, she intends to give to him what it is [proper] for him.

נמעלו בית דין וכו'.

(f)

Explanation: [We suggested that] Beis Din should be Mo'el...

14)

TOSFOS DH Zil Shlim Lei Narga Ma'alya

תוספות ד"ה זיל שלים ליה נרגא מעליא

(SUMMARY: Tosfos discusses whether or not he may use the shards towards payment.)

פי' בקונטרס נרגא מעליא אחרת יתן לו והשברים יהיו של שואל

(a)

Explanation #1 (Rashi): He gives to him a new lamp, and the borrower keeps the shards.

ואין נראה לרבינו שמואל דאפי' גנב וגזלן משמע שיכולין לפרוע סובין כמו מזיק

(b)

Rebuttal (Rashbam): Even a Ganav or Gazlan, [the Gemara] connotes that they may pay with [any Metaltelim, even] bran, like a damager;

כדאמרי' בפ"ק דבבא קמא (דף ה.) כולן כאבות הן לשלם ממיטב פי' עשרים וארבע אבות וגנב וגזלן בכללן

1.

We say in Bava Kama (5a) that all are Avos, to pay from Idis (best quality land). This refers to the 24 Avos, and a Ganav and Gazlan are among them.

אלמא מדמה תשלומי גנב וגזלן לתשלומי נזק וא"כ יפרע סובין

2.

Inference: Payments of a Ganav and Gazlan are compared to payments of damage. If so, he may pay with bran!

ומפרש ה"ר שמואל דמשלם נרגא מעליא היינו שהפחת שהוזל משעת השבירה עד שעת העמדה בדין הוי דשואל

(c)

Explanation #2 (Rashbam): He pays a proper lamp. I.e. the decrease in value from the time of breakage until Beis Din rules, the borrower suffers it;

ומוסיף על השברי' (כן הוא בדפוס ויניציה) כשעת העמדה בדין עד שישוה נרגא מעליא דמדמי ליה רב לגנב וגזלן

1.

He adds to the value of the shards at the time of the Din, until it equals a proper lamp, for Rav compares him to a Ganav and Gazlan;

דאמר שמואל בפרק קמא דבבא קמא (דף יא.) דאין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לניזקין ורב אית ליה דאף לשואל שמין (הגהת מהרש"א)

2.

Shmuel taught in Bava Kama (11a) that we do not estimate [the value of the shards] for a Ganav and Gazlan, only for damages, and Rav holds that even for a borrower we estimate;

והתם מייתי מילתא דרב אמילתיה דשמואל וכל ההלכה איירי התם לעיל מיניה בפחת נבילה דניזק הוי

3.

There, we bring Rav's teaching regarding Shmuel's teaching, and there, the entire previous Halachah discusses that the victim suffers decreased value of the carcass.

ואמרו ליה רב כהנא ורב אסי דינא הכי דשברים ברשות משאיל הוזלו דשואל לא הוי כגזלן דגזלן קני לגמרי גזילה בשינוי מיתה ושבירה

4.

Rav Kahana and Rav Asi said to him "is this the Halachah? The shards decreased in value in the lender's Reshus. The borrower is not like a Gazlan. A Gazlan totally acquires the theft through Shinuy, death or breakage;

ולהכי מהדר ליה שואל תברי ושמין לו כמה היו שברים שוין בשעת שבירה וממליא ליה דמי מאני והוי (מכאן מדף הבא) פחת דמשאיל כמו דניזק

5.

Therefore, a borrower returns the pieces, and they estimate for him what the shards were worth at the time of breakage, and [the borrower] completes for him the value of the Kli, and the decrease [in value of the shards] is of the lender, just like a victim of damage.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF