1)

TOSFOS DH Gidulei Karka Yatza ha'Cholev v'Chulei

תוספות ד"ה גידולי קרקע יצא החולב כו'

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Eruvin.)

בריש בכל מערבין (עירובין דף כז:) חשיב בעלי חיים גידולי קרקע דדריש ונתתה הכסף בבקר ובצאן מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע

(a)

Implied question: In Eruvin (27b), animals are considered Gidulei Karka! We expound "v'Nasatah ha'Kesef ba'Bakar uv'Tzon" - just like the Prat is something that reproduces and is Gidulei Karka...

התם קרי להו גידולי קרקע לפי שניזונין מן הקרקע

(b)

Answer: There, [animals] are called Gidulei Karka because they are fed from the ground;

אבל הכא מפיק שפיר חולב ומגבן דלא הוי בכלל דיש שהוא גודל וצומח מן הקרקע.

1.

Here, we properly exclude milking and making cheese. They are not included in threshing, which is [done to] something that grows and sprouts from the ground.

2)

TOSFOS DH Salka Daitach Amina Ho'il v'Chesiv Kamah Kamah Shtei Pa'amim

תוספות ד"ה ס"ד אמינא הואיל וכתיב קמה קמה שתי פעמים

(SUMMARY: Tosfos discusses what is proper to include from the extra "Kamah".)

ותימה הא איצטריך חד לרבות כל בעלי קמה וחד לרבות אדם בתלוש

(a)

Question: The verse needed to write Kamah twice, once to include all Ba'alei Kamah (standing crop), and once to include that man may eat what is detached!

וי"ל דה"ק סד"א דלא נדרוש חד מהנך דרשות דלעיל אבל נדרוש לרבות חולב דמסתבר טפי למדרש הכי

(b)

Answer: It means as follows. One might have thought that we should not expound one of the Drashos above, rather, expound to include milking, for it is more reasonable to expound like this.

ולספרים דגרסי הואיל וכתיב קמה לרבות כל בעלי קמה נרבה נמי הא

(c)

Alternative text: Some text say 'since it is written "Kamah" to include all Ba'alei Kamah, we should include also [animals]!'

א"ש טפי דמכל בעלי קמה משמע שפיר בעלי חיים שהם בעלי קומה

(d)

Support: This is better, for "all Ba'alei Kamah" properly includes animals, which have stature.

ותימה אכתי נרבה מקמה דבר שאין גידולו מן הארץ כגון חולב

(e)

Question: Still, we should include from Kamah something that does not grow from the ground, like milking!

וכי תימא דיש דכתב רחמנא ל"ל

1.

Implied question: If so, what do we learn from Dayish? (Is it not to exclude what does not grow from the ground?!)

איצטריך לרבות תלוש דאי לא כתיב דיש אלא לא תחסום שור במלאכה הוה מוקמינא ליה דוקא במחובר דומיא דפועל

2.

Answer #1: We need it to include what is detached! Had it not written Dayish, rather, 'Lo Sachsom Shor bi'Melachah', we would have established it to discuss only something attached, similar to a worker.

דה"נ פריך ל"ל דיש להוציא חולב מכי תבא נפקא דוקא במחובר

3.

Support: We similarly ask why we need Dayish to exclude milking, for we learn from "Ki Savo" only what is attached;

אלמא אית לן לאוקמי שור דומיא דאדם

i.

Inference: We should establish an ox similar to a person.

ועוד דאיצטריך דיש לכמה דרשות דבסמוך.

4.

Answer #2: We need Dayish for several Drashos below.

3)

TOSFOS DH Yatza ha'Menachesh b'Betzalim

תוספות ד"ה יצא המנכש בבצלים

(SUMMARY: Tosfos explains why we learn this from Dayish.)

נראה דאי לאו ואל כליך לא תתן לא הוה דרשינן מדיש אלא מה דיש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו למעשר

(a)

Assertion: If not for "v'El Kelyecha Lo Siten", we would expound from Dayish only "just like threshing, there was not final processing for Ma'aser";

אבל לשעת גמר מלאכתו שאין צריך לקרקע לא הוה דרשינן ליה

1.

We would not expound the time of final processing, that it does not need the ground.

אבל השתא דכתב ואל כליך למדרש בשעת גמר מלאכה דרשינן נמי מדיש להני.

2.

However, now that it is written "v'El Kelyecha", to expound at the time of final processing, we expound also Dayish like this.

4)

TOSFOS DH Yatza ha'Lash ha'Mekatef veha'Ofeh

תוספות ד"ה יצא הלש המקטף והאופה

(SUMMARY: Tosfos questions the need to teach Mekatef.)

תימה לר"י דבשלמא אופה איצטריך למיתני אף על גב דתנא לש משום דמשכחת דחייב בחלה אפילו לא לש ע"י אפייה

(a)

Question (Ri): Granted, it needed to teach baking, even though it taught kneading, for we find that one is obligated to separate Chalah even without (Tosfos ha'Rosh - a Chiyuv from the time of) kneading, through baking;

דאמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף לז. ע"ש) הדובשנין והאיסקריטין כו' אפאן באילפס פטורין בתנור חייבין

1.

We say in Pesachim (37a) that bread fried in honey, wafers made from a thin dough... if one baked them in a pan, they are exempt [from Chalah. If they were baked] in an oven, they are obligated;

אלא מקטף אמאי תני לה וכי יש מקטף בלא לישה.

2.

However, why did it teach arranging the dough? Does arranging the dough apply without kneading?!

5)

TOSFOS DH Iy Hachi Chalah Nami Lo

תוספות ד"ה אי הכי חלה נמי לא

(SUMMARY: Tosfos explains that also Chalah is only mid'Rabanan in Chutz la'Aretz.)

דחלה בחוצה לארץ לא הויא אלא מדרבנן כדמוכח בפ' עד כמה (בכורות דף כז.).

(a)

Explanation: Also Chalah in Chutz la'Aretz is only mid'Rabanan, like is proven in Bechoros (27a)

6)

TOSFOS DH Midi Ma'aser ka'Garim Gemar v'Chulei

תוספות ד"ה מידי מעשר קגרים גמר כו'

(SUMMARY: Tosfos explains the question.)

דכיון דאם היו חייבין במעשר הוה חשיב גמר מלאכה למעשר אחר המירוח והיינו הולכים בתר אותה גמר מלאכה

(a)

Explanation: Since if they were obligated in Ma'aser, this would be considered final processing for Ma'aser after Miru'ach, and the law would depend on that final processing...

כי אין חייבין נמי לא הוי פחות וניזיל בתרה ואמאי אזלינן בתר חלה.

1.

Also if they are not obligated in Ma'aser, [final processing] is no less, and the law should depend on that final processing... Why does the law depend on Chalah?!

7)

TOSFOS DH Amar Ravina Keroch v'Tani

תוספות ד"ה אמר רבינא כרוך ותני

(SUMMARY: Tosfos explains why it is different it they were taught together.)

דהשתא דקתני בחדא למעשר ולחלה מוכח שפיר דלא נקט למעשר אלא לאפוקי היכא דלא שייך חלה כגון בודל בתמרים

(a)

Explanation: Now that it taught in one of them Ma'aser and Chalah, it is properly proven that "for Ma'aser" excludes only when Chalah does not apply, e.g. one who separates dates [that stuck together];

אבל היכא דשייך חלה לא חשיב אלא שנגמרה מלאכתה לחלה

1.

However, when Chalah applies, only final processing for Chalah matters.

אבל כי הוה בחדא ברייתא למעשר לחוד הוה משמע דבכ"מ אזלינן בתר גמר מלאכה למעשר.

(b)

Distinction: If one Beraisa taught only [final processing] for Ma'aser, this implies that it always depends on final processing for Ma'aser.

8)

TOSFOS DH veha'Bodel bi'Temarim

תוספות ד"ה והבודל בתמרים

(SUMMARY: Tosfos points out that mid'Oraisa, Ma'aser does not apply to dates.)

אף על פי דליכא מעשר אלא מדרבנן

(a)

Implied question: Ma'aser [of dates] is only mid'Rabanan!

חשיבא גמר מלאכתן למעשר כיון דאי הוה בהו מעשר מדאורייתא הוה אזלינן בתר גמר מלאכתו למעשר.

(b)

Answer: This is considered final processing, since if Ma'aser applied to them mid'Oraisa, the law would depend on final processing for Ma'aser.

9)

TOSFOS DH Po'el Mahu she'Yehavhev

תוספות ד"ה פועל מהו שיהבהב

(SUMMARY: Tosfos brings two explanations of the question.)

פי' בקונטרס שאור ממתקו ובעי אם שרי להבהב ולמתוק שע"י כן יאכל יותר

(a)

Explanation #1 (Rashi): The fire sweetens [the Peros]. We ask whether one may roast and sweeten, and through this he will eat more;

אי הוה כענבים ודבר אחר או לא

1.

Is this like eating grapes and something else, or not?

וקשה לר"ת דמאי קאמר בסמוך מפריך ע"ג סלע מאי מתוקי פירא איכא

(b)

Question #1 (R. Tam): Why does it say below "breaking on a rock - how does this sweeten the Peros?!"

היכא ס"ד דמקשה דליכא מתוקי פירא א"כ למה מפריך

1.

How could the Makshan think that this does not sweeten them? If so, why does he break them?

ועוד למאי דמסיק הכא דלא יספות במלח הוה משום מעשר הא לאו הכי שרי לספות במלח

(c)

Question #2: Here we conclude that he may not salt due to [the obligation for] Ma'aser. If not, one may salt;

א"כ כ"ש דשרי להבהב דספיתא במלח דמיא (מכאן מעמוד ב) טפי לענבים ודבר אחר מהבהוב כדמוכח בסמוך ומתוך הסוגיא משמע שלא פשט כלום

1.

If so, all the more so one may roast, for salting is more like grapes and something else, like is proven below. The Sugya connotes that nothing was resolved!

89b----------------------------------------89b

ונראה לר"ת דבראוי לאכילה פשיטא ליה דשרי הבהוב דלא הוי אלא בסומי פירא

(d)

Explanation #2 (R. Tam): If they are proper to eat, surely one must roast. It merely makes the fruits tastier!

אלא באותן שאינן ראויין לאכילה אלא ע"י הדחק ומהבהבן כדי שיהיו טובים לאכול

1.

Rather, we ask about [Peros] that are proper to eat only in pressed circumstances. One roasts them so they will be good to eat;

מבעיא ליה אי הוי כענבים ודבר אחר כיון דע"י הבהוב אוכל הרבה

2.

He asks whether this is like grapes and something else, since through roasting, he eats much;

או דלמא לא שנא הבהוב זה מהבהוב בפירות מתוקים דשרי

i.

Or, perhaps this roasting is no different than roasting sweet Peros, which is permitted!

ופשיט מרשאים פועלים לטבל פתן בציר וסבר השתא בפועלין שאין יכולין לאכול אלא ע"י הדחק ומדמי ליה לאוכל שאינו ראוי אלא ע"י הדחק

3.

He resolves the question for the Heter for workers to dip their bread in brine. Now, he holds that workers can eat [the Peros] only with difficulty, and he compares this to a food that is proper only with difficulty.

ומיהו לישנא דשיאכלו ענבים הרבה משמע שיכולין לאכול בלאו הכי

(e)

Question: The words "so they will eat many grapes" connotes that they can eat without this!

ותו פשיט מאוכלין בראשי אומניות ובלבד שלא יהבהבו

(f)

Explanation #2 (cont.): We then resolve from [a Beraisa that teaches that] workers may eat [grapes] at the ends of the rows [of the vineyard], as long as they do not roast;

ולא קאי אראשי אומניות דהנהו שרי להבהב שראוין לאכילה

1.

[The Isur to] roast does not refer to [grapes at] the ends of the rows, for one may roast them, for they are proper to eat;

אלא ובלבד שלא יהבהבו בדברים שאינם ראויים לאכילה קאמר

i.

Rather, "as long as they do not roast" refers to things that are not proper to eat.

והשתא קאמר שפיר מאי מתוקי פירא איכא דעל ידי הפרכה לא יתקנו יותר אותן שאינן ראויין לאכילה דאינן אלא למתק אותן שכבר היו ראויין והא פשיטא דשרי

(g)

Support #1: Now it is fine that it says "how does [breaking on a rock] sweeten the Peros?!", for breaking does not fix those that are not proper to eat. It only sweetens those that are already proper to eat, and obviously [for those] it is permitted!

וא"כ משום ביטול מלאכה הוא דקאסרה ברייתא

1.

If so, [surely] the Beraisa forbids due to Bitul Melachah.

ואתי נמי שפיר הא דקאמר רבא לא יספות במלח משום מעשר אבל אי לאו הכי שרי

(h)

Support #2: Rava said that one may not salt, due to Ma'aser. If not for this, it would be permitted;

היינו בראויין לאכילה אבל בשאינם ראויים לאכילה מיבעיא לן הבהוב

1.

This refers to those that are proper to eat, but those that are not proper to eat, we ask whether roasting is permitted;

וספיתא פשיטא לן דהוי כענבים וד"א כדקאמר מעיקרא

2.

It is clear to us that salting is like grapes and something else, like [the Gemara] said initially.

ונראה לר"י דלפי' ר"ת לא אסור ענבים וד"א אלא דוקא באין ראויין

(i)

Assertion (Ri): According to R. Tam, grapes and something else are forbidden only when they are not proper [to eat].

ואתי שפיר הא דקאמר דמלח כענבים וד"א היינו דוקא באין ראויין דבראויין שרי כדמשמע במילתיה דרבא

(j)

Support: This is fine that we say that salting is like grapes and something else, i.e. only for those that are not proper to eat. For those that are proper to eat, it is permitted, like Rava's words connote.

ויש ליישב שיטת הקונט' דמה שהקשה דאי ליכא מיתוק אמאי מפרך איכא למימר מפרך ומשבר לחתיכות קטנות כדי שיוכל לתת בפיו במעט מעט

(k)

Defense (of Explanation #1): [R. Tam asked that] if [breaking on a rock] does not sweeten the Peros, why does he break them? We can say that he breaks them into small pieces, so he can put in his mouth a little at a time.

והא דשרי לספות במלח לרבא אי לאו משום מעשר

(l)

Implied question: [He asked also] why would Rava permit to salt, if not due to Ma'aser?

משום שנתן לו בעה"ב רשות לאכול דבהכי איירי

(m)

Answer: He discusses when the employer authorized him to eat [this way, or a fixed number].

וברייתא נמי דשרי לספות באחת אחת היינו משום דמיירי בקצץ.

(n)

Support: Also the Beraisa, which permits salting one at a time, this is because he stipulated [with his employer].

10)

TOSFOS DH Kotzetz Achas Achas Ochel

תוספות ד"ה קוצץ אחת אחת אוכל

(SUMMARY: Tosfos concludes that he stipulated how many he may eat.)

פירש בקונטרס קצץ עם בעה"ב על מנת שיאכל דהשתא הוי כעין מקח

(a)

Explanation #1 (Rashi): He stipulated with the employer on condition that he may eat. Now, this is like a sale.

נראה לר"ת דלפי' קאי ארישא אשכרו לעדור

(b)

Assertion (R. Tam): According to this, this refers to the Reisha, when he hired him to dig under the tree;

דאי אשכרו לקצור למה יתנה בחנם כיון דמן התורה אוכל

1.

If [it referred to the Seifa, when] he hired him to harvest, why would he stipulate without need? He eats due to Torah law!

וקציצה נמי אמאי מהניא שלא יאכל שתים שתים כיון דעל חנם הוא קוצץ

2.

Also, why would the stipulation help that he may not eat two at a time, since he stipulates without need?

וקשה קצת דמאי פריך כיון דקצץ כל מאי דבעי לאכול למה פשוט לו כל כך שיוכל לאכול במלח משום דקצץ הא לא פירש לאכול במלח

(c)

Question: What was the question "since he stipulated, he can eat whatever he wants?" Why is it so obvious that he may eat with salt because he stipulated? He did not stipulate to eat with salt!

ואיצטריך לקצוץ דמדינא לא הוה אכיל כלל כיון ששכרו לעדור

1.

He needs the stipulation, for according to letter of the law, he does not eat at all, since he hired him to dig!

ור"ח פירש קצץ שהתנה שלא לאכול אלא עשר פירות או עשרים

(d)

Explanation #2 (R. Chananel): He stipulated that he may eat only 10 or 20 Peros.

והשתא פריך שפיר במאי דבעי יאכלם.

(e)

Support: Now it is a proper question "he may eat them with whatever he wants!"

11)

TOSFOS DH Shetayim Shetayim Lo Yochal

תוספות ד"ה שתים שתים לא יאכל

(SUMMARY: Tosfos explains that this is like final processing.)

דמקח קובע בדבר שנגמרה מלאכתו למעשר

(a)

Explanation: A sale is Kove'a [for Ma'aser] in something that had final processing for Ma'aser;

וכי תלש שתים ביחד חשיבי גורן כדיליף בסמוך שהלוקח לא יעשה גורן אחר.

1.

When he detaches two together, this is considered a granary, like we learn below, for the buyer will not make another granary.

12)

TOSFOS DH ba'Aretz Kav'ah Sefisa

תוספות ד"ה בארץ קבעא ספיתא

(SUMMARY: Tosfos explains why we could not explain differently.)

וההיא דלעיל דקתני לא יספות מיירי בארץ

(a)

Explanation: Above it taught that one may not salt. That is in Eretz Yisrael.

וא"ת ואמאי לא מוקי לה ההיא דלא יספות משום ענבים ודבר אחר כדאמר מעיקרא

(b)

Question: Why don't we establish [the Beraisa] that forbids salting to be due to grapes and something else, like we said initially?

וההיא דספת במלח קאי אסיפא ומיירי בין בארץ בין בחוצה לארץ

1.

We could say that the Heter to salt [in the second Beraisa] refers to the Seifa [when he stipulated], and it is both in Eretz Yisrael and Chutz la'Aretz;

וקמ"ל דלא קבעא ספיתא והשתא לא תקשי ליה הא דפריך אדאביי

2.

The Chidush is that salting is not Kove'a. Now, [Rava's] question (if salting is Kove'a in Eretz Yisrael, it is Kove'a also in Chutz la'Aretz) against Abaye is not difficult!

וי"ל דאי לאו דאשמועינן בשום מקום דספיתא קבעא לא הוי אשמעינן שום חידוש ההיא ברייתא דסופת

(c)

Answer: Had we not heard in any place that salting is Kove'a, it is no Chidush for the Beraisa to teach that one may salt;

ולהכי מוקי לההיא דלא יספות בארץ משום דספיתא קבעא

1.

Therefore, we establish [the Beraisa] that forbids salting to be in Eretz Yisrael, because salting is Kove'a;

והשתא קמ"ל ההיא דסופת דאע"ג דבארץ קבעא בחו"ל לא קבעא.

2.

Now, [the Beraisa] that permits to salt teaches that even though in Eretz Yisrael, salting is Kove'a, in Chutz la'Aretz it is not Kove'a.

13)

TOSFOS DH v'Tartei Minalan d'Kav'ah Sefisa

תוספות ד"ה ותרתי מנלן דקבעא ספיתא

(SUMMARY: Tosfos points out that we could have asked the same about a sale.)

מקח נמי קבעא בתרתי כדאמר לעיל

(a)

Implied question: Also a sale of two at a time is Kove'a, like it says above! (Why did we ask only about salting?)

אלא משום דבספיתא קיימינן נקט ספיתא.

(b)

Answer: Because we were discussing salting, it mentioned salting.

14)

TOSFOS DH Ki Kavtzem k'Amir Gornah

תוספות ד"ה כי קבצם כעמיר גורנה

(SUMMARY: Tosfos points out that this is not a real Drashah.)

אסמכתא היא.

(a)

Explanation: This is an Asmachta. (The verse is a parable for how the soldiers of Gog and Magog will be threshed.)

15)

TOSFOS DH ha'Marchesos bi'Tevu'ah

תוספות ד"ה המרכסות בתבואה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is not for the sake of making bread.)

לא לעשות לחם מיירי דהיכא דשייכא חלה לא אזלינן בתר גמר מלאכה למעשר

(a)

Explanation: This is not in order to make bread, for when Chalah applies, it does not depend on final processing for Ma'aser!

אלא בתבואה לעשות קליות או שתית מיירי.

1.

Rather, it discusses grain to make parched grain or Shasis (a food made from parched grain).