1) TOSFOS DH Ha Gemartiv Shomer Sachar

תוספות ד"ה הא גמרתיו שומר שכר

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

וא"ת ומאי פריך שאני הכא דאכתי תפיס ליה אאגריה ולכך הוי שומר שכר אף על פי שגמר מלאכתו

(a) Question: What was the question? Here is different, for he is still holding it for his wages, therefore he is a Shomer Sachar, even though he finished his work!

ומיהו לטעמיה דלעיל דמדמינן אומן לשוכר ולא אמרינן שאני אומן דתפיס ליה אאגריה פריך הכא שפיר

1. However, according to the reason above, that we equate a craftsman to a renter, and we do not say that a renter is different because he holds it for his wages, here he asks properly.

וי"ל דלא מהני תפיס ליה אאגריה אלא דוקא בעוד שמשתכר באומנותו דתרתי בעינן שמשתכר ותפיס ליה אאגריה.

(b) Answer: Holding it for his wages helps only when he profits through his craft. We require two attributes - he profits, and he holds it for his wages.

2) TOSFOS DH Lo Ha Havei Ma'os v'Tol Es Shelcha Shomer Sachar

תוספות ד"ה לא הא הבא מעות וטול את שלך שומר שכר

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from one who said "I finished it.")

ואף על גב דגמרתיו לא הוי אלא שומר חנם לפי שנגמרה מלאכתו

(a) Implied question: If he said "I finished it", he is only a Shomer Chinam, because his work is finished!

מ"מ הכא שמפרש בהדיא שלא יטול עד שיתן מעות הוי שומר שכר.

(b) Answer: In any case, here that he explicitly explains that he will not receive [the item] until he bring coins, he is a Shomer Sachar.

3) TOSFOS DH Asa Lekamei d'Rav Nachman v'Chaivei

תוספות ד"ה אתא לקמיה דרב נחמן וחייביה

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Nachman obligated him.)

ותימה מדלא אשכח לזבונא משמע דלא הוי זבינא חריפא

(a) Question: Since he cannot sell it, this connotes that it is not a Zevina Charifa (an item in great demand);

ואם כן אמאי חייביה והלא הנאת שניהם היתה ואמרינן בנדרים (ד' לא:) דאין לחייב הלוקח אלא בזבינא חריפא שכל הנאה שלו

1. If so, why did [Rav Nachman] obligate him? Both of them profit (if the borrower will succeed to sell it), and we say in Nedarim (31a) that we obligate the [potential] buyer only regarding a Zevina Charifa, for then all the benefit is his!

וי"ל דזבינא חריפא היה ואם היה רוצה לתת בדמים שנתן לו המוכר היה מוצא הרבה

(b) Answer: It was a Zevina Charifa. Had he wanted to sell for the price for which the seller sold to him, he could have found many [buyers];

אלא היה רוצה למוכרו ביוקר ומה שלא מכרו כמו שהיה יכול משום שאף אבבא דביתיה כשיחזור יתנו לו אותן דמים או יותר.

1. However he wanted to sell for a high price. He did not sell it for what he could have, because even at the porch of the [seller's] house, when he returns it, he will get the same amount of money or more.

4) TOSFOS DH ha'Nicha l'Man d'Amar Peshi'ah b'Ba'alim Patur

תוספות ד"ה הניחא למ"ד פשיעה בבעלים פטור

(SUMMARY: Tosfos explains why both opinions should be able to explain Rav Papa.)

וקשיא למ"ד חייב מעובדא דרב פפא

(a) Explanation: The episode of Rav Papa is difficult for the one who says [that Peshi'ah b'Ba'alim is] liable;

דרב אחא ורבינא איפליגו בה לקמן שהיו אחר רב פפא.

1. Rav Acha and Ravina argue about this below. They were after Rav Papa.

81b----------------------------------------81b

5) TOSFOS DH Divrei ha'Kol Avad ha'Mashkon Avdu Ma'osav

תוספות ד"ה דברי הכל אבד המשכון אבדו מעותיו

(SUMMARY: Tosfos discusses when R. Eliezer agrees to this.)

פירוש לכך מודה רבי אליעזר משום דהוי שלא בשעת הלואתו וקני משכון

(a) Explanation: This is why R. Eliezer agrees, because [he took the security] not at the time of the loan, so he acquired the security;

ושטר דנקט לאו דוקא אלא לומר דאיירי שלא בשעת הלואתו

1. It is not precise that it mentions a document. Rather, [it mentions a document] only to teach that it is not at the time of the loan;

דכיון שעשה שטר מסתמא לא לקח משכון בשעת הלואה [עד] אחרי כן

2. Since he made a document, presumably, he did not take a security at the time of the loan, only later.

אבל רישא דפליגי היינו בשעת הלואה

(b) Distinction: However, they argue in the Reisha, i.e. [a security taken] at the time of the loan.

ולמאי דמוקי לה דפליגי בדרבי יצחק היה סבור דרבי יצחק איירי אף בשעת הלואה ורבי אליעזר פליג עליה בהא

1. According to how we establish (82a) that they argue about R. Yitzchak's law, [the Gemara] held that R. Yitzchak discusses even at the time of the loan, and R. Eliezer argues with him about this;

אבל בסיפא דאיירי שלא בשעת הלואה מודה דקני דעיקר קרא דולך תהיה צדקה איירי שלא בשעת הלואה

2. However, in the Seifa, which discusses not at the time of the loan, he admits that he acquires, for "u'Lecha Tihyeh Tzedakah" discusses primarily not at the time of the loan.

ועל פ"ה דפי' שלהי שבועת הדיינים (שבועות ד' מד. ושם ד"ה מאי) דמשום שטר מודה ר' אליעזר בסיפא

(c) Explanation #1: Rashi explained in Shevuos (44a) that due to the document, R. Eliezer admits in the Seifa;

דכיון דיש שטר לשם משכון קבל ולא לזכרון דברים בעלמא כמו ברישא

1. Since he has a document, he took the security for the sake of a security, and not merely for a reminder, like in the Reisha;

תימה דאי ברישא לא נקט משכון אלא לזכרון דברים בעלמא משום דליכא שטרא א"כ אמאי לא יהיה משמט אפילו שוה המשכון כנגד מעותיו

(d) Question #1: If in the Reisha he took it merely for a reminder, because there is no document, why isn't the law that it is Meshamet (canceled in Shemitah), even if the security is worth as much as the loan?

כדמשמע בהזהב (לעיל מט.) דהיכא דלא נקט אלא לזכרון דברים בעלמא דמשמט

1. It connotes like this above (49a), that when he took it merely for a reminder, it is Meshamet;

והתם משמע דאם שוה משכון כנגד מעותיו לכ"ע אינו משמט

i. There it connotes that if the security is worth as much as the loan, all agree that it is not Meshamet (for it is for collection)!

ועוד אמאי קאמר מתניתין מחוורתא דלא כרבי אליעזר לוקמה בשטר דמודה ר' אליעזר

(e) Question #2: Why does it say that clearly, our Mishnah is unlike R. Eliezer? We should establish it to discuss a document, about which R. Eliezer agrees!

אלא ש"מ דאף ר' אליעזר אינו מודה אלא שלא בשעת הלואה

(f) Explanation #2: Rather, this shows that even R. Eliezer agrees only not at the time of the loan.

ומיהו יש לתרץ דהלוהו על המשכון משמע בלא שטר

(g) Disclaimer: We could answer (Question #2) that "he lent to him on a security" connotes without a document;

ועוד דאי מתני' מיירי בשטר לא הוה פליג ר' יהודה דאמר הלוהו מעות שומר חנם דלא יחלוק ארבי אליעזר ורבי עקיבא

1. Also, if our Mishnah discusses a document, R. Yehudah would not disagree, for he said that if he lent coins, he is a Shomer Chinam [on the security]. He would not argue with R. Eliezer and R. Akiva!

i. Note: It is not difficult if R. Yehudah argues with his Rebbi (R. Akiva). However, R. Eliezer was R. Akiva's Rebbi. It is difficult to be Mechadesh a new opinion unlike both opinions of the previous two generations!

ובה"ג דרב יהודאי גאון נמי משמע דסיפא דהלוהו בשטר איירי שלא בשעת הלואה

(h) Support: Also Bahag of R. Yehudai Gaon connotes that the Seifa, of one who lent with a document, discusses [a security taken] not at the time of the loan;

1. Note: Rashi (Sukah 38b), Tosafists and others say that Rav Yehudai authored Hilchos Gedolos. Others, including Talmidei ha'Rif, attribute it to Rav Shimon Kaira. The Rashba (Teshuvah 1:504) says that both of them compiled Halachos.

דמוקי הא דאמר רבי יצחק דב"ח קונה משכון היינו דוקא שלא בשעת הלואה אבל בשעת הלואה לא קני היינו דוקא בשטר דכיון דאיכא שטרא לא סמיך אמשכון אלא אשטרא

2. Source: He establishes R. Yitzchak's teaching that a creditor acquires [a security taken] specifically not at the time of the loan, but at the time of the loan, he does not acquire - this [distinction] is only with a document. Since there is a document, he does not rely on the security, rather, on the document.

אבל בלא שטר אפילו בשעת הלואה קני והוי שומר שכר

i. However, without a document, even at the time of the loan, he acquires, and he is a Shomer Sachar.

ושלא בשעת הלואה הוי שומר שכר אף על גב דאיכא שטרא דודאי אמשכון סמיך

3. And [if he took the security] not at the time of the loan he is a Shomer Sachar, even if there is a document, for surely he relies on the security;

וא"כ סיפא דהלוהו בשטר איירי שלא בשעת הלואה דבשעת הלואה לא איבד מעותיו דאשטר סמיך

4. Consequence: If so, the Seifa, of one who lent with a document, discusses [a security taken] not at the time of the loan, for at the time of the loan, he did not lose his money, for he relied on his document. (The security is not for collection.)

ומה שר"ל דהיכא דליכא שטר קני אפילו בשעת הלואה לא מטעם דר' יצחק דקרא לא איירי אלא שלא בשעת הלואה

5. [Bahag] wants to say that when there is no document, he acquires even at the time of the loan. This is not due to R. Yitzchak's reason, for the verse discusses only not at the time of the loan;

אלא קני מדשמואל וסברי דהלכה כשמואל ואין הלכה כרב יוסף.

i. Rather, he acquires due to Shmuel (if the lender took even a small security for a big loan, and loses the security, he loses the whole loan). He holds that the Halachah follows Shmuel, and the Halachah does not follow Rav Yosef (that a Shomer Aveidah is a Shomer Sachar).

6) TOSFOS DH v'Ha Idi v'Idi Halvehu Al ha'Mashkon ka'Tani

תוספות ד"ה והא אידי ואידי הלוהו על המשכון קתני

(SUMMARY: Tosfos discusses what we learn from R. Yitzchak to a security taken at the time of the loan.)

משמע דמלוה חבירו על המשכון משמע בשעת הלואה

(a) Inference: "One who lends on a security" connotes at the time of the loan.

ותימה דבפרק השולח (גיטין לז. ושם ד"ה שאני) קאמר תנן המלוה את חבירו על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אינו משמט

(b) Question: In Gitin (37a), a Mishnah says that one who lends to his friend on a security, and one who hands over his documents to Beis Din, the loan is not Meshmaet;

ומפ' התם דהמלוה על המשכון אינו משמט משום דקני ליה מדר' יצחק

1. The Gemara explains that one who lends on a security, it is not Meshmaet because he acquires [the security], due to R. Yitzchak's teaching.

והא לא קאמר רבי יצחק אלא שלא בשעת הלואתו ועל המשכון משמע דאפילו בשעת הלואתו אינו משמט

2. R. Yitzchak taught only about not at the time of the loan, and "on a security" connotes that even at the time of the loan, it is not Meshmaet!

ויש לומר דכיון שלא בשעת הלואה קני ליה לגמרי מדרבי יצחק בשעת הלואה נמי דליכא קנין אלא שעבוד אלים שעבודיה ליחשב ולא של אחיך בידך

(c) Answer: Since not at the time of the loan he totally acquires [the security], due to R. Yitzchak's teaching, also at the time of the loan, when the Kinyan is only a lien, his lien is strong enough to be considered "of your brother in your hand."

וכן בפרק כל שעה (פסחים ד' לא: ושם ד"ה בדר"י) גבי ישראל שהלוה לנכרי על חמצו עובר עליו משום דרבי יצחק כדאמרינן התם

(d) Implied question: In Pesachim (31b), regarding a Yisrael who lent to a Nochri, relying on the Nochri's Chametz for security, [the Yisrael] transgresses [for owning it during Pesach], due to R. Yitzchak's teaching, like we say there!

התם נמי כיון דשלא בשעת הלואה קני אהני שעבודיה בשעת הלואה ליחשב כשל ישראל

(e) Answer: Also there, since not at the time of the loan he totally acquires, also at the time of the loan, his lien is strong enough to consider [the Chametz] to be a Yisrael's;

וכן נכרי שהלוה לישראל על חמצו אי לאו דנכרי מישראל לא קני לא היה נאסר אף משכנו בשעת הלואתו דלא קני

(f) Consequence: Similarly, if a Nochri lent to a Yisrael, relying on the Yisrael's Chametz, if not that a Nochri does not acquire [a security] from a Yisrael, [the Chametz] would not become forbidden, even [for a security taken] at the time of the loan, which he does not acquire;

כיון דשלא בשעת הלואה הוה קני בשעת הלואה נמי הוה אלים שעבודיה דנכרי שלא יצטרך לבערו

1. Since [if a Nochri could acquire a security from a Yisrael,] not at the time of the loan he would acquire, also at the time of the loan his lien would be strong enough to avoid the need for Bi'ur.

ואף על גב דהוי דישראל וקרינא ביה שלך

(g) Implied question: It is the Yisrael's, and it is called "Shelcha"!

מ"מ מדאפקיה קרא מלא ימצא לא מחייב אלא כשמצוי לו לגמרי וכיון דאלים שעבודיה דנכרי לא חשיב מצוי

(h) Answer: Even so, since the verse says "Lo Yimatzei", he is obligated only when it is totally available to him. Since the Nochri has a strong lien, it is not considered available [to the Yisrael].

והכי נמי אמרינן בפרק קמא דפסחים (ד' ו. ושם ד"ה יחד) יחד לו בית אין זקוק לבער אף על גב דחשיב לגמרי כשל ישראל כיון דקבל אחריות

(i) Support: We say so in Pesachim (6a) that if (a Nochri deposited Chametz with a Yisrael [with Acharayos], and he fixed a house (place) for it, [the Yisrael] need not destroy it, even though it is considered totally of the Yisrael, since he accepted Achrayus;

מ"מ כיון דיחד לו בית אינו מצוי אצלו.

1. Even so, since he fixed a place for it, it is not available [to the Yisrael].

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF