1) TOSFOS DH Halveini Kor Chitin va'Ani Eten Lecha l'Goren Asur

תוספות ד"ה הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן אסור

(SUMMARY: Tosfos explains that we are concerned for an unlikely occurrence.)

דחיישינן שמא תתייקר אף על פי שאז אין רגיל להתייקר.

(a) Explanation: We are concerned lest the price [of grain] rise, even though [at the time of the granary] it is not normal for the price to rise.

2) TOSFOS DH v'Leis Hilchesa Kevatei

תוספות ד"ה ולית הלכתא כוותיה

(SUMMARY: Tosfos rules like R. Yitzchak.)

ונראה דהשתא קי"ל כר' יצחק דאפילו שאין לו אלא סאה לוה הימנו כמה כורין

(a) Opinion #1: It seems that we hold like R. Yitzchak. Even if he has only one Se'ah, he may borrow many Korin.

דברייתא דרבי חייא מסייע ליה

(b) Source: R. Chiya's Beraisa supports [R. Yitzchak].

וריב"ן פי' דביחד אין יכול להלות אלא כמו שיש לו ובזה אחר זה דוקא שרי

(c) Opinion #2 (Rivan): At once, he may lend only as much as [the borrower] has. [R. Yitzchak] permits [lending more] only time after time (each time, no more than what he has).

ומיהו בהא מודה ריב"ן דאפילו יתן לו ביחד ויאמר קני בזה אחר זה שרי דבדבר לח מסתמא שופך ביחד ושרי כמה טיפין

1. However, Rivan agrees that even if he gives to him at once, and says acquire this after this, it is permitted, for regarding a liquid, presumably he pours several drops at once, and it is permitted (even if the borrower has only one drop);

ומיהו נראה דאין צריך לדקדק אלא לוקח הרבה בבת אחת לרבי יצחק דאותה טיפה יכול להיות כנגד כל טיפה וטיפה.

(d) Rebuttal: It seems that one need not be exact. Rather, one may take (i.e. borrow) much at once according to R. Yitzchak, for that drop (of the borrower) can correspond to every drop [that he borrows].

3) TOSFOS DH Bnei Chaburah ha'Makpidin Zeh Al Zeh Ovrin Mishum Midah v'Chulei

תוספות ד"ה בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why their adamancy causes the Isur.)

פי' מתוך שמקפידין באין לידי כך

(a) Explanation: Because they are adamant, they come to this;

דתנן בפרק אין צדין (ביצה כט. ושם) אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה פירוש שלא יזכור לו שום מדה

1. Source: A Mishnah (Beitzah 29a) says that one may tell his friend [on Yom Tov] "fill this Kli for me", but not in a measure. I.e. he may not mention any measure;

וקפידותן גורמת להם להזכיר כדי שיהא מבורר יפה מה שמתחייב לזה

i. Their adamancy causes them to mention [the measure] so it will be clear what he is liable to him.

וכן משקל תנן (שם כח.) אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר והם מתוך שמקפידין שוקלים במאזנים

2. Similarly regarding weight, a Mishnah (Beitzah 28a) teaches that one may not use a scale at all [on Yom Tov], and amidst their adamancy, they weigh with a scale.

אי נמי אפי' ביד אסור להם לשקול כמו במאזנים לפי שמדקדקים הרבה אף על גב דשרי התם בטבח שאין אומן כשאינו מקפיד

i. Alternatively, they may not weigh even by hand like with a scale (he holds a Kli of a known weight in one hand, and takes from the item of unknown weight in the other hand, until it feels like it weighs as much), because they are very meticulous, even though there we permit a butcher who is not professional [to weigh by hand] when he is not adamant.

וכן אסור להם לומר מלא לי כלי זה אפילו בלא הזכרת מדה

3. Similarly, it is forbidden for them to say "fill this Kli for me" even without mentioning the measure.

וכן משמע מתוך פירש"י במסכת שבת בפרק שואל (דף קמט. ושם) בני חבורה שמדקדקין זה על זה שאמר אחד לחבירו מנה שלקחת גדולה תן לי כמותה והוא שוקלה בידו.

(b) Support: Rashi connotes like this in Shabbos (149a). If people who eat together are meticulous with each other, that one said to the other "the portion you took is big. Give to me like it", and he weighs it by hand.

4) TOSFOS DH Mishum Minyan

תוספות ד"ה משום מנין

(SUMMARY: Tosfos discusses when Minyan is forbidden.)

פר"ח אם היו אגוזים ושקדים ודומה להם ואמר לקחת עשרים אגוזים גם אני אקח עשרים

(a) Explanation #1 (R. Chananel): If there were nuts or almonds or similar matters, and he said "take 20 nuts, and also I will take 20"...

או אמר בשעה שנוטלה המתן עד שאשקול הימנה ועד שאמדוד אורך הדגים והקישואים ואמנה הביצים והאגוזים והשקדים שאתה נוטל שאטול גם אני במשקלם ובמדתם ומנינם

1. Or, he said at the time he takes it "wait until I weigh from it, or until I measure the length of the fish or gourds or count the eggs, nuts or almonds that you take, and also I will take their weight, measure or count."

משמע שר"ל אף על גב דשרי לומר לחנווני הרגיל אצלו תן לי עשרים אגוזים זהו לפי שאין משמע שם שתהא שום קפידא על המנין אלא שמודיעו שכל כך הוא צריך

(b) Inference: Even though it is permitted to say to a grocer whom he normally frequents "give to me 20 nuts", this is because it does not connote any adamancy about the number, just he informs him that he needs so many...

אבל כשאמר לקחת כ' גם אני אטול כ' מראה שמדקדק ומקפיד על המנין והוי עובדא דחול כעין משא ומתן

1. However, when he says "take 20 nuts, and also I will take 20", he shows that he is meticulous and adamant about the number. This is Uvda d'Chol, like business....

ואי נמי שרי בכי האי גוונא נעמיד כגון שאמר ליה המתן עד שאמנה לך האגוזים שאתה נוטל ואטול גם אני כמניינם וכן כעין זה במדה ובמשקל אסור

(c) Explanation #2: Alternatively, if such a case is permitted, we establish when he said "wait until I count for you nuts that you take, and also I will take like their number", and similarly regarding measure and weight, it is forbidden.

ועוד מפרש בה"ג איסור מנין בענין אחר בהלכות י"ט הולך אדם אצל רועה הרגיל וכו'

(d) Explanation #3 (Bahag, in Hilchos Yom Tov): The Isur of Minyan is when one goes to a shepherd he whom he normally frequents...

ברייתא בס"פ אין צדין (ביצה כט:) עד ואמר תן לי עשרים ביצים ועשרים אגוזים שכן דרך בעה"ב להיות מונה בתוך ביתו עשרה אפרסקין כ' רמונים ובלבד שלא יזכיר לו סכום מנין

1. This is a Beraisa in Beitzah (29b), until 'and he said "give to me 20 eggs, nuts or almonds" [it is permitted], for it is normal for a Ba'al ha'Bayis to count in his house 10 peaches or 20 pomegranates, as long as he does not mention the sum of the count';

רשב"א אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח סכום מנין

2. R. Shimon ben Elazar says, as long as he does not mention the sum of the sale or the sum of the count [it is permitted];

דכי הוה נקיט מיניה שיתין והשתא נקט מיניה ארבעים לא לימא ליה מלי להו מאה

i. Explanation: When he took from him 60, and now he takes from him 40, he may not say "this completes 100."

ונראה דהטעם כיון שבא לדקדק בצמצום החשבון אסור שאין זה כדרך בעה"ב כי אין רגיל לדקדק בצמצום החשבונות כעין זה וחומרא גדולה היא

3. It seems that the reason is, since he comes to be meticulously precise about the calculation, it is forbidden, for this is not the way of a Ba'al ha'Bayis. He is not normally meticulously precise about the calculation like this. This is a big stringency.

ונראה דדוקא כשנותנין ק' אגוזים בפרוטה אז אסור דאי חשבון של ק' לא שייך לצמצום דמים אין נראה שיהא אסור

(e) Assertion: It seems that this is only when he gives 100 nuts for a Perutah, then it is forbidden, for if the calculation of 100 does not pertain to a precise amount of money, it does not seem that it is forbidden."

וסכום מקח פי' בה"ג כי הוה נקיט מיניה חמשה דנקי והשתא נקיט מיניה בדנקי לא לימא ליה מלא לי בדינר

(f) Explanation (Bahag): "The sum of a sale" is when he had taken from him [merchandise] worth five Dankas (sixths of a Dinar), and now he took worth a Danka. He may not say "this completes a Dinar."

ונראה שלא פי' כן בשביל שיהא מותר אם לקח הימנו שוה דינר ביחד לומר הרי יש דינר ולא יאסור אלא דוקא שמדקדק לצמצם במילוי הדינר

(g) Implied suggestion: He said so because it is permitted to buy from him a Dinar at once, and say "this is [worth] a Dinar", and it is forbidden only when he is meticulous about filling the Dinar exactly.

דפשיטא דהא נמי אסור

(h) Rejection: Obviously, also this is forbidden!

ומה שפי' כן בה"ג דשמא היה פשוט זה יותר לאסור שמזכיר סכום המקח שלוקח עכשיו

(i) Explanation: Rather, Bahag said so for perhaps it is clearer that this is forbidden, for he mentions the sum of the sale that he buys now.

ור"ח גרס במסכת ביצה סכום מקח במילתיה דת"ק סכום מנין במילתיה דרשב"א

(j) Alternative text: R. Chananel's text in Beitzah says "the sum of a sale" in the first Tana's words and "the sum of the number" in R. Shimon ben Elazar's words;

אבל בתוספתא כתוב כמו בה"ג

1. However, in the Tosefta it says like in Bahag.

אבל בספר שלנו כתוב סכום מידה במילתיה דת"ק סכום מקח במילתיה דרשב"א

(k) Our text: In our text it is written "the sum measure" in the first Tana's words, and "the sum of the sale" in R. Shimon ben Elazar's words.

ואין נראה דלפי גרסא זו לא מצינו איסור מנין לא במשנה ולא בברייתא וא"כ מנ"ל לשמואל איסור מנין דקאמר עוברין משום מנין

(l) Rebuttal: According to this, we do not find the Isur of Minyan in a Mishnah or Beraisa. If so, what is Shmuel's source for an Isur of Minyan, that he said "they transgress counting"?

דמשמע שאיסור ידוע לנו כמו מדה ומשקל.

1. Inference: The Isur is known to us, just like measure and weight.

5) TOSFOS DH u'Mishum Lovin v'Por'in b'Yom Tov

תוספות ד"ה ומשום לווין ופורעין בי"ט

(SUMMARY: Tosfos discusses why this is forbidden.)

אסור לומר לחבירו לשון הלואה ופריעה אלא יש לו לומר לשון שאלה וחזרה

(a) Explanation #1: One may not say to his friend an expression of Halva'ah (a loan given to be expended, and to return the equivalent) or payment. Rather, he should say an expression of She'elah or return;

והם אינם רוצים לומר כן דלשון שאלה משמע דהדר בעיניה ומחשב בלבו השואל שאם יזכור לשון שאלה שיזקוק להחזיר מיד

1. [These adamant people] do not want to say [expressions of She'elah or return], for She'elah connotes that the same item borrowed is returned, and the borrower thinks in his heart that if he will remember an expression of She'elah, he will [feel a] need to return it immediately.

וי"מ די"ט לא קאי אלא אלווין ופורעין אבל עוברים משום מדה ומשקל ומנין נקט לענין גזל

(b) Explanation #2: "Yom Tov" refers only to borrowing and paying, but "they transgress due to measure, weight and Minyan" refers to theft.

ואי אפשר לומר כן דבפרק שואל (שבת דף קמט.) מייתי לה התם לענין שבת.

(c) Rebuttal: This cannot be. In Shabbos (149a) we bring this regarding Shabbos!

6) TOSFOS DH uch'Divrei Hillel Af Mishum Ribis

תוספות ד"ה וכדברי הלל אף משום רבית

(SUMMARY: Tosfos explains that Stam people are adamant.)

ודוקא במקפידים (אסרי ב"ה) [אסר הלל] כדאמרינן בני חבורה המקפידים אבל שאין מקפידים שרי

(a) Explanation: Hillel forbids only when they are adamant, like we say "Bnei Chaburah (a group who eat together) who are adamant", but if they are not adamant, it is permitted.

אף על גב דבמתני' איירי בסתם בני אדם

(b) Implied question: Our Mishnah discusses Stam people!

סתם בני אדם הם מקפידים ולא מחלי על מה שנתייקר ושוה יותר אלא משום שכר הלואה

(c) Answer: Stam people are adamant and do not pardon what rose in price and is worth more; [they pardon] only due to Ribis;

ורבנן שרו אפי' במקפידין דמחלי על דבר מועט ונותנין שלא בתורת רבית

1. Rabanan permit even when they are adamant. They pardon a small matter, and give not due to Ribis.

ואפי' לא מחלי איכא למימר דטעמא דרבנן דשרו לפי שלא החמירו באיסור סאה בסאה כ"כ לאסור אפי' ככרות כדפי' בקונטרס לעיל

2. Even if they do not pardon, we can say that the reason why Rabanan permit is because they were not so stringent about Se'ah b'Se'ah to forbid even loaves, like Rashi explained above (DH Lovin).

ואין להקשות כיון דסתם בני אדם מקפידין אמאי נקט שמואל בני חבורה המקפידים ולא נקט בסתם בני אדם

(d) Question: Since Stam people are adamant, why did Shmuel mention "Bnei Chaburah who are adamant", and not Stam people?

דנקט בני חבורה שרגילין ללוות זה מזה ואין נזכרים לדקדק כל שעה ועושין בי"ט כמנהגם בחול

(e) Answer: He mentioned Bnei Chaburah, for they normally borrow from each other, and they do not remember to be meticulous all the time, and they do on Yom Tov like their custom on weekdays;

וגם אין נזכרים לעשות דמים על הככרות כל שעה כשלוים זה מזה לפי שרגילין תמיד ללוות זה מזה ואין יכולין ליזהר

1. Also, they do not remember to set a price for loaves all the time when they borrow from each other, because they always borrow from each other, and they cannot be careful.

אף על פי שפי' לעיל דאפילו ביד אסור לשקול בשר בני חבורה המקפידים ובמסכת ביצה (דף כח.) שרי לטבח שאינו אומן

(f) Implied question: Above (DH Bnei) I explained that one may not weigh meat even by hand for Bnei Chaburah who are adamant, and in Beitzah (28a) we permit a butcher who is not professional [to weigh by hand]!

התם לא הוי כסתם בני אדם החשובין כמקפידים דאין טבח מקפיד אצל הרגיל ליקח ממנו

(g) Answer: There, they are not like Stam people, who are considered to be adamant, for a butcher is not adamant about one who regularly buys from him.

ואין לפרש דסתם בני אדם כאין מקפידין דמו ומתניתין דאסר הלל נוקי דוקא במקפידים

(h) Suggestion: Stam people are considered not to be adamant. Our Mishnah, in which Hillel forbids, we establish only when they are adamant.

דהא אמרינן בפרק שואל (שבת דף קמח.) וכן אשה שואלת מחבירתה ככרות ובלבד שלא תאמר לה הלויני

(i) Rejection: We say in Shabbos (148a) that similarly, a woman may borrow from her friend loaves, as long as she does not say to her "Halveini";

ופרכינן בגמרא בשבת הוא דאסור הא בחול שפיר דמי לימא מתניתין דלא כהלל

1. We ask in the Gemara "is this forbidden only on Shabbos, but on a weekday it is permitted?" [We answer that] our Mishnah is unlike Hillel.

ומאי קושיא ההיא בסתם בני אדם דלא קפדי והלל לא אסר אלא דוקא במקפידין.

2. [If Stam people are not adamant,] what was difficult? That refers to Stam people, who are not adamant. Hillel forbids only people who are adamant!

7) TOSFOS DH Matanah b'Alma Ka Yahavei a'Hadadei

תוספות ד"ה מתנה בעלמא קא יהבי אהדדי

(SUMMARY: Tosfos explains that only a small gift is permitted.)

נראה דוקא דבר מועט שיודע בלבו שהיה נותן לו בלאו הכי

(a) Limitation: This is only for a small amount, that he knows in his heart that even without [the loan], he would give to him;

ואפילו מתנה מועטת דוקא בת"ח.

1. Even a small gift is permitted only for Chachamim.

75b----------------------------------------75b

8) TOSFOS DH Arev v'Edim Ein Ovrin Ela Mishum Bal Tesimun

תוספות ד"ה ערב ועדים אין עוברין אלא משום בל תשימון

(SUMMARY: Tosfos explains why the Mishnah omitted Lifnei Iver.)

זימנין דעברי נמי אלפני עור לא תתן מכשול כגון שלא היה מלוה בלא ערב ועדים

(a) Implied question: Sometimes they transgress "Lifnei Iver Lo Siten Michshol", e.g. if he would not lend without an Arev and witnesses!

אבל לא תשימון פסיקא ליה אבל לפני עור זימנין דלא עברי כגון שהיה מלוה לו בלאו הכי כי היכי

(b) Answer: "Lo Tesimun" is uniform (they always transgress this), but sometimes they do not transgress Lifnei Iver, e.g. if he would have lent without [an Arev and witnesses];

דמושיט כוס של יין לנזיר לא עבר אלא היכא דקאי בתרי עברי נהרא שלא היה שותהו אם לא היה זה (ע"ז דף ו.).

1. One who passes a cup of wine to a Nazir transgresses [Lifnei Iver] only if they are on two sides of a river, and [the Nazir] would not drink it if not for this one [who passed it to him].

9) TOSFOS DH ha'Socher Es ha'Umanin

תוספות ד"ה השוכר את האומנין

(SUMMARY: Tosfos explains the connotations of "Uman" and "Po'el".)

משמע ליה בין בשכיר יום בין בקבלנות

(a) Inference: [Umanin, i.e. professionals] connotes both a Sechir Yom (a worker paid by the day), and a Kablan (he is paid a fixed amount for a task).

אבל בפרקין דבתר הכי (דף פג.) נקט פועלים משום דפועלים לא משמע אלא שכירי יום דבהכי מיירי כדאמר התם בזמן שאמר להשכים ולהעריב

(b) Distinction: Below (83a) it mentions Po'alim, for this connotes only Sechirei Yom, for this is what it discusses there, like it says there "when he told them to rise early and stay late."

ורב נמי דקאמר (לקמן עז.) פועל יכול לחזור אפילו בחצי היום דוקא בשכיר יום איירי ולא בקבלן כדמוכח בשמעתין ולכך נקט פועל ולא אומן

(c) Support: Also Rav, who said (below, 77a) that a Po'el can retract in the middle of the day, discusses only a Sechir Yom, and not a Kablan, like is proven in our Sugya. Therefore, he said Po'el, and not Uman.

וא"ת דתניא לקמן בשמעתין (שם) השוכר את הפועל ובחצי היום שמע שמת לו מת או אחזתו חמה אם שכיר הוא כו' ואם קבלן הוא כו'

(d) Question - Citation (77a, Beraisa): If one hired a Po'el, and in the middle of the day he heard that a relative died, or he got a fever, if he is a Sachir... if he is a Kablan...

כיון דברייתא מיירי בין בשכיר בין בקבלן אמאי נקט פועל ה"ל למינקט אומן דמשמע תרוייהו

1. Since the Beraisa discusses both a Sachir and a Kablan, why does it say Po'el? It should have said Uman, which connotes both!

וי"ל דה"ק אם שכיר הוא כדאמר השוכר את הפועל נותן לו שכרו ואם קבלן הוא כך דינו

(e) Answer: It means that if he is a Sachir, like it says "if one hired a Po'el", he gives to him his wage. And if he is a Kablan, so is his law;

ומשום דבעי למתני ובחצי היום וחצי היום לא שייך למתני אלא אשכיר יום.

1. Because [the Tana] needed to teach "in the middle of the day", and the middle of the day applies only to a Sechir Yom [he mentioned a Sechir Yom].

10) TOSFOS DH Es ha'Karar

תוספות ד"ה את הקרר

(SUMMARY: Tosfos explains two texts.)

בשני רישין והוא בעל קרון

(a) Explanation: [The text says] "ha'Karar" with two Reish'es. This is a wagon-driver.

ולספרים דגרסי קדר י"ל דלהכי נקט קדר לפי שקדרים רגילין להיות להם קרונות.

1. According to texts that say "Kadar" (potter), we can say that it mentioned a potter because they normally have wagons.

11) TOSFOS DH Praiferin

תוספות ד"ה פרייפרין

(SUMMARY: Tosfos explains why this is Davar ha'Avud.)

דבר האבוד חשיב לה שעתה זמנו הוא לעשות.

(a) Explanation: This is Davar ha'Avud (there will be a loss if it is not done now), for this is the time to do (make the canopy or coffin).

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF