1) TOSFOS DH Ma'os Shel Yesomim Mutar Lehalvosan b'Ribis

תוספות ד"ה מעות של יתומים מותר להלוותן ברבית

(SUMMARY: Tosfos explains why Rav Nachman did not ask that the borrower may not pay Ribis.)

ה"מ למיפרך תיפוק ליה משום לוה דקעבר בלא תשיך (דברים כג)

(a) Implied question: He could have asked that it is forbidden due to "Lo Sashich"!

אלא דעדיפא פריך

(b) Answer #1: He asked better than this [that the orphans will be punished for this].

א"נ קסבר דלא מחייב לוה משום לא תשיך אלא כשגם המלוה מוזהר.

(c) Answer #2: He holds that the borrower is liable for "Lo Sasich" only when also the lender is commanded. (The orphans were not commanded, for they were minors.)

2) TOSFOS DH d'Ka Mekablei Alaihu Chuscha di'Nechasha

תוספות ד"ה דקא מקבלי עלייהו חוסכא דנחשא

(SUMMARY: Tosfos explains that accepting increase or decrease in price does not help.)

משמע אף על גב דקא מקבל נותן עליה זולא ויוקרא הוה אסור משום דאחריות על המקבל אף על גב דאחריות לא הויא אלא משעת שבירה

(a) Inference: Even though the investor accepts on himself decrease or increase in price, it is forbidden, for the acceptor has Achrayus, even though Achrayus is only from when it breaks.

אלא דוקא משום פחת דחוסכא דנחשא שרי ליקח שכר

1. Rather, only due to depreciation of the metal, one may take rental.

והא דשרי לעיל (דף סט:) נמי בספינא אגרא ופגרא

(b) Implied question: Above (69b), also regarding a ship [Rav] permitted [charging] rent and [the user must pay for] breakage!

היינו משום דמקבל עליה קלקול הספינה שמתקלקל העץ במים דלא משלם למשכיר אלא מה שהיא משתברת

(c) Answer: That is because he accepts on himself to compensate for ruin of the ship. The water ruins the wood. He pays to the owner only what breaks.

ומכאן קשה לפי' ריב"ן שפירש לעיל שמותר ליתן עיסקא למחצית שכר קרוב לשכר ורחוק להפסד כיון דמקבל נותן יוקרא וזולא

(d) Question #1: This is difficult for Rivan, who explained above that one may give an Iska (business venture) close to profit and far from loss, since the investor accepts increase or decrease in price;

דא"כ למה היה צריך כאן לקבל חוסכא דנחשא לא יקבל אלא זולא

1. If so, why did he need to accept depreciation of the metal? He should accept only decrease in price!

ועוד דאמרינן לעיל (דף סח:) ותרי תילתי בהפסד ותילתא באגר

(e) Question #2: We said above (68b) that [the investor accepts] two thirds of the loss and a third of the profit. (Maharshal - this refers to a Chasid, who goes beyond the letter of the law. Maharsha - he accepts two thirds of the loss and half the profit, or half the loss and a third of the profit);

למה ליה למיעבד הכי ליקבל עליה הנותן זולא ולישתרי אפילו יהא כל אחריות על המקבל

1. Why must he do so? The investor should accept decrease in price, and it is permitted even if the acceptor has all the Achrayus!

והא דאמרינן לעיל (דף סד.) גבי חמרא אי תקפה ברשותך ומסקינן כיון שמקבל עליה יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא

(f) Implied question: Why did we say above (64a) regarding wine, if it soured, this was in your (the investor's) Reshus? We concluded that since he accepts on himself increase or decrease in price, he is close to both [profit and loss]!

התם שאני דמכר גמור הוא.

(g) Answer: There is different, for it is an absolute sale.

3) TOSFOS DH Asya Marei v'Yahiv Simana v'Shakil

תוספות ד"ה אתא מריה ויהיב סימנא ושקיל

(SUMMARY: Tosfos discusses when a claimant would be believed due to a Siman.)

תימה דהיכי שקיל ע"י סימנא הא מצי האי למימר לקוח הוא בידי

(a) Question #1: How can [the claimant] take through a Siman? [The Shomer, i.e. the one in whose house it is,] can say "I bought it"!

ואי חיישינן דלמא מודה ליה מקבל דשלו הן

1. Suggestion: We are concerned lest the Shomer admit to the claimant that it is his.

א"כ דהבא פריכא נמי ניחוש שמא מודה ליה

2. Rejection: If so, also regarding pieces of gold, we should be concerned lest the Shomer admit to him!

וא"ת כיון דאין בו סימן למה יאמינו לו

3. Suggestion: [We are not concerned about pieces of gold, for] since the claimant has no Siman, they will not believe him.

א"כ בדבר מסוים נמי ניחוש שמא הגיד לו

4. Rejection: If so, also regarding a specific matter (with a Siman), we should be concerned lest the Shomer told the claimant!

ואפילו לא היה אמיד היה נאמן לומר לקוח הוא בידי דאימור מציאה אשכח או מתנה נתנו לו

i. Even if the Shomer was not rich (so it is unlikely that he owns the matter), he would be believed to say that he bought it, for we could say that he found a Metziah or received a gift [and used it to buy the matter]!

והא דאמר בפ' האשה שלום (יבמות קטו: ושם ד"ה וכן) גבי שומשמי דטוען נפקד דידיה שקלתנהו והני אחריני נינהו

(b) Implied Question #2: It says in Yevamos (115b) regarding sesame, that the Shomer claims that the depositor took his, and [what is there now] is other [sesame]...

ואמרינן התם אימור איתרמויי איתרמו

1. We say there "I can say that it just occurred [that the new sesame has the same Siman]."

דמשמע הא לא שכיח דמתרמי דהוה חשיב סימנא מעליא והיה נאמן המפקיד להוציא מידו

i. Inference: If it were not common to occur, it would be considered a proper Siman, and the depositor would be believed to take it from [the Shomer]! (The Shomer should be believed to say that he bought it!)

התם היה לו למפקיד עדים שהפקיד בחבית במדה זו ועדיין נמצאו כן בחבית

(c) Answer (to Question #2): There, the depositor had witnesses that he deposited this measure in a barrel, and this amount is still found in the barrel.

ואפילו לא היו עדים בדבר היה נאמן אי הוה סימנא מעליא כיון שהנפקד אינו טוען לקוחין הן בידי או שלי היו מעולם ובני ביתי הגידו לך הסימן

1. Even if there were not witnesses about the matter, he would be believed if it were a proper Siman, since the Shomer does not claim "I bought it" or "they were always mine, and my household told you the Siman";

אלא מודה שהפקיד לו אלא שאומר כמו שאירע הסימן בשלך כן אירע בשלי ואף על גב דאית ליה מגו לא היה נאמן דהוי מגו במקום עדים

2. However, if he admits that he deposited with him, but he says "just like your Siman occurred, so occurred that Siman in mine", even though he has a Migo (he could have said "I bought it" or "they were always mine"), he would not be believed, for this is a Migo against witnesses. (We can testify that the same Siman did not occur in his.)

ונראה לפרש דהכא חיישינן דלמא אתי מריה אחר מיתת המקבל כדאמרי' בהכותב (כתובות פה: ושם ד"ה ועוד) (הגהת ב"ש) גבי ההוא דאפקיד כסא דכספא בי חסא שכיב חסא ולא פקיד

(d) Answer #1 (to Question #1): Here we are concerned lest the owner come after the Shomer dies, like it says in Kesuvos (85b) about Ploni, who [claims that he] deposited a silver cup with Chasa. Chasa died, and did not command [about the cup];

אתא מריה ויהיב סימנא אר"נ חדא דידעינן ביה בחסא דלא אמיד ועוד דקא יהיב סימנא

1. Citation (85b): Ploni came and gave a Siman. Rav Nachman said "firstly, I know that Chasa is not rich. And also, Ploni has a Siman." (Therefore, we give it to Ploni.)

משמע אפי' אמיד נמי כיון דיהיב סימנא שקיל

2. Inference: (Either reason suffices by itself.) Even if Chasa were rich, since Ploni gave a Siman, he would get it.

ומיהו קשה כיון דאמיד הוא אמאי לא נטעון ליתמי לקוח הוא

(e) Question: Since [Chasa] is rich, why don't we claim for the orphans that he bought it?

והיינו יכולין לומר דלא טענינן להו לקוח אלא בדברים שהיה אביהם משתמש בחייו אבל דברים שלא היה משתמש בהם דומה הוא שבפקדון הם אצלו ומהדרינן בסימנא

(f) Answer: We could say that we claim that he bought it only regarding things that their father used in his lifetime, but things that he did not use in his lifetime, it seems that they were a deposit with him, and we return them through a Siman.

אבל א"כ לא שבקת חיי לכל בני עשירים שאדם שהיה רגיל אצלם ויודע עניינם ילך ויגיד לאחרים דלא עיילי ונפקי בביתם סימני כסף וזהב שלהם

(g) Objection #1: If so, no children of rich people can survive (keep their wealth)! Anyone who was often in their house, and knows their matters, will tell others, who were not often in their house, Simanim of their gold and silver!

ועוד אכתי קשה דלמה ליה הכא דאית ליה דהבא פריכא אפילו דבר המסוים נמי אלא שיאמר בפני ב"ד שהוא שלו

(h) Objection #2: Still, it is difficult why here we seek a man with gold pieces. Even one who has a specific matter (with a Siman, this should suffice), just he will say in front of Beis Din that it is his!

ונראה לפרש דהכא בשמעתין חיישינן שמא יבאו עדים שהפקיד בידו חפץ שיש בו סימן זה

(i) Answer #2 (to Question #1): Here in our Sugya we are concerned lest witnesses come [and say that] he deposited with him an item with this Siman;

וכיון שמביא עדים אין להם לב"ד למנוע מלהראות החפץ לעדים ויכירו אם הוא זה

1. Since he brings witnesses, Beis Din should not refrain from showing the item to the witnesses, and they will recognize whether it is it.

ובההיא דהכותב עיקר טעמא הוי משום דלא אמיד וכיון דלא אמיד אין לנו לטעון ליתומים לקוח ביד אביהן דמציאה או מתנה מילתא דלא שכיח הוא

2. In Kesuvos (85b), the primary reason is because he is not rich. Since he is not rich, we should not claim for the orphans that their father bought it, for it is not common to find a Metziah or receive a gift [that would enable him to buy it];

ולא טענינן ליתמי אף על גב שאביהן היה נאמן לטעון לקוח היה בידי

i. We do not claim this for the orphans, even though their father would have been believed to say "I bought it."

והכי פירושו חדא דידעינן ביה דלא אמיד ובטעם זה לחודיה סגי

3. Explanation #1: [The Gemara there] means as follows. Firstly, I know that [Chasa] is not rich. This reason itself suffices;

ועוד דאפילו את"ל דלא מהני לא (הגהת דבש תמר) אמיד לחודיה הא קא יהיב סימנא ויועילו שני הטעמים יחד

i. Also, even if you will say that not being rich does not suffice by itself, he gave a Siman, and the two reasons help together.

א"נ מעיקרא לא ר"ל שהיה הטעם דלא אמיד לחודיה דיי אלא מתחילה לא נתכוון לומר אלא שבין שניהם יועילו

4. Explanation #2: From the beginning, [Rav Nachman] did not mean that not being rich suffices by itself. Rather, from the beginning he meant that both reasons together help.

והא דאמר בסוף פ"ק דכתובות (דף יג:) גבי ארוס וארוסתו דאמר התם רב יוסף למאי ניחוש לה

(j) Implied question: In Kesuvos (13b) regarding an Arus and [his pregnant] Arusah, Rav Yosef said "what concern could we have about her [to forbid her to Kehunah]?"

חדא דקא מודה ועוד האמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג

1. Citation (13b): Firstly, he admits [that she is pregnant from him]. And also, Rav Yehudah taught in the name of Shmuel that the Halachah follows R. Gamliel [who believes her to say that the man she was with had Kosher lineage].

ופריך ובהא כי לא מודה מי מכשר רבן גמליאל

2. Citation (cont.) Question: Here, if he would not admit, would R. Gamliel be Machshir?!

i. Note: This shows that the latter reason should suffice by itself, i.e. whenever it says "firstly... And also..."

התם לא מצי למימר שיועילו שני הטעמים דאי טעמא דהא קא מודה לא מהני לחודיה לא מהני נמי בהדיה דהלכה כרבן גמליאל

(k) Answer: There, we cannot say that both reasons together help, for if the reason that he admits does not help by itself, it does not help also together with ruling like R. Gamliel...

כיון דלא מכשר אלא ברוב כשירין אצלה והכא כולן פסולין אצלה לבד מארוס

1. This is because [R. Gamliel] is Machshir only when most men are Kosher to her. Here, all are Pasul to her, except for the Arus!

ולהכי פריך כי לא מודה פי' כי לא מהני טעמא דמודה לחודיה מי מהני בהדיה טעמא דהלכה כר"ג כו'.

2. Therefore, we ask "if he does not admit...", i.e. if the reason of admission does not help by itself, does it help together with the reason that the Halachah follows R. Gamliel?!

70b----------------------------------------70b

4) TOSFOS DH Ein Mekabelin Tzon Barzel me'Yisrael Mipnei she'Hu Ribis

תוספות ד"ה אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית

(SUMMARY: Tosfos explains that this is Ribis mid'Oraisa.)

פי' בקונטרס כל האחריות נכסים על המקבל ושם אותם במעות עליו וכל זמן שאין נותן לו מעותיו חולקים השכר

(a) Explanation #1 (Rashi): All Achrayus for the property is on the acceptor. He appraised the monetary value [and accepted it] on himself. As long as he does not return the money, they divide the profit.

ואף על גב דמשנה יתירא היא דהא תנא ליה (לעיל דף סח.) אין מושיבין חנווני למחצית שכר משום דמקבל עליה פלגא דהפסד

(b) Implied question: This Mishnah is redundant! We already taught (above, 68a) that one may not appoint a grocer [to sell the investor's wares] for half the profit, because he accepts half the loss. (It turns out that he works for the investor's half in exchange for the half that he borrowed);

וכל שכן הכא דמקבל עליה כל אחריות

1. All the more so here [it is forbidden], for the acceptor accepts all the Achrayus!

נקט ליה משום סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם

(c) Answer: Our Mishnah taught this due to the Seifa "but we may accept Tzon Barzel from Nochrim."

ולפירושו לא הוי רבית זו אלא מדרבנן שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד

(d) Observation: According to Rashi, it is Ribis only mid'Rabanan, for he is close to profit and far from loss.

וקשה דמאי פריך בגמרא ממתניתין דהכא אמתני' דבכורות (דף טז. ושם: ד"ה אין)

(e) Question #1: What did the Gemara ask from our Mishnah here against the Mishnah in Bechoros (16a)? (It says that if one accepts Tzon Barzel from a Nochri, the offspring are exempt from Bechorah. This proves that it belongs to the Nochri.)

הא ע"כ ס"ל למקשה דמתניתין דבכורות בדלא קביל עליה נכרי אונסא וזולא מדפריך רבא אשינויא דאביי אי דקביל עליה אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה

1. You are forced to say that the Makshan held that in the Mishnah in Bechoros, the Nochri did not accept [loss due to] Ones or decrease in price, since Rava challenged Abaye's answer "if he accepted on himself Ones and decrease in price, do you call this Tzon Barzel?!"

ואם כן על כרחך הויא רבית דרבנן ואפ"ה הוה אתי ליה שפיר הא דפטירי מן הבכורה משום כיון דלא נקיט מריה זוזי ברשותיה קיימי

2. Consequence: You are forced to say that it is Ribis mid'Rabanan, and even so it would be fine that [the animals] are exempt from Bechorah, because since the investor did not take his coins, [the animals] are in his Reshus;

כדאמר בהדיא האי טעמא בפ"ב דבכורות (שם) מקמי דרמינן עלה ממתני' דהכא

i. The Gemara explicitly gives this reason there before asking from our Mishnah here.

וא"כ מאי קשיא ליה ממתניתין דהכא

3. Summation of question: If so, what was difficult about our Mishnah here? (We could directly challenge that Mishnah. Since the acceptor has all the Achrayus, Bechorah should apply!)

ועוד דפריך בגמרא ולפלוג וליתני בדידיה אבל קיבל עליה אונסא וזולא מקבלין

(f) Question #2: [Rava] asked "we should distinguish within the matter itself - however, if he accepts on himself Ones and decrease in price, one may accept (Tzon Barzel from Yisrael)";

הא עיקר מתניתין לא אתא אלא לאשמועי' דמן עכו"ם מקבלין כדפירש בקונטרס

1. Our Mishnah comes to teach only that one may accept from Nochrim, like Rashi explained!

אבל בישראל דקביל עליה נותן אונסא וזולא דמקבלין לא אצטריך כלל דהא מרישא שמעינן לה אבל מקבלין עגלים וסייחים וכו'

i. There is no need at all to teach that one may accept from a Yisrael [investor] who accepted Ones and decrease in price, for we learn this from the Reisha - one may accept calves or foals...

ונראה כמו שפי' רבינו תם דמתני' דהכא איירי ברבית דאורייתא

(g) Explanation #2: R. Tam explained that our Mishnah discusses Ribis mid'Oraisa;

שפסק דמים על הצאן וגם פסק דמי השבח וקבל עליו לתת בכל שנה דבר קצוב בין יהיה שם שבח בין לא יהיה והיינו רבית קצוצה

1. He fixed a price for the Tzon, and also fixed a price for the Shevach, and [the acceptor] accepted to give a fixed amount every year, whether or not there will be Shevach. This is Ribis Ketzutzah;

ותנא ההיא דחנווני שהוא רבית דרבנן והכא קמ"ל דהאי רבית דאורייתא הוא כדקתני מפני שהוא רבית כלומר רבית דאורייתא

2. It taught the case of a grocer, which is Ribis mid'Rabanan. Here it teaches this case, which is Ribis mid'Oraisa, like it says "because it is Ribis", i.e. Ribis mid'Oraisa. .

ואף על גב דקתני לעיל (דף סד:) לא ישכור הימנו בפחות מפני שהוא רבית והיינו רבית דרבנן לפר"ת שעושה נכייתא דבית כנכייתא דשדה

(h) Implied question: Above (64b) it says "one may not rent for less, because it is Ribis", and it is Ribis mid'Rabanan according to R. Tam, who considered [Mashkanta with] deducting of a house like deducting of a field!

התם אצטריך לאשמועינן דהוי רבית דרבנן דלא הוי כמו שאר משכנתא בנכייתא דשריא

(i) Answer: There it needs to teach that it is Ribis mid'Rabanan. It is unlike other Mashkanta with deducting, which is permitted;

אבל האי מפני שהוא רבית דהכא אי לאו דאורייתא קאמר מאי קמ"ל

1. However, "because it is Ribis" here, if it does not teach that it is mid'Oraisa, what does it teach?!

וכפר"ת משמע בירושלמי דקאמר איזהו צאן ברזל היה לו ק' צאן ואמר ליה הרי עשויות לך בק' דינרים של זהב

(j) Support #1: The Yerushalmi connotes like R. Tam. It says "what is Tzon Barzel? If one had 100 animals, and said "they are for you 100 gold Dinarim..."

ולדות וחלב וגיזות שלך ואם מתו אתה חייב באחריותן ואתה מעלה לי שכר סלע מכל אחת ואחת משלך באחרונה אסור

1. The offspring, milk and shearings are yours, and if they die, you have Achrayus, and you will give to me wages of a Sela for each one from your [money], at the end [of the time set]", it is forbidden.

משמע בהדיא ששם עליו הקרן והשבח

2. Inference: He explicitly appraised the principal and the Shevach.

והשתא א"ש דאי לאו מתני' דהכא לא הוי קשה לן מתני' דבכורות אמאי פטורין

(k) Support #2: If not for our Mishnah here, the Mishnah in Bechoros would not be difficult why they are exempt [from Bechorah];

דשפיר חשיבי ברשות הנכרי כיון דאי לא יהיב ליה זוזי תפיס לבהמה ואי לא משכח לבהמה תפיס לולד אף על פי שנותן לו מהם קצבה בכל שנה

1. They are properly considered in the Nochri's Reshus, since if [the Yisrael] will not give to him coins, [the Nochri] will seize the animal, and if he does not find the animal, he will seize the child. [They are considered in the Nochri's Reshus,] even though he gives a fixed amount every year.

ולהכי לא נפקי ולדות אכתי מרשות נכרי כי יש לו בהן עדיין קצת קנין

2. Therefore the children are considered in the Nochri's Reshus, since he still has a little Kinyan;

אבל משום דחשיב ליה במתני' דהכא רבית דאורייתא פריך שפיר דא"כ יצא מרשות בעלים לגמרי כשאר מלוה

i. However, because our Mishnah considers it Ribis mid'Oraisa, he asks properly. If so, it totally left the owner's Reshus, like other loans.

ורבא מסיק דהאי דפטור מן הבכורה לאו משום דקיימא ברשותא דמרה אלא משום דחשיב יד נכרי באמצע כדמפרש ואזיל

3. Rava concludes that it is exempt from Bechorah is not because it is still in the original owner's Reshus, rather, because the Nochri has a stake in it, like he proceeds to explain;

ובכל דהוא יד נכרי באמצע פטור דלא קרינא ביה כל מקנך תזכר (שמות לד) דמשמע שתהא מכל וכל רשות ישראל שלא תהא יד נכרי באמצע כלל

i. Whenever the Nochri has rights in it, it is exempt, for we do not apply to it "Kol Miknecha Tizachar", which connotes that it is totally in the Yisrael's Reshus, and the Nochri has no rights in it at all.

ופריך נמי שפיר לפלוג וליתני בדידיה

(l) Support #3: [Rava] properly asked "we should distinguish within the matter itself [and permit if the investor bears any decrease in value or Ones]!"

אף על גב שכבר שמעינן לה מרישא כמו כן מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם אינו חידוש וטפי אית לן לאיפלוגי בדידיה.

1. Even though we already learn this from the Reisha (68a), similarly "we accept Tzon Barzel from Nochrim" is not a Chidush. It would be better to distinguish within the matter itself!

5) TOSFOS DH v'Iy Lo Mishkach li'Behemah Tafis li'Vlad Havah Lei Yad Nochri b'Emtza

תוספות ד"ה ואי לא משכח לבהמה תפיס לולד הוה ליה יד נכרי באמצע

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from an animal of Arnona.)

וא"ת מ"ש מבהמת ארנונא דחייבת בבכורה ללישנא קמא דרבא בפ"ק דפסחים (דף ו. ושם ד"ה התם) היכא דמצי ישראל לסלוקיה בזוזי

(a) Question: Why is this unlike an animal of Arnona (the king's tithe), which is obligated in Bechorah, according to the first version of Rava in Pesachim (6a) when the Yisrael can dispel [the collector] with money?

וה"נ אי יהיב ליה זוזי לא תפיס לא לבהמה ולא לולדות

1. Also here, if he gives to him money, [the Nochri] will not take the animal, and not the children!

וי"ל דהתם עיקר הבהמה של ישראל מתחילה אלא דמשועבדת לארנונא וכיון דמצי לסלוקי בזוזי לא יצאת מרשות ישראל ולא חשיב יד נכרי באמצע

(b) Answer: There, the animal was primary the Yisrael's from the beginning , just there is a lien on it for Arnona. Since he can dispel with money, it did not leave the Yisrael's Reshus, and it is not considered that the Nochri has rights in it;

אבל הכא דמתחילה הבהמה של נכרי כל זמן שיש לו לנכרי כח זה דאי לא יהיב זוזי תפיס לבהמה לא יצאת מרשות הנכרי ומקרי יד נכרי באמצע דלא נסתלק לגמרי.

1. However, here from the beginning it was the Nochri's animal, as long as the Nochri has these rights in it, that if the Yisrael will not give money, [the Nochri] will seize the animal, it did not leave the Nochri's Reshus, and it is considered that the Nochri has rights in it, for he is not totally removed from it.

6) TOSFOS DH Tashich Lo Sagi d'Lav Hachi

תוספות ד"ה תשיך לא סגי דלאו הכי

(SUMMARY: Tosfos discusses whether one may take Ribis from Nochrim.)

אבל אי תשוך ניחא דלא סגי דלא תשוך דאסור להלוות לו בחנם כדאמר קרא (דברים ז) לא תחנם

(a) Distinction: However, if [the verse says] "Tashuch" (you will take Ribis from a Nochri), this is fine that one may not lend to a Nochri for free (without taking Ribis), for it says "Lo Techanem" (do not give to Nochrim a free gift. Since you may charge Ribis, pardoning it is like a free gift!)

ועוד שאמר הכתוב להלוות להם ברבית

1. Also, the verse says to lend to them with Ribis.

וא"ת ומאי פריך מהאי קרא הא לא אסור אלא מדרבנן גזירה שמא ילמוד ממעשיו כדאמרינן בסמוך

(b) Question: What was the question from this verse? It is forbidden only mid'Rabanan. This is a decree, lest he learn from his deeds, like we say below!

וי"ל דהכי פריך מהאי קרא כיון דאמר רחמנא לנכרי תשיך לא היה להם לחכמים לאסור

(c) Answer: We ask from the verse as follows. Since the Torah said to charge Ribis to a Nochri, Chachamim should not forbid this.

והא דדריש ליה מקרא דשלמה אף על גב דלא אסור אלא משום גזירה

(d) Implied question: How do we expound from a verse of Shlomo [in Mishlei]? The Isur is only a decree!

אפשר דשלמה גזר

(e) Answer #1: Perhaps Shlomo decreed.

אי נמי שלמה דיבר ברבית דאורייתא ורבנן הוא דאסמכוה מילתייהו אקרא דידיה

(f) Answer #2: Shlomo discussed Ribis mid'Oraisa, and Chachamim made an Asmachta for their words on his verse.

ומה שנהגו עתה להלוות לנכרים

(g) Implied question: Why is the custom nowadays to lend to Nochrim?

אור"ת משום דבשל סופרים הלך אחר המיקל וקי"ל כאידך לישנא דמתני הא דרב הונא אברייתא דרב יוסף ולא אסרו מעולם רב נחמן ורב הונא רבית דנכרי

(h) Answer (R. Tam): This is because we follow the lenient opinion in mid'Rabanan laws, and we hold like the other version that teaches Rav Huna's law on Rav Yosef's Beraisa (71a), and Rav Nachman and Rav Huna never forbade Ribis of a Nochri.

ואפי' ללישנא קמא יש להתיר לפי שיש עלינו מס מלך ושרים והכל הוי כדי חיינו

1. Even according to the first version, we can permit, because there is on us tax of the king and the officers, and everything is needed for our livelihood.

ועוד שאנו שרויין בין האומות ואי אפשר לנו להשתכר בשום דבר אם לא נישא וניתן עמהם הלכך אין לאסור רבית שמא ילמוד ממעשיו יותר משאר משא ומתן

(i) Answer #2: We dwell among the nations, and it is impossible for us to earn anything if we will not do business with them. Therefore, we should not forbid Ribis, lest one learn from his deeds, more than other business.

וא"ת כיון דרבית עכו"ם שרי לאידך לישנא למה לא חיה אותו שהלוה בריבית במתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא כדאמר בתרגום [ירושלמי] של והוה כד שלח פרעה

(j) Question: Since Ribis of Nochrim is permitted according to the second version, the one who lent [to Nochrim] with Ribis, why wasn't he revived among the Mesim that Yechezkel revived in the valley of Dura, like it says in the Targum Yerushalmi of "v'Hu Kad Shalach Paro"? (Daf Al ha'Daf - Rashi and Tosfos had Targum Yerushalmi on Nevi'im. What Tosfos cites is found in Pirkei d'R. Eliezer Sof Perek 22.)

וי"ל דשמא בני נח היו מוזהרין על הרבית כמו שהוזהרו על הגזל

(k) Answer: Perhaps Bnei Noach were commanded about Ribis, just like they were commanded about theft. (Maharam - Yechezkel revived Bnei Efrayim who left Mitzrayim prematurely. Their law was like Bnei Noach.)

ואף על גב דרבית לא אתי מגזל (לעיל סא.)

(l) Implied question: We do not learn [Ribis] from theft (61a)!

מ"מ כי היכי דדרשינן בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נו:) דבני נח מוזהרין על הגזל מכל עץ הגן ולא גזל ה"ה לרבית ואונאה

(m) Answer: Even so, just like we expound in Sanhedrin (56b) that Bnei Noach are commanded about theft from "mi'Kol Etz ha'Gan", and not theft, and the same applies to Ribis and Ona'ah.

ואם תאמר ואם כן מאי פריך תשיך לא סגי דלא תשיך

(n) Question: If so, what was the question "Tashich (you will pay Ribis to a Nochri) - must he do so?"

דלמא אתי למימר אף על גב דהוזהרו על הרבית זה מזה שרי ליה לעכו"ם להלוות לישראל ברבית

1. Perhaps it comes to teach that even though [Nochrin] about each other about Ribis, a Nochri may lend to a Yisrael with Ribis;

דאם היה אסור א"כ היה עובר ישראל משום לפני עור

2. If it were forbidden, the Yisrael would transgress Lifnei Iver!

וי"ל דמלא תשיך לאחיך נפקא הא (מכאן מדף הבא) לנכרי שרי

(o) Answer: We learn this from "Lo Sashich l'Achicha." This implies that you may pay Ribis to a Nochri.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF